ר' עקיבא איגר מעניין

[אוצרניק]

בדף היומי שבת דף קי"ב:
הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו.

לענ"ד אפשר להסביר את זה, שהיה לגרע"א סדר חזרה על גמ' [רש"י] בלבד, והוא כתב את גליונו זה תוך כדי הלימוד ההוא.

למישהו יש הסבר יותר טוב ?

[צמא לדעת]

גם בגליוני הש"ס הביא כן מהר"ש ולא מתוס' על המקום. ורצו"פ נהרי אש מכתב לז.

[מיללער]

בדף היומי שבת דף קי"ב:
הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו.

לענ"ד אפשר להסביר את זה, שהיה לגרע"א סדר חזרה על גמ' [רש"י] בלבד, והוא כתב את גליונו זה תוך כדי הלימוד ההוא.

למישהו יש הסבר יותר טוב ?

גם לי היה קשה אותו קושיא, (עי' ברש"ש שהקשה ג"כ על הגרעק"א) וגם ראיתי הגליוני הש"ס מהגר"י ענגיל כמ"ש הרב הצמא, וזה התמיה אותי ביותר שגם שניהם, נשמטה להם אותו התוס'? וחשבתי כמ"ש השואל בנהרי אש שאולי יש באחד מדפוסי הש"ס שלא נמצא בה דברי התוס' (איני מבין מפני מה לא ניחא ליה לנהרי אש ההסבר) ואשאל מהמומחים פה איפה יש לבדוק את זה, הלא דבר הוא, שני גאונים עם טעות הכי בולטת בסגנון אחד?

וזה מה שהעלה מצודתי באמצעית חיפוש:

ספר פירות השדה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 42&hilite=

[צמא לדעת]

אתגר לבקיאים: הגאון ר"ש מזעליכוב הי"ד כותב "גם בזכרוני עוד איזה מקום בהגהותיו כזה", מי יודע הנמצא כמוהו עוד והיכן?

[מיללער]

גם לי היה קשה אותו קושיא, (עי' ברש"ש שהקשה ג"כ על הגרעק"א) וגם ראיתי הגליוני הש"ס מהגר"י ענגיל כמ"ש הרב הצמא, וזה התמיה אותי ביותר שגם שניהם, נשמטה להם אותו התוס'? וחשבתי כמ"ש השואל בנהרי אש שאולי יש באחד מדפוסי הש"ס שלא נמצא בה דברי התוס' (איני מבין מפני מה לא ניחא ליה לנהרי אש ההסבר) ואשאל מהמומחים פה איפה יש לבדוק את זה, הלא דבר הוא, שני גאונים עם טעות הכי בולטת בסגנון אחד?

להפתעתי, בדף הבאה נמצאת אותה תעלומה בגליוני הגר"י ענגיל, בדף קי"ג על דברי הגמ' בהאיסור של ודבר דבר, הביא הגר"י את דברי הירושלמי אודות אימא דרשב"י שהיתה מישתעיא טובא, ולא ציין שאותו הסיפור הובא בתו' בשם הויקרא רבה.

[ברזילי]

ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

[מיללער]

ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

מתי ואיפה נדפס?

[ברזילי]

ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

מתי ואיפה נדפס?

אתמול ראיתיו שוב ובדקתי - שני כרכים ובהם כל הש"ס עם רש"י (כל דף מכיל כשלשה דפים רגילים). נדפס בורשה, אין ציון שנת הדפסה.

[בקרו טלה]

viewtopic.php?f=29&t=31927&p=341016#p339943

[אבןטובה]

עי' גליון הש"ס שבת פט.
ותמצא נחת...
וכבר ציינתי לכל אלה באשכול אחר וגם לכתובות סה. הק' המהרש"א קו' התוס' בדף סו: ובערובין יז: הק' המהרש"א קו' התוס' ועוד כהנה וכהנה

[אותה אבקש]

במענה לשאלת צמא לדעת לעיל:

עיין גליון הש"ס נדה כ"ג ע"א ובתוס' שם ד"ה קריא וכן בתוס' בכורות ח' ע"א ד"ה הקוף.
אגב, מצינו בגהש"ס יומא מ"ד ע"ב ובהמשך הגמ' מ"ה ע"א שציין לאותם המ"מ לגבי זהב,
וכנראה טעות המדפיס.

ע"ע בגליוני הש"ס למהר"י ענגיל שבת קל"ח ע"א ד"ה בעא -"אגב שיטפא ציינתי זה כי הובא בתוס' כאן ד"ה בעא".

[אותה אבקש]

ייש"כ.
בנותן טעם, אולי לפתוח אשכול חדש,
בהגהות הב"ח - עיין בקובץ אהל תורה (קראקא) סוף עמ' קמ"א,
ובגליונות קה"י על הש"ס נדה ג' ע"ב.

[אותה אבקש]

בדף היומי שבת דף קי"ב:
הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו.

שכחתי לציין לפנים מאירות ח"ב סי' קפ"ה ומהרש"ם בשבת שם שהקשו אף הם כן, [היינו כרעק"א ולא על רעק"א].
[המהרש"ם הביא את קושיית הפנים מאירות והעיר בזה].

[שמואל דוד]

שבת עה.

עיין דו"ח לרעק"א ז"ל שהקשה על שיטת רש"י וכבר קדמו בתוספות על אתר.
וכ"ה הרש"ש שם. [ועיין חידושי הגר"י קנטרוביץ מש"כ ליישב].

[בן אליהו]

זכורני שקראתי פעם מאמר של ר' גרשון אדלשטיין בעניין דרך הלימוד הראויה. ושם הוכיח מכך שרעק"א מקשה קושיית התוס', שלרעק"א היו סדרי לימוד בבקיאות.

[תלמוד_ישן]

ברשותו של סבי ש"ס קטן וישן ובו גמרא-רש"י בלבד.

מתי ואיפה נדפס?

אתמול ראיתיו שוב ובדקתי - שני כרכים ובהם כל הש"ס עם רש"י (כל דף מכיל כשלשה דפים רגילים). נדפס בורשה, אין ציון שנת הדפסה.

באי-ביי מוכרים ש"ס הנדפס בשנת תרנ"ז, כל הש"ס בשני כרכים. אין בו תוספות.
https://www.ebay.com/itm/374433447220?h ... SwFrljrukM
אך הגרע"א נפטר כבר לפני שנה זו

[זיז שדי]

אם אינני טועה מצאנו כן בכמה וכמה אחרונים והיה נראה לי ברור שהרבה פעמים הביאו קושית התוס' כדי לתרצה, אך הפסיקו באמצע או משום שנטרדו או שנתקשה להם קושיה על התירוץ ונשאר הקושיה ללא התירוץ.
ולגוף הקושיא היה נראה לתרץ בפשטות דיותר דומה נקב בכלי לתרסיות הסנדל דאמרינן פ"ח אע"פ שעיקר הכלי קיים ורק לדין הטהרה נחית הפנים חדשות משא"כ במיטה שכנשבר שתי ארוכות או ב' קצרות תו ליכא מיטה כלל

[עץ הזית]

המלבי"ם בהערה ביחזקאל מ' מעיר שמה שהוא כתב בפנים אינו מתאים לשיטת ר' יהודה אלא זו שיטת ר' יוסי בערכין, אע"פ שהגמרא בערכין דנה מתרצת את התאמת החשבון ההוא לר' יהודה (ויש ליישב דסבירא ליה שהתירוץ השני חולק על התירוץ הראשון וסובר שאכן לר' יהודה זה לא כך, אבל עדיין תמוה שהוא התעלם מכך שיש על זה גמרא מפורשת).

[תלמוד_ישן]

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[תלמוד_ישן]

בשבת קו ע"א איתא
א''ל פוק תני לברא
במסורת הש"ס שם כתוב:
שם [דהיינו ב"ק לד:] ויבמות עז: סנהדרין סב.
בדקתי בדפוס דיהרנפורט הראשון (הדפו"ר של הגהות הרה"ג ישעיה פיק-ברלין), וכבר שם כתוב אלו הציונים. ומעניין שבגליון הש"ס הוסיף ציונים על אלו ואף הזכיר שנים מהציונים הנזכרים במסורת הש"ס, וז"ל:
עירובין ט. ביצה יב: יומא מג: יבמות עז: סנהדרין סב.
ואילו לגבי גליון הש"ס בביצה יב: אין קושי, שהרי הציונים שכיום נמצאים במסורת הש"ס שם לא מופיעים בדפוס דיהרנפורט