סדר התנאים והכתובה שמיוחס לר' ישראל נגארה מי חיבר

[מעיין]

נדפס בכמה מחזורים סדר התנאים והכתובה בין ישראל לאביהם שבשמים ומיוחס לר' ישראל נגארה ובספרו זמירות ישראל אכן יש כתובה אבל נכתב באופן פיוטי
השאלה מי חיבר נוסח מליצית פשוטה זו, שניכר שאינו ר' ישראל הנ"ל מכח פשטות סגנונה, וגם שכנראה שזה א' מבני אשכנז
וניכר ממליצתו "ומחמת קטט ועידר יתנהגו בתקנת צום בעל בכי" (היינו שאם יעשו עבירות יתקנו ע"י תענית ודמעות ותשובה)
וזה משחק מלים מ"תקנת שו"ם" [החזרת הנדוני' שהי' נהוג בעיקר במדינות אשכנז ושכינותיה] ומהמשנה (מעשרות ה, ח) "שום בעל בכי"

[אבא יודן]

יפה שאלת ובזמנו שאלת הנה זה תמול ערכתי קובץ ממה שעלתה בידי בסייתא דשמיא
הקובץ מכיל
המחבר שירי תהלה לר' זאב ולף בוכנר
שברי לוחות לר' יחיאל מיכל בר אליעזר
הדרי קודש לר' מאיר בר משה
וילקוט מאיר לר' מאיר בר נחום בארנעטט
בוודאי יש עוד הרבה חומר ואי"ה ממנו ומכם תסתייע מילתא מי שיש מידע על מחברים הנ"ל ואיך בדיוק הגיע אל הקדושת יום טוב ומשם לנכדיו מתבקש לשלוח.
ועוד יש לבדוק מי הוא הראשון שטעה והטעה את כולנו, עד שלא מצאתי אף אחד (!) שלא ציין שאין זה מר' ישראל ואפילו המדקדק ר' וויינגרטן במחזור המפורש כתב באותיות קידש לבנה לר' ישראל נאג'רה.

תנאים וכתובה.pdf

(919.06 KiB) הורד 1116 פעמים

[גבול ים]

עצם שטר התנאים ונוסחו מעיד שמאשכנזי יצא הדבר הרי הספרדים אינם נוהגים כלל בעריכת תנאים

[מעיין]

בסאטמאר נוהגין האדמורי"ם להקרותן בעת עריכת השלחן, וכן נהג הרה"ק מסאטמאר זי"ע
אולי ידוע הראשון שנהג כן
וגם אם נהוג בעוד חצרות
-----
פיוט הכתובה של ר' ישראל נג'ארה [ירד דודי לגנו]
מוזכר במחזורים ספרדיים ותימנים לאומרם בעת הוצאת ספר תורה

[חד ברנש]

עיינו בעבודתו של מאיר נזרי, הכתובה לחג השבועות 'ירד דודי לגנו' לרבי ישראל נג'ארה: ניתוח ופרשנות ופרקי מבוא, ר"ג תשמט

[מעיין]

אם אפשר להעלות בקובץ

[חד ברנש]

"אם אפשר" לגשת לספרייה הסמוכה, לסרוק את העבודה ולזכות עמה את הרבים.

[מעיין]

גם בסיני (עה) תשלד - יש מאמר מענין זה

[נטיעות]

ב"ה
כידוע, יש סדר כתובה לחג השבועות שחובר על ידי רבי ישראל נאג'רה. יש גם נוסחאות אחרות של כתובה לחג השבועות, מוקדמות יותר, ומאוחרות יותר. אבל יש משהו פחות ידוע, יש גם סדר תנאים לחג השבועות, והסדר תנאים הזה נדפס בספר קהל צדיקים על שם רבי מרדכי הלוי מסטאשוב, תלמידו של החוזה מלובלין, ואחיו של רבי מאיר הלוי מאפטא בעל אור לשמים. ואילו בספרים אחרים, לא נמסר בכלל שם מחבר לסדר התנאים, ויש שהדפיסו את התנאים עם פירוש מאת רבי נחום לאנדא מבורשטין. אז למעשה. מי באמת חיבר את סדר התנאים לחג השבועות?

[אבא יודן]

ב"ה
כידוע, יש סדר כתובה לחג השבועות שחובר על ידי רבי ישראל נאג'רה. יש גם נוסחאות אחרות של כתובה לחג השבועות, מוקדמות יותר, ומאוחרות יותר. אבל יש משהו פחות ידוע, יש גם סדר תנאים לחג השבועות, והסדר תנאים הזה נדפס בספר קהל צדיקים על שם רבי מרדכי הלוי מסטאשוב, תלמידו של החוזה מלובלין, ואחיו של רבי מאיר הלוי מאפטא בעל אור לשמים. ואילו בספרים אחרים, לא נמסר בכלל שם מחבר לסדר התנאים, ויש שהדפיסו את התנאים עם פירוש מאת רבי נחום לאנדא מבורשטין. אז למעשה. מי באמת חיבר את סדר התנאים לחג השבועות?

מי הקדים את ר' ישראל בזה?
היש תחת ידך הפירוש מאת רבי נחום לאנדא מבורשטין, אולי יריצנו מי מכם אלי, ושכרו כפול מן השמים?

[נטיעות]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34139

הנושא שם הוא שטר הכתובה, ואילו אני שאלתי על שטר האירוסין.

[מעיין]

מי הוא רבי נחום לאנדא מבורשטין, והיכן נדפס זה, ואיזה נוסח נדפס בספר קהל צדיקים, אינו באוצר וה"ב

[מיללער]

מי הוא רבי נחום לאנדא מבורשטין, והיכן נדפס זה, ואיזה נוסח נדפס בספר קהל צדיקים, אינו באוצר וה"ב

http://old.virtualjudaica.com/Item/2391 ... ha-Ketubah

... הובא לבית הדפוס ע"י ר' נחום לאנדא מיאזליוויץ... עם הוספות ור"ת [ראשי-תיבות] של שבת, בראשית ([וגם] ר"ת שונות)... ר' נחום... בן ר' מרדכי לאנדא פון בורשטין זצ"ל... האט דאס איבער גיזעצט אויף עברי דייטש...
כולל: [1] שטר ארוסין, תנאים. הוא "תנאים אחרונים לחג השבועות", שבהוצאת Lemberg 1878, בשינויים והוספות. [2] שטר כתובה. אינו זהה עם "כתובה לחג השבועות" שבהוצאה הנז'. עברית ויידיש, זו למטה מזו.

האם יש איפה למצוא את החיבור או לכה"פ דף השער?

כנראה שהוא גם חיבר ספר הרמת קרן התורה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=
מעניין אם היה משתייך למשפחת סג"ל לאנדא מבורשטין, סטריא וסטרליסק

[איש_ספר]

נדפס בכמה מחזורים סדר התנאים והכתובה בין ישראל לאביהם שבשמים ומיוחס לר' ישראל נגארה ובספרו זמירות ישראל אכן יש כתובה אבל נכתב באופן פיוטי
השאלה מי חיבר נוסח מליצית פשוטה זו, שניכר שאינו ר' ישראל הנ"ל מכח פשטות סגנונה, וגם שכנראה שזה א' מבני אשכנז
וניכר ממליצתו "ומחמת קטט ועידר יתנהגו בתקנת צום בעל בכי" (היינו שאם יעשו עבירות יתקנו ע"י תענית ודמעות ותשובה)
וזה משחק מלים מ"תקנת שו"ם" [החזרת הנדוני' שהי' נהוג בעיקר במדינות אשכנז ושכינותיה] ומהמשנה (מעשרות ה, ח) "שום בעל בכי"

עיינו בעבודתו של מאיר נזרי, הכתובה לחג השבועות 'ירד דודי לגנו' לרבי ישראל נג'ארה: ניתוח ופרשנות ופרקי מבוא, ר"ג תשמט

הנה הקטעים הנוגעים לייחוס הבדוי, ראו ליד הערה 11 ואילך.

[אבא יודן]

אך יצא לאור בעזרת השם יתברך

שטר אירוסין מיוחס להגהק בעל קדושת לוי.png (225.71 KiB) נצפה 13113 פעמים

[יתן חן]

אך יצא לאור בעזרת השם יתברך

שטר אירוסין מיוחס להגהק בעל קדושת לוי.png

היכן אפשר לראותו???

[אבא יודן]

אך יצא לאור בעזרת השם יתברך

שטר אירוסין מיוחס להגהק בעל קדושת לוי.png

היכן אפשר לראותו???

כרגע בארצה"ב בלבד.
איפה אתה גר? [שלח באישי]

[יתן חן]

אך יצא לאור בעזרת השם יתברך

שטר אירוסין מיוחס להגהק בעל קדושת לוי.png

ר' אבא
במטו מינך, כזה חידוש עצום נורא ונפלא, הא כיצד? פרט לנו קצת!

[יתן חן]

ילמדנו רבינו מניין לאותו חיבור ששטר האירוסין הוא להרה"ק מבראדיטשוב זי"ע

[מעיין]

ובזה נקוה שתופסק הקול לייחס נוסח התנאים והכתובה הנדפס והנהוג לקרות בקהלות סיגוט סאטמאר לר' ישראל נאג'רה
ויהי' שבשתא ממילא נפקא
והשכר יוזקף על חברינו הדגול אבא יודן שהשקיע הרבה עמל ויגיעה לקבץ נפזרות ולברר הבר מן התבן והכל כדי לברר מקחו של צדיק ולהחזיר האבידה לבעלים
מקום הניחו לו להתגדר
כה לחי!

[חרסון]

ילמדנו רבינו מניין לאותו חיבור ששטר האירוסין הוא להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע

[בר בי רב דחד יומא]

כן נמצא בכמה כת״י של שטר התנאים ונכתב על הכותרת שהוא מהרה״ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי״ע
אף שלא נתברר שהוא חיבר את זה, ואולי חובר ע״י איש אחר אלא שהרה״ק היה נוהג לקרותו בחג השבועות.
אך זה הוכח ברור שלא נתחבר על ידי רבי ישראל נגארה ז״ל.

[אור תורה]

תמונות מהכת"י
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 7#p2212107

[ישראליק]

אך יצא לאור בעזרת השם יתברך

שטר אירוסין מיוחס להגהק בעל קדושת לוי.png

קניתי את הספר לכבוד יום טוב, והי' לי לעונג רב.

חבל שהספר ניתן להשיג רק במקוה שטיבלאך ספורות בירושלים דאמעריקא; הספר לא קיבל ההתעניינות הראויה

[אבא יודן]

ישר כח לכל המודים והמסייעים. סליחה על האיחור, הייתי טרוד מאד.
ועתה אכתוב עיקרי הדברים בראשי פרקים או להורדה. יצוין שחלק מהדברים לא יובנו רק אחרי קריאת המבוא שבספר.

