מה עדיף - סמיכת גאולה לתפילה או פסד"ז

[בר ישראל]

איש אחד שאני מכיר היטב היה באמצע פסד"ז והבין שלא יצליח להגיע לקרי"ש בזמנו - וע"כ החליט לעצור ולקרוא אותו. בסיומו של קרי"ש שכח איפה הוא עומד, והמשיך לפום ריהטו לברכת "אמת ויציב." הבין טעותו תיכף לאחר המילים "ברוך אתה ה' גאל ישראל", ועלה השאלה מה עליו לעשות. מחד גיסא, אם ימשיך לשמונה עשרה לכוראה זה יהיה הפסק גמורה וארוכה בתוך פסוד"ז, אך מאידך גיסא אם יחזור לפסוד"ז אז לכאורה בהגיעו לשמו"ע לא יוכל להסמיך גאולה לתפילה. למעשה, נבהל ותוכ"ד אמר ברשכמל"ו, ולפיכך גמר פסד"ז כדרכו ואמר שמו"ע בלי סמיכת גאולה לתפילה - אך לאחר מכן עלה דיון האם זה היה הבחירה הנכונה. אשמח לשמוע דעתם של חכמי הפורום בנושא (ובפרט אשמח למ"מ הדנים במקרים דומים).

[יוצא פוניבז']

סמיכת גאולה לתפילה עדיף, וז"פ.
ואחר התפילה יאמר ברכות ק"ש שלפניה.
ואולי גם ישתבח יוכל לומר, וצ"ע.

[עזריאל ברגר]

סמיכת גאולה לתפילה עדיף, וז"פ.
ואחר התפילה יאמר ברכות ק"ש שלפניה.
ואולי גם ישתבח יוכל לומר, וצ"ע.

מסכים לדבריך.

[צביב]

כמדומה שבספר אחד התיר להשלים פבוקי דזמרא בין גאולה לתפילה,
כי גם זה מעין גאולה
( כעין מ''ש רש''י בברכות דף ד' שהסומך גאולה לתפילה, 'קורא' לה' ע''י שבחיו)

[כדכד]

סמיכת גאולה לתפילה עדיף, וז"פ.
ואחר התפילה יאמר ברכות ק"ש שלפניה.
ואולי גם ישתבח יוכל לומר, וצ"ע.

לכאורה ברוך שאמר וישתבח נתקנו דווקא קודם שמו"ע והמשנ"ב כותב שאם ידלג כל פסד"ז וברכותיהם כדי להספיק להתפלל עם הצבור לא ישלימם אח"כ וא"כ כאן מה טעם יוכל לומר ישתבח אחר התפילה?

[יוצא פוניבז']

סמיכת גאולה לתפילה עדיף, וז"פ.
ואחר התפילה יאמר ברכות ק"ש שלפניה.
ואולי גם ישתבח יוכל לומר, וצ"ע.

לכאורה ברוך שאמר וישתבח נתקנו דווקא קודם שמו"ע והמשנ"ב כותב שאם ידלג כל פסד"ז וברכותיהם כדי להספיק להתפלל עם הצבור לא ישלימם אח"כ וא"כ כאן מה טעם יוכל לומר ישתבח אחר התפילה?

אכן לכאו' כדבריך, אך יש סברא שהפסוד"ז הם אלו שנתקנו קודם שמו"ע, אך הברכה שלאחריהם בדיעבד יוכל לאומרה אף אח"כ, כיון שהפסוד"ז נאמרו בזמן הראוי להם. כמובן שזה מחודש ולא כתבתי אלא לעורר.

[כדכד]

דווקא פסד"ז אפשר לומר אחר התפילה וברכות לא