ארי שבחבורה כתב:ההשוואה בין הכאת ילד להכאת אשה מקוממת ומנוגדת לענ"ד לכל תפיסת התורה על היחס הראוי שבין איש לאשתו כפי שזה בא לידי ביטוי בכל מקור אפשרי. כל השוואה בין זיקת האדם לבנו לבין זיקת האדם לאשתו מופרכת לחלוטין.
חקר כתב:א. יעקב היה בן פ"ד שנה, ולאה בנישואיה היתה לרוב הדעות בת כ"א או כ"ב, מתאים להכות אשה בגיל כזה?
ארי שבחבורה כתב:ושוב, ההוכחה הטובה ביותר לדברי היא ביקורתם החריפה של ראשונים על שרה אמנו בשל יחסה להגר שפחתה ("ותענה") אשר יתכן מאוד שלא נכלל בו היבט פיזי כלשהו ואשר נועד אף הוא ללא כל ספק למטרה חינוכית (להעמיד את הגר על מקומה וכיו"ב). וכי סבור אתה שהכאת אחת מן האמהות בידי בעלה הינה מעשה חיובי יותר?
אפרקסתא דעניא כתב:ובדיבורים בלבד יעקב לא הצליח לשכנע אותה... לאה אמנו!!!
ארי שבחבורה כתב:ובכן, דעת כבודו היא כי התפיסה השלילית שלנו אודות הכאת נשים הינה שטחית ורדודה ונובעת מירידת הדורות, אבל בעצם האמת היא שכך היינו צריכים לנהוג לו היינו בדרגה רוחנית גבוהה יותר. נפלא.
ולעצם הענין:
האם אתה סבור שגם הכאת נשים נהיית תופעה ראויה יותר ויותר ככל שהדור קדוש יותר?
חקר כתב:ר' אברהם, דבריך קילורין לעינים, יישר כח.
שאלה קנטרנית, וכי למה שאול רצה להכות את יהונתן בחנית. ולמה אם שלמה כפתה אותו על העמוד, וכי לא הצליחה לשכנע אותו בדיבורים... שלמה המלך!!!. ההכאה היא כלי הוכחה ראוי ועוצמתי מצד עצמו. וגם עפ"י קבלה יש בו סוד הסרת הקליפה הירוקה. אם כי אינו מתאים לזמנינו וכמו שכתבו.
אוצר החכמה כתב:באופן כללי נראה לי שדברי ידידי אברהם זאת הפעם לא נכוחים ואבאר את ענ"ד.
הנה בעינינו הכלל הוא תמיד שהיו האבות הקדושים גדולים ויקרים בכל ענייניהם ומעשי ידיהם כך שתמיהת פותח האשכול אפשר להגדירה כך, אם הכה יעקב את אשתו הכאה בעלמא הרי זה גנאי גדול (אפילו אם נטען שהיה מותר לעשות כן במקומות שנהגו ואין בזה משום בל תוסיף, וודאי שאין זה דרך הצדיקים והחסידים) ואם נאמר מאידך גיסא שהייתה לאה פתייה שהוצרך להכותה ולחנכה הרי זה גנאי גדול ללאה שבגיל כב הייתה פתיה כזאת.
והנה אם היה כתוב בפירוש בתורה שהכה יעקב את לאה הרי היינו מפרשים שהיה בזה איזה עניין גדול מאחורי הדברים ולא מחפשים הסברים מהסוג הזה, כמו שגבי דוד לא עולה על דעתנו לומר שחטא משום שחשק בבת שבע כאחד הנואפים (אפילו אם לא הייתה א"א) אלא שהיה כאן עניינים גדולים מבחינת דוד בסתרי עולם וסיבות גדולות מאת ה' ואין צורך להאריך בדבר. כך שאילו היה העניין מפורש בתורה או בחז"ל וודאי היינו הולכם בדרך כזו, ואילו היה רבינו הטור אומר לנו את הדברים גם אז היינו מפרשים בדרך זו, אבל העלו כאן את האפשרות שלא יצאו הדברים מתחת ידו וזרים שלטו בו, כי רבינו הרמח"ל כותב כי כלל היה בידי חז"ל שכל היכא שיש לפרש את הפסוקים לגנאי לצדיקים או לשבחן יש לפרש לשבחן ותמוה למה יפרש כך כשאין הכרח מהפסוקים.
כך שלא נראה לי שהיו כאן מלעיגים על דברי רבותינו אלא להיפך המכבדים את האבות הקדושים וחוששים מכל פירוש המטיל בהם איזה דופי ומחפשים להעמידו כראוי למעלתם.
חקר כתב:ג. לעיל הקשית אם זו היתה הכאה מטעמי חינוך למה ה' ראה בענייה, ולמה נמנע יעקב מלהכותה לאחר לידת ראובן, ואינני מבין, ולטעמיך גם אם זה לא מטעמי חינוך למה הפסיק להכותה.
יחסיות תרבותית – cultural relativism היא גישה כי על-מנת להבין תרבות אחרת, יש להימנע משיפוט. כל תרבות מתאימה למאפיינים של חבריה. אין להעריך תרבות כטובה יותר או פחות מהאחרת, אלא יש ללמוד ולהבין תרבות על פי אמות המידה שלה עצמה.
לפי גישה זו אפשר להתייחס לתרבות על פי הבנת הצרכים של אותה תרבות, ועל-פי הכרת מערכת המשמעויות שחברי התרבות עצמם נותנים למרכיבי תרבותם, ולא גורמים חיצוניים.
הטענות נגד הרמב"ם הן הן טענותיו של החכם ר' שמואל דוד לוצטו ב"כרם חמד" ועוד, אשר אמנם הם ערוכות הן לפי מצב החקירה והביקורת בדורותינו, אבל לא לפי מצב דור הרמב"ם - ואין אדם נידון אלא לפי שעתו. ואחרי אשר במשך מאות בשנים משלו דעות אריסטו ומפרשיו הערבים בכל העולם המדעי - הלוא מחוייבים כל בני ישראל תודה רבה ועצומה לגדול אומתינו זה, שהקים את היהדות על יסודות חזקים ונאמנים עד ששיטת אריסטו לא יכלה לנגוע בה לרעה.
אני לא כ"כ מבין. ממ"נ, או שנקבל דברי חז"ל שפירשו וירא ה' כי שנואה לאה, ששנואים מעשי עשיו בעיניה. ואם כך ח"ו ששנאה יעקב. ואם נפרש כפשוטו של מקרא, הרי ששנאה בשל עוול שעשתה לו. ומה ענין הכאה לכאן? האם אב או מלמד שמכה בצדק את בנו ותלמידו עושה כן משנאה? כמובן שלא. אלא מאי, יתכן שלא רק שהיה מותר לשנוא אותה, יותר מזה, גם הגיע לה שיכו אותה. וכאן קמו הדרשנים ופערו פיהם למצוא איזה חטא חטאה לאה שע"ז הגיע לה חוץ משנאה גם מכות. וזה לדעתי דברי נבלה. וכמו שכתב אי"ס. וחבל שאיש ספר שידו קלה על ההדק לא מחה אשכול זה מיד.אברהם כתב:א. בתורתינו הקדושה כתוב שיעקב שנא את לאה, וראה ה' את עוניה ושמע כי שנואה היא ונתן לה בנים. הבעל הטורים הוסיף שבזמן שנאתו אליה היה מכה בה.
ב. לא נתבאר בתורה למה שנאה יעקב, והרוצה יכול שלא לפשפש במעשי גבעות עולם כדי להצדיק השנאה, ואף ינעל אשכולות בשביל זה, והרוצה יעיין ברמב"ן על אתר וידע ששנאה יעקב לפי שרימתו ואת רחל וכו'. 'והאלקים ידע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן וריחם עליה'. [כמובן עליו לידע שכל חטאי הצדיקים אינם אלא לפי מעלתם וכו' למען לא יכווה באזהרותיו הצודקות של ידידי איש הספר].