בסייעתא דשמיא
מול האדמו"ר ישבתי אז דומם, מאזין לקול היוצא מפיו, בין שאר בני הקהילה המסובים כמין חצי גורן עגולה וכולם כָּמוני מטים אׇזנם כיאות לַזמן. אפוף בחרדת קודש מהולה בשמחת יום טוב, כולו אומר כבוד. עת קרוא בצהרי יום ראשון של שבועות שטר המסתורין כמנהג אדמו"ר הייטב לב זצ"ל ויוצאי חלציו, העונה לשם 'שטר אירוסין שבין הקב"ה וכנסת ישראל' אשר נתחבר ע"י רבי ישראל נג'ארה.
פה ושם מרים הרב את קולו, כה יעשה במשפטים - אותם מצא ראויים לעורר קהל בני עדתו. לקראת הסיום מעמיד את שטף דבריו ולאט ולאט מגביה את קולו ומסיים את דבריו בקול רם: 'נאום וכו', והקהל עונה לעומתו: מזל טוב! מזל טוב! וככלות איזה שירים יפים לכבוד שמחת אירוסין כביכול, ולכבוד החג ולכבוד הרגל, כל אחד פונה לדרכו.
כעבור זמן מה קלטתי שהבית מדרש כמעט ריק, ואילו אני עדיין תפוס בסרעפי. חיש קל עמדתי ממקומי כמתכוון להיפטר ממחשבותיי, אבל הם לא נתנו מרגוע. לא היה אפשר להמשיך כך פן אכשל ואעבור על מצוות שמחה שמחויבים בה ביום טוב. נסיתי לעשות קצת סדר בו ביום ולברר מתוך ספרו של רבי ישראל נג'ארה 'זמירות ישראל' ששטר אירוסין שזה עתה שמעתי איננו פרי ידי רבי ישראל, שכן מלבד העובדא ששירי רבי ישראל בנויים במתכונת ספרדי אופיינית, ודבריו טבועים במטבעות לשון מקראית וחז"לית, ראוי היה לכל הפחות שיימצא השטר תנאים בספרו זמירות ישראל לצד הכתובה 'ירד דודי לגנו', שאכן חיבר עם כותרת 'כתובה לחג השבועות', וההוא אכן נכתב עם חרוזים יפים, ובלשון רם ופיוטית, וראשי תיבות של השורות י'ש'ר'א'ל', כדרכו לאורך ספרו שם. ויתר על כן ציטוט האלשיך שבתוך השטר לא תואם לרבי ישראל מצד הזמן שהיה כמעט בן דורו, והן מצד התוכן שמפיג קצת יְפי מליצת רבי ישראל.
כמעט שגמרתי בדעתי שאין השטר תנאים שלפנינו נתחבר על ידי רבי ישראל, נסיתי לברר אצל תלמידי חכמים המבוגרים ממנו בחכמה ובמנין ואכן הם נתנו תימוכין לדבריי, הראשון ענה לי שכבר מזמן חשב שלא יתכן לייחסו אחר רבי ישראל שכן נזכר בטופס השטר 'תקנת צום' שזהו עפ"י לשון השטר אירוסין 'תקנת שו"ם' שנתקנה אצל בני אשכנז בש'פירא ו'רמייזא מ'גנצא.
האחר שמלבד שהוא תלמידי חכם הוא גם ממביני מדע ויודעי דבר, ענה לי בפה מלא אין ספק שזהו שטר שאין עליו חתימה, ואדרבא צא ולמד ותא הַשמע, פן ואולי יקרה ה' לפניך מקור מוצא השטר ותוכל לברר מקחו של הצדיק, והיה כי יקרה ה' אלקיך לפניך אז תבוא להעיד לפני כל העולם בפני נכתב ובפני נכתב, השטר יאושר באשרתא דדיינא דלא כטופסי דשטרא ודלא כאסמכתא בעלמא.
ברוך השם יגעתי ומצאתי, תאמין.
השנה, שנת ש֯פ֯ת֯ אמת תכון לעד, יצא לאור בעזרת השם יתברך 'שטר אירוסין שבין ישראל לאביהם שבשמים' המיוחס להגה"ק סניגורן של ישראל כ"ק אדמו"ר רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זצללה"ה בעל קדושת לוי'.
במבואו נמסרו הדברים כפי גלגוליו, ולפי הסיכומים שיצאו במשך העבודה. ולפעמים ללא שום מקור מפני טעמים שונים, ובעיקר שלא לשוות פני השטר תנאים, שנאמר באנפין נהירין ובלהב אש קודש, כמחקר נוסף נטול כל הרגש.
אך כאן - על במות הפורום שסיבות הנ"ל לא שייכות בה, הוחלט להעלותם. ואדרבא יתפרסמו הדברים ותרבה הדעת.

 
על שלשה דברים ההלם עומד: על השלילה, על הזמן, ועל היחס.

א) על השלילה כיצד? שלילת שטר תנאים לרבי ישראל נאג'רה. וזה למעלה מכל ספק, דומה שאין צריך להביא שום ראיה על זה, ובוודאי לא לגבב דברים.
ובכל זאת כמה נקודות.
1) החותם - לרבי ישראל יש לו קו מיוחד בכל זמירותיו לאורך ספרו זמירות ישראל ושאר ספריו, כעין חותם שלא ניתן לזיוף. ודי להשוות בין השטר תנאים לבין הכתובה 'ירד דודי לגנו' כדי להיווכח שלא קרב זה אל זה ולא יצאו שניהם מידי מחבר אחד. יתר על כן, חתימת השטר תנאים שהוא – לשם שינוי, מעין חתימת כתובת רבי ישראל בשינויים מהותיים, בזה עצמו הנך רואה שנגד עיני מחבר התנאים ריחף חתימת השטר כתובה, ושינה בה כפי רצונו, ברצותו מאריך וברצותו מקצר. כמו כן לא נכתב י'ש'ר'א'ל' בראשי שורות. וגם החרוזים שנחרזים בסופו, למשל: "..מהודֶרֶת\ ..צורוֹת\ ..השרֵת\ ..הברִית", אי אפשר שיצאו מידי רבי ישראל הדייקן בחרוזים.
2) הנוסח - שטר תנאים לאשה שהספרדים עושים, אינו דומה לַשטר תנאים. וספק גדול אם נהגו הספרדים לכתוב שטר תנאים במתכונת זו בימי רבי ישראל. וע"ע במשפט הכתובה ציוני מקורות.
3) הלשון - לשון השטר, היא לשון הקודש חסידיי. וכמו כן, כמה צירופי מלים שבתוך השטר לא מתקשר יפה לרבי ישראל.
4) התוכן – תקנת שו"ם, שטר חצי זכר, ושטר חליצה, רח"ש, וכן הבגדים יופע [JUPA] עם עור של שועל, מטבע של זהב הנקרא אויבל [AUBEL], יש מהם שלא היו במקום רבי ישראל ויש מהם שלא נבראו עדיין בזמנו.
5) היחוס – היחס לרבי ישראל נמצא לראשונה! בשנת תרל"ז, שאז הדפיס ר' מנחם אליעזר מאהלר חוברת ובו שני שטרי תנאים ושני שטרי כתובה. ואחד מהם הוא 'ירד דודי לגנו' שכתב רבי ישראל באמת, והלה כתב על כולם 'המיוחסים לרבי ישראל'. ובר מן דין נפלא הדבר ששטר תנאים הדין נשתמר דווקא אצל אשכנזים חסידיים, ואילו אצל הספרדים שאומרים זה מאות שנה הכתובה 'ירד דודי לגנו' שחיבר רבי ישראל באמת, לא נשתמר אף טופס אחד של השטר תנאים.
ב) על הזמן כיצד? זמן חיבור השטר. אחר שהשטר נשאר מבני בלי שם ויצאנו לבקש לו מחברו, תחלה נברר באיזה תקופה נתחבר ובאיזה זמן. וזה ללא כל ספק באמצע שנות ת"ק.
והרי הראיות.
1) מן התאריך – בכתב יד א' נכתב 'שנת תקמ"ב'. ובכתב יד ה' נכתב 'שנת תקנ"ט'.
2) מן המיקום – השטר תנאים נמצא לראשונה בכתב יד א' בין כתבי בעל התניא.
ונמצא שנית בכתב יד ה' בין כתבי רבי ברוך ממעזיבוז, האוהב ישראל, ושל רבי אהרן הגדול מקארלין.
3) מן הנוסח - טופס השטר שוה מלה במלה לשטרי תנאים לאשה מאמצע שנות ת"ק [כמצולם בקונטרס].
4) מן הלשון – לשון השטר לשון חסידים היא.
5) מן התוכן - הבגדים ומתנות שווים לשטרי תנאים לאשה הנ"ל.
חוקרים רבים הגיעו כמו כן לידי מסקנה זו, ויש שנתנו נימוק לדבריהם באחת מראיות הנ"ל.
 ישראל דוידסון בחוברתוParody in Jewish literature שהו"ל בשנת תרס"ז, בדף 55 הערה 59, בכתבו על דבר יחוס השטר תנאים לרבי ישראל נג'ארה, מתבטא בוודאות ללא כל אסמכתא:
The תנאים is undoubtedly of recent date.
 עקיבא בן עזרא כותב ב'הדואר' (ד' סיון תשכ"א) דף 473: מתוך לשון ה'תנאים' האלה אנו עומדים על זמן חיבורם, שהיא המאה השמונה עשרה [=תס- תק"ס] לדוגמה: בין המתנות אשר החתן נותן לכלה הוא מטבע נאבעל התלוי במרגליות. והכלה נותנת לחתן 'יופע'. היופי היה ידוע באותה התקופה כבגד עליון של אשה או של גבר, כעין פרווה ע"כ. וכך כותב שנית ב'הצופה' (ה' סיון תשלה).
 מאיר נזרי כותב בחוברתו 'הכתובה לחג השבועות ירד דודי לגנו לרבי ישראל נג'ארה' שהו"ל בשנת תשמ"ט בדף 50 הערה 270: לעניות דעתי הטעם העיקרי שכתובה זו אינה של נג'ארה הוא מפני שנוסח התנאים והכתובה המשמשים מקור לנוסח הפרודי אופיינים לנוסח התנאים והכתובה האשכנזיים ולא לנוסח הספרדי והם גם שונים מהנוסח הפרודיי של הכתובה 'ירד דודי לגנו' ע"כ. וכך כותב שנית בדף 71 הערה 15.
ג) על היחס כיצד? יחוס השטר לבעל קדושת לוי. אחרי שברור שנתחבר בשנות ת"ק, יש לבקש אחר המחבר. והנה לפי כל הממצאים היחוס הסביר והיותר מתקבל על הלב הוא ביחוסו לבעל קדושת לוי. אך לפני כן הבה נפרוס הדברים כשמלה.
שטר תנאים הדין נתייחס במשך השנים לששה בעלים שונים מפוזרים על פני שש מאות שנה. נדמה שאחרי רבי אליעזר הקליר והבלבול סביבו בא מקום שטר תנאים הדין. וזהו פרטן:
(1) רבי שלמה אבן גבירול - ד"א תתל (מרגניתא טבא, תרכח).
(2) רבי ישראל נגארה - שטו – שפח (סדר תנאים ראשונים, מנחם אליעזר מאהלער, תרלז).
(3) קדושת לוי - תק – תקע (שלשה כתבי יד משנות ת"ר; ספר תר"ך עמודי אור, הרב דובער טקץ, תשכח; עדות רבי חיים ליבערמאן, הדואר (שם); עדות כמה אנשים, הדואר (שם)).
(4) אוהב ישראל - תקח – תקפה (ר' אברהם יהושע העשיל באלזער מנכדי בעל אוהב ישראל, בתוך: הדואר (שם); ר' יוסף שפרן יליד רומניה, בתוך הדואר (שם).
