שמואל דוד כתב:עג:
הקוצר הבוצר והגודר כו' עיין רש"י גודר בתמרים. מוסק בזיתים. אורה בתאנים.
ק"ק מדוע לא פירש "בוצר בענבים" וצ"ע.viewtopic.php?f=29&t=32182
שמואל דוד כתב:עג:
רש"י ד"ה מתקן - כמו מוציא את המת לקוברו אינו צריך "לגופה דהוצאה" "ולא למת" אלא לפנות ביתו והוצאה הצריכה לגופה כגון שהוא צריך לחפץ זה במקום אחר.
לכאורה משמע מרש״י שיש ב׳ דברים כאן ואשמח בביאור כוונתו?
אהרן תאומים כתב:כפי שכתבתי כמה פעמים שנראה שיש משמעות לפעם הראשונה בא מופיע בש"ס כל דבר ורש"י יפרשו בדרך כלל בפעם הראשונה ואח"כ לא יחזור אלא לצורך או כשיש שינוי
אהרן תאומים כתב: כתבתי שרש"י בעת כתיבת פירושו ידע את סדר המסכתות והתייחס בהתאם
י. אברהם כתב:אהרן תאומים כתב: כתבתי שרש"י בעת כתיבת פירושו ידע את סדר המסכתות והתייחס בהתאם
זה עוד יותר רחוק, כי אין שום טעם לעשות כן. ולא מצינו מעולם מי שכתב כדבר הזה.
י. אברהם כתב:אדרבה ניתי ספר וניחזי
ודברי חכמים בנחת נשמעים
אהרן תאומים כתב:והעיקר להוכיח שהש"ס לא מסודר ורש"י לא מסודר והכל במקרה
י. אברהם כתב:אהרן תאומים כתב:והעיקר להוכיח שהש"ס לא מסודר ורש"י לא מסודר והכל במקרה
לא מכובד להכניס מילים בפה של אחרים.
אדרבה ניתי ספר וניחזי אם עלה על דעת מי לומר כדברים האלו
שמואל דוד כתב:לא יודע אם רש״י כתב כסדר אם לאו. אבל יתכן שבאותו מסכתא כן כתב כסדר ולפי״ז מיושב מדוע לא צריך לפרש בוצר משום שכבר פירש כן בתחילת המסכת.
ואגב חכ״א שליט״א הוסיף שרש״י לא ראה צורך לפרש כן משום שלשון בצירה מפורש בתורה ״ את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ״ עכ״ד.
שמואל דוד כתב:מי אמר שאמר לו להוציא שופכין?
שמואל דוד כתב:יישר כח!
ויש להוסיף שהיה קשה לרש״י לשון ״הא דזריע והא דלא זריע״ דהול״ל ״הא דלא זריע והא דזריע״ ולכך פירש שהוא גמרא לקמן ושם שפיר הזכיר ״הא דזריע״ קודם ודו״ק.
שמואל דוד כתב:עג:
הקוצר הבוצר והגודר כו' עיין רש"י גודר בתמרים. מוסק בזיתים. אורה בתאנים.
ק"ק מדוע לא פירש "בוצר בענבים" וצ"ע.viewtopic.php?f=29&t=32182
שמואל דוד כתב:פא.
רש״י ד״ה אבל לא הפאייס - כמו שקל פיסת רגב (סנהדרין דף סד) כו׳. ק״ק מדוע לא ציין להגמרא לעיל עג: דשדא פיסא לדיקלא וצ״ע.
שמואל דוד כתב:פה.
אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים מלא קנה זה לזית מלא קנה זה לגפנים מלא קנה זה לתאנים כו'
יל"ע מדוע נקט אלו מינים דוקא. ומדוע בסדר זה. ומדוע זית בלשון יחיד וגפנים ותאנים בלשון רבים. ועיין רש"י שהשמיט גפנים ונקט זית בלשון רבים ותאנים בלשון יחיד. ועיין רש"י בראשית פרק לו - פסוק כ "יושבי הארץ" - שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו (שבת פה) שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים שהיו טועמין העפר ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה עכ"ל.
שמואל דוד כתב:פה. רש"י ד"ה וחוי - למה נקרא חוי. צע"ק מדוע לא כ"כ לעיל אצל חורי.
שמואל דוד כתב:פה. רש"י ד"ה וחוי - למה נקרא חוי. צע"ק מדוע לא כ"כ לעיל אצל חורי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים