◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[שברי לוחות]

מביאים בשם האר"י שבחטא עץ הדעת נפלה נשמת דוד המלך במקום נמוך מאד, איה מקומו?

[דוב גרין]

מביאים בשם האר"י שבחטא עץ הדעת נפלה נשמת דוד המלך במקום נמוך מאד, איה מקומו?

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=182570&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=147

[שברי לוחות]

מביאים בשם האר"י שבחטא עץ הדעת נפלה נשמת דוד המלך במקום נמוך מאד, איה מקומו?

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=182570&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=147

תודה רבה!!!

[נהר שלום]

האם ספר זה נדפס

מתוך הקדמה לספר מלון אורחים ליינר

אוצר החכמה_159116.jpg (59.71 KiB) נצפה 13009 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

מגן אברהם סימן תנא ס"ק לז

ונ"ל דכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור, אבל מצה כפולה ונפוח' כיון שהיא גופא חומרא היא כמ"ש סס"י תס"א די לאסור הרחת לכתחלה אבל לא לאסור המצות האחרות וכ"מ בהגמ"נ ובשל"ה:

היכן הגהות מנהגים והשל"ה??

[יהודה בן יעקב]

בית מאיר יורה דעה סימן קעב סעיף ד

שם אלא לי כשוי'. נ"ב הא דקשיא לשיטת הפוסקים דבעל משכנתא מסלק אפילו להמצרן א"כ מה התועלת בתנאי זה תירץ הרשב"א בספר השטה שהתנאי הוא אף אם ימכור לאחר הפירעון:

אשמח לדעת מקום מוצא הדברים.

[בקרו טלה]

-

[בקרו טלה]

-

[שברי לוחות]

האם ספר זה נדפס

אוצר החכמה_159116.jpg

לא

[יהודה בן יעקב]

אשמח לדעת מקום מוצא הדברים.

שיטה מקובצת בבא מציעא דף סח.
וזה לשון שיטה, למאי נפקא מינה משום דינא דבר מצרא. פירש רש"י אין לך שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למכרה אין בבעלי מצרים שכן טוב לקנותה כזה. נראה מדבריו שאם מכרה לאחד מן המצרנים בעל המשכונא מסלקו ולא ניחא לי דהא אמרן לעיל משכן לו בית וכו' בשווייה מותר ואם איתא הכי מאי נפקא ליה מינה בתנאי זה אפילו שימכרנה למצרן יכול לסלקו כל שכן לאחר. לכך נראה לפרש שאין המצרן יכול לסלקו אם מכרה לו או אם מכרה לאחר שאינו מצרן בעל המשכונא מסלקו. ואפשר שזה הוא דעת רש"י. עד כאן. ובמה שכתב הרשב"א לעיל (סה: ד"ה לא תמכרם) דהתם היינו שהלוהו על תנאי שכל זמן שימכרנה ואפילו לאחר שיפרענו וכו' יתורץ זה. עד כאן.

יישר כח
כעת ראיתי דברי הרשב"א בדף סו, א ד"ה ורב נחמן (מהדו' מוה"ק עמ' תקיא), ולא במקום המצויין.
[קודם לכן חיפשתי במקום המצויין, ולא ראיתי, ולכן שאלתי].

[יהודה בן יעקב]

מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קעח ס"ק ג

ולכאורה רצינו להביא ראי' לדעת הט"ז דאף מבית לבית נמי מהני דעתו מהא דהקשו התו' שם לדעת הרשב"ם ודעימי' דיין נמי הוא מדברים הטעינן ברכה א"כ מאי איתותב ר"י הא מיירי ביין ועוד דא"כ פליג ר"ח על רב ושמואל דס"ל ידי יין לא יצאו, והדבר תמוה לפי מ"ש המ"א סי' ר"י ס"ק א' דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית מתחלה אף בפת דהא אינו טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ע"ש וכיון דרב ושמואל ור"י מיירי בלא שתה כשיעור דאל"כ היו צריכין לברך במקומן וע"כ דלא שתו כשיעור ובזה כיון דלא צריכו ברכה אחרונה א"כ דינו כשאר דברים וכבר נתקשה בזה בב"מ ולפי מ"ש הט"ז א"ש

אשמח לדעת למי הכוונה.
בספר בית מאיר סי' קעח לפו"ר לא מצאתי

[דרופתקי דאורייתא]

בשו"ת חקרי לב יו"ד ח"א סי' קז דקנ"א ע"ג, הביא דברי
"הראב"ד בספר תמים דעים סי' רל"ט, שדקדק מלישנא דמתני' דפ"ק דערלה דנטיעה אינה בטילה במאתים, והקשה אמאי אינה בטילה, ותירץ ומתהוי לה טעמא דמילתא משום דנטיעת דבר חשוב ולא בטיל ע"ש"

בתמים דעים התשובה האחרונה היא סי' רלח.

