פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...
מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?
פלפלת בחכמה כתב:לא יתכן שהיה הגאון רבי פישל זצ״ל דכמדומה כי המשנה ברורה נדפס עוד לפני שרבי פישל נולד, וממילא לא יתכן שהיה אומר שהוא מדבר עוד לפני שהמשנ״ב אסרו...
לבי במערב כתב:ולמה לא ישמע 'ברכו', ויכוון שלא להצטרף למנין זה (כעצת הגרשז"א)?
כדכד כתב:מה עם סמיכת גאולה לתפילה?
פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...
מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?
אה"נ.עזריאל ברגר כתב:אז כבר אין לו צורך בשמיעת הברכו הזה, ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)
מ"מ, לפו"ר נראה שיוכל שלא להצטרף אליו לענין ה'ברכו' לבדו; ושייך כבר ל'אשכול: מה עדיף על מה?'.כדכד כתב: . . שהוא כן מעוניין להתפלל במנין הזה, אם משום שאין לו מנין אחר ואם מסיבות אחרות
פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...
מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:מה עם סמיכת גאולה לתפילה?
לא אמרתי שמותר לכתחילה להפסיק, אלא שזה הכי קל הלכתית.
כי סמיכת גאולה לתפילת ערבית היא פחות חובה, כמבואר בפוסקים.
לבי במערב כתב:אה"נ.עזריאל ברגר כתב:אז כבר אין לו צורך בשמיעת הברכו הזה, ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)מ"מ, לפו"ר נראה שיוכל שלא להצטרף אליו לענין ה'ברכו' לבדו; ושייך כבר ל'אשכול: מה עדיף על מה?'.כדכד כתב: . . שהוא כן מעוניין להתפלל במנין הזה, אם משום שאין לו מנין אחר ואם מסיבות אחרות
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:מה עם סמיכת גאולה לתפילה?
לא אמרתי שמותר לכתחילה להפסיק, אלא שזה הכי קל הלכתית.
כי סמיכת גאולה לתפילת ערבית היא פחות חובה, כמבואר בפוסקים.
שאלתי היתה להיפוך: מה הבעי' שישמע ה'ברכו' ולא יצטרף בו למנין... ושבנו לשאלת 'מה עדיף על מה'.כדכד כתב: . . מה הבעי' שיצטרף למנין לברכו ויצא אח"כ באחת האפשרויות שביארתי בשאלה?
פלפלת בחכמה כתב:שבטיישראל כתב:פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...
מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?
כן מסופר על הרה"ק ר' יאנקעלע מפשעווארסק זי"ע
אכן, אליו כיוונתי - האם אמת הסיפור? האם נדפס באיזה מקום?
היכן מובא כי המנחת אלעזר חולק על המשנ״ב בזה?
פלפלת בחכמה כתב:אם כן למה מתלונן המשנ"ב כי בעוה"ר הרבה אנשים נכשלים בדין זה - והרי יתכן שבדעתם היה להמשיך בדיבורם אחר ברכו, ומי לנו 'דן לכף זכות' גדול ממרן החפץ חיים, ובפרט בדבר כזה שאינו תלוי בראות העין רק במחשבת האדם, למה לא דן אותם לכף זכות דמסתמא כן היה בדעתם, ובפרט אם התחילו בשיחתם קודם ברכו והמשיכו אח"כ, הרי סתמא דמילתא יש לתלות דכך היה כונתו ואף אם לא כיוון לכך בפירוש.
כדכד כתב:אני רוצה לנצל את האשכול לשאלה נוספת באותו ענין.
אדם המגיע לביהכ"נ סמוך מאד לתחילת תפילת ערבית ונצרך לנקביו באופן שיכול להעמיד עצמו כשיעור- אם ילך מיד כשמגיע כנראה יפסיד ברכו.
מה עדיף:
א. ללכת ולהפסיד ברכו?
ב. לשמוע ברכו ולצאת ואז מפסיק באמצע הפרק לד' המשנ"ב שהובאו בתחילת האשכול?
ג. לשמוע ברכו ולברך ברכה ראשונה ולהפסיק בין ברכות קריאת שמע שזה בין הפרקים ולא באמצע הפרק?
אתי שפיר כתב:...ולכן נראה דאם בדעתו בעת עניית ברכו שלא להמשיך תיכף ומדי לברכת ק"ש, רק רוצה לגמור לסדר איזה ענין מעניניו, אע"פ שבדעתו להצטרף למנין ההוא לתפלת ערבית, ע"ז לא קאי המשנה ברורה במש"כ שצריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו (אכן אם אין בדעתו במפורש להמשיך לסדר איזה ענין עד שיתחיל הוא ברכת ק"ש, או אם אינו מוכח עכ"פ מתוך המצב שאינו מוכן עדיין להתחיל ברכת ק"ש, אמרינן דסתמא דעתו להמשיך עם הציבור תיכף ומיד ברכת ק"ש, ויהא אסור לו להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש בכה"ג)...
ומסקנא דדינא שאין להפסיק בין ברכו ליוצר אפילו לצורך מצוה או צרכי צבור, אולם לענות אמן דברכות וכיו"ב אפשר להקל. וכמו כן מותר לעיין בספר בלי שיוציא בשפתיו. ואין הבדל בזה בין שחרית לערבית. ולכן מי שלא הספיק לומר ג' פסוקים, ה' צבאות עמנו וכו', והוא רחום וכו', עד שענה ברכו, נכון שלא יפסיק לאומרם בין ברכו לברכות ק"ש, ויאמרם אחר התפלה.
פלפלת בחכמה כתב:אך לעומת זה ראיתי בשם הגר״ח קניבסקי שליט״א שלא לענות שם ״בריך הוא״ בחצי קדיש שלפני השמונה עשרה
עזריאל ברגר כתב: ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)
גל של אגוזים כתב:יעויי' בשו"ת יביע אומר או"ח ח"ב סי' ה' אות ו'
ומסקנא דדינא שאין להפסיק בין ברכו ליוצר אפילו לצורך מצוה או צרכי צבור, אולם לענות אמן דברכות וכיו"ב אפשר להקל. וכמו כן מותר לעיין בספר בלי שיוציא בשפתיו. ואין הבדל בזה בין שחרית לערבית. ולכן מי שלא הספיק לומר ג' פסוקים, ה' צבאות עמנו וכו', והוא רחום וכו', עד שענה ברכו, נכון שלא יפסיק לאומרם בין ברכו לברכות ק"ש, ויאמרם אחר התפלה.
ולכאורה לפי דבריך (המסתברים) הרי יש להתיר לומר פסוקים אלו דמסתמא דעתו לאמרם.
אומנם יפה העיר הרב פלפלת בחכמה דצ"ע למה המ"ב עצמו כתב 'ובעו"ה הרבה בנ"א נכשלין בזה' אחרי שיש להם פתח פתוח לפי דברי עצמו בסי' נ"ד כמש"כ, וצ"ע.
אתי שפיר כתב:בפשטות נראה, דמש"כ המ"ב (רל"ו ס"ק א') אחר שהביא מה שכתב בסי' נ"ד ס"ק י"ג דאחר ברכו של תפילת ערבית הוי כבאמצע הפרק, "ולפי"ז צריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו דערבית, אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה, 'אם דעתו להפלל אז מעריב עם הציבור' ובעו"ה הרבה אנשים נכשלים בזה" עכ"ל, דמש"כ "אם דעתו להפלל אז מעריב עם הציבור" אין הכונה שרוצה להתפלל ביחד עם מנין זו שהתחילו כעת תפילת ערבית, רק הכונה אם כשענה ברכו רצה להתחיל תיכף ומיד ברכת ק"ש יחד עם הציבור ולהתפלל יחד אתם תפלת ערבית, רק אז אסור לו לפסיק אחר ברכו, אבל אם לא היה בדעתו בעת עניית ברכו להתחיל תפלת ערבית תיכף ומיד אחר ברכו, אע"פ שרוצה להתפלל מעריב יחד עם מנין זו שזה עתה ענו ברכו, וכגון שהיה באמצע שיחה מרתקת עם ידיד, והציבור התחילו ברכו, והוא בוער לו לגמור לספר איזה סיפור פיקנטי לחבירו, ואשר ע"כ בעת אמירת ברכו לא היה בדעתו להתחיל תפילת ערבית מיד אחר ברכו, אע"פ שרצה להתפלל תפלת ערבית עם מנין זו, בכה"ג גם לדעת המ"ב והאחרונים שעליהם תמך יתדותיו, מותר לו לגמור ולדבר על דא ועל הא בין ברכו לברכת ק"ש.
דהמעיין במקור מוצא דבריו של המ"ב, במה שציין המ"ב למש"כ בסי' נ"ד ס"ק י"ג ע"פ האחרונים, שבין קדיש לברכו נחשב כבין הפרקים, ובין ברכו לברכת יוצר אור נחשב כבאמצע הפרק, וע"כ אסור להפסיק בין ברכו לברכת יוצר אור אפי' לצורך מצוה, כמו לברך על התפילין, מאחר דהוי כבאמצע הפרק, ועכ"ז כתב אח"כ בס"ק י"ד, "ונראה דכל זה דוקא באופן שמיירי בפנים דהיינו שכבר גמר ברכת ישתבח ועומד להתחיל ברכת יוצר אור, אבל אם הוא עוסק עדיין בפסוקי דזמרה, וכ"ש אם בא עתה להתפלל ורוצה להתפלל כסדר ולא לדלג הפסוקי דזמרה ולפתוח מברכת יוצר, ושמע קדיש וברכו, אין דינו בזה כאמצע הפרק, ולכו"ע יכול להניח טלית ותפילין ולברך עליהן" עכ"ל. ותו"ד הוא, דרק בכה"ג אמרינן דאסור להפסיק אחר ברכו משום דהוי כבאמצע הפרק, רק אם בדעתו להתפלל אז תיכף ומיד ברכת יוצר אור, אבל אם היה בדעתו לגמור פסוקי דזמרה וכדו' מותר להפסיק לברכת תפילין. והגם שהדוגמא שנקט המ"ב היה הפסק לדבר מצוה, דהיינו ברכת תפילין, אעפ"כ ה"ה למילי דחול, שהרי אם מותר לו להפסיק למילי דשמיא מטעם שאינו מוכן להתפלל אז תיכף ומיד מה שאסור לעשות באמצע הפרק, בע"כ שאינו נחשב כלפיו כמקום שאסור להפסיק ולו גם מהאי טעמא גרידא שלא היה בדעתו אז בעת עניית ברכו להתחיל תיכף ומיד ברכת יוצר אור, ואם כן ה"ה למילי דעלמא מותר לו להפסיק, ואין לומר דאע"פ שלא נחשב כבאמצע הפרק, יהא נידון עכ"פ כבין הפרקים, זה אינו, דאם אלים סיבה זו שלא להחשיב בין ברכו לברכת ק"ש כבאמצע הפרק, ה"ה דאלים שלא להחשיב לגבי דידיה בין קדיש לברכו כבין הפרקים, דלכל ענין תלוי בדעתו, הן לענין להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש, והן לענין להפסיק בין קדיש וברכו, דמהיכי תיתי לחלק.
ולכן נראה דאם בדעתו בעת עניית ברכו שלא להמשיך תיכף ומדי לברכת ק"ש, רק רוצה לגמור לסדר איזה ענין מעניניו, אע"פ שבדעתו להצטרף למנין ההוא לתפלת ערבית, ע"ז לא קאי המשנה ברורה במש"כ שצריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו (אכן אם אין בדעתו במפורש להמשיך לסדר איזה ענין עד שיתחיל הוא ברכת ק"ש, או אם אינו מוכח עכ"פ מתוך המצב שאינו מוכן עדיין להתחיל ברכת ק"ש, אמרינן דסתמא דעתו להמשיך עם הציבור תיכף ומיד ברכת ק"ש, ויהא אסור לו להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש בכה"ג).
(דמטעם אחר, ר"ל זולת הטעם שדימו הפוסקים בין קדיש לברכו, ובין ברכו לברכת ק"ש, לדין בין הפרקים ובאמצע הפרק, לא שייך לומר דמצד עצמו יהא אסור להפסיק שם, דבשלמא אם ניקח לדוגמא ברכה על האכילה קודם האכילה או קודם קיום המצוה, אז אסור להפסיק בין הברכה לאכילה או לקיום המצוה, דאם מפסיק, לא חל הברכה על שום דבר, והוי ברכה לבטלה, וגם המצוה אח"כ נחשבת שעשאה בלי ברכה, ואשר ע"כ חייבוהו חכמיםלחזור ולברך אם הספיק בכה"ג, אבל לענין ברכו לפני התפלה, מאיזה סיבה יהא אסור להפסיק אחר ברכו, אפילו אם נניח שברכו לפני תפלת ערבית הוא חיוב גמור כמו ברכה לפני האכילה או לפני קיום מצוה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים