התשובה הגנוזה שבשו"ת רב פעלים

[איש_ספר]

כתב רבי מרדכי אליהו שליט"א בספר הוד יוסף, ירושלים תשמ"ז:

[איש_ספר]

והנה התשובה בסי' ה' כפי שהופיעה ברב פעלים ח"ד ירושלים תרע"ב.
מהדורה זו אינה מצויה באוצר החכמה ולא בשום מאגר תורני אחר.

[איש_ספר]

וכך נראה העמוד במהדורות הצילום הנפוצות, אחר שהוסר סי' ה' מהם:

[איש_ספר]

ומש"כ רבי מרדכי אליהו שנוספה תשובה אחרת במקומה, אינו מדויק.
במהדורה החדשה במקום תשובה ה' שמו את תשובה ו' וכנ"ל בז' ותשובה ח' חסרה. מז' קופץ לט'. (ושימו לב לעמוד המרווח...).

יש שפקפקו על צדקת ההשמטה ועוד חזון למועד (אם זה מעניין את מישהו...).

[מבי מדרשא]

מענין מאד.. הוצאת "אהבת שלום" מוציאה לאור את כתבי הרי"ח הטוב, האם הם מתעתדים להוסיף סי' זה?
אגב, לעצם ההלכה הפסוקה שגזירת זקן אינה פוגמת בשפע, כל זמן שהשערה עצמה קיימת יש חברים נוספים?
עוד ארצה לברר, אם מכתב זה לא יצא מתחת ידו, אזי למי שייך הוא? היש לכך פתרונים, או שמא יאמרו שיצא מתח"י, אלא שלא על דעת לפרסמה להוראת רבים. אם כי מל' הרמ"א שליט"א נראה שהבין שלא מידו נכתב זאת.
יאיר איש ספר את עינינו

[מור]

יש שפקפקו על צדקת ההשמטה ועוד חזון למועד (אם זה מעניין את מישהו...).

בטח מענין! רק מה, איש ספר יקר, כשהדברים מופיעים כאשכול, טבעם שהם נקברים בינות לשאר האשכולות, ונמצאו המפסידים מתענינים. ממעקב אחר הודעותיך אני למד שברשותך אי אלו דוקומנטים מענינים ברמות כאלו ואחרות, כשלחלקם אתה מספק הסברים ולחלקם אתה רק זורק את השאלות.

עמוד עמוד איש ספר, וייסד בפורום פינה קבועה בה תגיש את פניניך, (אפשר ותשקול גם לתת לאחרים את הבמה), למען יעמדו למשמרת ימים רבים, ישוטטו הרבים ותרבה הדעת.

[חכם באשי]

גוף הענין שנידון בסימן ה' המקורי, שייך לדרשת חז"ל על הפסוק (דברים כב ה): "ולא ילבש גבר שמלת אשה", שהובא ברש"י על אתר: "שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי".

[איש_ספר]

חכם. עינך הרואות שלא הזכיר הגרי"ח כלל מאיסור זה, אלא דן רק מחמת ענינים שבסוד.
כי על כן לדעת הרבה מן הראשונים במקום שדרך אנשים בכך שרי לכתחילה (אע"פ שלדעת מרן קפ"ב א', דרך אנשים לא מהני אלא לענין שלא ילקה אבל לכתחילה אסור, מ"מ רבים חולקים). וכן היה מנהגם של אנשי בגדאד ומשום כך אין כאן איסור וכמו שהאריך לבאר הגרי"ח ברב פעלים ח"ג יור"ד סי' יח.

על שאר הדברים בהמשך

[חכם באשי]

איש ספר,
אני סברתי שהגרי"ח לא הזכיר ענין זה, כי הוא נשאל על אדם שהשאיר מהשיער "עובי אצבע".

[תוך כדי דיבור]

לכאורה, כמדומה מפי השמועה, הפירוש שבתשובה המושמטת לדברי הזוהר, מקובל על הגר"ש דבליצקי שליט"א ועוד מקצת מחכמי הנסתר.

[כמעיין המתגבר]

ישנה תשובה של הגאון הבא"ח ברב פעלים אשר העולה ממנה שמותר לגזור את הזקן, אך משום מה היא אינה מופיעה בכל המהדורות, היש יודע מה פשר הדבר?

[כמעיין המתגבר]

יש"כ.

האם יש יסוד לדברי רבי נסים כצ'ורי? הישנם הוכחות נוספות לדברים?

ואודה מאוד לאיש ספר אם יצדיק את טענות המשמיטים.

[ישיבישקייט]

ישנה תשובה של הגאון הבא"ח ברב פעלים אשר העולה ממנה שמותר לגזור את הזקן, אך משום מה היא אינה מופיעה בכל המהדורות, היש יודע מה פשר הדבר?

הסברא שהובאה במה שהעלו כאן היא שאם לא חותך לגמרי לא נאמר בו שפוגם וקוצץ וכו' אם כן מאי נפק"מ בין זקן לכל שיער הגוף.
זו עצמה היא התשובה אותה אתה מחפש.

[כמעיין המתגבר]

אין אני מחפש ישוב לדברי הרב פעלים, אלא מה סיבת ההשמטה והאם יש לה בסיס.

[למאי_נמ?]

יש שפקפקו על צדקת ההשמטה ועוד חזון למועד (אם זה מעניין את מישהו...).

בטח מענין!

גם אני מצטרף להנ"ל.



והוסיף:

רק מה, איש ספר יקר, כשהדברים מופיעים כאשכול, טבעם שהם נקברים בינות לשאר האשכולות, ונמצאו המפסידים מתענינים. ממעקב אחר הודעותיך אני למד שברשותך אי אלו דוקומנטים מענינים ברמות כאלו ואחרות, כשלחלקם אתה מספק הסברים ולחלקם אתה רק זורק את השאלות.

עמוד עמוד איש ספר, וייסד בפורום פינה קבועה בה תגיש את פניניך, (אפשר ותשקול גם לתת לאחרים את הבמה), למען יעמדו למשמרת ימים רבים, ישוטטו הרבים ותרבה הדעת.

גם לזה אני מצטרף.

[כמעיין המתגבר]

הקפצה, בעסקי שוב בעניין הקשור להשמטה זו, אשמח לדעת את טענת המשמיטים וטענת הסוברים שאין להשמיט.

[כמעיין המתגבר]

הגאון רבי בן ציון מוצפי:
לכבוד הרב,
בשו"ת רב פעלים [סוד ישרים סימן ה'] לגבי היתר גילוח הזקן, יש דעות שזו לא תשובה של הרי"ח ויש אומרים שזה כן. רצינו בבקשה לדעת מה הרב יודע בנושא או שמע משהו מאביו זצ"ל
תשובה
גם מור אבי ז״ל גם רבנו בן ציון אבא שאול ז״ל זעמו על כך שהתשובה הושמטה בהוצאה החדשה. כי אין אפשר לצנזר ספרים שכתבו קדושי עליון?

[ישראל אליהו]

יעויין אול"צ ח"ג, לענין גילוח הזקן שהתיר לאחר ל"ד לעומר, אף דס"ל כהאר"י להמתין עד שבועות, והיינו משום שעיקר ה'דין' הוא בשיער הראש [וראיתי שכ"כ הגרש"ד]. ובתוך דבריו הזכיר שהסומך על דברי הגרי"ח, יכול לגלח בימים אלו. ע"ש.

ואגב הוא עצמו נהג לסדר זקנו, על סמך תשובת הגרי"ח הזו.

[שקלאוו]

תשובה דומה, בפירוט יתר, מופיעה גם בתורה לשמה (ס' רטז) ומודפסת בהוצאות אהבת שלום וסאלם.

סאלם אף הדפיס את התשובה המקורית ברב פעלים בהוצאתו.

[.השוחט]

בזכרוני ששמעתי ממשפחת הרב אול"צ, שאדרבא יש ענין לקצץ, באשר אז פחות נתלשים שערות הדיקנא קדישא.

אינני אומר חלילה לקבל דבריי, שכעת איני זוכר מנין שמעתים לפני עשרות בשנים, אבל ראה ראינו שבעקבות דברים הנאמרים שלא בדקדוק, מתעוררים הזכרנים הדייקנים ומביאים הדברים כהווייתן והיה זה שכר המעוררים.

[א איד]

להעיר שהגרי"מ הלל שליט"א קיבל – להבחל"ח – את דברי הגר"מ אליהו זצ"ל בדבר אי שייכות התשובה להבא"ח (ראה בס' הדרת פנים זקן ע' תתקכב ואילך. עיי"ש).

[גל של אגוזים]

עי' בתשובתו הנפלאה (כמו כל שאר תשובותיו) בס' וישב הים ח"ב סי' י"ד [אות ב']

[יהודה בן יעקב]

עי' בתשובתו הנפלאה (כמו כל שאר תשובותיו) בס' וישב הים ח"ב סי' י"ד [אות ב']

צ"ל ח"א

קבלת זקני שער שהתשובה בענין היתר גילוח הזקן שבספר רב פעלים לא יצאה מתחת ידי הרי"ח טוב ז"ל
ב. ומה ששאלת אודות השמועה שכבר התירו פרושים את הדבר, הלא הוא מרן הגאון הרי"ח טוב ז"ל, שכידוע היה גאון אחרוני המקובלים, ורבן של חסידי'ם, המתנהגים בענייניהם על דרך הסוד לדעת האר"י ז"ל. מודע לבינה שכן נמצא כתוב בספרו שו"ת רב פעלים חלק ד' (סוד ישרים סימן ה'). ולהיות שבהוצאה החדשה של הספר הנזכר שיצא לאור בשנת תשכ"א בפקוחו והדרכתו של הגאון הגדול ראש חכמי עדת הבבליים בעיר קדשנו ותפארתנו, כמוהר"ר נסים כצ'ורי ז"ל, בעל המחבר ספר מעשה נסים, השמיטו התשובה הנזכרת ושמו אחרת במקומה, לכן נעלם מכם איזהו מקומן של דברים, וכמו שיתבאר עוד לפנינו אי"ה. ולהיות שהדפוסים הראשונים של ספר רב פעלים אינם בנמצא תחת ידי כל אחד, לכן אעתיק לשון התשובה שם וז"ל:
שאלה: אדם שרצה לחתוך שער בית הערוה במספריים, שישאר ממנו עובי אצבע, [א"ה צ"ל דאיירי במקום שנהגו שם גם האנשים לגלח שער בית הערוה, דאי לאו הכי אסור לחתכם, כמבואר בש"ע (יו"ד סימן קפ"ב סעיף א') עי"ש], מפני שקשה עליו אורך השער בימי חום, האם יש בזה חשש על פי הסוד או לא, יורנו ושכמ"ה.
תשובה: מפורש בדברי האר"י ז"ל בשער טעמי המצוות בפרשת קדושים שאיסור גדול הוא לעקור או לתלוש בידו אפילו שער אחד בלבד בכל מקום ["זקנו" כן הגירסא בשער המצוות], כי הם צינורות השפע, ולכן צריך האדם ליזהר שלא ישים ידו בזקנו למשמש בה כדי שלא יעקור ויתלוש איזה שער עכ"ד. ונמצא מפורש להדיא שאין להקפיד אלא בתולש או עוקר השער, שבזה נתבטל הרמז שרומז באותו שער, אבל אם נשאר עיקרו של השער במקומו, ורק הוא חותך מאורך שלו, לא נעקר הרמז הנרמז מן השמים באותו שער, ועל המדה אין לחוש, וזה ברור. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר, עכ"ל שם.
ואמינא ולא מסתפינא כי אותן המקצצים שערות זקנם על סמך הכתוב בתשובה הנזכרת מספר רב פעלים, סומכים הם על קנה רצוץ, כי תשובה הנזכרת איננה ממרן הגאון הרי"ח טוב ז"ל, ולאו מור איהו דחתים עלה, ובטעות נדפסה בספרו, שכן גדולי חו"ר בבל, מתלמידיו ותלמידי תלמידיו של מרן הרי"ח ז"ל, ובראשם הרה"ג כמהר"ר נסים כצ'ורי ז"ל, העידו על כך כי כן מקובל בידם משם בנו של רבנו הרי"ח טוב זלה"ה הלא הוא הרב המקובל כמוהר"ר יעקב יוסף חיים זלה"ה, שהקפיד מאד על הדבר כשראה שנדפסה תשובה הנ"ל בספר רב פעלים, באומרו שאינה מאביו ז"ל. ולכן בעת שנתעוררו להוציא לאור מחדש ספר שו"ת רב פעלים, ציוו ודרשו בכל תוקף מהמטפלים בדבר ההדפסה להשמיט התשובה הנזכרת מתוך ספר רב פעלים, וכן עשו. וגופא דעובדא דהכי הוה שמעתי מפי המוציאים לאור בעצמן. וידוע שחלק הרביעי מספר שו"ת רב פעלים לא נדפס על ידי מרן המחבר הרי"ח טוב ז"ל בעצמו בחייו, רק על ידי באי כחו ותלמידיו, לאחר שנפטר לבית עולמו, ודין גרמה שנפל בו טעות זו. וכבר נתעורר בכעין זה הרה"ג כמוהר"י נסים רחמים הי"ו [ז"ל] בספרו יין הטוב (חלק או"ח סימן י"א דף נ"א ע"א בהנד"מ) לגבי הספר עוד יוסף חי. שהקשה שם הרב יין הטוב על דברי מרן הרי"ח ז"ל שבספר עוד יוסף חי (פרשת תולדות אות י') שהם מנגדים לדברי הזוה"ק והפוסקים, וגם היפך דברי עצמו בספרו בן איש חי, וסיים וז"ל: ומכאן נמי ראיה למ"ש במקום אחר דכפי הנראה שחבורי מרן מוהרי"ח שנדפסו אחריו, חלו בהם ידים, וגם הספר עוד יוסף חי הנ"ל בכלל, שבאמצע הדפסתו נפטר הגאון המחבר כידוע, ובודאי איזה תלמיד הוסיף דברים אלו מדעתו בשעת ההדפסה, ואין לסמוך עליהם, עכ"ל.
והאמת אגיד שבמקום אחר הארכתי ביישוב כוונתו של מרן הרי"ח טוב ז"ל שם בספרו עוד יוסף חי, ולענ"ד שאין מן הצורך לתלות דבריו דשם בזולתו, כי בס"ד נתיישבו התמיהות על נכון, ולפחות יספיקו לשעת הדחק. אבל בכגון הא דקמן בנדון דידן אין מקום להסתפק בדבר, וכמו שנוכיח עוד בעזרת השם לפנינו. ובפרט לאור עדותו של הגאון כמהר"ר נסים כצ'ורי ז"ל, שהיה מקובל בידו בבירור שמרן הרי"ח ז"ל לאו מור איהו דחתים עלה דתשובה הנזכרת. ופעם אחת תחת אחד השיחי'ם עם הרה"ג כמוהרר"י נסים רחמים הי"ו [ז"ל], זכורני שהראה לי ספר רב פעלים חלק ד' שלו, שציין בגליון על כמה מהתשובות שנראים לו שאינם ממרן הרי"ח טוב ז"ל, ואמר לי שחשש פן בעת שליחות הכתיבות מבגדאד לארץ ישראל להעלותם שם על מזבח הדפוס וכפי שנהג, נתערבבו ביניהם גם תשובות של אחרים שנשלחו לו, או שהיו נמצאים תחת ידו. ולענ"ד שעלינו להשמר לא להטיל ספקות ח"ו על סמכות ואמיתות הספרים הנזכרים וביחוסם למרן הרי"ח טוב ז"ל וכפי שמקובל, אמנם מכל מקום בכגון דא שהריעותא קמן, מפני שהדברים הכתובים הם קשים להולמם, ומנגדים לדבריו בדוכתי אחריני, וכמ"ש לפנינו אי"ה, וגם גדולי תלמידיו העידו שאינם שלו, ועשו מעשה להשמיטם מספרי הרב פעלים, מעתה אין לנו לחוש בדבר יותר, ואדרבא משום כבודו של המחבר ז"ל הוא להשמיטם, וליה גופא ניחא ליה שיתברר מקחו.

[שקלאוו]

עי' בתשובתו הנפלאה (כמו כל שאר תשובותיו) בס' וישב הים ח"ב סי' י"ד [אות ב']

עיין בהקדמתו של רי"ח מזרחי להוצאת רב פעלים השלם של סאלם.

[יהושפט]

עי' בתשובתו הנפלאה (כמו כל שאר תשובותיו) בס' וישב הים ח"ב סי' י"ד [אות ב']

נשגב מבינתי מה "נפלא" בתשובה הזו, הרי היא מתעלמת מהעובדה שגם בתורה לשמה יש תשובה זהה (שאותה אהבת שלום לא צינזרו משום מה) ומעדויות אחרות וברורות שסותרות את דבריו של ר"ן כצ'ורי שהובאו בהקדמתו של רי"ח מזרחי להוצאת רב פעלים השלם של סאלם.

בתורה לשמה כתוב שאסור!!!

[אבני גזית]

הגאון רבי בן ציון מוצפי:
לכבוד הרב,
בשו"ת רב פעלים [סוד ישרים סימן ה'] לגבי היתר גילוח הזקן, יש דעות שזו לא תשובה של הרי"ח ויש אומרים שזה כן. רצינו בבקשה לדעת מה הרב יודע בנושא או שמע משהו מאביו זצ"ל
תשובה
גם מור אבי ז״ל גם רבנו בן ציון אבא שאול ז״ל זעמו על כך שהתשובה הושמטה בהוצאה החדשה. כי אין אפשר לצנזר ספרים שכתבו קדושי עליון?

למה לזעום אם בן המחבר טוען שאלו לא דברי אביו, ובמיוחד שמדובר בבן קדוש ונורא כדוגמת אביו?

[כמעיין המתגבר]

הגאון רבי בן ציון מוצפי:
לכבוד הרב,
בשו"ת רב פעלים [סוד ישרים סימן ה'] לגבי היתר גילוח הזקן, יש דעות שזו לא תשובה של הרי"ח ויש אומרים שזה כן. רצינו בבקשה לדעת מה הרב יודע בנושא או שמע משהו מאביו זצ"ל
תשובה
גם מור אבי ז״ל גם רבנו בן ציון אבא שאול ז״ל זעמו על כך שהתשובה הושמטה בהוצאה החדשה. כי אין אפשר לצנזר ספרים שכתבו קדושי עליון?

למה לזעום אם בן המחבר טוען שאלו לא דברי אביו, ובמיוחד שמדובר בבן קדוש ונורא כדוגמת אביו?

הרב סלמן מוצפי היה מתלמידי הבן איש חי. והרב בן ציון לא היה זועם על כל דבר, כנראה שידע מה שאנחנו עדיין לא יודעים.

[אבני גזית]

הגאון רבי בן ציון מוצפי:
לכבוד הרב,
בשו"ת רב פעלים [סוד ישרים סימן ה'] לגבי היתר גילוח הזקן, יש דעות שזו לא תשובה של הרי"ח ויש אומרים שזה כן. רצינו בבקשה לדעת מה הרב יודע בנושא או שמע משהו מאביו זצ"ל
תשובה
גם מור אבי ז״ל גם רבנו בן ציון אבא שאול ז״ל זעמו על כך שהתשובה הושמטה בהוצאה החדשה. כי אין אפשר לצנזר ספרים שכתבו קדושי עליון?

למה לזעום אם בן המחבר טוען שאלו לא דברי אביו, ובמיוחד שמדובר בבן קדוש ונורא כדוגמת אביו?

הרב סלמן מוצפי היה מתלמידי הבן איש חי. והרב בן ציון לא היה זועם על כל דבר, כנראה שידע מה שאנחנו עדיין לא יודעים.

יש פה שאלה טכנית ו"יבשה". לא נראה שחכם סלמן וגם הגרב"צ אבא שאול 'זעמו' עליה.

[כמעיין המתגבר]

הגרב"צ מוצפי אומר שהם זעמו.

בכלל נראה שהשמטת תשובה זו פותחת תיבת פנדורה שאין מי שיכול לשער את אחריתה, הטענה שתשובה זו הוכנסה בטעות, ושיש עוד תשובות כאלה בחלק ד' ובעוד יוסף חי, עכשיו כל אחד יכול לומר על מה שלא מוצא חן בעיניו, שלא הבן איש חי כתב את זה, ועיין ערך הספר אור לציון. ובפרט בתשובה הזאת שנראה שזה הפריע לשיטה מסויימת בקבלה בעניין גילוח הזקן.
ובכלל זה דבר שקשה להולמו, שהרי הרב בן ציון חזן שהיה אחראי על הדפסת ספרי הבן איש חי עוד בחייו, ורק עליו סמך, הוא זה שמסתמא התעסק בהדפסת חלק ד' ומאי שנא זה מזה.

עדיין איני יודע ואיני יכול ואיני ראוי להחליט אם תשובה זו באמת מהבן איש חי, אבל אני מנסה להבין את הצדדים.

