ק"ש ללא ברכות התורה

[איתן נוי]

זכור לי מקדמת דנא שקראתי בעלון מסביב לשולחן מהר' ירחמיל קראם שלי'
מי שכשהגיע זמן ק"ש אך עדיין לא קרא ברכות התורה כיצד ינהג וכתב שם שאמנם יקרא ק"ש ללא ברכות התורה
אך יענש ע"כ שקרא בלי ברכות התורה.
האם ידוע מקור?

[צביב]

כתב בשו''ת בצל החכמה, ( הרב שטרן)
שמי שנכנס לבית הכנסת ורואה שעבר זמן קריאת שמע, יקרא מיד ק''ש,
גם קודם ברכות התורה
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ויכול עוד להספיק.

[איתן נוי]

נכון. אמנם לכאורה כ"ז נכון לעניין זמן הנץ החמה. ויש המקפידים להתחיל תפילת י"ח דווקא לאחר שעלה הגלגל חמה כולו (כך נוהג חכם משה צדקה הי"ו)
אך לעניין ק"ש בזמנה, בדקה אחת כבר יפסיד ק"ש דאורייתא בזמנה ולכאורה לחומרא.

[עזריאל ברגר]

כתב בשו''ת בצל החכמה, ( הרב שטרן)
שמי שנכנס לבית הכנבת ורואה שעבר זמן קריאת שמע, יקרא מיד ק''ש,
גם קודם ברכות התורה
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ויכול עוד להספיק.

מסברא יש מקום לומר הפוך:
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, וכבר עבר זמנו ולא יועיל.
וכן גם:
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ואפילו אם יברך ברכות התורה לא יפסיד את הזמן.

[לבי במערב]

סד"ל הוא.

[איתן נוי]

סד"ל הוא.

פתח תיבותיך ויאירו דבריך.
ספק דאורייתא לחומרא.

[איתן נוי]

באנו לדון א"כ האם ברכות התורה הוי דאורייתא?
ובמשנ"ב סי' מז ס"ק א: דהרבה ראשונים [הלא המה הרמב"ן והחינוך והרשב"א בפ' ג' שאכלו] סוברים דבה"ת הוא מן התורה וכ"כ בשאגת אריה וכו' עיי"ש.
אך אין זה לנ"ד. מאחר ואמנם ברכות התורה הן דאורייתא (ויקרא אחר ק"ש) אך עדיין לא ראינו שהאיסור של לקרוא פס' קודם ברכת התורה הוא דאורייתא.
אלא שבסי' מ"ו ס"ט סקט"ו: כתב המג"א. לא יקרא פסוקים. ובלבוש כ' סי' תקפ"א וז"ל דוקא בני אשכנז שנוהגין לומר ברכת התורה קודם פרשת התמיד א"כ ס"ל דמותר לומר פסוקים קודם ברכת התורה אבל לדידן שאומרים ברכת התורה מיד אחר אשר יצר א"כ ס"ל דאסור לומר פסוקים קודם ברכת התורה א"כ גם בימי הסליחות יאמר ברכת התורה קודם הסליחות ולדלגה אח"כ עכ"ל.
וא"כ האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

[לבי במערב]

גם ק"ש מ"ע מה"ת היא.

[עזריאל ברגר]

גם ק"ש מ"ע מה"ת היא.

לא לכל הדעות, ובפרט לפי הכסף משנה - זמן ק"ש מדאורייתא כל היום.

[עזריאל ברגר]

האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

[צביב]

כתב בשו''ת בצל החכמה, ( הרב שטרן)
שמי שנכנס לבית הכנבת ורואה שעבר זמן קריאת שמע, יקרא מיד ק''ש,
גם קודם ברכות התורה
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ויכול עוד להספיק.

מסברא יש מקום לומר הפוך:
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, וכבר עבר זמנו ולא יועיל.
וכן גם:
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ואפילו אם יברך ברכות התורה לא יפסיד את הזמן.

לכן חידש הרב שטרן שיקרא לפני ברכות התורה.
כשחושש שהזמן יעבור, קשה להזהר לכוון כראוי בברכות התורה,
אם ידחה מעט את הקריאה, כבר יש יותר חשש שהזמן יעבור,

אכן אולי בזמנו לא היו הלוחות והשעונים מדוייקים כמו היום,
( אחד האחרונים כתב שבספק אם עבר זמן תפילה, יסמוך על חזקה שלא עבר)

[צביב]

שאלתי את רב בית הכנסת אצלנו זצ''ל.
אם לא ישנתי בלילה, וקשה לי לחפש מישהו ביציאה מהמקוה לצאת ברכות התורה בשמיעה,
האם להמתין או להתפלל כותיקין,
ולבסוף התיר לי לסמוך על הרמ''א ולומר פסוקי דזמרא לפני ברכות התורה,
ובברכות ק''ש לצאת ידי ברכות התורה.

( קבלתי שכשיוצאים י''ח ברכות נתורה בברכות ק''ש, יש ללמוד מיד אחרי חזרת הש''ץ, לפני תחנון.)

[לבי במערב]

לא לכל הדעות, ובפרט לפי הכסף משנה - זמן ק"ש מדאורייתא כל היום.

אף בברה"ת נחלקו.
[וגם משום כך לא פרשתי ראשי-התיבות...].

כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

יעויין בהנלקט ונסמן בפסק"ת סי' מז סק"ג (ח"א ע' שצה).

[עזריאל ברגר]

לא לכל הדעות, ובפרט לפי הכסף משנה - זמן ק"ש מדאורייתא כל היום.

אף בברה"ת נחלקו.
[וגם משום כך לא פרשתי ראשי-התיבות...].

כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

יעויין בהנלקט ונסמן בפסק"ת סי' מז סק"ג (ח"א ע' שצה).

א. לא הבנתי איזה עוד פירוש יש לראשי התיבות.
ב. יישר כח.

[גל של אגוזים]

בעניין מה שכתב פותח האשכול בשם חכ"א דאם קרא ק"ש קודם ברכה"ת אפילו באונס יענש. נזכרתי בדבר מחודש שראיתי בס' שיעורי הגרמ"ד עה"ת (בסוף עניני חג השבועות) שמביא מעשה פלא (מוזר) ממרן הגר"ח ז"ל ואני בעניי לא זכיתי להבין דבריו הק'. ומצו"ב

[לבי במערב]

לא הבנתי איזה עוד פירוש יש לראשי התיבות.

ספקא דרבנן לקולא...

[שש ושמח]

בעניין מה שכתב פותח האשכול בשם חכ"א דאם קרא ק"ש קודם ברכה"ת אפילו באונס יענש. נזכרתי בדבר מחודש שראיתי בס' שיעורי הגרמ"ד עה"ת (בסוף עניני חג השבועות) שמביא מעשה פלא (מוזר) ממרן הגר"ח ז"ל ואני בעניי לא זכיתי להבין דבריו הק'. ומצו"ב

מה כ"כ מוזר? הגר"ח רצה להתחיל לדבר בד"ת מיד ולא להמתין לר' איצלה שיגמור לברך ברכה"ת, וטעמו הוא שאין איסור ללמוד קודם ברכה"ת אלא חיוב לברך ברכה"ת לפני שלומדים, ואם הוא אנוס מלברך אין איסור בלימודו. וכבר כתבו כן מאחרוני זמנינו.

[איתן נוי]

האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

בכל לימוד תורה מקיים והגית.
זו היתה שאלה רטורית שהרי מאי אולמיה פסוקי ק"ש מיתר כל לימוד תורה.

[צביב]

צריך פירוש בגמרא בברכות יא ע''ב ... למדרש אין צריך לברך ...צריך לברך למשנה אין צריך לברך...
צריך לברך,

מ''מ יש מקום לומר שלא תקנו לברך על ''והגית'' וצ''ע.

[איתן נוי]

הברכה כרגע היא לא השאלה.
ההערה היתה שלמ"ד "מותר לומר פסוקים קודם ברכה"ת א"כ יאמר שה"ה לק"ש".
וכל שאלתינו א"כ היא רק למ"ד הראשון שהבאנו לעיל בשם המג"א הנ"ל (סי' מ"ו ס"ט סקט"ו) דס"ל שאסור לומר פס' קודם ברכה"ת.

[צביב]

באנו לדון א"כ האם ברכות התורה הוי דאורייתא?
ובמשנ"ב סי' מז ס"ק א: דהרבה ראשונים [הלא המה הרמב"ן והחינוך והרשב"א בפ' ג' שאכלו] סוברים דבה"ת הוא מן התורה וכ"כ בשאגת אריה וכו' עיי"ש.
אך אין זה לנ"ד. מאחר ואמנם ברכות התורה הן דאורייתא (ויקרא אחר ק"ש) אך עדיין לא ראינו שהאיסור של לקרוא פס' קודם ברכת התורה הוא דאורייתא.
אלא שבסי' מ"ו ס"ט סקט"ו: כתב המג"א. לא יקרא פסוקים. ובלבוש כ' סי' תקפ"א וז"ל דוקא בני אשכנז שנוהגין לומר ברכת התורה קודם פרשת התמיד א"כ ס"ל דמותר לומר פסוקים קודם ברכת התורה אבל לדידן שאומרים ברכת התורה מיד אחר אשר יצר א"כ ס"ל דאסור לומר פסוקים קודם ברכת התורה א"כ גם בימי הסליחות יאמר ברכת התורה קודם הסליחות ולדלגה אח"כ עכ"ל.
וא"כ האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

בלבוש סימן מ''ו סעיף ט' מבואר שהנוהגים לומר פסוקים לפני ברכת התורה,
מברכים ברכת התןרה לפני פרשת התמיד, אחרי קריאת שמע שבתוך לעולם יהא אדם.


( אבל, אולי, נוסח לעולם יהא אדם וכו' אשרינו וכו' אולי מועיל לברכת התורה מה''ת לקריאת שמע)

[גל של אגוזים]

בעניין מה שכתב פותח האשכול בשם חכ"א דאם קרא ק"ש קודם ברכה"ת אפילו באונס יענש. נזכרתי בדבר מחודש שראיתי בס' שיעורי הגרמ"ד עה"ת (בסוף עניני חג השבועות) שמביא מעשה פלא (מוזר) ממרן הגר"ח ז"ל ואני בעניי לא זכיתי להבין דבריו הק'. ומצו"ב

מה כ"כ מוזר? הגר"ח רצה להתחיל לדבר בד"ת מיד ולא להמתין לר' איצלה שיגמור לברך ברכה"ת, וטעמו הוא שאין איסור ללמוד קודם ברכה"ת אלא חיוב לברך ברכה"ת לפני שלומדים, ואם הוא אנוס מלברך אין איסור בלימודו. וכבר כתבו כן מאחרוני זמנינו.

המעשה עם הגר"ח לא איירי באנוס. לא הבנתי מה הכוונה שאין 'איסור' בלימוד לפני ברכה"ת. אני מבין שזה לא 'מתיר' כמו תרומה (וכמדומני שזה דבר פשוט מאד). אבל מאחר שיש חיוב לברך לפני שלומדים הרי הוא עובר איסור כשלומד לפני כן. ואיך רצה הגר"ח להתיר לר' איצל'ה ללמוד לפני ברכה"ת לכתחלה? אני בער ולא אדע...

[מה שנכון נכון]

"וכן כל שקרא בתורה בשחרית קודם שיברך הברכות המתוקנות בתורה או ברכת אהבת עולם ביטל מצוה דאורייתא". חינוך תל.

[לבי במערב]

. . אולי, נוסח לעולם יהא אדם וכו' אשרינו וכו' אולי מועיל לברכת התורה מה''ת לקריאת שמע

מדלא אשתמיט שום פוסק שיזכיר או יסתפק בזה, יש במשמע דלא כן.

[שש ושמח]

"וכן כל שקרא בתורה בשחרית קודם שיברך הברכות המתוקנות בתורה או ברכת אהבת עולם ביטל מצוה דאורייתא". חינוך תל.

לא הבנתי הראיה, הרי ודאי שאם יכל לברך ולא בירך ביטל עשה בזה שלא בירך, אבל עדיין אפשר לומר שאם לא יכל לברך לא עבר שום איסור. וכעין מצות ציצית, שמי שלבש בגד ולא הטיל בו ציצית ביטל עשה, אבל מי שאינו יכול להטיל ציצית בבגדו מותר לו מדאו' ללבוש את הבגד.
וכמ"ש במנחת שלמה (ח"א צ"א)

אגב ראיתי דהדר גאונו סובר בפשיטות דלגמ' דידן אם אחד נמצא במצב שהוא אנוס על הברכה ואינו יכול בשום אופן לברך ברכת התורה דגם אסור לו ללמוד תורה משום דכמו שאסור ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה כך אסור גם ללמוד תורה והברכה מעכבת דלמודו לא חשיב מצוה אלא עבירה, והוא חדוש גדול, שהרי לא מצינו שיאמרו חז"ל שאסור לעשות מצוה בלא ברכה כמו שאמרו לענין ברכת הנהנין ולמה יתבטל מלמוד תורה שהוא יותר חשוב מכל המצוות שבתורה בגלל זה שאינו יודע לברך.

[שש ושמח]

המעשה עם הגר"ח לא איירי באנוס.

בודאי שמדובר באונס, וכי אם היה ר' איצל יכול לברך היה בא בטענות על מי שמדבר ד"ת? בע"כ הטענה היתה משום שאף אם יתחיל מיד לברך מ"מ אם ישמע ד"ת קודם שיסיים לברך [או בשעת ההכנות לברכה] ייכשל באיסור. וע"ז אמר הגר"ח שכיון שכלפי זמן זה הוא אנוס אין בזה איסור.

[גל של אגוזים]

המעשה עם הגר"ח לא איירי באנוס.

בודאי שמדובר באונס, וכי אם היה ר' איצל יכול לברך היה בא בטענות על מי שמדבר ד"ת? בע"כ הטענה היתה משום שאף אם יתחיל מיד לברך מ"מ אם ישמע ד"ת קודם שיסיים לברך [או בשעת ההכנות לברכה] ייכשל באיסור. וע"ז אמר הגר"ח שכיון שכלפי זמן זה הוא אנוס אין בזה איסור.

פשוט מאד דלזאת לא יקרא 'אונס'.

ואפי' אם תרצה להתעקש שנקרא אונס, הרי דברי הגר"ח "מניין שיש איסור ללמוד לפני ברכה"ת" נאמרו באופן כללי, וכן בדברי ר' איצל'ה. וברור עכ"פ שכפי שנדפס שם אין המדובר באונס, ועדיין צ"ע.

[איש_ספר]

כבר בררנו במקו"א, שמקום גדול יש לומר שהספק של הב"י אם קר"ש חשובה תורה הרי זה רק לעניין חובת שנאה על אתר כשהיא נאמרת בתוך ברכות קר"ש, אבל לא עלתה על דעתו שקר"ש לעצמה אינה טעונה ברכת התורה ושהרוצה לקוראה בלא ברכותיה יכול לברך ברכה"ת ולקרוא מיד קר"ש ויוצא בזה יד"ח שנאה על אתר. ואמנם מד' החיי"א נראה שהבין לא כך.

[צביב]

בספר פאר עץ חיים כתב שברכות קריאת שמע הן ברכות על התורנ,
ומכיון שגדול הקורא קריאת שמע בעונתה מהעוסק בתורה, הלימוד החשוב יותר הוא קריאת שמע.

ויש להעיר מהירושלמי שגדול הקורא קריאת שמע בעונתה מהעוסק במקרא,
אבל חשובה כמשנה, עם מעלת תדיר.


לכאורה אם קורא קריאת שמע על דרך כוונתו של יעקב אבינו.
יש כאן קבלת עול מלכות שמים.
ועדיין אין כאן תורה וצ''ע
( תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב)

אבל אם מכוון שה' אמר לנו שמע, ואנו קוראים את התורה, ומקיימים אותה ומקבלים עליו עומ''ש,
הרי בכלל זה גם ת''ת

[גל של אגוזים]

סתירה בדברי הגר"ח אם יש איסור ללמוד קודם ברכה"ת

עי' במעשה רב שהבאתי למעלה שהגר"ח אמר להג"ר איצל'ה מפוניביז' שאין שום איסור ללמוד קודם ברכה"ת [וכ"כ דדבריו צ"ע].

עכשיו ראיתי מעשה רב שהיה בין הגר"ח והנצי"ב [בענין אתרוגי שמיטה] בס' סוכת הלויים בשם הג"מ משה שטרנבוך שליט"א, ומקורו כאן שהגר"ח נוקט כדבר פשוט שאסור ללמוד קודם ברכה"ת.

הסתירה לא מפריע לי ולדידי פשוט דתפוס לשון אחרון, רק רציתי לעורר מחדש הדיון להבין דברי הגר"ח שהבאתי למעלה דצ"ע.

[איש_ספר]

כבר בררנו במקו"א, שמקום גדול יש לומר שהספק של הב"י אם קר"ש חשובה תורה הרי זה רק לעניין חובת שנאה על אתר כשהיא נאמרת בתוך ברכות קר"ש, אבל לא עלתה על דעתו שקר"ש לעצמה אינה טעונה ברכת התורה ושהרוצה לקוראה בלא ברכותיה יכול לברך ברכה"ת ולקרוא מיד קר"ש ויוצא בזה יד"ח שנאה על אתר. ואמנם מד' החיי"א נראה שהבין לא כך.

מתוך דרשת בר המצוה של בני ר' יעקב ישראל נרו יאיר ויזרח

"...והנה בדין שאהבה רבה פוטרת ברכת התורה, אמרו בירושלמי והביאוהו הראשונים, שהיינו דוקא אם למד על אתר. כלומר למד בסמוך לאהבה רבה. ובב"י סי' מז, תמה בזה, שמה יש מקום להגביל ולומר שדוקא אם למד, הרי בלא"ה, אחרי אהבה רבה קוראים קריאת שמע. ותי' שני תירוצים, או שדברי הירושלמי מכוונים לאנשי משמר שהיו אומרים אהבה רבה אחר קריאת שמע, או שקריאת שמע חשובה לענין זה כדברי תפילה ותחנונים.
ומכיון שלא בא לידי הכרעה בין שני התירוצים, השאיר הב"י את הדין בספק. ובשו"ע סעיף ז, אחר שהביא דברי הירושלמי שצריך להסמיך לימוד לאהבה רבה, כתב בשו"ע שיש להסתפק אם די בקריאת שמע או שצריך להוסיף לימוד אחר.
והנה ההבנה הפשוטה בזה, שהב"י מסתפק אם קריאת שמע חשובה לימוד תורה או שהיא כתפילה ותחנונים, ולפי"ז על הצד שהיא חשובה דברי תפילה ותחנונים, הרי שלא רק שלא מועיל להסמיך אותה לאהבה רבה, אלא גם היא עצמה אינה טעונה ברכה, וכגון מי שדחיקה ליה שעתיה וקורא קר"ש קודם התפילה כדי לקרוא קר"ש בעונתה, שלא צריך להקדים לה ברכת התורה. ועוד, שלדעת הראשונים – שבמשנה ברורה כתב בשם אחרונים שהלכה כמותם – שלא רק לאהבה רבה צריך להסמיך לימוד תורה אלא גם לברכת התורה, משום שלא שנא מכל ברכת המצוות שצריך להסמיך את הברכה למצווה, א"כ המברך ברכת התורה, ורוצה לקרוא קריאת שמע, יצטרך להקדים לזה פסוקים, כדי להסמיכם לברכת התורה, משום שקריאת שמע אינה חשובה לימוד תורה.
וכך נראה שהבין החיי אדם, שבחיי אדם כתוב שיש לומר ברכת התורה קודם אמירת 'לעולם יהא אדם', משום שמזכירים שם פסוק ראשון של קריאת שמע, ונוהגים לכוון שלא לצאת שם ידי חובת קריאת שמע, כדי לקרוא קריאת שמע בברכותיה, וכיון שאומרים את הפסוק כקורא בתורה, הרי שיש להקדים לו ברכת התורה. ומשמע מדבריו, שאם היו יוצאים שם ידי קריאת שמע, וכמנהג שנהג בזמן הראשונים, שהיו אומרים שם גם בשכמל"ו וכו', הרי לא צריך להקדים לה ברכת התורה. והיינו שחיי אדם הכריע שקריאת שמע אינה טעונה ברכת התורה וזה ודאי משום דברי הב"י הנזכרים, שחשובה כתפילה ותחנונים.
אבל נראה שדברים אלה קשה לשומעם ולאומרם.
שהרי גמ' ערוכה בנדרים ובמנחות שיוצאים בקריאת שמע ידי חובת ת"ת, ואיך אנו נקום ונאמר שאין לקריאת שמע גדר של לימוד תורה.
ויש לבאר הדברים כך.
כמו שאמרנו, בירושלמי נזכר חובת התכפה דוקא בברכת אהבה רבה, ונחלקו ראשונים, שיש הסוברים שדוקא באהבה רבה צריך להסמיך לה לימוד ויש הסוברים שגם לברכת התורה צריך להסמיך לימוד. וטעם הסוברים שדוקא באהבה רבה צריך להסמיך, כתב בב"י, ונאמר את זה במלים שלנו, שכיון שאהבה רבה לא נועדה לשמש כברכת התורה, אם כן כדי לתת לה אופי וצביון של ברכה"ת צריך ללמוד בסמוך לה, שרק אז נראית אהבה רבה כברכת התורה. וטעם הסוברים שגם לברכה"ת צריך להסמיך הוא גדר אחר לגמרי, שהם אומרים שברכה"ת היא כשאר ברכת המצוות שאסור להפסיק בין הברכה למצוה.
והנה כל הספק של הבית יוסף, אם קריאת שמע מועילה לשם חובת לימוד על אתר, לא נאמר אלא דוקא לענין חובת הסמיכות של אהבה רבה, שכפי שאמרנו חובת הסמיכה שם היא כדי שתראה ברכת אהבה רבה כברכת התורה, לענין זה מספק"ל לבית יוסף שאולי קריאת שמע כיון שאומרים אותה בתוך סדר התפילה, היא כדברי תפילה ותחנונים ואמירתה לא מגדירה את אהבה רבה לברכת התורה.
אבל לעולם גם לדעת הבית יוסף, פשוט שקריאת שמע חשובה לימוד תורה, ופשוט שהבית יוסף מודה שהבא לקרוא קריאת שמע צריך להקדים לה ברכת התורה, ופשוט שלדידן שאנו נוקטים שיש חובת סמיכה גם לברכת התורה, שקר"ש ודאי מועילה לענין זה ובכל זה לא הסתפק בב"י מעולם.
וכך נראה בביאור הגר"א, שע"ד השו"ע שכותב שיש להסתפק אם קר"ש מועיל כסמיכות על אתר, כותב הגר"א שודאי שאינו מועיל שאינו נ י כ ר שעושה כן לשם ת"ת. הרי שאין החסרון מצד עצם הקר"ש אלא מצד הנראות שלה.
ואגב לפי"ז יש לפקפק במש"כ המ"ב במקום, שהקורא קר"ש בתוך התפילה וכבר עבר זמן קר"ש שדינו כקורא בתורה, שבכה"ג ודאי מועיל לצאת ידי חובת סמיכות לאהבה רבה, וא"צ ללמוד אחרי זה. ולפי האמור יתכן שגם קר"ש אחר הזמן, כיון שהיא נאמרת בתוך סדר התפילה, אין בה משהו חריג שיכול להפוך את אהבה רבה לברכת התורה.
ויה"ר שיתקיים בי, ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. אכי"ר.

