מאמר הגרד"ל

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' מאי 31, 2020 10:15 am

בגליון 'מוסף שבת קדש' של ערב חג השבועות פורסמה שיחה נדירה שנערכה עם מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בו הוא מבהיר את דעתו על יקרת מעלת האברכים בדורנו אנו. ובין השורות הוא מביע מורת רוחו ממעמדי סיום הש"ס הראוותניים שהחלישו כוחם של אברכים עמלי תורה שלא זכו לסיים ש"ס אבל מונחים בעומקא של סוגיא.
כפי הנדמה זוהי עמדתה הרשמית של סלבודקה בבני ברק כפי שהנחיל ראש הישיבה מרן הגר"מ שולמן זצ"ל ואחריו בנו הגאון רבי נתן זצ"ל ולהבחל"ח רבי דב שליט"א.
כמדומה שהדברים ראויים לדיון באתרא קדישא הדין.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' מאי 31, 2020 10:39 am

זו הבנה פשוטה.
למה אתה חושב שזה מייחד את סלובודקה ולא את כל עולם הישיבות.
(לא שאין מי ששואף לגמור ש"ס, אבל אפשר להשוות ללמוד דף היומי?)

סיומי הש"ס, מעבר לשמחה של מי שגמר ש"ס באופן עיקבי (לא משנה באיזו איכות), זה גם מרבה חילים לתורה (אינני מדבר על הצרמוניה המודרנית שהיא דוחה, ללא קשר לחגיגה)
ולמה נחשוב שזה מוריד מערכם של עמלי תורה שלא מסיימים ש"ס בדוקא?

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » א' מאי 31, 2020 10:58 am

כמדומה שבעולם הישיבות בכלל לא היה משקל מיוחד למעמדי סיום הש"ס, אלא רק בקרב קהלים אחרים.

פעם ביקשו צדקה מחכם עזרא עטייה עבור אברך שלמד את הש"ס שלוש או ארבע פעמים.
לאחר שנתן מה שנתן, השתומם מאוד בפני החברותא שלו - "איך הוא יכול?! אני לומד כבר שישים שנה, יום ולילה עסוק רק בעיון הש"ס, הספקתי רק ש"ס וחצי. איך אותו אברך כבר למד ארבע פעמים?!"

ודי בזה.

אשרי יושבי ביתך

יונת אלם כתב:בגליון 'מוסף שבת קדש' של ערב חג השבועות פורסמה שיחה נדירה שנערכה עם מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בו הוא מבהיר את דעתו על יקרת מעלת האברכים בדורנו אנו. ובין השורות הוא מביע מורת רוחו ממעמדי סיום הש"ס הראוותניים שהחלישו כוחם של אברכים עמלי תורה שלא זכו לסיים ש"ס אבל מונחים בעומקא של סוגיא.
כפי הנדמה זוהי עמדתה הרשמית של סלבודקה בבני ברק כפי שהנחיל ראש הישיבה מרן הגר"מ שולמן זצ"ל ואחריו בנו הגאון רבי נתן זצ"ל ולהבחל"ח רבי דב שליט"א.
כמדומה שהדברים ראויים לדיון באתרא קדישא הדין.

אולי כב' יוכל לסרוק ולהעלות לנו, לתועלת הרבים שלא זכו שעינם תשזוף מאמר הנ"ל.

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' מאי 31, 2020 1:12 pm

לבקשתך

לפי פשוטו · הודעהעל ידי **לפי פשוטו** » א' מאי 31, 2020 1:39 pm

מוסף שבת קודש שיחת חג מאלפת עם גאון ישראל מרן הגרד לנדו שליטא.pdf: (360.11 KiB) הורד 793 פעמים

ליטוואק פון בודאפעסט

וואו! העיתונות בארה"ב היא רחוקה אלף מייל ממאמרים כאלה!

יש שמה את הבלוף והשקר בהתחלה, משום שזהו עיתון, ומה אנחנו מקוים מעיתון? אבל התוכן היא עניינית מאד, ופותחת פתח לתוך לבו של הגרד"ל שליט"א.

רואים מדבריו מאזן בריא, שהוא באמת לא מזלזל במסיימי ש"ס. בעת סיומי הש"ס הענקיים בעולם, התפרסם הקלטה מאחד מהראשי ישיבות בחו"ל, מלא בוז וגאוה, ללא שום הבנה בעניינים. ללכת בין הטיפות, להבין מה שיש בלימוד ש"ס ובד בבד להבין ולהסביר מה זה אברך המונח בלימוד, זהו רמה אחרת.

ובאמת, כל אלו שנכנסים לסוגיא, יוצרים כמה לומדות'ן בשיטה אחת בסוגיא, ואח"כ מטפחים לעצמם על הגב שהם אכן למדו ב'עיון', דלא כאותם 'מסיימי ש"ס', הם טועים באותו טעות של מסיימי הש"ס. אלו המסיימים את הש"ס, לפעמים גם עם רש"י, לא יודעים ומבינים שלא עשו אלא אולי טעימה בעלמא. כולנו יודעים מה שחסר להם לאלו, ואפ"ה טוב להם שעשו מה שעשו. אמנם אלו שלאמדעוו כמה מילים, ואולי הבינו באמת את ההגדרה של הגר"ח בסוגיא, והרחיבו אותו לפי ההבנה שלהם, יכול להיות שלעולם לא ידעו מה באמת חסר להם, וכמה יש בהסוגיא שאינם מודעים אליה כלל. כמו הדף יומי איד שלא פגש את התוספות מעולם, כמו"כ הבחור\אברך הזה שיצא מהסוגיא עם חידוש אחד, ללא היקף העניינים.

אכן, לבחורים צעירים פותחים את הראש שלהם עם הלומדות הזה. אבל אלו שנשארים בזה, ויש הרבה ובפרט בין אלו שנהיו מגידי שיעור, חסר להם בדיוק כמו הדף יומי איד, וגאוותם הוא שלא במקומו.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » א' מאי 31, 2020 2:08 pm

דומני שכבר כתבתי כאן בימים האחרונים, אודות מעשה באחד מגדולי האדמו"רים שליט"א שבאו להזמינו לסיום הש"ס שנערך ע"י שיעור דף היומי של זקני אנ"ש בקהל עדתו. האדמו"ר השתדל לחמוק מההזמנה ללא התחייבות, ולאחמ"כ תמה בפני מקורביו, 'וכי אני אמור להטריח עצמי להשתתף ולהביע הערכה לאלו ש'עושים טובה' ומגיעים ללמוד שעה ביום?'.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » א' מאי 31, 2020 2:13 pm

המאמר מרתק, לדעתי משום שהגרד"ל מדבר בהרחבה ובבירור, ולא אומר מספר משפטים בודדים. תפסה אותי גם הנקודה שהגרד"ל מזכיר תמיד את האשת חבר.
מרתק גם לראות את השיחה גולשת לאפיקים שונים.

[ביקורת על סיום הש"ס לא חסר, בשעה שזה נהפך מאירוע אמיתי בו המסיימים חוגגים, לאירוע פוליטי יחצנ"י, שרוב המשתתפים אינם לומדי הש"ס. במיוחד מעיבה העובדה שהמוני הצעירים החרדים-העובדים, רובם המוחלט אינו שייך ללימוד דף היומי, ומדובר בנחלת בני הדור המבוגר שרובם כבר בפנסיה..]

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » א' מאי 31, 2020 2:18 pm

לפי פשוטו כתב:
מוסף שבת קודש שיחת חג מאלפת עם גאון ישראל מרן הגרד לנדו שליטא.pdf

מי כתב בפועל את הראיון?

ליטוואק פון בודאפעסט

ישא ברכה כתב:המאמר מרתק, לדעתי משום שהגרד"ל מדבר בהרחבה ובבירור, ולא אומר מספר משפטים בודדים. תפסה אותי גם הנקודה שהגרד"ל מזכיר תמיד את האשת חבר.
מרתק גם לראות את השיחה גולשת לאפיקים שונים.

[ביקורת על סיום הש"ס לא חסר, בשעה שזה נהפך מאירוע אמיתי בו המסיימים חוגגים, לאירוע פוליטי יחצנ"י, שרוב המשתתפים אינם לומדי הש"ס. במיוחד מעיבה העובדה שהמוני הצעירים החרדים-העובדים, רובם המוחלט אינו שייך ללימוד דף היומי, ומדובר בנחלת בני הדור המבוגר שרובם כבר בפנסיה..]

כן, יש את הביקורת ההיא, כאילו לא היו מספיק מסיימי ש"ס שם. אבל הביקורת על זה שאף אלו מסיימי הש"ס אינם מייצגים את השיא של לימוד התורה, זה לא שמענו הרבה. ובחו"ל אין הדבר נכון כלל כדבריך, שהרבה צעירים סיימו את כל הש"ס, או עכ"פ חלק גדול ממנה. משתתפי השיעור שאני מוסר הם כולם צעירים.

אני חושב שבאופן כללי, באלו המקומות שיש שם אברכים חזקים, הבעלי בתים הם חלשים. ואלו המקומות שאין להם את התרבות הזאת של לימוד לארך שנים, יש להם קובעי עתים לתורה לומדים מופלגים, אם מסתמא לא ברמה של אברך השקוע באמת בלימוד.

הביקורת הסמויה בתוך דברי הרד"ל על 'דרשו' וכדו' היא גם מבורכת, שתופעה כזאת עברה וחדרת לתוך מחנינו ללא שום ביקורת פומבית או סדורה. בביהמ"ד פנימה אכן יש ביקורת, אבל את העיתונאות והשיטה הרשמית הם כולם תחת אגודלו של ארגון אחד, ואנו מסובבים את המסר שלהם ורק שלהם.

אשרי יושבי ביתך

יונת אלם כתב:לבקשתך

יישר כח!

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' מאי 31, 2020 7:47 pm

יש הרבה מה ללמוד מהראיון המקיף מהמאלף,
ממה שנאמר (ובאמת נאמר הרבה באיכות ובכמות) וממה שלא נאמר (אין מילה על הרב שך...),
אך גולת הכותרת, מבחינה היסטורית, היא שהוא מבטל כעפרא דארעא את השמועה בשם החזו"א
כביכול הכוללים היו 'הוראת שעה'.
מוסיף ומחדד ומבהיר בחריפות ובהבנה.

הפלא ופלא.

לתשומת לב רבים רבים....

ליטוואק פון בודאפעסט

לא ידעתי שהיו אנשים שפויים שהאמינו ב'שמועה' ההיא. ולמה היה לו להביא את הרב שך בשעה שהרב שך לא היה בגיל תלמידי החזו"א?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' מאי 31, 2020 7:58 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:וואו! העיתונות בארה"ב היא רחוקה אלף מייל ממאמרים כאלה!

יש שמה את הבלוף והשקר בהתחלה, משום שזהו עיתון, ומה אנחנו מקוים מעיתון? אבל התוכן היא עניינית מאד, ופותחת פתח לתוך לבו של הגרד"ל שליט"א.

רואים מדבריו מאזן בריא, שהוא באמת לא מזלזל במסיימי ש"ס. בעת סיומי הש"ס הענקיים בעולם, התפרסם הקלטה מאחד מהראשי ישיבות בחו"ל, מלא בוז וגאוה, ללא שום הבנה בעניינים. ללכת בין הטיפות, להבין מה שיש בלימוד ש"ס ובד בבד להבין ולהסביר מה זה אברך המונח בלימוד, זהו רמה אחרת.

ובאמת, כל אלו שנכנסים לסוגיא, יוצרים כמה לומדות'ן בשיטה אחת בסוגיא, ואח"כ מטפחים לעצמם על הגב שהם אכן למדו ב'עיון', דלא כאותם 'מסיימי ש"ס', הם טועים באותו טעות של מסיימי הש"ס. אלו המסיימים את הש"ס, לפעמים גם עם רש"י, לא יודעים ומבינים שלא עשו אלא אולי טעימה בעלמא. כולנו יודעים מה שחסר להם לאלו, ואפ"ה טוב להם שעשו מה שעשו. אמנם אלו שלאמדעוו כמה מילים, ואולי הבינו באמת את ההגדרה של הגר"ח בסוגיא, והרחיבו אותו לפי ההבנה שלהם, יכול להיות שלעולם לא ידעו מה באמת חסר להם, וכמה יש בהסוגיא שאינם מודעים אליה כלל. כמו הדף יומי איד שלא פגש את התוספות מעולם, כמו"כ הבחור\אברך הזה שיצא מהסוגיא עם חידוש אחד, ללא היקף העניינים.

אכן, לבחורים צעירים פותחים את הראש שלהם עם הלומדות הזה. אבל אלו שנשארים בזה, ויש הרבה ובפרט בין אלו שנהיו מגידי שיעור, חסר להם בדיוק כמו הדף יומי איד, וגאוותם הוא שלא במקומו.

אינני מסכים עם הניתוח שלך.
אתה מדבר בשפת ההישגים, בקיאות, לימוד ש"ס, מול הישגים בהבנה ובלומדות,
ומתוך כך אתה מנסה לגמד ולהשוות את הלמדנים הפחות מוצלחים לאלו שגומאים בשטחיות את הדפים.
ולא היא, לא מיניה ולא מקצתיה.
ר' דב שליט"א מדבר על נקודה אחרת לגמרי, והיא החשובה,
שקיעות בלימוד!! והוא חוזר על זה לאורך כל השיחה.
זוהי הנקודה המרכזית, לימוד טוב בכולל, ללא בטלה - כמובן,
מביא כל לומד, ואפילו הוא בינוני מאוד בהישגים לדרגה של שקיעות וחיבור לתורה!!
את הנקודה הזאת שמעתי הרבה ממו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל בדברו על יתרון לימוד העיון,
וזה גם הנקודה שרואים בשטח.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' מאי 31, 2020 8:00 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא ידעתי שהיו אנשים שפויים שהאמינו ב'שמועה' ההיא. ולמה היה לו להביא את הרב שך בשעה שהרב שך לא היה בגיל תלמידי החזו"א?

כנראה קראת מהר מידי, הוא מזכיר פעמיים את רבותיו בפוניבז' באותם שנים, ר' שמואל ור' דוד.
למיטב ידיעתי, כשר' דב למד בפוניבז' כבר הרב שך היה שם.

----

ר' יהושע אייכנשטיין הוא שם מכובד בעבורך?

ליטוואק פון בודאפעסט

ר' דוב דיבר על הישגים בידיעת סוגיות בהקיפם, לא על השקיעות בלימוד. הוא אמר שזהו התכלית וזהו הלימוד הרצוי, ללמוד את הסוגיא מתוך ניתוח כל הפרטים והבנת כל השיטות.

'לימוד מעמיק, לימוד המביא לידי ברורות'. מילים כאלו הם העיקר. יקרות האברך הוא במה שהוא יודע, או בדרך לדעת. שיכול לדעת את הסוגיא על כל הקיפו, ולא רק הגמרא עם רש"י ו'תוספות העיקריים'. השקיעה בלימוד הוא אכן הדרך להגיע לזה, אבל זה לא הענין שלו. המשל של הרמב"ן ובעל המאור, שהם דברים 'זוטים' ללומד דף יומי, לאלו גומרי המסכתות המקצועיים, ונבחני הבחינות למיניהם. אמנם בזה טמון ידיעת הסוגיא על בוריה, השליטה על מחלוקת בין הרמב"ן ובעל המאור הוא הוא השליטה בסוגיא.

אני לא מכיר את ההיסטוריה, ואני לא יודע איזה קשר היה אמור להיות לו עם הרב שך, חשבתי שהכוונה שלך היתה באלו שסבבו את החזו"א והחברותות שלו.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' מאי 31, 2020 8:29 pm

נוטר הכרמים כתב:אך גולת הכותרת, מבחינה היסטורית, היא שהוא מבטל כעפרא דארעא את השמועה בשם החזו"א
כביכול הכוללים היו 'הוראת שעה'.
מוסיף ומחדד ומבהיר בחריפות ובהבנה.

הפלא ופלא.

לתשומת לב רבים רבים....

לפי הנראה לעינינו, ענין הכוללים כצורתו היום אינו 'הוראת שעה' מהחזו"א, אלא אינו הוראת החזו"א כלל.
החזו"א בסך הכל עודד כמה עשרות אברכים ללמוד במסגרת כולל, אין בזה שום חידוש, [למרות שבכל הדורות המסלול היה בעיקר לימוד שבסופו רבנות וכדו', ברור שזה משום שלא היתה אפשרות כלכלית אחרת, ובזמן החזו"א נותרה אפשרות כזו, ותו לא מידי]

המצב היום, שכמעט כל מי שנולד להורים חרדים [בציבור הליטאי לכה"פ] מרגיש חובה ללמוד כל ימיו בכולל ואם אינו עושה כך מרגיש עצמו עבריין, הוא תופעה שלא התחילה בזמן החזו"א אלא כמה עשרות שנים אח"כ, וכנראה תעלם בתוך דור או שנים, ונחזור למצב שהיה בכל הדורות.
כל זה בלי לדון לגוף השאלה האם שיטה זו מוצדקת.

ליטוואק פון בודאפעסט

בכל הדורות היו אברכים לשם שמים, ללא סיכוי של רבנות. זה לא נכון שזה תופעה חדשה. בימים ההם, שום דבר לא היה מאורגן כמו היום, חוץ מהקהלות שהיו יותר מאורגנים. גם חדרים לא היו, כמו היום. הכוללים הראשוניים אכן היו עבור רבנות, אבל הקלויזן והקיבוצים לא נועדו להכין רבנים. אנו מכירים את הרבנים מהם, ולא הלומדים. אבל לומדים ופרושים אכן היו, יש שנשותיהם תמכו בהם, יש שמשפחתם עשו כן, ויש שעבדו כמה שעות ספורות והיו שקועים בלימוד כל הזמן.

התופעה הברוכה של היום, עם כוללים מאורגנים יותר, עם יותר אופציות לפרנסה דרכם, הוא אכן חידוש. אבל הלימוד של אברך לזמן ארוך איננה חידוש כלל.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' מאי 31, 2020 10:10 pm

אכן, אני מודה על האמת שלא דייקתי. יש גם התייחסות להישגים של מיצוי וליבון הסוגיא, אבל הנושא של שקיעות ו'מונחות' בלימוד וחיי תורה גם שב על עצמו.
בכל אופן, לטעמי, וכפי מה שקיבלתי מרבותיי, 'חיי תורה' על כל משמעותם זה היתרון הברור של האברך בכולל על לומד דף היומי.
יש יוצאים מן הכלל, בפרט בארה"ב.

הנושא של אברכים - כמה ימי שני חיי המושג ומה היקפו, נלעס ונטחן עד דק,
גם בפורום הזה,
מה נפ"מ?
כל עוד גדולי הדור מחזיקים בכל עוז לשמר ואף לתגבר את התופעה - היא רצויה והכרחית.

מו"ר הגר"ש זצ"ל אמר על תופעת ריבוי האברכים בזמנינו, 'מי יתן כל עם ד' נביאים'.
התחזיות על היעלמות תוך תקופה,
תוך הקצנה ושימוש בשקר גס כביכול כל מי איננו אברך הוא עבריין
הינם עתיקות יומין,
משאלות לב שבס"ד לא יתגשמו!!

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ב' יוני 01, 2020 1:55 pm

נוטר הכרמים כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא ידעתי שהיו אנשים שפויים שהאמינו ב'שמועה' ההיא. ולמה היה לו להביא את הרב שך בשעה שהרב שך לא היה בגיל תלמידי החזו"א?

כנראה קראת מהר מידי, הוא מזכיר פעמיים את רבותיו בפוניבז' באותם שנים, ר' שמואל ור' דוד.
למיטב ידיעתי, כשר' דב למד בפוניבז' כבר הרב שך היה שם.

----

ממש לא, הגרד"ל עבר לחברון בשלהי תש"י כפי שמעתי מכמה ששמעו מפיו, והרב שך הגיע לפוניבז' רק בתשי"ב
היתה להם היכרות מסוימת בעת שהרב שך לימד בישיבת הדרום ברחובות מקום מגורי הוריו.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' יוני 01, 2020 3:36 pm

ר' יהושפט, יישר כח.

דבר נוסף מעניין הראוי לציון היא הקביעה של רבי דב שהמסורה שחיבור ה'שב שמעתתא' היה בגיל פחות מבר מצוה על סמך הביטוי 'טרם היותי לאיש' הוא טעות!
ניתן לשמוע כי הדבר אינו מוכרח, ואולי זו מליצה בעלמא, אך האם הקביעה כי הדבר טעות מתבסס על מידע כל שהוא או השערה בעלמא.

בעיני העיוורות אין הדבר מופרך שרבינו הקצות 'ירה אבני פינתו' של הספר בגיל 12, וכי לא שמענו כהנה על גדולי הדורות?
מה גם שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' יוני 01, 2020 4:45 pm

נוטר הכרמים כתב:ר' יהושפט, יישר כח.

דבר נוסף מעניין הראוי לציון היא הקביעה של רבי דב שהמסורה שחיבור ה'שב שמעתתא' היה בגיל פחות מבר מצוה על סמך הביטוי 'טרם היותי לאיש' הוא טעות!
ניתן לשמוע כי הדבר אינו מוכרח, ואולי זו מליצה בעלמא, אך האם הקביעה כי הדבר טעות מתבסס על מידע כל שהוא או השערה בעלמא.

בעיני העיוורות אין הדבר מופרך שרבינו הקצות 'ירה אבני פינתו' של הספר בגיל 12, וכי לא שמענו כהנה על גדולי הדורות?
מה גם שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

השב שמעתתא כותב במפורש שחזר על החיבור והגיהו ושיפצו. אשר על כן, אפשר להניח שאת היסודות או הקושיות או מה שלא יהיה כתב בגיל צעיר, וכגדל והיה לאיש הרחיב וכיוצא. וזהו כוונת רד"ל מן הסתם.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' יוני 01, 2020 5:37 pm

באחיעזר חלק ג סימן פא

איוויע, תר"מ, מילדותי. הערות והארות בענין קטן אוכל נבלות.

ובסופו:

[את הקונטרס הזה כתבתי בילדותי וכעת השמטתי הרבה והוספתי מעט וגמרתי סדורו ב"ה בח' כסלו תרצ"ט].

בשנת תר"מ הוא היה בן 17, והוא קורא לעצמו ילד! (והוא לא סמך על כך שכל אחד יבדוק בביוגרפיה מתי הוא נולד).

לגבי השב שמעתתא, ברור שלא סביר כלל שילד בן 12 יכתוב כזה חיבור. אמנם "שמענו" אגדות כאלו על גדולי ישראל לרוב, אבל לא ראינו ולא ידענו.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ב' יוני 01, 2020 6:26 pm

נוטר הכרמים כתב:ר' יהושפט, יישר כח.

דבר נוסף מעניין הראוי לציון היא הקביעה של רבי דב שהמסורה שחיבור ה'שב שמעתתא' היה בגיל פחות מבר מצוה על סמך הביטוי 'טרם היותי לאיש' הוא טעות!
ניתן לשמוע כי הדבר אינו מוכרח, ואולי זו מליצה בעלמא, אך האם הקביעה כי הדבר טעות מתבסס על מידע כל שהוא או השערה בעלמא.

בעיני העיוורות אין הדבר מופרך שרבינו הקצות 'ירה אבני פינתו' של הספר בגיל 12, וכי לא שמענו כהנה על גדולי הדורות?
מה גם שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' יוני 01, 2020 6:42 pm

יפה! יש לנו כאן המחשה לחילוק שבין שיטת הסברא של חזון איש ותלמידיו ("סיקול אבנים"), לבין ה"דינים" של בריסק ("לומדים פשט").

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ב' יוני 01, 2020 9:36 pm

נוטר הכרמים כתב:מו"ר הגר"ש זצ"ל אמר על תופעת ריבוי האברכים בזמנינו, 'מי יתן כל עם ד' נביאים'.
התחזיות על היעלמות תוך תקופה,
תוך הקצנה ושימוש בשקר גס כביכול כל מי איננו אברך הוא עבריין
הינם עתיקות יומין,
משאלות לב שבס"ד לא יתגשמו!!

אפשר להרגע, תנסה פעם לדון בצורה עניינית ותראה שזה יותר נחמד ויותר תועלתי.
בינתיים מי שמתמש בהקצנה ושקר גס זה רק אתה. המשפט "כמעט כל מי שנולד להורים חרדים [בציבור הליטאי לכה"פ] מרגיש חובה ללמוד כל ימיו בכולל ואם אינו עושה כך מרגיש עצמו עבריין" אינו הקצנה ואינו שקר גס, הוא תיאור נכון של המציאות בשפת בנ"א, המציאות היא שאדם כנ"ל מרגיש שאינו נוהג כהוגן [ויש לזה השפעה על הנהגתו באופן כללי], אף אחד לא אמר ש"שרי למקרי ליה עבריינא". בקיצור, אם "טרם היותי לאיש" אינו כפשוטו, גם "עבריין" אינו כפשוטו...
כמו"כ האשמתך כאילו התחזיות שלי הם "משאלות לב", אינם "הקצנה ושקר גס" אלא שקר גס נטו, אין לי שום משאלת לב למיעוט האברכים ח"ו, ואדרבא להיפך, אין לי שום אג'נדה נגד הגרד"ל, ואדרבא להיפך, ומ"מ אני חושב לבד לפי השכל שלי.

נוטר הכרמים

מקדש מלך כתב:יפה! יש לנו כאן המחשה לחילוק שבין שיטת הסברא של חזון איש ותלמידיו ("סיקול אבנים"), לבין ה"דינים" של בריסק ("לומדים פשט").

אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

ישראל אליהו

נוטר הכרמים כתב:הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

מה שמכריח הוא, שלא הגיוני שילד בן 12 יחבר ספר כזה.
ואם חיבר כך בגיל כזה, הוא היה צריך לחבר עוד כמה מאות ספרים עמוקים פי כמה בשאר שנותיו.

נוטר הכרמים

ישראל אליהו כתב:
נוטר הכרמים כתב:הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

מה שמכריח הוא, שלא הגיוני שילד בן 12 יחבר ספר כזה.
ואם חיבר כך בגיל כזה, הוא היה צריך לחבר עוד כמה מאות ספרים עמוקים פי כמה בשאר שנותיו.

ואם זה בגיל 16 או 18?
כפי שכבר הובא כאן מר' חיים עוזר,
ומה ששמענו על עוד עילויים.
מהיכן יש לנו הערכה ברורה על סדרי גדילתו של רבינו הקצות?
את הסיפורים על הגאון ועל השאג"א אתה מעכל?

ישראל אליהו

סיפורים לא הגיוניים, אם הם מוסמכים, אנו מקבלים.
אבל לא משום כך נמציא מעצמנו עוד כמה סיפורים כאלו מבלי הכרח. וכאן זה לא מוכרח, כי אפשר לעקם קצת.
ועדיף דוחק הלשון מדוחק הענין [בתלמידי החזו"א עסקינן].

