תלמיד-חכמים כתב:כתב הרמב"ם בהל' שחיטה פ"ד הי"ג: אלו הצדוקיין והבייתוסיין ותלמידיהן, וכל הטועין אחריהן שאינן מאמינין בתורה שבעל פה - שחיטתן אסורה; ואם שחטו בפנינו, הרי זו מותרת, שאין איסור שחיטתן אלא שמא יקלקלו בשחיטתן, והן אינן מאמינין בתורת שחיטה; לפיכך אינן נאמנין לומר, לא קילקלנו.
ולכאורה קשה, שהרי הקראים מחללים שבת, לפי שאינם מאמינים בקבלתינו בל"ט מלאכות, ולא ייבצר שמחללים גם בפרהסיא, ומחלל שבת בפרהסיא ששחט שחיטתו אסורה, כמ"ש שם הרמב"ם בהי"א: משומד לעבודה זרה, או מחלל שבת בפרהסיה, או מין והוא הכופר בתורה ובמשה רבנו, כמו שביארנו בהלכות תשובה - הרי הוא כגוי, ושחיטתו נבילה.
ושמא בהלכה י"ג איירי כשידענו שאינו מחלל בפרהסיא.
תלמיד-חכמים כתב:ייש"כ על הציון לרדב"ז.
עדיין לא הבנתי מתוך התשובה מה היישוב לסתירת דברי הרמב"ם, שם כתב: "עוד כתב העד השני בהלכות שחיטה וז"ל אלו הצדוקים והבייתוסים ותלמידיהם וכל הטועים אחריהם שאינם מאמינים בתורה שבע"פ שחיטתן אסורה ואם שחטו בפנינו הרי זו מותרת שאין איסור שחיטתן אלא שמא יקלקלו והם אינם מאמינים בתורת שחיטה לפיכך אינם נאמנים לומר לא קלקלנו ע"כ. ואני אומר שיש לדחות שלא דבר הרב בצדוקים הראשונים שכבר אבד זכרם ולא באותם שהתרינו בהם לחזור לאיתן התורה ולא רצו אלא אפקרי טפי אלא בסתם צדוקים וז"ש ואלו הצדוקים ולא כ' הצדוקים וז"ש ג"כ וכל הטועים אחריהם השוה אותם לטועים אחריהם ומשמע דטעמא מפני שהוא טועה אבל אי ברי לן שאינו טועה אלא מזיד ופושע וכופר בדברי רז"ל ומפקיר כנגדם אי אפשר שלא אמרה הרב" וכו' עכ"ל.
ולכאורה גם אם איירי הרמב"ם בסתם צדוקי קשה, שהרי גם סתם צדוקי הוא מחלל שבת בפרהסיא, ומה היישוב לסתירת דברי הרמב"ם?
והרדב"ז גופיה כתב שם: "ולדעתי הם (הקראים בזמננו) מחללין את השבתות עצמן והוי כאלו כפרו בכל התורה כולה ואין מתחתנים בהם ויינם אסור אפילו ע"י שבועה ושחיטתו אסורה אפילו ישראל עומד על גביו".
תלמיד-חכמים כתב:מקבל את תשובתך, אך אם כן היה לרמב"ם לחלק ולא לכתוב בסתם. גם כתב "וכל הטועין אחריהן" וקצת משמע דקאי על מי שהפך לצדוקי ולא צדוקי מעיקרו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 145 אורחים