ג. את ידידי אוצר החכמה הטרידה השאלה למה הפסיק יעקב לשנאותה, אין זה שייך לנושא האשכול כמובן, כי זו שאלה [גם] על עצם שנאתו אותה, אבל כנראה כיון שראה שהקב"ה פוקדה בבנים, הבין שמעלתה גדולה וכוונתה לשמים. ואין כאן לא חטא ולא שנאה ולא הכאה. [המתעקש ישאל אם כן איך שייך שלב ביניים שהקניטה בדברים ולא הכה אותה, וישיב לעצמו כיד ה' הטובה עליו].
ד. נושא האשכול היה האם מזעזע לחשוב שיעקב הכה אותה על חטאה, יותר מאשר לחשוב שיעקב שנא אותה על כך. חברי הפורום כאן, הושפעו מהמוסר המודרני המזוייף ובעיניהם נראה שההכאה היא יותר פוגעת/משפילה/לא מוסרית מאשר השנאה אליה. ומשום כך הם החליטו שלא יצאו הדברים מפי הטור וכו'.
ה. אבל האמת היא שההכאה ביהדות אינה אקט כל כך קיצוני, בודאי לא יותר מן השנאה. למשל מותר להכות את תלמידו אבל אסור לשנוא אותו. [בנימה אישית, ת"ל שחטפתי הרבה מכות בילדותי מהרבה מלמדים, ואינני זוכר לא את המכות ולא את המכים, מאידך פעם אחרת הענישוני בירידה לשיעור בכתה נמוכה ועד היום אינני שוכח זאת. אם אותו מלמד היה סוטר לי במקום זאת, הוא היה עבריין בעיני המערב וצדיק אצל תורתינו האמיתית]. בודאי סבלה לאה יותר משנאתו של יעקב מאשר מההכאה.
ו. גדולי עולם הוכו על ידי הוריהם ומוריהם, גם שלמה המלך לאו קטלא קניא הוה והוכה על ידי אמו, רבי עקיבא לקה פעמים רבות על ידי ר"י בן נורי, אין כאן השפלה לחשוב שלאה הוכתה על ידי יעקב בעלה על 'חטאה'. כי אין ההכאה צעד אחרון של אין ברירה לאחר שכלו כל הקיצין כמו שסברו כמה, אלא צורה רגילה ושגרתית של הוכחה.
ז. א"צ לפנים שהמכה בזמנינו את אשתו עבריין ורשע, לא רק משום הכאב הפיזי כי אם בעיקר משום ההשפלה הנוראית, כי אין האשה היום במעמד של 'מתחנכת' בפני בעלה. ונשים בזמנינו חשובות הם כמוש"כ המרדכי.
ח. הסיבה לעליה במעמד האשה ביחס לבעלה, מבואר הרבה אצל חכמי חכמת הנסתר שבדורינו נתפרסמו ספריהם ומאמריהם כל אחד וסגנונו, וא"א לפרש בפורום חשוב זה הנמצא בתוך ביב של שופכין, אבל הבאתי דברי החתם סופר שכתב שלעתיד לבוא שיתוקן החטא הקדמון תתבטל גזירת והוא ימשול בך, והבאתי שהוא מפרש לפי"ז גם את התקופה הסמוכה לתיקון עצמו. יעו"ש. משום מה בחר רבי אוצר שלא להתייחס לזה, או שהבין שדברי רבינו משה הם 'רעיון בעלמא שניתן לאמרו כוורט'. בכל אופן בעניין זה א"א להרחיב כאן כמובן, וכלך לבית המדרש ומשם תדרשנו או תשללנו.
בתכלס מישהו מסביר לי למה נשיקת יעקב לרחל מובנת כאן לכולם והכאה עושה בעיות?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 355 אורחים