וצ"ע

[ובענין זה ראיתי מציינים למרדכי פ"ק דקידושין שכ"כ כהנ"ל, ול"מ לפו"ר]

[יהודה בן יעקב]

יד דוד מסכת גיטין הקדמה - השגת הראב"ד להרי"ף בתמים דעים סימן רל"ט. ומופיעה כאן

דברי הראב"ד הנ"ל הם על הגמ' בדף נד, ב בגליון הרי"ף (דף כו, ב) ומופיעים כאן בסוף העמוד.
כפי הנראה מחמת שהכניסו את הדברים בגליון הרי"ף לא הדפיסום שוב בתמים דעים.

[שברי לוחות]

מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קעח ס"ק ג

ולכאורה רצינו להביא ראי' לדעת הט"ז דאף מבית לבית נמי מהני דעתו מהא דהקשו התו' שם לדעת הרשב"ם ודעימי' דיין נמי הוא מדברים הטעינן ברכה א"כ מאי איתותב ר"י הא מיירי ביין ועוד דא"כ פליג ר"ח על רב ושמואל דס"ל ידי יין לא יצאו, והדבר תמוה לפי מ"ש המ"א סי' ר"י ס"ק א' דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית מתחלה אף בפת דהא אינו טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ע"ש וכיון דרב ושמואל ור"י מיירי בלא שתה כשיעור דאל"כ היו צריכין לברך במקומן וע"כ דלא שתו כשיעור ובזה כיון דלא צריכו ברכה אחרונה א"כ דינו כשאר דברים וכבר נתקשה בזה בב"מ ולפי מ"ש הט"ז א"ש

אשמח לדעת למי הכוונה.
בספר בית מאיר סי' קעח לפו"ר לא מצאתי

יש בענין זה גם בבית מאיר בחי' לפסחים, אבל לפו"ר לא מצאתי נקודה זו, אבל מדבר שם מהמג"א

[יוצר אור]

באיזה חז"ל מדובר?

נזר התורה [גולדברג].PNG (32.02 KiB) נצפה 12866 פעמים

נראה שהחליף במאי דאיתא בילקוט [במדבר תרפ"ד] "בשעה שקיבלו ישראל את התורה" כו'

[יהודה בן יעקב]

באיזה חז"ל מדובר?

נזר התורה [גולדברג].PNG

נראה שהחליף במאי דאיתא בילקוט [במדבר תרפ"ד] "בשעה שקיבלו ישראל את התורה" כו'

ראה תנחומא במדבר י; יג כעין זה

[יוצר אור]

באיזה חז"ל מדובר?

נזר התורה [גולדברג].PNG

נראה שהחליף במאי דאיתא בילקוט [במדבר תרפ"ד] "בשעה שקיבלו ישראל את התורה" כו'

ראה תנחומא במדבר י; יג כעין זה

יש"כ, אך כוונתי לחלק שהביא "אמר להם הביאו לפני ספרי יחוסין שלכם", שחפשתי רבות ולא נמצא כן בשו"מ.

[י. אברהם]

מי יודע פשר דבר?
מספר מר קשישא

אחי.PNG (35.41 KiB) נצפה 12842 פעמים

[שבענו מטובך]

מי יודע פשר דבר?
מספר מר קשישא

אחי.PNG

אולי הכוונה כדוגמת מה שכתב בעמ' פד: "עיי"ש אחי וראה כמה נדחק על לא דבר". כמו כן כתב כאן: "עיין אחי פרשת תצוה", שיש לעיין בפסוקים בענין איל המילואים.

[י. אברהם]

אולי
יישר כח

[דוב גרין]

מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קעח ס"ק ג

ולכאורה רצינו להביא ראי' לדעת הט"ז דאף מבית לבית נמי מהני דעתו מהא דהקשו התו' שם לדעת הרשב"ם ודעימי' דיין נמי הוא מדברים הטעינן ברכה א"כ מאי איתותב ר"י הא מיירי ביין ועוד דא"כ פליג ר"ח על רב ושמואל דס"ל ידי יין לא יצאו, והדבר תמוה לפי מ"ש המ"א סי' ר"י ס"ק א' דאם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית מתחלה אף בפת דהא אינו טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ע"ש וכיון דרב ושמואל ור"י מיירי בלא שתה כשיעור דאל"כ היו צריכין לברך במקומן וע"כ דלא שתו כשיעור ובזה כיון דלא צריכו ברכה אחרונה א"כ דינו כשאר דברים וכבר נתקשה בזה בב"מ ולפי מ"ש הט"ז א"ש

אשמח לדעת למי הכוונה.
בספר בית מאיר סי' קעח לפו"ר לא מצאתי

הכוונה לספר ביאור מרדכי למהר"ם בנעט.

