הודעהעל ידי שומר-הגחלת » ה' מאי 14, 2020 5:20 pm
בשבת ההקרובה יחולו 90 שנה להסתלקותו, הרב בן ציון מוצפי בשו"ת "דורש ציון" העלה לכבודו כמה מילים [גילוי נאות, עפ"י בקשת כותב השורות]
בשבת הקרובה יחול היא"צ ה-90 לס"ק מהרש"א אלפנדרי, אם הרב יוכל לכתוב כמה מילים לדור אשר לא ידע ולא הכיר את אותו צדיק וקדוש אשר משאתו יגורו אלים. אם הרב יוכל לכתוב כמה שורות?
תשובה
מי אני ומה אני כי אגש לכתוב דברי הערכה על איש אלקים קדוש, אשר גדולי הדור הקודם שהיו במדריגת מלאכים ושרפים יראו ופחדו מפניו, אך משום אל תמנע טוב מבעליו, ולמען יוחק שמו לזכרון אשתדל לכתוב לאחר המחילה הרבה מכבוד מעלת הצדיק זיע"א.
רבנו הצדיק נולד למשפחת גאוני ארץ, משפחת אלפנ-דארי. שהוציאה מקרבה גדולי עולם שהיו מפורסמים בספריהם הרבים ובסברותיהם הישרות. יחוסה בן אחר בן עד בצלאל בן אורי בן חור שבנה את המשכן. סבו מפורסם היה הגאון רבנו חיים אלפנדרי ז"ל שהגאון החיד"א ז"ל מזכירו בהערצה רבה. והרב עצמו סיפר באחד הימים להגאון אליהו ילוז ז"ל אב"ד טבריה, כי אמו של סבו רבי חיים נישאה לשלשה חכמים גדולים, הראשון היה בן למשפחת אבולעפיה, וילדה לו בן והלא הוא רבנו חיים אבולעפיה ז"ל המפורסם אשר בנה את העיר טבריה ונטמן בה זיע"א.
כשבעלה נפטר נישאת לשני והביאה בן ונקרא הרב חיים אלגאזי ז"ל, והיה מפליא בתלמוד ובפוסקים, ולצערינו גם בעלה השני נפטר, ונשארה עם שני יתומים הנקראים חיים, ונישאת בשלישית לבן משפחת אלפנדארי וילדה לו בן והוא רבנו חיים אלפנדארי ז"ל אשר עלה והעלה בחריפותו בתורה, ושמו יצא בכל קצווי העולם.
באחד הימים נקלעו שלשת האחים הקדושים "חיים" בספינה אחת, והים רגש עליהם, קראו לתפילה וזעקה, ועמד הראשון בתחינה ועדיין הים רגש, עמד השני ועדיין הגלים סוערים. כשעמד השלישי הוא סבו של רבנו שקט הים. כשנודע הדבר למלך תורכיה הזמינם אליו ונתן להם מתנות וסמכויות נרחבות. רבינו שלמה אליעזר נולד לאביו הרב יעקב בן הרב חיים ז"ל. אמו שמה חוה. בעיר הבירה איסטנבול שבתורכיה, משם יצאו גאוני עולם.
בהיותו ילד רך בן 6 שנים התייתם מאביו, ואמו והוא ואחותו עברו לגור בבית ההקדש הספרדי, שהיתה סמוכה למקווה הטבילה. אלא שמיד התחילו הצרות, מדי לילה היו מתעוררים לקולות מוזרים, צווחות, צרחות, יללות, ועוד קולות צחוק וגלי רעשים, אמו לא יכלה להמשיך ולסבול ואמרה לילדיה מחר אנחנו עוזבים ונלך ללון ברחוב, עד שירחמו עלינו הבריות,
ביקש בנה שלמה אליעזר מאמו שתמתין לילה נוספת, ואמו הסכימה.
בלילה לקח רבנו את מפתחות הבית שהיה למעשה מחסן, עמד מעל בריכת המים וקרא "שדים שדים, אתם יודעים שמקומכם הוא לא ליד בני אדם אלא במדברות כפי שנזכר בתלמוד, לנו אין היכן להתגורר, אם אתם עוזבים את המקום מוטב, ואם לאו הנה אמי האלמנה, ואחותי ואני היתומים, הולכים לרחוב והאחריות עליכם. כשסיים השליך את צרור המפתחות למים וחזר למקומו. וראה זה פלא מאותה הלילה שרר שקט מוחלט במקום כולו.
בהמשך הזמן עלה ונתעלה רבות בתורה, ושמו יצא לתהילה בכל העיר כולה, במהרה לקחוהו רבני העיר ומינוהו לרב בכולל של האברכים, אך בראש חודש כשהביאו את המילגה ראה והנה היא כמעט כפולה מהאברכים, סירב לקחת אותה, עד שישוו אותה עם כל המילגות של האברכים כולם.
בשנת תכ"ב התמנה לרב ראשי לעיר קושטא, והנהיג בחכמה ובתבונה את הקהילה כולה באופן מופתי. בשנת תרנ"ז התבקש להגיע לדמשק ולכהן בה כרב הראשי לכלל יהודי סוריה, תפקיד אותו מילא 11 שנים רצופות. בשנת תרס"ח פנו אליו חכמי העיר צפת והתחננו לפניו לבוא ולהיות ראש עליהם למען תיפסק המחלוקת בין הגושים השונים בעיר. בשמחה רבה קיבל עליו תפקיד אחראי זה. אותו מילא בעוצמה רבה, וקיבל עליו לא לעזוב עוד את ארץ ישראל כלל בכל תנאי שיהיה. כאן שימש אותו כשליח בית דין ועוזרו הראשי חכם נסים שבאבו ז"ל אביהם של משפחת שבבו המעטירה ורבת היוחסין והפעלים. [תקצר היריעה מלכתוב כאן עובדות מאלפות מהרב].
גם בצפת שימש בכהונת הרב הראשי 11 שנים, ובשנת תרס"ח עלה לירושלים עיר הקודש. תחילה התגורר ברחוב אבינועם ילין היכן שלימים היה בנין התלמוד תורה יבנה, ואחר כך עבר למשכן קבע לביתו ברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך, מול בית הכנסת "יגל יעקב".
רבנים, דיינים, פוסקים, ראשי ישיבות, וגם פשוטי עם היו פוקדים את ביתו להתבשם מתורתו, כי היה בעל שכל מפליא, וככל שהזקין כן גברה גבורתו ועוזו וזכרונו המדהים, יש שהיו שואלים אותו שאלה הלכתית נדירה, והוא זוכר הכל, מצווה לשואל לטפס במדפים ולהוציא ארגז פלוני, ואומר תחפש כאן ותמצא תשובה שכתבתי קודם 80 שנה, והמעיין נדהם לראות כמה הוספות יש בכתבי היד השונים, צבע דיו אחר, קולמוס שונה, כתב יותר צלול, מפליא. הרב שכבר עבר את גיל ה - 100 זה הרבה שנים, עד שחכמי ירושלים אמרו עליו כי מלאך.... שכח ממנו.
ברבות הימים בימי חול המועד היו רבים משחרים לביתו, ראה כי לא יתכן הדבר שיבטלוהו מלימוד תורה, קבע נייר על הדלת ורשם שעת ביקור, באחד הימים הגיע רבה של ירושלים הגאון רבנו יוסף חיים זוננפלד ז"ל אל הסוכה וראה את הפתק, הקיש, הדלת נעולה וצעק זה יוסף חיים מבקש לשאול שאלה, והרב שקוע בלימודו ואינו שומע, המשיך הרב זוננפלד להקיש ואין עונה, הלך לדרכו. למחרת היום הגיע בשעת קבלת הקהל, ושאל מדוע הרב אתמול לא ענה לי? השיבו הרב, גם אני כמה פעמים הלכתי לכותל המערבי והרבה דפקתי ולא נעניתי.
בלילות הפסח הזדרז בעריכת הסדר, וכשסיים פתח את ביתו לרווחה, ואמר, רבים יש להם שאלות בהלכה בלילה זו, והרבנים עסוקים ואינם עונים. אני אפתח את ביתי, והיו משחרים אליו המונים עד אור הבוקר.
רבנו כל ימיו לחם מלחמות השם נגד התנועה הציונית החילונית, ונגד תנועת המזרחי, וכינה אותם בכינויים לרוב. באי ביתו היו גדולי הארץ, הגאונים הרב יצחק נסים לימים הראשון לציון, הגאון השדי חמד, הרב יוסף בבליקי אב"ד ירושלים, הרב יעקב זריהן רבה של טבריה, הרב אליהו ילוז אב"ד טבריה, הרב דוד לניאדו, הגאון כף החיים, ועוד. מכתביו בקבלה ובהלכה נדפסו שו"ת הסבא קדישא ג' חלקים, ויש כנראה עוד בכתובים.
סיפר הרב יוסף בבליקי ז"ל באחד הימים הרב סיפר כי הוא זוכר את החידושים שאמרו בהספד על הרב עקיבא אייגר זיע"א, שאל הרב בבליקי בן כמה היה כבודו אז? השיבו הה, אתה רוצה לדעת בן כמה אנכי היום? ויעשו עין הרע חס ושלום? לא אגלה לך.
בהיותו כבן 123 שנים נחלש שלשה ימים, ובלילה האחרונה ישבו ולמדו תלמידיו בספר האדרא רבה וזוטא, סמוך למיטתו כל הלילה. בבוקר יום כ"ב באייר תר"ץ הניח תפילין קרא קריאת שמע והשיב נשמתו הטהורה לבוראה. זכותו תגן בעדינו ובעד כל ישראל.