(5) הרה"ק מסטאשוב – (קהל צדיקים, ר' מרדכי ברוקמאן, תרפז; הצפירה, ה' סיון תרפח).
(6) זאב ולף בוכנר – (Parody in Jewish literature, ישראל דוידסון, תרסז).
מעתה נעבור היחסים אחד אחד. בדבר היחס לרבי שלמה אבן גבירול ולרבי ישראל נג'ארה דֻבַּר לעיל, ונשללו מכל וכל. מעתה נשאר לברר בדבר ארבעה הנשארים ונדלג לרגע על היחס של בעל קדושת לוי.
 היחס לבעל אוהב ישראל. הנה הנכד מעיד בסוף גליון שטר התנאים וזה לשונו: שמעתי שמנהג הרבי מאפטא היה לקרוא בציבור את התנאים האלו בחג השבועות אחרי קריאת התורה ועל שולחנו ע"כ. ולפי זה כותב עקיבא בן עזרא בכותרת השטר 'תנאים למתן תורה' המיוחסים לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא ז"ל. וכן בספרו 'מנהגי חגים' בדף 294 בדברו על השטר תנאים הדין, כתב: נוסח התנאים שהיו קוראים לפני הרב הצדיק רבי אברהם יהושע העשיל ז"ל מאפטא מחבר הספר אוהב ישראל. והקריאה היתה בציבור אחרי קריאת התורה ועל שולחנו.
הרי לפנינו שהשטר תנאים היה לפני האוהב ישראל וקרא בו על שולחנו. אך אין שום מקור שנתחבר על ידו.
 היחס להרה"ק מסטאשוב. נקרה כדרך שקרה ביחס של בעל אוהב ישראל וזה לשון רבי מרדכי ברוקמאן המו"ל קהל צדיקים שמצאו בין תכריך כתבים ישנים מכבוד קדושת זקנו הרה"ק רבי מרדכי מסטאשוב, ומאחיו הרה"ק בעל אור לשמים זצללה"ה ובתוכם פנינים יקרים מקודש עליון ציס"ע קודש הקדשים כקש"ת מוה"ר יחיאל מיכל מזלאטששוב. גם בכאן עדות יש לנו שנמצא השטר תח"י, אך אין שום מקור שנתחבר על ידו.
 היחס לזאב בוכנר, הרה החוקר ישראל דוידסון וגם ילדו וכבעל אוב הוא מדבר מתוך שחיו וכותב (בדף 55 הערה 59):
The תנאים is undoubtedly of recent date, and perhaps a later production of Buchner.
והשערתו הוא קובע כמסקנה בדף 35 הערה 31:
A pamphlet entitled סדר תנאים ראשונים מחג הפסח and published by M.L. Mahler (lemberg 1878) contains this parody under the title סדר הכתובה לחג השבועות together with three similar parodies by Wolf Buchner.
[ומשום מה דווקא יחוס בדוי זה מפורסם כיום בין החוקרים מאד. והסיבה לכך די ברור, נטיה לזלזל במסורת האומה וביחוד מנהגי חסידים, גורמת לפעמים לסטות מן האמת].
כל זה מוביל אותנו לידי יחוס אחד שנותר, והוא היחס הנכון, שהוא הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בעל קדושת לוי.
וזה בעצמו נוכל לבסס מתוך ארבעה יסודות איתנים. ועליהם נקבע הקונטרס שטר אירוסין.
(א) שלשה כתבי יד, וספר תר"ך עמודי אור.
(ב) עדויות בעל פה מכמה אנשים.
(ג) תוכן השטר הולם היטב את רבינו .
(ד) השוואות בין השטר תנאים לספר קדושת לוי.
ועוד,
מבין ששה הנ"ל רק הקדושת לוי נמסר בכתב יד, לא שמועות פורחות או השערות.
מבין ששה הנ"ל רק הקדושת לוי נמסר בתוך קובץ עם שאר דברי חסידות, כשעל כל אחד מהם רשום שם המחבר, וביניהם השטר אירוסין, עליו נרשם 'נוסח תנאים להרה"ק מבארדיטשוב נ"ע'. דבר המורה על דווקנות הסופר.
מבין ששה הנ"ל, רק אם נבחר בקדושת לוי נוכל להבין איך נתייחס לכששה! מחברים שונים במשך זמן קצר. שהרי נתחבר בידי הרבי 'הקדושת לוי' בעלום שם המחבר, ונמצא בידי התלמיד 'האוהב ישראל', ובדור הבא, בידי 'הרה"ק מסטאשוב'. ואילו המדפיסים שלא מצאו לו שם, דבקו עליו שם כל שהוא, זה התאימו לכתובת התורה ירד דודי לגנו וחרת עליו 'רבי ישראל נג'ארה', וזה מצא ירד דודי לגנו בראש הזוהר הרקיע ורשם עליו 'רבי שלמה אבן גבירול'.
והרי הם ההשוואות:
כמו שעשה במעמד הר סיני שהרכין שמים ושמי השמים וכל צבאם.
כשהקדוש ב"ה כביכול מנהיג עולמו כרצונו כביכול הוא לעצמו, וכאשר הקדוש ב"ה מנהיג עולמו כרצון הצדיקים כביכול הקב"ה נוטה עצמו לרצון הצדיקים. וזהו שרמזו חז"ל שכינה בתחתונים. וזהו שנאמר וירד ה' על הר סיני כלומר שירד לעשות כרצון הצדיקים. (חיי שרה ד"ה עוד יבואר). וירד ה' על הר סיני. פירוש כשנתן לנו התורה היה כביכול ירידה כי נתן לנו התורה ואנו מנצחים הבת קול. (ואתחנן ד"ה וירד ה'. וע"ע לקוטים ד"ה ולהבין ההפרש שיש בין פסח לעצרת).
שכר טוב הצפון (תהלים לא כ) אשר עין לא רָאָתָה (ישעיה סד ג).
השם יתברך באהבתו אותנו מקבל עבודתינו ברצון ומשלם לאיש כמעשהו ברב טוב הצפון ונותן לנו שכר טוב, עין לא ראתה וכו'. (ויחי ד"ה עוד באופן אחר).
ומרגליות טובה בצוארה.
ידוע לכל שהיו יכולין אבותינו להעלות הדיבורים מה שהיה מדברים, אל צרופים קדושים, על שהיה בהם חכמת ה' וכו', וזהו פירוש המאמר (ב"ב טז ע"ב) מרגליות (נו"א אבן) טובה היתה תלויה בצווארה וכו'. כי אותיות נקרין אבן כמבואר בספרי יצירה שני אבנים בונות שני בתים. (חיי שרה ד"ה אופן הב').
והתחייב את עצמו לסבלונות לסבול כנסת ישראל עד סוף כל הדורות ויהיו לו ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. שתמיד תהיו גוי קדוש, ותעבדו את ה' יתברך תמיד בתענוג גדול מאוד. (יתרו עה"פ ומשה עלה).
עשרה לבושים המה עשרה כתרין קדישין.
ענין ההשתלשלות שנסתתר השי"ת במדותיו יתברך (כמ"ש בפייט מלך בעשרה לבושים (בפיוט מלך אזור גבורה. יוצר ליום א דר"ה), והמה י' מדותיו הספיריות. (פרקי אבות פרשת נצבים).
וחכמת הטבע הגופנית ומקריהן התלוי בחכמת התורה אשר היא בעיני העמים לכבוד ולתפארת.
בשבת (עה.) אמר רשב"י אמר ר' יונתן מנין שמצוה לחשוב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, הוי אומר זה המחשב תקופות ומזלות. ולכאורה אין לו פירוש, כי למה הוא תקופות ומזלות חכמה לעיני העמים. והנה כפי פשוטו בעבור שחשבון תקופות ומזלות הוא בחכמת התכונה ועבור שחכמת התכונה גם המה האומות העולם יכולים זה לכן לחכמה נחשב נגד האומות העולם. אבל לכאורה קשה על זה. והנה היודע המדות על בוריים עיקר מדת החכמה שאדם יחשב בה לחכם שמשיג בהשגה מה שחבירו אין יכול להשיג, אבל אם משיג מה שחבירו גם כן יכול להשיגו אינו נקרא נגד חבירו חכם. והנה אם תקופות ומזלות האומות העולם יכולין זה עבור שחכמת התכונה גלוי לאומות העולם גם כן אזל אין אנחנו חשובים לחכמים עבור זה שהרי גם המה משיגים אותו. ולפי דברינו יתכן שעל ידי חשבון תקופות ומזלות נודע חכמתינו ובינתינו לעיני העמים בזמן שבהמ"ק קיים שהרי על ידי חשבון תקופות ומזלות היה מולד הלבנה באיזה יום ראוי לראות על פי חשבון. והנה על ידי בית דין הגדול שמקדשין החודש נשתנה סדרה ונראית הלבנה ביום אחד אשר ראוי לראות על פי חשבון, אם כן בזה רואין כוחן של ישראל אשד משנין סדרי בראשית, ולכן מי שיודע לחשוב תקופות ומזלות יודע כחו של ישראל. ולכן מצוה לחשוב תקופות ומזלות לידע כוחן של ישראל. וכח הבית דין הגדול אשר בזכותן של ישראל משתנה סדרי בראשית ומשנין כח המאורות. ולכן שפיר חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, שהעמים רואין כוחן של ישראל שיש לישראל ממשלה על המאורות.
וזה פירוש הפסוק (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כו', כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראינו אליו. ולכאורה כפי הדדש הגמרא קאי על חשבון תקופות ומזלות, האיך רואין בזה שהשם יתברך ברוך הוא קרוב אלינו בכל עת קראינו אליו ומה נתינת טעם כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כו'. ולפ"ד יתכן, שעל ידי חישוב תקופות ומזלות רואין שהאל אשר לו הכח והממשלה הוא עושה רצון עמו בית ישראל ומצוה על הלבנה שתראה שלא בזמנה ותכסה את עצמה שלא בזמנה נמצא רואין שה' אלהינו קרוב אלינו בכל קראינו אליו, וישראל פועלים ברצונם כל מה שרוצין שהרי ברצונם השם יתברך משנה מאור המזלות ומאור הלבנה ומקום הניחו לי מן השמים להתגדר בזה. (כללות ימים טובים).
יעודי הגשמיים ותענוגי עוה"ז אשר בהם הכוונה לעבודת הבורא, הלא הן הכתובים בפרשת בחוקותי.
ולאשר כי הדבר צריך חיזוק להנצל מערמת התחבולה של היצר הדקה הנ"ל כמו שכתבתי, לכן להטעים הדבר לחיך השומע ושיתלהב האיש ההמוני לדבר, אמר 'למען ייטב לך', והוא על דרך כל יעודים הגשמיים הכתובים בתורה בפרשת והיה אם שמוע ובפרשת בחוקותי וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בספר המדע (תשובה ט א). (פרקי אבות ראה).
לכאורה קשה מה שאמרו בגמרא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והא חזינן מקרא מלא דבר הכתוב אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו, ג) הרי מבואר בפירוש שכר מצוה. ויותר קשה דלא מצינו כלום בתורה שכר עולם הבא כלל, והיה להתורה להשמיענו השכר האמיתי ולא נתינת גשם שהוא רק בהיות בחיים ולא לעולם יחיה אדם. לתרץ זה, צריך שתדע האמת ששכר אמיתי אין אדם יכול להשיג גודל התענוג ובהאי עלמא ליכא שכר מצות כלל. כי לא נחשב להם לכלום כל תענוגי עולם הזה כלל, כי מה שנהנה מעולם הזה הוא ההכרח ולא יאחזו במותרי תענוגי עולם הזה והשכר האמיתי הוא במצות הדביקות בו יתברך שמו שהוא למעלה מכל התענוגים, כי הוא יתברך שמו מקור כל הברכות והתענוגים בעבור זה אין להמציא השכר בפועל תענוגי פרטי, כי האמת שהשכר הוא תענוגי כל התענוגים, והיינו בדביקות בו יתברך שמו שהוא מקור כל התענוגים. וזה מפורש בתורה ואתם הדבקים בה' גו' ובזה נכלל כל השכר ומה שאמר הכתוב אם בחקותי גו' ועשיתם אותם, דקשה מה משמיענו בהאי ועשיתם אותם. ולפ"ד, פירושו הוא שהקדוש ברוך הוא הבטיח לנו אם נלך בחקותיו, יהיה לנו לסעד לעשות מצותיו. הגם שצריך לאדם דברים בעולם הזה ההכרחי שהם מבטלין מעבודתו יתברך שמו. עם כל זה הבטיח לנו השם יתברך שיעזור לנו לקיים מצותיו. וביאר הכתוב שיצוה לנו את ברכתו כדי שירים לנו את ברכתו שיהיה לנו מוכן ההכרחי מעולם הזה ולא נצטרך לחפש אחריהם. וזהו שמסיים ועשיתם אותם, היינו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לנו שנעשה אותם. הגם שצורך האדם גם בגשמיות על זה מסיק ונתתי גשמיכם גו', היינו שיהיה לנו מזון בלי יגיעה, ומכח זה נהיה דבקים בעבודתו תמיד ולא נאמר הכתוב לשכר, רק להורות לנו הדביקות בו יתברך שמו וכו', ואם נעבדנו יצוה ברכותיו ככתוב ונתתי גשמיכם גו', כדי לעבדו תמיד כנ"ל. (פירושי אגדות, מימרא ה').
