שמועה בשם הח"ח לגבי ציפיה למשיח

[אשרי יושבי ביתך]

יש שמועה בשם מרנא הח"ח זיע"א, כלפי ביאת משיח צדקנו, שאמנם יש מצוות "אחכה לו בכל יום שיבוא", וכל אחד חייב להאמין שמשיח צדקנו יבוא בכל רגע,
אך מכל מקום בנוגע להקמת ישיבות, מוסדות להגדיל תורה וכו', על האדם לחשוב כאילו המשיח יבוא עוד 100-200 שנה... ואם הוא לא יקים ויפתח הישיבה - אין לו לחשוב כי משיח יבוא היום ויקים ויפתח.

אשמח לדעת אם ידוע למאן דהו מקור שמועה זו.

ייש"כ!

[ישראליק]

יש שמועה בשם מרנא הח"ח זיע"א, כלפי ביאת משיח צדקנו, שאמנם יש מצוות "אחכה לו בכל יום שיבוא", וכל אחד חייב להאמין שמשיח צדקנו יבוא בכל רגע,
אך מכל מקום בנוגע להקמת ישיבות, מוסדות להגדיל תורה וכו', על האדם לחשוב כאילו המשיח יבוא עוד 100-200 שנה... ואם הוא לא יקים ויפתח הישיבה - אין לו לחשוב כי משיח יבוא היום ויקים ויפתח.

אשמח לדעת אם ידוע למאן דהו מקור שמועה זו.

ייש"כ!

אני שמעתי זאת בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל

[אשרי יושבי ביתך]

יש שמועה בשם מרנא הח"ח זיע"א, כלפי ביאת משיח צדקנו, שאמנם יש מצוות "אחכה לו בכל יום שיבוא", וכל אחד חייב להאמין שמשיח צדקנו יבוא בכל רגע,
אך מכל מקום בנוגע להקמת ישיבות, מוסדות להגדיל תורה וכו', על האדם לחשוב כאילו המשיח יבוא עוד 100-200 שנה... ואם הוא לא יקים ויפתח הישיבה - אין לו לחשוב כי משיח יבוא היום ויקים ויפתח.

אשמח לדעת אם ידוע למאן דהו מקור שמועה זו.

ייש"כ!

אני שמעתי זאת בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל

מקור?

[ווידער]

אני קראתי את זה בשיעורי חורש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל, ושם הוא אמר 40 שנה.

[אשרי יושבי ביתך]

שאלה זו בעצם קיימת בחלקים רבים, אדם מעוניין או חייב לעשות דבר, וחושב, עד כמה שמאמין אני שבכל יום ורגע משיח יכול וצריך לבוא, א"כ למה שאעשה דבר זה. אך מאידך, עד כמה שיש חובת השתדלות על האדם, וכעת - במצב הנוכחי - שמשיח צדקנו - לא בא בעווה"ר, עליו לעשות מה שמחויב.

[ויעויין בשו"ת נודע ביהודה (יו"ד מהדו"ק סי' פט) שנשאל בבית קברות המושכר ליהודים ל 150 שנה, ורוצים היהודים להעביר כעת המתים לקבורת עולמים, שמא בעוד 150 שנה הגויים המשכירים יעבירום בבזיון וכו'. ואסר זאת, ובתוך הדברים כתב, שבעז"ה יבוא משיח ויהיה תחיית המתים ואין היתר להעביר כעת. וכמובן אינו ראיה כלל, ורק כמראה מקום אני לזה].

[בברכה המשולשת]

לכאורה יש לחלק, שהרבה דברים לא ישתנו גם אחרי ביאת משיח צדקנו בב"א (ובוודאי לפי הרמב"ם), כך שחלק גדול ממה שאנשים לא רוצים לעשות מתוך אמונה בביאת המשיח במהרה אינם עניין לזה כלל.

[אשרי יושבי ביתך]

לכאורה יש לחלק, שהרבה דברים לא ישתנו גם אחרי ביאת משיח צדקנו בב"א (ובוודאי לפי הרמב"ם), כך שחלק גדול ממה שאנשים לא רוצים לעשות מתוך אמונה בביאת המשיח במהרה אינם עניין לזה כלל.

עד כמה שמקור השמועה בשם הח"ח נכון. אז צ"ב באמת, מאי סלקא דעתך שאם משיח יבוא - הוא יקים במקומינו את הישיבות?!, ואולי אז יהיה יותר קל, ולא יצטרכו לטרוח ולהזיע כ"כ להשיג מימון וכו'.

[שומע ומשמיע]

ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה' וגו'

[אשרי יושבי ביתך]

ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה' וגו'

הנה אם כוונת הרב "שומע ומשמיע", כי בביאת המשיח לא יהיו ישיבות, בצורה של רב ותלמיד, המוסרים תורה לתלמידיהם, אלא ישבו כולם וילמדו "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גודלם, נאם ה'"- יש לעיין, דבמפרשים בירמיה (לא, לג) לא מצאנו שביארו כן, אכן יעויין במלבי"ם שם שכתב: "ולא יצטרכו למלמד דעת...".

אך מחלק מהפרשים נראה שאין הפשט שלא ילמדו ממש אחד מן השני, אלא שלא יצטרכו לזרז את השני, וכלשון המצודת דוד שם: "ולא ילמדו - לא יצטרכו עוד ללמד איש את רעהו ולזרז לאמר דעו את ה' כי כולם מעצמם ידעו אותי מן הקטנים עד הגדולים". כך שיתכן שלדבריו, גם ה"ללמד איש את רעהו" לא הולך על עצם הלימוד, שלא ילמדו האחד את רעהו דברי תורה, אלא שלא ילמדו לזרז - לאמר - דעו את ה'.

ובאמת ברד"ק שם כתב: "אינו אומר שיהיו כולם שוים בחכמה, כי זה אי אפשר, כל שכן שיהיו הקטנים חכמים כגדולים כמו שאמר למקטנם ועד גדולם, אלא פירוש לדעת את ה' כלומר ליראה אותו וללכת בדרכיו כמו שפירשנו הלא היא הדעת אותי נאם ה'", ולדבריו באמת לא מדובר על חכמת התורה אלא על יראת ה'. וכן נראה מדקדוק לשון התרגום יונתן בן עוזיאל שם: "וְלָא יֵילְפוּן עוֹד גְבַר יַת חַבְרֵיהּ וּגְבַר יַת אֲחוֹהִי לְמֵימַר דְעוּ לְמִדְחַל מִן קָדָם ה', אֲרֵי כוּלְהוֹן יֵילְפוּן לְמִדַע דַחַלְתִּי לְמִזְעֵירְהוֹן וְעַד רַבְּהוֹן וגו'".


ויתכן שדברי המצו"ד כהרד"ק, שהזירוז לאמר "דעו את השם" הוא הלימוד של יראת השם מאחד לשני, וזה לא יהיה באותם "הנה ימים באים". וכטענת הרד"ק, שלא יתכן שכולם יהיו שווים בחכמה שלא יצטרכו ללמוד האחד מפי חברו - "כי זה אי אפשר".

ועוד ראה לשון האלשיך הק' שם: "ולא ילמדו כו' כי כולם ידעו אותי כו', כי יאמר כי כולם ידעו אותי ומאליו יודע, כי לא יצטרכו ללמד זה את זה דעו את ה'".

[שייף נפיק]

יש שמועה בשם מרנא הח"ח זיע"א, כלפי ביאת משיח צדקנו, שאמנם יש מצוות "אחכה לו בכל יום שיבוא", וכל אחד חייב להאמין שמשיח צדקנו יבוא בכל רגע,
אך מכל מקום בנוגע להקמת ישיבות, מוסדות להגדיל תורה וכו', על האדם לחשוב כאילו המשיח יבוא עוד 100-200 שנה... ואם הוא לא יקים ויפתח הישיבה - אין לו לחשוב כי משיח יבוא היום ויקים ויפתח.

אשמח לדעת אם ידוע למאן דהו מקור שמועה זו.

ייש"כ!

אני שמעתי את זה מר' עזריאל טאובר זצוק''ל שסיפר לנו על רבו הרב מיכאל בער וויסמענדל שבמסיבה בישיבה אמר להם כך, עד עכשיו חיינו על המזוודות, חיינו בהרגשה שהנה הנה משיח בא, ואז התרגש מאוד, וקרא, תפרקו את המזוודות, במה שנוגע לרוחניות תעשו הכל כאילו משיח ח''ו לא יבוא עוד רבות בשנים! תדאגו לנכדים שלכם ולדורות הבאים! כמדומה שאמר את זה בשם החת''ס שכלפי הגשמיות צריך להסתכל שמשיח יגיע מיד, אבל ברוחניות צריך להסתכל כאילו משיח לא יבוא במאתיים שמה הקרובות.
הרב טאובר אמר שהשיחה זו שינתה לו את כל ההסתכלות על החיים, וזה נתן לו את הדחיפה לכל מפעליו העצומים שכלל ישראל אוכל מפירותיהם עד היום!
מן הסתם זה כבר מובא בספריו הרבים ושם יהיה את הנוסח המדויק אני כותב מהזיכרון.
ואגב, קשה עוד למצוא אנשי סגולה מהסוג הזה, כמו הרב טאובר וידיד נפשו הגרש''ד פינקוס שחיו עם אידיאל עצום של חיזוק וקירוב לכל מקום בלי תמורה. חבל על דאבדין.