[אבני גזית]

ובכלל זה דבר שקשה להולמו, שהרי הרב בן ציון חזן שהיה אחראי על הדפסת ספרי הבן איש חי עוד בחייו, ורק עליו סמך, הוא זה שמסתמא התעסק בהדפסת חלק ד' ומאי שנא זה מזה.

א. חב"צ חזן עלה ארצה בגיל עשרים. כמה זמן יכל להתעסק בהדפסת ספרי רבו בבגדאד? כמה מהם יכל להעלות לירושלים.

ב. במכתבים לגברת פרחה ששון לאחר תרס"ט, מתואר שוד בבית מרן הגרי"ח במהלך השבעה, כשאנשים נכנסו ולקחו הרבה כתבי יד מהבית. זה גם גרם לשיבושים. הרחבה על פרשייה זו, באחד מכרכי ישיבות בגדאד.

עדיין איני יודע ואיני יכול ואיני ראוי להחליט אם תשובה זו באמת מהבן איש חי, אבל אני מנסה להבין את הצדדים.

כמוני כמוך

[כמעיין המתגבר]

א. חב"צ חזן עלה ארצה בגיל עשרים. כמה זמן יכל להתעסק בהדפסת ספרי רבו בבגדאד? כמה מהם יכל להעלות לירושלים.

חכם בן ציון חזן עסק בהם בירושלים, הבן איש חי שלח אליו את מה שרצה להדפיס.

[אבני גזית]

פשוט וידוע.

כוונתי שהכתבים לא נמסרו מיד ליד, הרבה שליחים והרבה סרסורים היו. טעות של שרבוב יכולה להימצא בנקל. אם רבי יעקב מעיד שאין זה מאביו, מי לנו גדול.

[כמעיין המתגבר]

פשוט וידוע.

כוונתי שהכתבים לא נמסרו מיד ליד, הרבה שליחים והרבה סרסורים היו. טעות של שרבוב יכולה להימצא בנקל. אם רבי יעקב מעיד שאין זה מאביו, מי לנו גדול.

ומניין נדע שאין עוד שרבובים, מעכשיו כל מה שלא יסתדר לי בספרי הבן איש חי, אני יכול לומר שנגעה בהם יד והשתרבבה איזה חבילה של תשובות בדרך...

[אבני גזית]

פשוט וידוע.

כוונתי שהכתבים לא נמסרו מיד ליד, הרבה שליחים והרבה סרסורים היו. טעות של שרבוב יכולה להימצא בנקל. אם רבי יעקב מעיד שאין זה מאביו, מי לנו גדול.

ומניין נדע שאין עוד שרבובים, מעכשיו כל מה שלא יסתדר לי בספרי הבן איש חי, אני יכול לומר שנגעה בהם יד והשתרבבה איזה חבילה של תשובות בדרך...

אם בן המחבר יעיד שאין זה מאביו, והוא גברא רבה כמו רבי יעקב, אה"נ.
אבל אין עוד עדויות כאלה, וחזקה על חבצ שאינו מוציא תקלה מתח"י.

[כמעיין המתגבר]

פשוט וידוע.

כוונתי שהכתבים לא נמסרו מיד ליד, הרבה שליחים והרבה סרסורים היו. טעות של שרבוב יכולה להימצא בנקל. אם רבי יעקב מעיד שאין זה מאביו, מי לנו גדול.

ומניין נדע שאין עוד שרבובים, מעכשיו כל מה שלא יסתדר לי בספרי הבן איש חי, אני יכול לומר שנגעה בהם יד והשתרבבה איזה חבילה של תשובות בדרך...

אם בן המחבר יעיד שאין זה מאביו, והוא גברא רבה כמו רבי יעקב, אה"נ.
אבל אין עוד עדויות כאלה, וחזקה על חבצ שאינו מוציא תקלה מתח"י.

לא ברור אם באמת בנו אמר כך, וגם אם כן, וכי ראה את כל התשובות שיצאו תחת ידו שיגיד שזה לא ממנו?

[כמעיין המתגבר]

בשו"ת יצחק ירנן חלק א' כרך ב' עמ' תמה נקט שתשובה זו מהבן איש חי.

[דרופתקי דאורייתא]

זכורני שיש להגר"י הלל בנושא זה איזה שהוא קונטרס. היכן נדפס?

האם הוא מהדו"ב לדבריו בוישב הים ח"א סי' יד, או מהדו"ק לדבריו שם?

יש"כ