[אריק]

אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

[עזריאל ברגר]

אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

מהיכי תיתי לומר שלא?
בגמרא דיברו על "מקרא", ולא על "תורה".

[גל של אגוזים]

במח"כ הרב ברגר, לא דיברו לא על 'מקרא' ולא על 'חמשה חומשי תורה' אלא על תורה ובכללה תנ"ך ש"ס בבלי ירושלמי ספרא ספרי תוספתא מכילתא וכו' עד לספרי בני דורנו הכותבים סברא אמיתית בתורה ואע"פ אם לא מצוטט בה פסוק כלשהו או מאמר חז"ל וכ"ז פשוט כביעא בכותחא ואי"צ לפנים.

[ספרים וועלט]

במח"כ הרב ברגר, לא דיברו לא על 'מקרא' ולא על 'חמשה חומשי תורה' אלא על תורה ובכללה תנ"ך ש"ס בבלי ירושלמי ספרא ספרי תוספתא מכילתא וכו' עד לספרי בני דורנו הכותבים סברא אמיתית בתורה ואע"פ אם לא מצוטט בה פסוק כלשהו או מאמר חז"ל וכ"ז פשוט כביעא בכותחא ואי"צ לפנים.

כמדומה שלא עיינתם בגמרא.

[עזריאל ברגר]

אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

מהיכי תיתי לומר שלא?
בגמרא דיברו על "מקרא", ולא על "תורה".

והרי לשון הגמרא (ברכות יא,ב):

רבה אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו)לברך

[אריק]

אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

מהיכי תיתי לומר שלא?
בגמרא דיברו על "מקרא", ולא על "תורה".

והרי לשון הגמרא (ברכות יא,ב):

רבה אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו)לברך

ייש"כ. אולם קיימות שתי נקודות למחשבה. האחת שאם כדברי הרמב"ן שברכת התורה היא מהתורה, אז אולי החיוב הוא על תורה, ומדרש שדורש את התורה. במיוחד לדבריו בשכחת העשין טו שברכת התורה היא שבח על קבלת התורה שעל ידה אנחנו יודעים את המעשים המביאים אותנו לחיי עולם הבא.

והפנו אותי לקדושין דף ל, שהגמרא מספרת על זבולון בן דן שאביו למדו מקרא, רש"י מפרש אבל לא נביאים וכתובים, והגר"א בהלכות תלמוד תורה כתב שמקרא כולל גם נביאים וכתובים.