[יהודה בן יעקב]

יישר כח רב

[צולניק]

מהו ספר 'הר הבית' המוזכר בהערה?

[לארץ ולדרים]

הוא חלק מספר פנות הבית
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=88

[צולניק]

הוא חלק מספר פנות הבית
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=88

יש"כ.
הייתי ממליץ לאוצה"ח להוסיף לשם הספר גם 'הר הבית'. זהו חיבור העומד בפ"ע.

[לבי במערב]

שייך (גם) לאשכול זה.

[וונדרבר]

בגמ' בבא מציעא מהדו' וגשל (החדשה) ערכו את פסקי הרא"ש והגהות אשר"י.
ישנם מקומות שהם מציינים מס' סימן של דברי מהרי"ח המובאים בהגהות אשר"י. היכן ניתן לראותם?

אולי כוונתם לכת"י פסקי מהרי"ח הנמצא בספריית פראג מס' 20.
ראה שיטה מקובצת (מכון אופק) חולין ג', עמ' תצ"א, שמפרט את תוכן הכת"י, (וראה שם שכותב באיזה דפים הוא על בבא מציעא).

[יהודה בן יעקב]

בגמ' בבא מציעא מהדו' וגשל (החדשה) ערכו את פסקי הרא"ש והגהות אשר"י.
ישנם מקומות שהם מציינים מס' סימן של דברי מהרי"ח המובאים בהגהות אשר"י. היכן ניתן לראותם?

אולי כוונתם לכת"י פסקי מהרי"ח הנמצא בספריית פראג מס' 20.
ראה שיטה מקובצת (מכון אופק) חולין ג', עמ' תצ"א, שמפרט את תוכן הכת"י, (וראה שם שכותב באיזה דפים הוא על בבא מציעא).

יישר כח, אכן א' מהחכמים כאן שלח לי את צילום הכת"י עם הסימן המבוקש.

[נוטר הכרמים]

איך התוי"ט מביא מי שמלקט ממנו?

התוי"ט מביא מכף נחת הספרדי

התוי"ט מביא את ה'כף נחת' בהרבה מאוד מקומות,
המקום הידוע ביותר הוא בהקדמתו לפי' לששה סדרי משנה,
בדבריו שם הוא חולק בתוקף על הסדר החדש שנתן ה'כף נחת' לששה סדרי משנה, שלא כמקובל 'זמ"ן נק"ט'.
וראה עוד בדבריו בהקדמתו לסדר נזיקין, ובהקדמת התפא"י לפירושו.
היה מעניין מאוד לקרוא אודות החיבור ומחברו.
היכן?

(אגב, רצ"י לייטנר זצ"ל במחזור הגר"א העתיק את הפירוש,
שביסודו הוא תקציר וליקוט).

[יוסף חיים אוהב ציון]

הוא יצא מחדש עמ"ס מגילה ע"י מכון נהר שלום.
https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/h ... 7530_2.pdf

[יוסף חיים אוהב ציון]

בית יוסף אורח חיים סימן קלא
וכן כתב בארחות חיים בשם הגאונים שאין לדבר בין תפילה לתחינה דכולה כעין תפילה אריכתא היא. וכן כתוב בספר אהל מועד.
היכן זה באו"ח?

[יהודה בן יעקב]

בית יוסף אורח חיים סימן קלא
וכן כתב בארחות חיים בשם הגאונים שאין לדבר בין תפילה לתחינה דכולה כעין תפילה אריכתא היא. וכן כתוב בספר אהל מועד.
היכן זה באו"ח?

במהדו"ח כאן: https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=422
וראה שם בשינויי נוסחאות מס' 5

[יוסף חיים אוהב ציון]

בית יוסף אורח חיים סימן קלא
וכן כתב בארחות חיים בשם הגאונים שאין לדבר בין תפילה לתחינה דכולה כעין תפילה אריכתא היא. וכן כתוב בספר אהל מועד.
היכן זה באו"ח?

במהדו"ח כאן: https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=422
וראה שם בשינויי נוסחאות מס' 5

תודה מרובה.

[יהודה בן יעקב]

כתב בשו"ת מכתם לדוד חלק חושן משפט סימן כו

ובר מן דין הרי מפורש יוצא בדברי הפו' דבמלתיה דאית בה איסור ודאי אלא דמספקא לן אי הוי איסור דאורייתא או דרבנן לאו כל כמיניה דמוחזק לטעון קי"ל וכמ"ש הרב הגדול מהרשד"ם בחלק יו"ד סי' ס"ב דבפלוגתא אי הוי רבית קצוצה או אבק רבית דיינינן ליה בספק דאו' לחומרא ומפקינן מן המוחזק. וכ"כ הרב המבי"ט ז"ל בח"ג סי' פ' ע"ש

עיינתי במקום המצויין, אך לא ראיתי שהזכיר כן.
אשמח אם יאירו את עיני בזה

[פלוני אלמוני]

לאיזה ספר מכוין המג"א באו"ח סי' רס"ז 'קשת יהודה' פירוש על הריקאנטי?
לא מצאתי עדיין ספר כזה.
בסדר הדורת מובא שבעל מחבר ספר 'מכבי יהודה' לרבי יהודה בן רבי אברהם יעקב מפוזנא [נמצא באוצר, דרושים על התורה, בהסכמת גדולי הדור, ובראשם התוס' יו"ט], חיבור גם ספר 'קשת יהודה', ואיני יודע אם המג"א מכוין לזה הספר, ואם נדפס, או שראוהו המג"א בכת"י.

[ושא_נס]

בס"ד.
בספר מאיר נתיב ח"ב בשער הספר:
"... וזה פירוש [ירמיה לא כ] הציבי לך ציונים, סימנים לתורה [עירובין נד ב], כדי שלא ישכח. וזה פירוש אבות דרבי נתן פרק כ"ג על דברי תורה יהא מצויינין לך זה בצד זה [וכו', ואומר] [משלי ו כא] קשרם על לוח לבך תמיד ענדם ענק (תיבה זו אינה בפסוק) על גרגורתך. ופירוש כמו ענק מחבר זה בצד זה, עין בת"י דכלים פרק י"א".

מה כונתו בציון "ת"י דכלים פרק י"א"?
תוס' יום טוב? דבריו שם במשנה ג מועתקים מרע"ב. איני מצליח להבין פשר ציונו כראוי, אודה לכל סיוע.
ייש"כ

[אליהו חיים]

בס"ד.
בספר מאיר נתיב ח"ב בשער הספר:
"... וזה פירוש [ירמיה לא כ] הציבי לך ציונים, סימנים לתורה [עירובין נד ב], כדי שלא ישכח. וזה פירוש אבות דרבי נתן פרק כ"ג על דברי תורה יהא מצויינין לך זה בצד זה [וכו', ואומר] [משלי ו כא] קשרם על לוח לבך תמיד ענדם ענק (תיבה זו אינה בפסוק) על גרגורתך. ופירוש כמו ענק מחבר זה בצד זה, עין בת"י דכלים פרק י"א".

מה כונתו בציון "ת"י דכלים פרק י"א"?
תוס' יום טוב? דבריו שם במשנה ג מועתקים מרע"ב. איני מצליח להבין פשר ציונו כראוי, אודה לכל סיוע.
ייש"כ

נראה כוונתו למסקנת דבריו בתוי"ט שם בשם הערוך דמוסיף לפרש שמסובב הכלי וגם כעין מסגרת של הכלי ומסיק דכולן ענין אחד הם, והובא בתוי"ט כתוספת לדברי הרע"ב ולא לחלוק עליו ולפי זה ה'ענק' של הכלי הוא היקף שלם סביב הצואר באורכו וברחבו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

והראבי"ה [חלק א ברכות סימן צו] כתב, שיש לומר "עושה שלום במרומיו" כשמשתחוה לשמאלו, וכשאומר "והוא יעשה שלום עלינו" משתחוה לימינו, ומסיים "ועל כל ישראל". ע"כ. וכן כתבו שבלי הלקט [תפילה סימן יח], וספר תשב"ץ [סימן רלח]. ומה שלא הזכירו השתחויה לאמצע, יובן על־פי דברי חידושי הריבב"ן שאין נכון ליתן שלום למקום שהתפלל תחילה. ע"כ.
מה המקור המדוייק בחידושי הריבב"ן?

[פרנצויז]

והראבי"ה [חלק א ברכות סימן צו] כתב, שיש לומר "עושה שלום במרומיו" כשמשתחוה לשמאלו, וכשאומר "והוא יעשה שלום עלינו" משתחוה לימינו, ומסיים "ועל כל ישראל". ע"כ. וכן כתבו שבלי הלקט [תפילה סימן יח], וספר תשב"ץ [סימן רלח]. ומה שלא הזכירו השתחויה לאמצע, יובן על־פי דברי חידושי הריבב"ן שאין נכון ליתן שלום למקום שהתפלל תחילה. ע"כ.
מה המקור המדוייק בחידושי הריבב"ן?

ראה גנזי ראשונים, ברכות עמ' קס"ג, סוף פרק אין עומדין, (ד"ה להני ג' פסיעות בכריעה אחת).

[פרנצויז]

במס' שבת דף ס"ג ע"א: סימן זרות.
בש"ס עוז והדר בהגהות וציונים אות י', כתבו לעיין בכמה ספרים, ואחד מהם: מרא דארעא ישראל ח"ג עמ' ש"מ.
חיפשתי באוצר החכמה, ולא מצאתי כלום בעמוד ההוא.
אולי יש טעות במספר העמוד, או שמדובר במהדורה אחרת?