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ב' יוני 01, 2020 11:12 pm

יש הרבה גדולים שכתבו לשון "בילדותי", והתכוונו על ימי הבחרות.
מרן הסטייפלר מזכיר בקהילות יעקב תמורה סי' י"א (סוף עמ' ל"ו) את מה שכתב "בילדותו" בספר שערי תבונה, (ספר זה חיבר בבחרותו).
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=28026
[וכן הוא לשון הש"ס על "בבוקר זרע את זרעך"].

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' יוני 01, 2020 11:58 pm

נוטר הכרמים כתב: . . שמוזר בעיני שהקצות ישתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו שאינם מדויקות, ויוצאות מהמשמעות הפשוטה של 'טרם היותי לאיש'.

ובעיני הדלות, מוזר לומר שה'קצות' השתמש במליצות המאדירים את תוקפו וגדולתו, ומסתברא טפי שלא נתכוון אלא להקטין גדולת החיבור הזה - כי נתחבר מבלי עיון המספיק כדי הצורך (וממילא אין ב'טרם היותי לאיש' יותר ממליצה בעלמא), וכדמוכח מהמשך דבריו. והבוחר יבחר.
כמובן, כל הנ"ל הוא לשיטתי' דהגאון המחבר זללה"ה. אך אנן, יתמי דיתמי, הלא עינינו תחזינה תוקף גדולת בהירות שכלו אשר מקצתם נגלה לפנינו בספרו זה.

מה שנכון נכון

ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ג' יוני 02, 2020 3:28 am

כמדומה שראיתי בעבר ראיה שחיבר את הש"ש טרם היותו בן 20, ולא 13, ואיני זוכרה כעת.

אפרים זלמן · הודעהעל ידי **אפרים זלמן** » ג' יוני 02, 2020 4:23 am

נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהב

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ג' יוני 02, 2020 7:17 am

אפרים זלמן כתב:
נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהב

לא נכון. עד עכשיו אף אחד לא הסביר את טענת מרן הגאון רבי דב מהיכן ברור לו שיש טעות אצל ההמונים ביחס לשמעתתא, חוץ מאיזו סברא שלא יתכן וילד חיבר כזה חיבור. לאחר שראיתי את הביקורת של הרב הנוטר פתחתי שוב את ההקדמה של הש"ש, ואין ספק שהרושם מדבריו שהחיבור או לפחות תחילתו היה בגיל צעיר מאד, לא יודע אם 12 או 15 אבל צעיר מאד, ולא ברור לי כוונת מרן הגרד"ל.
(ואני כותב זאת בלי קשר לתוכן השיחה, שהיתה יפה מאד בעיני).

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' יוני 02, 2020 8:36 am

אפרים זלמן כתב:
נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?

סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהב

מי שטוען כך על המונח 'סברות כרס' כנראה אינו רגיל בשותא של רבותינו הראשונים והאחרונים, בפרט בספרות התשובות.

מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).

בצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.

תם מה הוא אומר

נוטר הכרמים כתב:
מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).
בצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.

חוש ראיה מיוחד שהיה למהריל"ד, [המעשה הידוע הוא לגבי המשפט שלו, ששם בראיה קלע כמה שטרות יש בערימה], אינו מופת כלל, כמו למשל סיפורים על דיבוקים וכדו'. זה חוש מיוחד בראיה האנושית.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' יוני 02, 2020 8:54 am

תם מה הוא אומר כתב:
נוטר הכרמים כתב:
מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).
בצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.

חוש ראיה מיוחד שהיה למהריל"ד, [המעשה הידוע הוא לגבי המשפט שלו, ששם בראיה קלע כמה שטרות יש בערימה], אינו מופת כלל, כמו למשל סיפורים על דיבוקים וכדו'. זה חוש מיוחד בראיה האנושית.

וע"ע באילת השחר דברים פרק ל"ד פסוק א', ודו"ק.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר