מקדש מלך כתב:עזריאל ברגר כתב:היכן מצאנו שהקב"ה מתאר את עצמו בדימוי שתיארו בו את דוד המלך ואנשיו?
אפגשם כדב שכול ואקרע סגור ליבם
מדויק!
מקדש מלך כתב:עזריאל ברגר כתב:היכן מצאנו שהקב"ה מתאר את עצמו בדימוי שתיארו בו את דוד המלך ואנשיו?
אפגשם כדב שכול ואקרע סגור ליבם
עזריאל ברגר כתב:בדרך כלל המנהג הוא שאת פסוקי התפילה הנאמרים בארמית - אומרים בלחש, וכבר רמזו על זה "שנים מקרא ואחד תרגום".
היכן מצינו להיפך - שביטוי מסוים נאמר בתפילותינו בלשון הקודש בלחש (דווקא) ובארמית בקול רם (דווקא)?
עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:מקדש מלך כתב:גל של אגוזים כתב:היכן מצינו 'מידת חסידות בעלמא' דוחה מצוה מן התורה?
אולי מילה בזמנה, שלפי מנהגינו קודמת למילה שלא בזמנה, אף שהיא רק מדין זריזין מקדימין.
כוונתי היתה למצוה שנדחית לגמרי מחמת מידת חסידות
ילמדנו רבינו?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן מצינו שלכלי חרס מהני הגעלה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:עוד.
שש ושמח כתב:בשאר קדשים חוץ מחטאת לשיטת הר"מ (מעה"ק פ"ח הלי"ד), אבל הראב"ד חולק ואיני יודע מה ההלכה,
הרי!הפשטן כתב:חידוש גדול להגיד שהברכה על ברכת כהנים היא סילסול בעלמא, ועל כן דבריך טעונים אישור מפורש מאת הפוסקים.ביקורת תהיה כתב:הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.
חגי פאהן כתב:עזריאל ברגר כתב:בדרך כלל המנהג הוא שאת פסוקי התפילה הנאמרים בארמית - אומרים בלחש, וכבר רמזו על זה "שנים מקרא ואחד תרגום".
היכן מצינו להיפך - שביטוי מסוים נאמר בתפילותינו בלשון הקודש בלחש (דווקא) ובארמית בקול רם (דווקא)?
יהא שמיה רבא מברך - ברוך שם כבוד מלכותו?
שש ושמח כתב:בשאר קדשים חוץ מחטאת לשיטת הר"מ (מעה"ק פ"ח הלי"ד), אבל הראב"ד חולק ואיני יודע מה ההלכה,
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שש ושמח כתב:בשאר קדשים חוץ מחטאת לשיטת הר"מ (מעה"ק פ"ח הלי"ד), אבל הראב"ד חולק ואיני יודע מה ההלכה,
כלי שנתבשל בו תרומה לדעת הראב"ד.
עזריאל ברגר כתב:באיזה יום בשבוע היתה עקדת יצחק?
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:באיזה יום בשבוע היתה עקדת יצחק?
אולי מישהו יודע?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב עזריאל עיין כאן.
עזריאל ברגר כתב:איפה בתפילות יום הזיכרון מזכירים את יום ירושלים (אולי רק האשכנזים)?
נ.ב. גם לפני מאה שנה היה אפשר לפתור את החידה הזאת, כי אין שום קשר בין החידה לחודש אייר
עזריאל ברגר כתב:ואם תרצו חידה שכן קשורה לחודש אייר:
באילו בתי כנסת אומרים "הלל הגדול" בכ"ח אייר אחרי תפילת שחרית?
.השוחט כתב:עזריאל ברגר כתב:איפה בתפילות יום הזיכרון מזכירים את יום ירושלים (אולי רק האשכנזים)?
נ.ב. גם לפני מאה שנה היה אפשר לפתור את החידה הזאת, כי אין שום קשר בין החידה לחודש אייר
האומרים על נהרות בבל לפני ברכהמ"ז.
.השוחט כתב:עזריאל ברגר כתב:ואם תרצו חידה שכן קשורה לחודש אייר:
באילו בתי כנסת אומרים "הלל הגדול" בכ"ח אייר אחרי תפילת שחרית?
אלו שמזדמן להם בתהילים השבועי או החדשי.
עזריאל ברגר כתב:.השוחט כתב:עזריאל ברגר כתב:איפה בתפילות יום הזיכרון מזכירים את יום ירושלים (אולי רק האשכנזים)?
נ.ב. גם לפני מאה שנה היה אפשר לפתור את החידה הזאת, כי אין שום קשר בין החידה לחודש אייר
האומרים על נהרות בבל לפני ברכהמ"ז.
ביום הזיכרון - שאינו בחודש אייר! - לא אומרים על נהרות בבל.
וברכת המזון - איננה "בתפילות".
ואני מדבר על תפילה שנאמרת למנהג רוב ככל האשכנזים למיטב ידיעתי, בציבור.
חגי פאהן כתב:עזריאל ברגר כתב:.השוחט כתב:עזריאל ברגר כתב:איפה בתפילות יום הזיכרון מזכירים את יום ירושלים (אולי רק האשכנזים)?
נ.ב. גם לפני מאה שנה היה אפשר לפתור את החידה הזאת, כי אין שום קשר בין החידה לחודש אייר
האומרים על נהרות בבל לפני ברכהמ"ז.
ביום הזיכרון - שאינו בחודש אייר! - לא אומרים על נהרות בבל.
וברכת המזון - איננה "בתפילות".
ואני מדבר על תפילה שנאמרת למנהג רוב ככל האשכנזים למיטב ידיעתי, בציבור.
במוסף של יום הזכרון (=ראש השנה) אומרים "ומפני חטאינו גלינו מארצנו", וזה היה ביום ירושלים (=תשעה באב).
שברי לוחות כתב:היכן סימן שלם בשולחן ערוך שכתוב כמעט כולו בארמית?
לבנון כתב:שברי לוחות כתב:היכן סימן שלם בשולחן ערוך שכתוב כמעט כולו בארמית?
או"ח קל, מאן דחזא חלמא וכו'
או"ח תפד, מאן דבעי לברוכי בתרי או בתלת בתי וכו'
גל של אגוזים כתב:היכן מצינו בשו"ע שתי סימנים אשר שוין זה לזה מילה במילה, אות באות וכו' בדיוק ממש. אותו דבר.
גל של אגוזים כתב:גל של אגוזים כתב:היכן מצינו בשו"ע שתי סימנים אשר שוין זה לזה מילה במילה, אות באות וכו' בדיוק ממש. אותו דבר.
נו...
.השוחט כתב:גל של אגוזים כתב:גל של אגוזים כתב:היכן מצינו בשו"ע שתי סימנים אשר שוין זה לזה מילה במילה, אות באות וכו' בדיוק ממש. אותו דבר.
נו...
סימנים או סעיפים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 270 אורחים