מצורף קונטרס ואוצרותיהם אמלא,
לתועלת חו"ר הפורום אוצה"ח שליט"א,
מאת הגאון רבי יוסף גבאי שליט"א
יצז כתב:בעניין מעלת ימי הספירה - מהרב יאיר הס
המשורר כתב:לתועלת הלומדים מצורף קונטרס קצר לבאר סדר זמני קבלת התורה מיוסד ע''פ דברי מרן החזו''א הידועים בספרו. ואגב זה נתבארו עוד כמה ענינים יסודים באופן מסירת התורה
נוטר הכרמים כתב:וישנה טעות נפוצה שמ"ח קניני תורה הרי הן בגדר תנאי והכנה למתן תורה, אולם בודאי שזה כלי מהאוצר והכלי קיבול לזכות לתורה, אבל הפשט הפשוט במ"ח קנינים היינו שזה מ"ח מתנות שהתורה מעניקה ללומדיה שהיא מרוממתם ומגדלתם, ומשפיעה אצילות ועדינות הנפש וחכמה וכל המעלות והחמודות, וכמו הקנינים של כהונה ומלכות שזה מתנות שמקבלים מן הכהונה ומן המלכות ולא תנאים להשגה, ופשוט.
"אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם, מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר, גם כל העולם כלו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך, בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות, ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש, בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת" (תחילת סדר שופרות, מוסף דר"ה)
וכתב שם הרמב"ן:"רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" וגו' (דברים ד, ט).
והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצווה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה.
וכמו כן זכרו מעמד הר סיני שצונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו.
וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וְגַדְלוּ המעמד ההוא על כל גדולה כמו שְגִדְלוׄ הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ד' ל"ב): "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך". ודעו אחינו בברית הזאת ובסברא הזאת- שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעיד עליו מבחר כל העדים שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא- שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ברוך הוא ושתראה כבודו עין בעין, ודבר זה היה שתתחזק האמונה חיזוק שלא ישנהו משנה, ויגיע לנו על ידי האמת כדי להעמיד רגלינו לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו, כשיתחדש שום רוגז או שמד על יהודים חס וחלילה וכשתתגבר יד האנס, שכן כתוב (שמות כ' כ'): "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", כלומר שזה הנגלה עליהם בענין זה, כדי שתעמדו בכל נסיון שיפגע בכם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו. ואתם, אחינו, היו על בריתכם קיימים ובדתכם מחזיקים ועל אמונתכם נוהגים ועומדים.
והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד- אף על פי שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת, יכנס ספק בלב האנשים, אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי- נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו.
וכדאי לעיין בלשון החינוך בתחילת הקדמתו לחיבורו שמרחיב בביאור מצוות מעמד הר סיני והתועלת מכך באמונה.משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה וכו' ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים, והוא ניגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים "משה משה, אמור להן כך וכך".
שלא לשכוח מעמד הר סיני הנורא, שנתן לנו שם אלוקינו את התורה, אלא יהיו עיניו וליבנו שם כל הימים, שנאמר "השמר לך ושמור נפשך וכו' יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב"
והמעמד הגדול והנורא בשעת קבלת התורה שעמדו שישים ריבוא (לבד מנשים וטף) וראו כולם את הקולות והלפידים וההר עשן וקול אלוקים מדבר עליהם מלהבות אש וכו' ושמעו את דבר ה' אל משה רבינו- משה משה לך אמור להם כך וכך, ועי"ז נקבע בליבם אמונתם בה' ובתורתו ובנבואת משה רבינו, ולמען לא ישכח המעמד הנורא מדור אחרון- לא סמך הקב"ה על אהבת האבות שבוודאי יספרו דור אחר דור עיזוז ה' ונפלאותיו, אלא ציווה והזהיר מאד לזכור בכל יום ולהודיע לבנינו ולבני בנינו, כדכתיב השמר לך וכו' יום אשר עמדת וגו'
ובב"ח (שם) ביאר זאת:ועוד יש ברכה אחרת על התורה בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה, ויכוין בברכתו על מעמד הר סיני אשר בחר בנו מכל העמים, וקרבנו לפני הר סיני, והשמיענו דבריו מתוך האש, ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום.
ואף הט"ז (שם) הביא את דברי הטור.שברכה זו השנייה אינה כי אם ההודאה ושבח על מה שנתן לנו תורתו וכו' ולפי שהזהיר אותנו בתורתו שלא נשכח מעמד הר סיני כמ"ש וכו', לפיכך צריך לכוין בברכה זו השנייה להודות לו יתעלה על מעמד הר סיני.
ד' מצוות עשה צריך האדם לקיים בכל יום שהם עניין זכירה, והם ד' זכירות הכתובים בתורה שתלויים בזכירת הלב, ואלו הם, האחת היא זכרון מעמד הר סיני וקבלת התורה, וכמ"ש הכתוב יום אשר עמדת וכו' בחורב וכתיב בתריה פן תשכח וכו', והיא אחת מרמ"ח מצוות עשה להרמב"ן וכו' ומתן תורה צריך לרמוז אותה באומרך "ובנו בחרת מכל עם וכו' וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול וכו'.
(וכן רמז בחמד"י שאביא להלן עי' בסוף דבריו)ולענ"ד נראה דענין המצוה כדי שיושפעו ליראת שמים וכמאמרם (ברכות כב.) "מה להלן (בהר סיני) באימה ביראה ברתת ובזיע" והיינו שהיה שם פחד אלוקים ויראתו, וחיוב לספר לזרעינו האימה יראה וכו' כדי שיושפעו ליראת שמים.
הרי זה סגולתו החיובית של כח הדמיון שהוא יכול להמציא לנו ציורים בהירים וחיים ממעמד הר סיני וכן מיציאת מצרים ועוד, ידוע כי גדולי העבודה המוסרית קבעו לעצמם זמן לצייר לפני עיניהם כיצד יצאו ממצרים ועמוד האש הולך לפניהם... ומשה רבנו ע"ה נושא על שכמו את ארונו של יוסף וכל שישים ריבוא הולכים אחריהם... על דרך זה ציירו לעצמם את עשרת המכות ואת קריעת ים סוף, בחגים מסיעים לנו מעשי המצוות המכוונות להמחיש לנו את יציאת מצרים וההליכה במדבר... במעמד הר סיני מרמזת התורה בעצמה על כך שעלינו לעשות לעצמנו ציורים ממנו בכל הדורות: והר סיני עשן כולו... בוער באש, נתנה התורה ציור שיכול להמחיש לנו איך היה נראה מעמד הר סיני, יש לדעת שאם אין לאדם שום ציור ממעמד הר סיני – אמונתו בתורה מן השמים רופפת.
ובמצווה הבאה כתב (רצ"ח):"משרשי המצווה (עשה לשבות ממלאכה ביו"ט) כדי שנחשוב בעניין המועד בנס שנעשה לנו בו, ונהלל ונפאר במחשבתינו מה שציוונו ב"ה עליו, ועשה לנו ניסים בזמן ההוא.
משרשי המצווה (לאו שלא לעשות מלאכה) כדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה השם להם ולאבותיהם, וידברו בם ויודיעום לבניהם ולבני בניהם.
ועל כי זכירת מעמד הקדוש ההוא מרומם ומהולל מאד לתועלת היהידות- ראה אלוקים לקבוע עליו יום מסוים חג לה' ביום מתן תורה ההוא, למען לא ישכח מפינו ומפי זרע זרעינו עד עולם המעמד הקדוש ההוא בעבור תהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא..
העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב.
כגון שהוא יו"ט ונוטל כוס בידו ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים מעניינו של יום מביא טובה לעולם.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים