אברהם כתב:על הר סיני צמחו פרחים
[בחז"ל מוזכר שצמח בו עשב, אבל פרחים צבעוניים משובבי עין, כמו בציורי הגננות?!..]
יעויין לבוש או"ח ר"ס תצד.
מחילה אבקש על ההקפצה, אך מצוה שהזמן גרמה היא...
אברהם כתב:על הר סיני צמחו פרחים
[בחז"ל מוזכר שצמח בו עשב, אבל פרחים צבעוניים משובבי עין, כמו בציורי הגננות?!..]
לבי במערב כתב:אברהם כתב:על הר סיני צמחו פרחים
[בחז"ל מוזכר שצמח בו עשב, אבל פרחים צבעוניים משובבי עין, כמו בציורי הגננות?!..]
יעויין לבוש או"ח ר"ס תצד.
מחילה אבקש על ההקפצה, אך מצוה שהזמן גרמה היא...
לענין כתב:לראשונה שמעתי השבת שכל נשות ישראל שמעו בגן שמשלוח מנות דפורים צריך שיהיה משני ברכות הנהנין נפרדות דיקא, מישהו שמע על זה?
טברייני כתב:לבי במערב כתב:אברהם כתב:על הר סיני צמחו פרחים
[בחז"ל מוזכר שצמח בו עשב, אבל פרחים צבעוניים משובבי עין, כמו בציורי הגננות?!..]
יעויין לבוש או"ח ר"ס תצד.
מחילה אבקש על ההקפצה, אך מצוה שהזמן גרמה היא...
ואכן, יעויין גם יעויין, ולא ימצא זכר למסורת הגננות. אלא אך ורק שהיה מרעה - לא פרחים. וסביב ההר - ולא בהר. והיה כבר לפני - ולא פרח.
לבי במערב כתב:אברהם כתב:על הר סיני צמחו פרחים
[בחז"ל מוזכר שצמח בו עשב, אבל פרחים צבעוניים משובבי עין, כמו בציורי הגננות?!..]
יעויין לבוש או"ח ר"ס תצד.
מחילה אבקש על ההקפצה, אך מצוה שהזמן גרמה היא...
טברייני כתב:לענין כתב:לראשונה שמעתי השבת שכל נשות ישראל שמעו בגן שמשלוח מנות דפורים צריך שיהיה משני ברכות הנהנין נפרדות דיקא, מישהו שמע על זה?
רבי אשר וייס כבר דחה זאת בשתי ידיו -
https://tvunah.org/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D ... %95%D7%AA/
בקרו טלה כתב:לכשיבקע כתב:אגב איך מונעים מהגננות לקרוא לאות 'צ' בכינוי 'צדיק' במקום 'צדי'?
זו טעות ידועה אך כמדומה ששום דבר לא נעשה בנידון
וגם כמה ווארטים חסידיים ושאינם המבוססים על הטעות הנ''ל.
viewtopic.php?f=45&t=34861&p=488704#p379966
לכשיבקע כתב:אגב איך מונעים מהגננות לקרוא לאות 'צ' בכינוי 'צדיק' במקום 'צדי'?
זו טעות ידועה אך כמדומה ששום דבר לא נעשה בנידון
יש עוד ספר 'צדיק סופית'... וגם כמה ווארטים חסידיים ושאינם המבוססים על הטעות הנ''ל.
הוה אמינא כתב:אגב נושא הירק או הפרחים דהר סיני, נתעוררתי על "ריב ההרים" שהתנשאו הר תבור והר הכרמל והר בשן וכו', והקב"ה נתן על הר סיני העניו.
מקור הדבר במדרש.
אבל מקובל לספר שהר סיני הוא הנמוך מכולן, ולענ"ד יתכן שהוא באותו גובה, רק מדלא התרברב זכה, וכן משמעות הלשון.
ענווה זה לאו דוקא מי שקטן מאחרים, אלא מ י שמחזיק את עצמו לקטן מהם.
יש מקור לדייק את הענין?
מקדש מלך כתב: מה שאין כן הר סיני שהוא מחו"ל..
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מדרש רבה במדבר פרשה יג פסקה ג
ד"א גאות אדם תשפילנו זה תבור וכרמל שבאו מסוף העולם מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקב"ה נותן את התורה ושפל רוח יתמך כבוד זה סיני שהשפיל את עצמו לומר שאני נמוך ועל ידי כך תמך הקב"ה כבודו עליו ונתנה עליו ה
סגי נהור כתב:הזכרתני שבילדותי שאלתי את אבי ע"ה למה משבחים את הר סיני בענוותנותו, הלא הוא היה הנמוך מכולם, ומה היה לו להתגאות? והשיב לי שיום יבוא ואווכח, כי במציאות דווקא אלה שאין להם במה להתגאות, אלה שאין להם שום מעלה ניכרת לעין, הם הגאוותנים הגדולים מכולם...
שו"ר, שנכב"ב כאשכול בפ"ע.לבי במערב כתב:יעויין לבוש או"ח ר"ס תצד.אברהם כתב:על הר סיני צמחו פרחים
זאנגאלאך כתב:הסיפור הידוע על יוסף מוקיר שבת. אותו שכן ארור הגוי ההוא, מכר כל רכשו וקנה יהלום. מה עשה עם היהלום? תפרו לתוך הכובע. נכון?
הנה למדנו זה עתה בדף היומי:
אזל, זבנינהו לכולהו ניכסי, זבן בהו מרגניתא, אותבה בסייניה - פרש"י : עשה לו כובע של לבד, ושבצו במשבצות של זהב, וקבע בו מרגליות, וקבע את זו עמהם.
ללמדך שהיהלום נקבע מבחוץ לכובע.
וכנכב"ב.כרמי שלי כתב:האירני ח"א אשר לוחות האבן כלל לא נמצאו במעמד הר סיני! אלא נִתנו לאחר ארבעים יום, כמפורש בכתוב.כרמי שלי כתב:ב"ה נתעורר האשכול לתחי', וזו הז[דמ]נות להציע שוב שאלתי:האם מצינו שמשרע"ה העמיד את הלוחות ל'תצוגה' בראש ההר? והרי גודל הלוחות הוא ששה טפחים על ששה טפחים והיאך זה ניתן להבחין למרחוק בהן ובכתבן?כרמי שלי כתב:האם לוחות הברית עמדו בראש פסגת הר סיני כבציורים?
גימפעל כתב:
עזריאל ברגר כתב:לפחות אחד מקטרוגיו - הוא על חז"ל: הביטוי "בל תשחית" מוזכר בגמרא שבת (קכט,א), וכמדומני בעוד מקומות רבים.
שמר כתב:מהיכן נשתרשה הטעות שיעקב גלל את האבן מעל פי הבאר ע"י הזרת.
אש משמים כתב:מקובל להביא את הגמ' בחולין
צורב מתחיל כתב:אש משמים כתב:מקובל להביא את הגמ' בחולין
באיזה גן לומדים חולין?
14 שנה שנטמן יעקב בבית שם ועבר וכו'
איש גלילי כתב:למעשה שיעקב אבינו הוריד את האבן מפי הבאר ע"י הזרת - יש מקור כלשהו?
אחד המלמדים של בני שיחיו (יהודי מבוגר, תמים ופשוט, ואוהב אלקים), שדרג את הסיפור עם מסר קצת יותר חינוכי, הוא אמר שיעקב הוריד את האבן עם האצבע, ולמה עם האצבע? כי עם האצבע הזאת הוא הצביע בחיידר על האותיות הקדושות, וזה נתן לו את הכח... שאלתי אותו: מנין לך? אמר לי: יש סיכוי אחר? לטענתו, הפרט האם הסיפור אכן היה כך או לא הוא שולי למדי בגיל הזה, העיקר זה היראת שמים שמכניסים לילדים עם הסיפורים. כמדומני שיש אמת בדבריו, אלא שצריך למצוא את הפרופורציות המתאימות איך וכמה.
