מחיקת חדו"ת שאינם אמיתיים

[גל של אגוזים]

זה עתה סיימתי לכתוב (בעט) מערכה שלימה בחדו"ת, וכאשר עיינתי בה שוב, נוכחתי לדעת שהיסוד עליה נבנה הבנין אינה אמיתית (טעות בהבנת דברי מהרש"א). מיד העברתי איקס על כל הדברים.

שוב התבוננתי דאולי אין נכון לעשות כן, כיון שבתוך הדברים הובאו דברי חז"ל וראשונים וכו'.

ויש להעיר ממה שמצוי בכת"י תשו' רעק"א שכדי לסמן על כל תשובה שנדפסה העבירו עליה קו, והרי בניו הגאונים התעסקו בהדפסתו, ולכאו' מעשה רב, וי"ל.

אשמח לשמוע חוו"ד.

[פלגינן]

viewtopic.php?f=19&t=1834#p12729

[חבר פורום אוצר החכמה]

אם מדובר במחשב לא שמיה כתיבה ולא שמיה מחיקה

[גל של אגוזים]

אם מדובר במחשב לא שמיה כתיבה ולא שמיה מחיקה

על כן הדגשתי (בסוגריים) בפתח דבריי שמדובר בכתיבה בעט

[לענין]

גם אני הייתי מתלבט בדבר [- ודומני שבארחות רבינו ג"כ היה נזהר מזה] -
עד שראיתי את זה -

כתב ידו של הרמב''ם ז''ל.PNG (107.3 KiB) נצפה 9088 פעמים

[גל של אגוזים]

לכאו' יש מקום לחלק בין מחיקת תיבות בודדים, למחיקת עניין שלם.

[חבר פורום אוצר החכמה]

לכאו' אין מקום לחלק

[גל של אגוזים]

במחיקת עניין שלם כוונתי היתה כמו במקרה שהצעתי בפתיחת האשכול (אשר כבר היה מי שהגיב בלי לתת 'הבטה' כלל ועיקור), שמצוטטין בו דברי חז"ל וראשונים אשר תורתן תורת אמת. וע"כ לכאו' יש מקום לחלק בינה לבין מחיקת תיבות בודדים שנכתבו בטעות וכדו'.

אבל אולי אין בהעברת קו משום מחיקה כמו שהבאתי ממדפיסי רעק"א, ומ"מ אולי יש מקום לחלק בין העברת קו לשם סימון (אשר בדר"כ התיבות עדיין קריאים), להעברת קו לשם מחיקה.

[גל של אגוזים]

ויש להעיר ממה שמצוי בכת"י תשו' רעק"א שכדי לסמן על כל תשובה שנדפסה העבירו עליה קו, והרי בניו הגאונים התעסקו בהדפסתו, ולכאו' מעשה רב, וי"ל.

הנה תמונה מכאן

[לבי במערב]

בכתבי כ"ק אדמו"ר הצ"צ מליובאוויטש נ"ע קיימים פעמים רבות סימני מחיקה של קטעים ועמודים שלמים.

[בר ישראל]

כמדומני שהרב מ"מ בלכמן (ר"מ ורה"י לשעבר בישיבת כרם ביבנה) אמר לנו פעם שמנהגו לזרוק מחברותיו של חדו"ת כשמתברר לו שהם בנויים על טעות, כי אז מתברר לו שאין להם שם תורה.

[עמקן]

ומתחילה כתב רש"י בפירוש כתב ידו כו' ושוב מחקו כו'

[יוסף חיים אוהב ציון]

מציאה יקרה
ספר מגיד מישרים - פרשת ויקהל
ובהנהו ג' תירוצים דתרצת אליביה תירוצא בתראה לאו קושטא ומ"מ לא תמחוק יתי' דיקרי' דקב"ה סליק בפלפולא אע"ג דלאו קושטא אינון כפרזלא דמעלין ליה בנורא ובטש ביה נפחא ונציצין מיניה כמה נצוצין לכמה סטרין הכי סליק יקריה דקב"ה בפלפולין דאורייתא דכתיב הלא כה דברי כאש וגו' והא אשר קדישי תבע בשלמא דילך ואוליף זכותא עלך דעד השתא הוו משה בחירי ומשה ברירי ויעקב דחילי תבעין בשלמא דילך והשתא אתוסף אשר קדישי בגין דפלפלת במילוי בפסקים ובתשוב'

[גל של אגוזים]

אכן מציאה נפלאה.

אבל השאלה שלי הוא אם יש בעיה הלכתית במחיקת ד"ת כשבלול בתוכו הקדמות אמיתיים. דבשכתב סברא שאינה אמיתית הסברא נותנת שלא בלבד שאין איסר למוחקה אלא יש גם עניין למוחקה (זולת לפי"ד המגיד מישרים, אשר גם לדבריו לכאו' בכה"ג יוסיף לכתוב עכ"פ 'שוב התבוננתי דאינו אמת..').

ובד"א, מדברי התוס' גיטין דף ה' ע"א (שהובאו לעיל ע"י הרב עמקן) מבוא' דקרו 'מחיקה' הגם שעדיין היה קריא...