[מנחם שמו]

ראיתי משהו ממש עד"ז בדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, בשיחת י"ג תשרי תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 77).
תוכן הדברים בקיצור: שאלו את אדמו"ר הריי"ץ היתכן שעם כל הרעש ש"לאלתר לגאולה" כו' - תובע לייסד חדרים וישיבות וכו', בא בשעה שזוהי פעולה שדורשת משך זמן ארוך, ובודאי שלפנ"ז יבוא כבר משיח צדקנו?!
וענה שכך נהגו גדולי ישראל במשך כל הדורות שביחד עם האמונה "שיבוא בכל יום" השקיעו כחם בפעולות של תומ"צ שהם לטווח ארוך, והיסוד לזה מבנ"י במדבר שגם כשחנו לזמן קצר, הקימו את המשכן כמו שהקימו אותו כשחנו למשך זמן ארוך.
עיי"ש. וראה גם סה"ש תש"א ע' 162.

[אסף128]

גם הרמב"ם כתב בסגנון הזה באיגרת השמד:

"אבל אלה שמפתין עצמן, ואומרין שיעמדו במקומן עד שיבוא המלך המשיח לארץ המערב, ואז יהיו יוצאין והולכין לירושלים, איני יודע איך יבטל מהם זה השמד. אלא עוברין הן ומחטיאין זולתן. ובכמותן אמר הנביא ע"ה (ירמי' ו' י"ד) "וירפאו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום". כי אין זמן לביאת המשיח, עד שתולין בו ואומרים עליו הוא קרוב או רחוק. וחיוב המצות אינו תלוי בביאת המשיח, אלא אנחנו מחויבים להתעסק בתורה ובמצות, ונשתדל להשלים עשייתן, ואחר שנעשה מה שאנחנו מחויבים, אם יזכה ה' לנו או לבני בנינו לראות המשיח הרי זה טוב יותר, ואם לא לא הפסדנו כלום, אלא הרווחנו בעשייתנו מה שאנחנו מחויבים.
אבל אם יעמוד אדם במקומות שיראה כי התורה תפסוק, והמין יאבד בעבור השנים, והוא אינו יכול להעמיד דתו, ויאמר אשאר אני עד שיבוא משיח ואצא מזה שאני בו, אין זה כי אם רוע לב ואיבוד גדול, וביטול הדת והדעת. זו היא דעתי והשם יודע האמת."

[בברכה המשולשת]

הרמב"ם דבר על עבירות חמורות שנגרמות כתוצאה מתפיסה מוטעית זו, שזה יותר חמור בהרבה מנדון האשכול.

[אסף128]

הרמב"ם דבר על עבירות חמורות שנגרמות כתוצאה מתפיסה מוטעית זו, שזה יותר חמור בהרבה מנדון האשכול.

אה"נ, אבל בכל אופן הוא כותב בפירוש שזו תפיסה לא נכונה, ומזה אפשר ללמוד גם לענייננו. לא כך?

[בברכה המשולשת]

הרמב"ם דבר על עבירות חמורות שנגרמות כתוצאה מתפיסה מוטעית זו, שזה יותר חמור בהרבה מנדון האשכול.

אה"נ, אבל בכל אופן הוא כותב בפירוש שזו תפיסה לא נכונה, ומזה אפשר ללמוד גם לענייננו. לא כך?

אפשר, רק שיש את החילוק שכתבתי. מה גם ששם מדובר היה בנטיה הטבעית של אדם לקוות שהגזירות יחלפו, ואילו בנדו"ד לא מובן מה הקשר, שהיה גם אחרי ביאתמשיח צריך לעשות הרבה דברים.