אולי היות מחשבת פסול ופוגם בדרך השי"ת ויתעלה.
חשבתי דרכי ואשיבה רגלי על עדותיך, ועיין במדרש. ויבואר על פי דמבואר במדרש על פסוק (שם קכא, ה) ה' צלך. מה הצל מה שאדם עושה הצל עושה, כך כביכול מה שאדם עושה ה' עושה. ולכך צריך שיעשה חישוב דרכיו כיון שהשם עושה מה שהוא עושה לכך צריך לדקדק היטב כל מעשיו ודבוריו כרצון השם ולא יאמר מה מעשי ודבורי כיון שהשם עושה מעשיו, רק צריך לעשות חישוב מעשיו ודבוריו. וזהו חשבתי דרכי, עשיתי חישוב את דרכי. ועל ידי זה ואשיבה רגלי כו'. ויש אדם בבחינה יותר גדולה שחושב מחשבתו גם כן מטעם זה דהיינו לחשוב מחשבותיו להיות מחשבתו כרצון הבורא. (פקודי ד"ה א"י ובצלאל בן אורי הב').
החתן הקדוש הנ"ל התחייב את עצמו ליתן מזונות להכלה.
רבונו של עולם, יודעים אנו שענין מעמד הר סיני היה בחינת חיתון כלומר שכפה עליהם ההר כגיגית בחינת חופה לכנסת ישראל בחינת 'כלה קרואה בנעימה', מה היה בעצם יסוד החיתון, היה זה רק 'געלט שידוך' כי לך הכסף ולך הזהב, ואילו אנו יחוס שידוך בני אברהם יצחק ויעקב המיוחסים, אם כן חשבנו תחלה שלא תהיה לנו כל דאגת הפרנסה, ועתה אם תתפתה לקטרוגם של מלאכי מעלה ותקפח חס ושלום את פרנסתם על ישראל הרי זה יהיה בחינת קדושי טעות ועל ידי זה שלא תעניק לישראל פרנסה ביד רחבה יש ברשותנו לבטל את הקידושין ותצטרך לחפש לך אשה אחרת מהעמים האחרים... (פירוש על התורה עם פירוש סיפורי חסידים פרשת לך לך).
על הוצאות החתן, להוציא קולות וברקים ולפידים בוערים.
אם אדם זוכה שומע בכל חג השבועות את הקול שמכריזין אנכי ה' אלקיך (יתרו ד"ה ומשה עלה).
ידוע דכל מה שהיה אז בשעת מתן תורה נשאר עתה רשימו. (שבועות ד"ה ויגד משה).
פעם אחת הסבו הרב מבאדיטשוב והרב מקאזניץ בחג בשבועות בלילה. אמר הרב מבארדיטשוב: מי שיש לו עינים זכות יכול לראות למחר הקולות וברקים שהיה בעת מתן תורה. אמר הרב מקאזניץ: אם כן צריך להתפלל שהשם יתברך יתן לנו רפואה לעינים שנוכל לראות. (ילקוט קדושת לוי, בשם כתבי רמ"מ).
פעם אחת הרעיש הרה"ק מבארדיטשוב עולמות בתפלתו בחג הזה עד שצעק: אבא רחימאי הֲתִראה אלינו כמו שנגלית לאבותינו הר סיני. והמשיך בתפילתו במדרגות עילאיות כלפיד אש עד שצעק בקול: אנו רואים אלקים חיים. והיו לו אז גילויים נוראים ונשגבים אשר לאו כל מוחא סביל דא. (ילקוט קדושת לוי. בשם נתיבות שלום).
והרקיעים נוטפים מכל מיני בשמים.
וזו כוונת חכמינו ז"ל במסכת שבת (פח:) שאמרו כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בושם. ומקשה הגמרא וכי מאחר שמדיבור ראשון נתמלא דיבור שני להיכן הלך. ומשני הוציא הקדוש ברוך הוא רוח מאוצרותיו והעביר ראשון ראשון. ולכאורה תמוה, ולפי דברינו הנ"ל מה מתקו מאד דבריהם. ידוע שבושם נקרא תענוג, ולכן מקשה אם בדיבור ראשון נתמלא כל העולם תענוג האיך יכולין לקבל התענוג שני, כי תענוג אינו רק בפעם ראשון. ומשני שהוציא הקדוש ברוך הוא רוח, פירוש נחת רוח היא התענוג מאוצרותיו שהיה טמון ונסתר. וזהו בחינות שהסתיר השם יתברך את עצמו לאוצר והעביר ראשון ראשון, רצה לומר מזה הפעולה שהסתיר השם יתברך התענוג מהם היה תמיד ראשון, דהיינו תענוג חדש. (יתרו עה"פ ומשה עלה).
ובאמת במתן תורה לא היה שם רק חסד על ישראל ועל כל העולם כמאמר חכמינו ז"ל (שבת פח:) ונתמלא כל העולם כולו בושם. (יתרו עה"פ אנכי ה"א).
וקבלה עליה הכלה לשמוח בכל שמחות אחר בעלה.
הכלל הוא כשמגיע לאדם איזה שמחה מהבורא ברוך הוא אזי יראה לדבר דבורים להביא השמחה באותיות בתורה ובתפלה ושירות ותשבחות בכדי לדבק השמחה למעלה בבורא ברוך הוא. (תצא ד"ה כי תבנה).
ישמע חכם ויוסיף לקח.
במה שהאדם נותן נגד עיניו גדולת הבורא ב"ה ואומר מה אני וכו', הלוא אני עפר רמה ותולעה מלא עוונות ופשעים ואחר כך חושב בעצמו מהיום והלאה אני מקבל עלי עול מלכות שמים באמת ובלב שלם וכן בכל יום וים ילך ממדריגה למדריגה וישמע חכם יוסיף לקח וכו', אזי מתדבק יותר לעבודת הבורא ב"ה. (פרשת קדושים ד"ה קדושים תהיו).

[שבע]

כתב יד משנת תקנ"ט

[אבא יודן]

כתב יד משנת תקנ"ט

וזה מה שנקרא לעיל כתב יד ה'

1) מן התאריך – בכתב יד א' נכתב 'שנת תקמ"ב'. ובכתב יד ה' נכתב 'שנת תקנ"ט'.
2) מן המיקום – השטר תנאים נמצא לראשונה בכתב יד א' בין כתבי בעל התניא.
ונמצא שנית בכתב יד ה' בין כתבי רבי ברוך ממעזיבוז, האוהב ישראל, ושל רבי אהרן הגדול מקארלין.

[יבנה]

https://blog.nli.org.il/sodot-shavuot-wedding/

[אבא יודן]

עיינו בעבודתו של מאיר נזרי, הכתובה לחג השבועות 'ירד דודי לגנו' לרבי ישראל נג'ארה: ניתוח ופרשנות ופרקי מבוא, ר"ג תשמט

אם אפשר להעלות בקובץ

הנה הקטעים הנוגעים לייחוס הבדוי, ראו ליד הערה 11 ואילך.

אחרי שלושים! שנה יצא לאור:

כתובות ותנאים – לחג השבועות בקהילות ישראל
מאיר נזרי
מהדורה של 20 פיוטי כתובות ותנאים לחג השבועות. ‘בראשן הכתורה ירד דודי לגנו’ לרבי ישראל נג’ארה ערוכים מנוקדים ומפורשים בליווי מקורות ומבואות

להזמנה כאן

נ.ב. האם יש בו עדכונים בנושא?

[נוטר הכרמים]

היום יצא לי להגות בספר כלי מחזיק ברכה מאת רבי ישרא'ל נג'ארה,
והוא באמת כשמו, מעט הכמות ורב האיכות, בעודי בכפי אבלענו.
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=7

[מענה איש]

דומה שעירוב פרשיות נעשה כאן.
בקובץ שהובא ע''י אבא יודן
יוחסו בטעות יחד כמה כתבים לר''י נגארה
והם
תנאים ראשונים מחג הפסח
תנאים אחרונים מחג השבועות
סדר כתובה לחג השבועות (ירד דודי לגנו)
תוספת כתובה

אמנם הכתובה עצמה (ירד דודי לגנו) לא נראה שיש מקום לערער
ובפרט שבכל סידורי הספרדים נדפסה בפני עצמה ויוחסה להר''י נגארה

[אבא יודן]

לאור המהפכה הגדולה שעשתה ספריית חב"ד.
התגלו החוברות, מהם לוקחו כתבי יד שבקונטרס שטר אירוסין, לכל דורש ומבקש.
ואלו הם הלינקים:
כתב יד א page 3
כתב יד ב page 74
כתב יד ג page 199
ובנוסף התגלה שם עוד כתב יד, PAGE 207 ושם גם כן מיוחס לבעל קדושת לוי.
[עוד כתב אחד ישנו שם, PAGE 199, אך בלי שם המחבר].
ולהעיר עוד שבאתר היידי "איי וועלט", הוסיף כותב בשם גלאזער עוד כתב ידמיוחס לבעל קדושת לוי. איני יודע מנן ומאן הוא?

[וונדרבר]

אמנם הכתובה עצמה (ירד דודי לגנו) לא נראה שיש מקום לערער
ובפרט שבכל סידורי הספרדים נדפסה בפני עצמה ויוחסה להר''י נגארה

הכתובה לחג השבועות "ירד דודי לגנו" נדפסה בספרו של רבי ישראל נאג'ארה, בחייו, כך שאין הוה אמינא לומר שלא הוא המחבר.
ראה ס' זמירות ישראל, ויניציאה שנ"ט, דף קי"ד ע"א
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[אבא יודן]

הראוני:
https://atikim.com/auction/240-auction-6-en/lot-127-9/