גיורא בשמי שמיא כתב:פלא גדול שלשקר קוראים אמת.
דבר ראשון יש חזקה שאין האב מנחיל שקר לבניו. אם הוא שקר אסור להגיד. ואם אין מקור בחז"ל, והרב מוסר לילדים כאלו הם דברי קודש, הרי הרב בהחלט עושה מלאכת ה' רמיה. אם הוא אמר 'אולי', יש ללמד זכות, וגם זה אין הלב סובלתו. חינוך ילדים זה לא משחק ילדים.
אולי כדאי להסיר שם הרב, כבודו במקומו מונח בשלום על משכבו, ולהוסיף שהמסר החינוכי לא הופך את השקר לאמת, ואת המצוץ מהאצבע לכתובים באצבע אלוקים.
ויהי רצון שיקוים בנו: אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן.
אש משמים כתב:מקובל להביא את הגמ' בחולין על טענת הירח אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד ותשובת הקב"ה לכי ומעטי עצמך ומוסיפים לומר שהביאור הוא שמי שמתלונן צריך להקטין את עצמו וכו'. אך בגמ' שם נראה מהמשך הדו"ד שטענת הירח נשארה בעינה והיא כן מוצדקת.
אבני גזית כתב:אמת כי טענת הירח נשארה בעיניה והיא מוצדקת, אבל מה היא חשבה, מה האפשרות האחרת לעשות?
ברור שהאפשרות היחידה היא להקטין את עצמה שהרי לשמש אין זה מפריע כלל.
ממילא פשוט שמי שמתלונן צריך להקטין עצמו.
עזריאל ברגר כתב:נראה שלא למדת את הסוגיא עד סופה, שכביכול הקב"ה נשאר בלא מענה על מה שהלבנה טענה שהיא אמרה "דבר הגון", ולא התפייסה עד שאומר הקב"ה שיש להביא עליו כפרה על שמיעט את הירח!
איש גלילי כתב:גיורא בשמי שמיא כתב:פלא גדול שלשקר קוראים אמת.
דבר ראשון יש חזקה שאין האב מנחיל שקר לבניו. אם הוא שקר אסור להגיד. ואם אין מקור בחז"ל, והרב מוסר לילדים כאלו הם דברי קודש, הרי הרב בהחלט עושה מלאכת ה' רמיה. אם הוא אמר 'אולי', יש ללמד זכות, וגם זה אין הלב סובלתו. חינוך ילדים זה לא משחק ילדים.
אולי כדאי להסיר שם הרב, כבודו במקומו מונח בשלום על משכבו, ולהוסיף שהמסר החינוכי לא הופך את השקר לאמת, ואת המצוץ מהאצבע לכתובים באצבע אלוקים.
ויהי רצון שיקוים בנו: אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן.
תוספת תיאור בסיפורים אין בו כלום עם שקר, כל אדם שגדל ושכלו מתפתח יודע שלא כל תיאור שתאר לו המלמד היה כמו שהוא תאר.
אני אישית סבור שהתיאור של הסרת האבן עם הזרת (והיינו הך עם האצבע) הוא בעייתי, כיון שהוא מפרש את הסיפור כנס ולא כגבורה פיזית של יעקב אבינו ע"ה, וזה דלא כפירש"י. אבל על עצם הענין, לשזור בתיאור הסיפורים ענייני יראת שמים, זה חשוב מאד וזה עיקר החינוך.
מי שנשאר ילד גם בגיל שלשים, והוא חושב שכל דבר שהמלמד סיפר וכל תיאור בו השתמש כן הוא ואין בלתו, אני מאחל לו רפואה שלמה. המלמד אינו אשם, חובת ה"ילד" היא לגדול, וכדאיתא בחוה"ל (שער חה"נ פ"ג חשבון כ"ד).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 368 אורחים