[גיזונטע קאפ]

יש שמועה בשם מרנא הח"ח זיע"א, כלפי ביאת משיח צדקנו, שאמנם יש מצוות "אחכה לו בכל יום שיבוא", וכל אחד חייב להאמין שמשיח צדקנו יבוא בכל רגע,
אך מכל מקום בנוגע להקמת ישיבות, מוסדות להגדיל תורה וכו', על האדם לחשוב כאילו המשיח יבוא עוד 100-200 שנה... ואם הוא לא יקים ויפתח הישיבה - אין לו לחשוב כי משיח יבוא היום ויקים ויפתח.

אשמח לדעת אם ידוע למאן דהו מקור שמועה זו.

ייש"כ!

במאמר מוסגר הח"ח בצואה שלו, כתב שכל דבריו הם באם לא יבא אליהו הנביא עד אז, אבל אם הוא יבא, הכל יהיה על פיו

[יוסף חיים אוהב ציון]

היכן נכתבה הצוואה?

[גיזונטע קאפ]

היכן נכתבה הצוואה?

הצוואה נדפסה בצילום, לא קריא, בספר כתבי ר' מענדיל, חלקים ממנה מודפסים שם בכמה מקומות
חיפשתי לך את הציטוט המדובר,
ומצאתיו בישורון כרך ל"ג, עמוד שס"ה, שם נדפס מחתנו של הח"ח הגרמ"מ בזה"ל וכן בצוואתו הפרטית למשפחתו חתם את דבריו בלשון זה, זה הכל אם לא יבא אליהו הנביא, אבל כשיבוא אליהו הנביא, ינהגו הכל ע"פ עצתו.

[חרט]

יחיד ודורו.PDF

(264.79 KiB) הורד 175 פעמים

[שומע ומשמיע]

ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה' וגו'

הנה אם כוונת הרב "שומע ומשמיע", כי בביאת המשיח לא יהיו ישיבות, בצורה של רב ותלמיד, המוסרים תורה לתלמידיהם, אלא ישבו כולם וילמדו "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גודלם, נאם ה'"- יש לעיין, דבמפרשים בירמיה (לא, לג) לא מצאנו שביארו כן, אכן יעויין במלבי"ם שם שכתב: "ולא יצטרכו למלמד דעת...".

אך מחלק מהפרשים נראה שאין הפשט שלא ילמדו ממש אחד מן השני, אלא שלא יצטרכו לזרז את השני, וכלשון המצודת דוד שם: "ולא ילמדו - לא יצטרכו עוד ללמד איש את רעהו ולזרז לאמר דעו את ה' כי כולם מעצמם ידעו אותי מן הקטנים עד הגדולים". כך שיתכן שלדבריו, גם ה"ללמד איש את רעהו" לא הולך על עצם הלימוד, שלא ילמדו האחד את רעהו דברי תורה, אלא שלא ילמדו לזרז - לאמר - דעו את ה'.

ובאמת ברד"ק שם כתב: "אינו אומר שיהיו כולם שוים בחכמה, כי זה אי אפשר, כל שכן שיהיו הקטנים חכמים כגדולים כמו שאמר למקטנם ועד גדולם, אלא פירוש לדעת את ה' כלומר ליראה אותו וללכת בדרכיו כמו שפירשנו הלא היא הדעת אותי נאם ה'", ולדבריו באמת לא מדובר על חכמת התורה אלא על יראת ה'. וכן נראה מדקדוק לשון התרגום יונתן בן עוזיאל שם: "וְלָא יֵילְפוּן עוֹד גְבַר יַת חַבְרֵיהּ וּגְבַר יַת אֲחוֹהִי לְמֵימַר דְעוּ לְמִדְחַל מִן קָדָם ה', אֲרֵי כוּלְהוֹן יֵילְפוּן לְמִדַע דַחַלְתִּי לְמִזְעֵירְהוֹן וְעַד רַבְּהוֹן וגו'".


ויתכן שדברי המצו"ד כהרד"ק, שהזירוז לאמר "דעו את השם" הוא הלימוד של יראת השם מאחד לשני, וזה לא יהיה באותם "הנה ימים באים". וכטענת הרד"ק, שלא יתכן שכולם יהיו שווים בחכמה שלא יצטרכו ללמוד האחד מפי חברו - "כי זה אי אפשר".

ועוד ראה לשון האלשיך הק' שם: "ולא ילמדו כו' כי כולם ידעו אותי כו', כי יאמר כי כולם ידעו אותי ומאליו יודע, כי לא יצטרכו ללמד זה את זה דעו את ה'".

האמת שמפורש בגמ' שיצטרכו ללמוד ההלכות, כדאמרינן בכמה דוכתי 'מהרה יבנה המקדש ויאמרו אשתקד וכו'