[שש ושמח]

יש לדון אף בחידו"ת אמיתיים אלא שכתובים בצורה שאינה מסודרת כ"כ האם מותר למוחקם ולכותבם במהדו"ב.
ולענ"ד מותר גם בזה, כיון שהוא לצורך תיקון הד"ת.

[נהר שלום]

לכאו' יש מקום לחלק בין מחיקת תיבות בודדים, למחיקת עניין שלם.

בפיה"מ יש גם מחיקות של עניינים שלמים ראה במבוא של המאור

[תוכן]

רק משום השבירת המידות היה ענין למחוק ד"ת שאינם אמיתיים.

[אפרים זלמן]

רק משום השבירת המידות היה ענין למחוק ד"ת שאינם אמיתיים.

בשביל שבירת המידות (למה בעצם?) מתאים יותר למחוק ד"ת אמיתיים

[הוה אמינא]

יש מעשה שהגרב"ד ליבוביץ בעל ברכת שמואל הספיק לכתוב מחברות שלמות של חידושים, ואחרי שנדבק כתלמיד ברבינו חיים מבריסק ועמל לרכוש את דרך לימודו, עשה מעשה והשליך את מחברותיו הקדומות לתנור האש.

איני יודע אם מוסמך או מדוייק. אבל כך סופר.

[לבי במערב]

וכך הוה מעשה בכמה מחסידים הראשונים (כמדומני שאף הגה"ק מוהרי"א מהאמיל נ"ע ביניהם), ויש שהצטערו בערוב ימיהם על כך.

[לומד אחד]

לשרוף באש?? הגזמתם!!!
איסור דאורייתא.
בעניין שבירת המידות ר' גדליה נדל שם את כל חידושיו בגניזה (ומישהו הוציא אותם משם).

[יוסף חיים אוהב ציון]

מצו"ב

[יוסף חיים אוהב ציון]

מית"נ וכן הנ"ל.

[לענין]

במחיקת עניין שלם כוונתי היתה כמו במקרה שהצעתי בפתיחת האשכול (אשר כבר היה מי שהגיב בלי לתת 'הבטה' כלל ועיקור), שמצוטטין בו דברי חז"ל וראשונים אשר תורתן תורת אמת. וע"כ לכאו' יש מקום לחלק בינה לבין מחיקת תיבות בודדים שנכתבו בטעות וכדו'.

אבל אולי אין בהעברת קו משום מחיקה כמו שהבאתי ממדפיסי רעק"א, ומ"מ אולי יש מקום לחלק בין העברת קו לשם סימון (אשר בדר"כ התיבות עדיין קריאים), להעברת קו לשם מחיקה.

כתב ידו של הרש"ש הקדוש -

Untitled Extract Pages.pdf

(2.72 MiB) הורד 220 פעמים

[בן סופרים]

מית"נ וכן הנ"ל.

לשון המ"ב סימן ר"מ ס"ק כט - כיון שלבסוף התירו האמוראים לכתוב משום עת לעשות לה' הוו להו כשאר ספרי הקודש וממילא היום הוא הדין כל הספרים, הן בכתיבה או בדפוס, יש בהן קדושה
נמצינו איפוא כי כל דברי תורה כתובים, גם אם לכותב נראה שאין בהם צורך של עת לעשות לה', אבל הלא הם בכלל ההיתר של ניתן ליכתב ויש בהם קדושה, [כמדומני מצילים אותם אף בפני הדליקה בשבת], א"כ צ"ע מנהג רבותינו לשרוף - קדושה בהן להיכן הלכה?

[לענין]

רבי חיים קנייבסקי.PNG (799.73 KiB) נצפה 8406 פעמים

[גל של אגוזים]

ייש"כ הרב לענין. מעניין באיזה תקופה קיבלת תשובה זו.

[בקרו טלה]

viewtopic.php?f=17&t=34013&p=639408#p639408

[תלמיד-חכמים]

בפירוש המשנה להרמב"ם מכתב ידו ישנו עמוד שלם מחוק באיקס, וכמדומני שגם השורות עצמן מחוקות.

[נהר שלום]

בפירוש המשנה להרמב"ם מכתב ידו ישנו עמוד שלם מחוק באיקס, וכמדומני שגם השורות עצמן מחוקות.

נזכר למעלה

[לענין]

ייש"כ הרב לענין. מעניין באיזה תקופה קיבלת תשובה זו.

זה לא נשלח אלי. גזרתי את זה מאחד הקבצים שהעלה הרב זאב ערבות.

[יוצא פוניבז']

הגרח"ק אזיל בשיטת אביו שכך נהג כידוע.

[יוצא פוניבז']

הגרח"ק אזיל בשיטת אביו שכך נהג כידוע.

כתבתי זאת לפי מה שהבנתי שהגרח"ק לא התיר למחוק כרגיל אלא להעביר קו מעל האותיות, ולא עליהם ממש. אבל יתכן שטעיתי בהבנת דבריו.
עכ"פ, למען הסר ספק, אביו הקה"י היה מחמיר שלא להעביר קו על האותיות עצמם רק ביניהם כידוע.

[סדנא דארעא]

כת"י הגה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל שנדפס אח"כ בספרו דברי יואל עה"ת, מחק קטע שלם.

כתי סאטמאר.png (721.84 KiB) נצפה 7213 פעמים

מכאן

[סדנא דארעא]

העברת קולמוס