די לבזבוז!

[אבני גזית]

נכתב כאן בפורום...

א.
מאחר ומאות אלפים (אנשים), מוציאים מאות אלפים (שקלים), לא בגלל שהם רוצים בהוצאה הזו, אלא בגלל שכך החברה מצפה מהם.
אנחנו צריכים את הסיכה שתפוצץ את הבלון.
החברה לא מצפה ממך, החברה מעדיפה לראות אותך שמח ומשוחרר ביום שמחתך.

ב.
אתה שואל איך אפשר להחיל זאת על ציבור שאינו קהילה אחת? יש דרכים ויש פתרונות. בדיוק כמו בשטחים אחרים.

[זאב ערבות]

אין צורך ב'תקנות'.
עיקר הענין הוא, לצמצם את הבזבוז; ובכללות - שכאו"א יפחית כמחצית ממה שנהג עד עתה.

יש ענין שלא להפלות (ראה ערך יוסף ואחיו) ולכל אחד יש הגדרה אחרת למה זה נקרא בזבוז, ומדוע חצי? סתם קביעה שרירותית? ואם זה הילד הראשון אז מה צריך להיות קנה המידה? הרי עד עתה לא בזבז בכדי שידע מה זה חצי? ומה אם לא יצליח למצוא חתן כלבבו בלי שירבה בהוצאות? וזו אחת מאבני הנגף שהרבה חתנים דורשים דירות נאות במקום מרכזי ומתנות לרוב ונדן מכובד וכמובן חתונה לפי חשיבותו שלא תבייש את האורחים. אז אכן מן הראוי שראשי הישיבות יקחו את המושכות בידיים ויסבירו לחתנים המיועדים שלא זו דרכה של תורה.

[לבי במערב]

. . מן הראוי שראשי הישיבות יקחו את המושכות בידיים ויסבירו לחתנים המיועדים שלא זו דרכה של תורה.

גא"מ.

. . מה צריך להיות קנה המידה? . .

כל חד וחד לפום שיעורא דילי', לפום מאי דמשער בליבי'.

כמובן, לא מכריחים איש. ובודאי ימצאו את 'שביל הזהב', כך שלא יבואו הדברים 'על חשבון' שלום הבית ושמחת חתן וכלה.
רובא דאינשי, כמדומה, ישושו להקל מעל הוריהם עול של עשרות אלפי(!) ש"ח. ושמא טועה אני.

[זאב ערבות]

נכתב כאן בפורום...

א.
מאחר ומאות אלפים (אנשים), מוציאים מאות אלפים (שקלים), לא בגלל שהם רוצים בהוצאה הזו, אלא בגלל שכך החברה מצפה מהם.
אנחנו צריכים את הסיכה שתפוצץ את הבלון.
החברה לא מצפה ממך, החברה מעדיפה לראות אותך שמח ומשוחרר ביום שמחתך.

ב.
אתה שואל איך אפשר להחיל זאת על ציבור שאינו קהילה אחת? יש דרכים ויש פתרונות. בדיוק כמו בשטחים אחרים.

ידידי הרב אבני גזית, אתה מפנה את הערותיך לאדם הלא נכון! ב"ה חיתנו 8 ילדים, ולא הוצאנו הוצאות מיותרות ולא נכנסנו לחובות שלא ידענו מנין יהיה לנו לשלם באף אחת מהחתונות (וזאת למרות שהיה באפשרותינו) וזאת מכמה סיבות:
1. כבר בחתונתי לא בקשתי דבר מהשווער! הצלם היה חבר שבקשתי ממנו לצלם באקרעי בלי פוזות כנהוג היום. לא היה וידאו, התעקשתי על מפות פשוטות ופרחים מועטים, ללא בר משקאות וללא מעדניה לפני החופה (שמוגסבורג) אלא רק קצת עוגה ומשקה, ובנוסף לא באולם אלא בחדר אוכל של בית ספר מקומי (במאנסי). בזמני עוד לא היה את המיכשור האלקטרוני שאיפשר לאדם אחד לנגן כך שהיה תזמורת קטנה ללא שם מותג מפורסם שעלתה 500 דולר לארבע שעות וב11 בלילה קיפלו את הכלים ולא סחבנו עד השעות הקטנות עבור תוספת תשלום. כמובן שהכל היה בהסכמת הכלה שאף היא חונכה בבית ללא מותרות ולא היה לה רצון להוציא כספים ללא צורך. כלומר נקודה ראשונה: זה צריך לבוא מהחתן והכלה!
2. כך חינכנו את הילדים! וכאשר זה הגיע לשעת מעשה הם לא באו בטענות או דרישות. עשינו את החתונות באולמות פשוטים, הכיבוד והארוחה היו בסיסיים ופשוטים (זה לא העסק שלי להאכיל את האורחים ברבורים מפוטמים בשביל שיחשבו שאני גביר).
3. זו אולי הנקודה החשובה ביותר: מי הצד השני! הקפדנו בבחירת השידוכים שלצד השני תהיה השקפה דומה ושלא יבואו בדרישות מופרזות. באחד מהשידוכים לא שמנו לב כמו שצריך וכאשר נראה היה שהשידוך הולך להתממש הם באו עם כל מיני דרישות והפסקנו אותו באיבו. זו לא הבעיה שלי שהצד השני רוצה להראות כגביר!
בקיצור, חלק הארי מהוצאות החתונה זה לא להראות תפרן, או אילוצים חברתיים.

[זאב ערבות]

. . מן הראוי שראשי הישיבות יקחו את המושכות בידיים ויסבירו לחתנים המיועדים שלא זו דרכה של תורה.

גא"מ.

. . מה צריך להיות קנה המידה? . .

כל חד וחד לפום שיעורא דילי', לפום מאי דמשער בליבי'.

כמובן, לא מכריחים איש. ובודאי ימצאו את 'שביל הזהב', כך שלא יבואו הדברים 'על חשבון' שלום הבית ושמחת חתן וכלה.
רובא דאינשי, כמדומה, ישושו להקל מעל הוריהם עול של עשרות אלפי(!) ש"ח. ושמא טועה אני.

אתה נתת שיעור "חצי"!
למרבה הצער, המציאות מראה שלהרבה חתנים וכלות אין לב ולא ששים להקל מעל הוריהם, והנה אפילו כעת בהתחלת המגפה נידון הענין ולמרות שניתנה להפ הזדמנות פז לעשות חתונה פשוטה, העדיפו להמתין בשביל לא לאבד את החוויה החד פעמית.

[לבי במערב]

אתה נתת שיעור "חצי"!

לא גזירת הכתוב היא זו, ואף טרחתי להדגיש: 'בכללות . . כמחצית'.

. . המציאות מראה שלהרבה חתנים וכלות אין לב ולא ששים להקל מעל הוריהם . .

כנראה שמר כי אתרי' ומר כי אתרי', ולא פליגי; לי הק' מוכרת מציאות טובה יותר, תלי"ת.

[זאב ערבות]

נכון שיש כאלו שהם בסדר בענין, אני מתיחס לאלו שלא וכפי שנדון כאן בפורום. והכי איזה לב יש לחתן שדורש מאת הכלה שהוא אברך דירה מפוארת לפי מעמדו בישיבה וכפי משנכתב כבר גם כאן בפורום על המנהג שבזמן התנאים דורשים רבני הישיבה העלאה בנדן ובאם לא הם מורים לחתן לשבור את השידוך. מרוב בושה אין לאב המסכן ברירה.
ואם תאמר ששקר הדבר, הדבר נכתב בפורום ואף נאמר לי ע"י אברך חשוב בארץ שכך הוא למרבה הצער המנהג בישיבות היוקרתיות. ביררתי את הדברים ואכן אישרו לי שזה המצב. אז עכשיו באים לדבר על בזבזנות? לך ראה את קטעי הוידאו שמראים ברחבי הרשת של חתונות ומה שנעשה שם עם זיקוקי דינור ועשן ועוד כל מיני מרעין בישין.

[גם זה יעבור]

והנה עם כל ההשתדלות יש לי מאה וחמש? מה עלי לעשות?

א. בדיוק לזה נועדו התקנות, הרי חלק מן ה'מאה וחמש' זה לא מחויב המציאות להזמין אותם, אלא כי הם תמיד מזמינים, או כדי שלא יפגעו וכו'. (ואז הם באים מרחוק 'כי לא רוצים שהמזמנים יפגעו').
עכשיו עם התקנות, אין חשש של פגיעה. כולם יבינו שזה שלא הזמינו אותם זה לא בגלל שלא מחשיבים אותם, אלא מפני שהם מהמעגל היותר רחוק.

ב. אמת שהתקנות יעזרו בעיקר לקהילות הסגורות, אך דבר ראשון לעזור להם. שנית, יהיה לזה גם את ההפקט המתגלגל, עד שזה ישפיע על כולם.

[גם זה יעבור]

נקודה למחשבה
איי, איזה דיל זול קיבלתי...


בס"ד



יום שני, י"ג בשבט תשצ"ח, 10:43 בבוקר.

הזדמנתי לחזית אולמי 'ארמונות השמחה', בוחן את השמש החורפית המפציעה בין העננים, ואז ראיתי.

משאית ענק, סמיטריילר של ממש, עוצר בחניון האולם. פועלים זריזים במכנסי חאקי וכובעי מצחיה מזנקים אל תוככי המשאית, ויוצאים ממנה אוחזים בידיהם מנועים גדולים, פרופלורים עצומי היקף, שרוולי נחושת וכבלי ברזל. כל אלה מועמסים על מריצות מוכנות, ומשונעים פנימה, אל תוך האולם.

סקודה חבוטה הגיע גם היא, ומתוכה יצא צוות טכנאים, כולם עטורי מדים מגוהצים של חברת 'מיזוג שמח בע"מ'. תפסו הטכנאים מקום - זה בכה וזה בכה, תפסו הפועלים את העמדות על הסולמות והחבלים, והחלו בעבודת הרכבת המזגנים.

בשעה 14:27 בצהריים שוב הייתי שם, והגנבתי מבט אל האולם. צוות הטכנאים והפועלים גם יחד סקרו בסיפוק את מלאכת הקודש שביצעו: הרכבת מיזוג האוויר באולם. אה, אשריכם טכנאי המזגנים, ששמחת חתן וכלה חביבה עליכם, והקדשתם יום שלם להרכיב לכבודם מערכת מיזוג!

אה מה מה, בעיני הבלתי מקצועית, התקשיתי לראות את מערכת המיזוג הנכבדה. האולם היה חשוך, כמה נורות חירום בלבד דלקו בו. תמהתי, וכי אין החתונה נערכת בלילה? מי יאיר את השמחה באור נגוהות מבהיק?! מה, חתונות בימינו נערכות בחשיכה מוחלטת?!

את תמיהתי זו לא נשאתי עמי שעה ארוכה. עם צאת הסמיטריילר של 'מיזוג שמח בע"מ', הגיעה המשאית עליה מתנוסס הלוגו המסוגנן של חברת 'אור זרוע לחתן'. גם כאן, פועלים חרוצים עמלים על פריקת גופי תאורה הדורים, פלורוסנטים, מנורות לד, וגם מקום הנברשות לא נפקד. כל הציוד הוכנס לאולם אחר כבוד, ושוב - צוות מהנדסים ופועלים עמל על ההרכבה, עד שהאולם היה מואר כדבעי.

נו, הרהרתי, כעת הכל מוכן ומזומן לשמחת חתן וכלה, לבנות אחת מחורבות ירושלים, לזכות בחמישה קולות, וכולי וכולי. ואכן, עד מהרה הגיע המחותן, הוציא מחיקו חופן שטרות מעוטר בגומיה כחולה, והחל לשלשל את הכסף לידי מנהלי ההפקה של חברות התאורה והמיזוג.

כשהם עזבו, הערתי את תשומת לבו כי מהראוי היה שיתנצל בפניהם, שכן חברת המיזוג סיימה את מלאכתה מזמן, והמתינה לו שעה ארוכה. "וכי מה אעשה? הייתי צריך להוציא הלוואה מפייגנבוים, אבל שכני המיועד להיות ערב - נעדר אמש, אז רצתי אליו הבוקר.

ההלוואה הזו הספיקה רק למיזוג, אז ביקשתי מידיד הלוואה עבור התאורה. הלה נתן לי שיק אמריקאי, רצתי לקרויזר לפרוט. זה לא פשוט לארגן 22,000 ש"ח רק עבור המיזוג והתאורה!" - תירץ את עצמו, מתנשם ומתנשף.

"עשרים ושתיים אלף רק על מיזוג ותאורה? שמעתי נכון?" - שאלתי המום. "כן, זה באמת מחיר טוב. זה בגלל שהחתן שלי, אה, איזה עילוי שהוא, הביא לי את ה'דיל' של הת"ת עם 'מיזוג שמח בע"מ'. כן, אני יודע, לאחרים זה עולה יותר, אבל יש גם 'דילים'. מי שיש לו חתן שופרא שבשופרא - יכול להניח את ידו על כאלה..." - אמר לי באושר...

***

לא יכולתי לשאת את זה, והלכתי למנהל האולם. הלה ישב על כסא מנהלים הדור, חופן מקטרת בין אצבעותיו ומעלעל בחשבוניות. "תגיד לי", אמרתי לו בחוצפה שנזרקה בי, "מה עושים במקום הזה כל ערב? יש כאן כל ערב חתונה, או שלפעמים המקום משמש כבית לוויות, לפעמים כמפעל, לפעמים כמסעדה, ורק לפעמים כאולם חתונות?"

"מה זאת אומרת?" - המנהל נבוך מהשאלה, "כאן זה ארמונות השמחה. כאן עושים חתונות. רק חתונות. יפות. מושקעות. מפוארות. כמו שחתונה יהודית צריכה להיות!"

"אז למה", החצפתי פנים וחלקתי על מוסכמה חברתית ברורה, "למה צריך להרכיב מדי יום מערכת מיזוג ותאורה נפרדת? למה שלא תתקין מערכות מיזוג ותאורה קבועות באולם? הרי בכל יום יש כאן חתונה, כל יום צריך תאורה וצריך מיזוג. אז למה לא להרכיב מערכת קבועה, ולחסוך את המאמץ וההון המושקע בהרכבת מערכות מיזוג ותאורה מדי יום, לכל חתונה בנפרד?"

"אוי," הצטחק בעל האולם, "פעם זה היה ככה, לפני איזה עשור וחצי, בתחילת שנות התש"פ. אחר כך אנשים הבינו, שלא כל התזמורות יכולות לשמח באותה טמפרטורה, ולא כל המלצרים יכולים לעבוד תחת אותה תאורה.

הרי לכל קייטרינג, לכל תזמורת ולכל זו"צ, יש את הטעם שלהם: איזה טמפרטורה תהיה, כיצד יפוזר האוויר הקר, מה מינון הלחות הדרושה, והאם מקום הנברשות הוא מעל שולחן הכבוד או דווקא ממול - צמוד למחיצות.

לכן, היום, זה דור של 'אכשר דרא'. שמחת חתן וכלה - עושים כמו שצריך. כל זוג בא, ומתאים את המיזוג והתאורה לדרישות הקייטרינג והתזמורת. ככה החתונה תהיה מושלמת, כשמערכות המיזוג והתאורה מותאמות לטעמם האנין של כל השותפים בהפקה!"

***

נשמע מטורף? הזוי? מגוחך? מטומטם? אולי הכל ביחד?

זה בדיוק מה שקורה היום. עוד לא שמעתי על חתונה שלא היה בה מוזיקה הזקוקה להגברה, וגם לא על חתונה בה דילגו על כסא כלה. אז למה, רבונו של עולם, למה צריך להרכיב הגברה ולעצב כסא כלה כל יום מחדש? למה? למה?

מה, אתמול היתה כאן לוויה? מחר המקום הזה ישמש כמפעל? למה שהאולם - בדיוק כמו שהוא מספק (בינתיים...) מערכות מיזוג ותאורה קבועות, למה שהוא לא יספק מערכת הגברה קבועה, וכסא כלה קבוע? למה צריך להפשיט את עורם של המחותנים ולהכריח אותם להוציא עוד אלפי שקלים שאין להם, עבור שני סעיפים שממילא ניצבים בכל אולם בכל ערב? למה?!

אה, כי הזמר ההוא צריך דווקא את חברת ההגברה ההיא? כי מעצבת האירועים הנכבדה צריכה דווקא חרציות לבנות מימין ושושנים אדומות משמאל? זה מצדיק את כל הטירוף הזה?!

***

אז יש לנו שתי ברירות. או שנעשה אנחנו את השינוי, או שבעוד 15-20 שנים, כשהחתנים והכלות של ימינו יחתנו את ילדיהם - הם יצטרכו לממן גם הרכבת מיזוג ותאורה, ולא יוכלו לעמוד מול ילדיהם - החתנים והכלות שיסבירו התזמורת והקייטרינג לא יעבדו בהרמוניה מלאה אם לא תהיה תאורת לד סגולה מחופה בזיקוקי דינור עדינים בדרך המובילה לחופה, על חשבון ההורים הנאנקים.

אז חברים, מחותנים - כמו גם כלות וחתנים. או שנעשה את השינוי עכשיו, או שכולנו נשלם, הרבה יותר מהיום, על הפחד לעשות שינוי...

אז מה אתם אומרים, השינוי הזה אפשרי? הגיבו, שתפו אותנו ואת חבריכם!

מוגש כחומר למחשבה ע"י "איגוד קופות הצדקה בארה"ק



למילוי השאלון לחץ כאן
https://members.smoove.io//lk03brdqpsa9 ... p1kng.ashx

[אש משמים]

כבר כמעט שבוע אני מסופק האם להעלות איזו מחשבה בעניין.
בכל זאת אכתוב אותה כאן בתקווה להבנת העיקרון על אף כמה תשובות שיש להשיב בדבר.

כידוע קמו אנשים למנוע את ביזבוז הכסף הענק בחתונות הילדים כפי שהאריכו כאן ובכל מקום. שאלה קטנה לי לאותם המעוררים, גם בהוצאות הילולת רשב"י קוראים אתם למעט בהוצאות? גם בתעמולת בחירות ניתן למעט הוצאות לכדי המינימום? גם בארועי סיום הש"ס? גם בהוצאות נופש בבין הזמנים? גם בהוצאת רכב חודשית?
ראינו במשך תקופת הקורונה שאפשר להסתדר מצוין בלי ארועי בין הזמנים ענקיים בלי נופשים זוהרים ואפילו עם הילולת רשב"י מצומצמת אז למה לא לקחת את כל ההוצאות המיותרות האלה ולבטלם?!

למה דווקא למצוות שמחת חתן וכלה (החשובה מכולם) ניטפלו כולם?

אבהיר כי אין לי שום דבר עם שום צד בעניין ושאלת תם שאלתי!

[יהודי רגיל]

כבר כמעט שבוע אני מסופק האם להעלות איזו מחשבה בעניין.
בכל זאת אכתוב אותה כאן בתקווה להבנת העיקרון על אף כמה תשובות שיש להשיב בדבר.

כידוע קמו אנשים למנוע את ביזבוז הכסף הענק בחתונות הילדים כפי שהאריכו כאן ובכל מקום. שאלה קטנה לי לאותם המעוררים, גם בהוצאות הילולת רשב"י קוראים אתם למעט בהוצאות? גם בתעמולת בחירות ניתן למעט הוצאות לכדי המינימום? גם בארועי סיום הש"ס? גם בהוצאות נופש בבין הזמנים? גם בהוצאת רכב חודשית?
ראינו במשך תקופת הקורונה שאפשר להסתדר מצוין בלי ארועי בין הזמנים ענקיים בלי נופשים זוהרים ואפילו עם הילולת רשב"י מצומצמת אז למה לא לקחת את כל ההוצאות המיותרות האלה ולבטלם?!

למה דווקא למצוות שמחת חתן וכלה (החשובה מכולם) ניטפלו כולם?

אבהיר כי אין לי שום דבר עם שום צד בעניין ושאלת תם שאלתי!

כמדומני שהתשובה העיקרית היא, שבכל אלו שמנית הם דברים ציבוריים, וכידוע אין הציבור עני, בפרט שיש דברים שמתוקצבים מהרשויות.
ושאר הדברים הפרטיים הם דברים שהלחץ החברתי בהם פחות מאשר חתונות, למשל בין הזמנים - אני מכיר המון אנשים שלא יוצאים לשום נופש, וגם אם יוצאים עושים זאת במינימום הוצאות, ומי שרוצה לבזבז ממונו - שיבושם לו.
משא"כ חתונות זה דבר שמקובע ואף מי שאין לו ממון חייב לעשות את הדברים המינמליים המקובלים - ואותם רוצים להציל.
בפרט שמדובר בעשרות אלפי שקלים.

[איש גבעות]

כמה כסף מוציא יהודי מן השורה בהילולא דרשב"י?
דמי הנסיעה הלוך ושוב.
תעמולת הבחירות ממומנת על ידי המדינה וכך גם סיומי הש"ס.
לחתונה של יהודי רגיל עדיין לא מצאו סעיף בתקציב המדינה שיתקצב זאת, והוא נאלץ להוציא מכיסו עשרות אלפי שקלים

[בברכה המשולשת]

כידוע, גם כסף מתקציב המדינה איננו צומח על העצים
(מוסב על שתי ההודעות שלפניי)

[איש גבעות]

כידוע, גם כסף מתקציב המדינה איננו צומח על העצים
(מוסב על שתי ההודעות שלפניי)

נכון.
אבל המדינה ודאי יכולה להוציא כמה מליונים על ההילולא דרשב"י, כמו שהיא מוציאה על עוד אלף ואחד דברים אחרים.

[בברכה המשולשת]

נכב"ב ענ"ד (וכפי שהרחבתי בס"ד בספרי) שע"פ הדין, שלא יוציאו על הדברים האחרים וגם על ההילולא.

[זאב ערבות]

כבר כמעט שבוע אני מסופק האם להעלות איזו מחשבה בעניין.
בכל זאת אכתוב אותה כאן בתקווה להבנת העיקרון על אף כמה תשובות שיש להשיב בדבר.

כידוע קמו אנשים למנוע את ביזבוז הכסף הענק בחתונות הילדים כפי שהאריכו כאן ובכל מקום. שאלה קטנה לי לאותם המעוררים, גם בהוצאות הילולת רשב"י קוראים אתם למעט בהוצאות? גם בתעמולת בחירות ניתן למעט הוצאות לכדי המינימום? גם בארועי סיום הש"ס? גם בהוצאות נופש בבין הזמנים? גם בהוצאת רכב חודשית?
ראינו במשך תקופת הקורונה שאפשר להסתדר מצוין בלי ארועי בין הזמנים ענקיים בלי נופשים זוהרים ואפילו עם הילולת רשב"י מצומצמת אז למה לא לקחת את כל ההוצאות המיותרות האלה ולבטלם?!

למה דווקא למצוות שמחת חתן וכלה (החשובה מכולם) ניטפלו כולם?

אבהיר כי אין לי שום דבר עם שום צד בעניין ושאלת תם שאלתי!

כמדומני שהתשובה העיקרית היא, שבכל אלו שמנית הם דברים ציבוריים, וכידוע אין הציבור עני, בפרט שיש דברים שמתוקצבים מהרשויות.
ושאר הדברים הפרטיים הם דברים שהלחץ החברתי בהם פחות מאשר חתונות, למשל בין הזמנים - אני מכיר המון אנשים שלא יוצאים לשום נופש, וגם אם יוצאים עושים זאת במינימום הוצאות, ומי שרוצה לבזבז ממונו - שיבושם לו.
משא"כ חתונות זה דבר שמקובע ואף מי שאין לו ממון חייב לעשות את הדברים המינמליים המקובלים - ואותם רוצים להציל.
בפרט שמדובר בעשרות אלפי שקלים.

כמה כסף מוציא יהודי מן השורה בהילולא דרשב"י?
דמי הנסיעה הלוך ושוב.
תעמולת הבחירות ממומנת על ידי המדינה וכך גם סיומי הש"ס.
לחתונה של יהודי רגיל עדיין לא מצאו סעיף בתקציב המדינה שיתקצב זאת, והוא נאלץ להוציא מכיסו עשרות אלפי שקלים

אתיחס רק לשני המשפטים הבאים:
משא"כ חתונות זה דבר שמקובע ואף מי שאין לו ממון חייב לעשות את הדברים המינמליים המקובלים - ואותם רוצים להציל.
מה כוונתך שחתונות זה דבר שמקובע? מה מקובע? כמות ההוצאות? ומי קבע מהם הדברים המינימליים המקובלים? יש איזה גמרא הקובעת כמה צריך להוציא על חתונה? בגמרא כתוב פשוט נבלות ואל תצטרך לבריות - יש לך, תוציא. אין לך - אל תוציא. הבעיה עם חתונות שזה הכבוד של המחותנים ועל כבוד אנשים מוכנים לבזבז כסף (ולהשתדך עם משפחות מיוחסות), ואם הכבוד חשוב להם כ"כ, שיעבדו עבורו. איש אינו מחוייב לממן להם את הכבוד המדומה שלהם, למשל שיראו עשירים. האם לכל חתונה המחותנים צריכים שטריימל או כובע חדש?
לחתונה של יהודי רגיל עדיין לא מצאו סעיף בתקציב המדינה שיתקצב זאת, והוא נאלץ להוציא מכיסו עשרות אלפי שקלים
מבחינת המדינה תעשה חתונה ברבנות! תביא עשרה אנשים, קצת כיבוד, עשרה מנות מוכנות עם בילקלעך, רמקול על בטריות מונע ע"י נגן קטן והזוג נשוי! (לא לשכוח כוס זכוכית וצלחת מחרסינה). כל השאר זה מותרות, ומי שרוצה לבזבז על מותרות אעשרות אלפי שקלים - שיבושם לו אך שלא יבוא בטענות ודרישות. אף אחד לא חייב לו דבר.
הבעיה היא שיש מין שיטה של מגיע לי, כך חושבים החתן והכלה וכך חושבים המחותנים, ואם הם רוצים להכנס לחובות עבור בילוי של לילה עם תזמורת וזיקוקי דינור ואוכל גורמה וכו', אין להם לבא בטרוניה לאף אחד. אמנם יש מצווה של הכנסת כלה, אך האם זה כולל טבעת יהלום ושעון בשווי של אלפי או עשרות אלפי שקלים? או תזמורת של חמש נגנים? או קבלת פנים עם 15 סוגי בשרים, מזנון סושי ובר משקאות שעולים אלפי שקלים?

[נוטר הכרמים]

אני חש, לא בפעם הראשונה, שמתנהל כאן שיח לא בריא.
ר' זאב, למה אתה תוקף? יהודי שמחתן בן או בת, לא נמצא בחלל ריק,
יש אותו עצמו, יש את אשתו, יש את המחותנים שרק זה עתה נעשו מכרים, ע"פ רוב,
ויש את החתן והכלה עצמם.

לבוא עם הסברה מה צריך להיות, זה לא ישים,
כמו שלא יוכלו להחליף למטפחות, למרות שרבים חפצים בכך.
יש נורמות ויש מחירים - חוץ מכסף - שאנשים משלמים על חריגות מהנורמה.
זה לא נעים להיות שונה בצורה מוקצנת, מה גם שכאן זה תלוי בלא מעט גורמים,
ואם מישהו או מישהי יוצא בסוף ממורמר ובהרגשת פספוס וקיפוח, לא בטוח שזה שווה.

לכן כאן בארץ כולם חושבים שהפתרון הוא ציבורי, להשריש ולקבע נורמות חדשות!!
וזה יגיע ע"י אנשים מלמעלה בעלי השפעה ציבורית, מנהיגי קהילות וכדומה.
שמועס'ן וכתבות לא יעזרו הרבה.

[זאב ערבות]

הרב הנכבד נוטר הכרמים, נראה שיש לי איזשהם בעיות בהבעה, שכן תופעה זו חוזרת על עצמה שאם כל מדת הדיוק בדברי לא מבינים אותם כמו שצריך.
ראשית, איני תוקף! אלא רק מעיר על דברי הכותבים. אם לזאת אתה קורא תקיפה אז מה אתה קורא לאיך שהגיבו לדבריך באשכול בדידי הוה עובדה שננעל עקב כך?
ראשית שאלתי שאלה מה זה דבר שמקובע? האם אין זו שאלה לגיטימית? מקובע לפי הבנתי זה דבר קבוע כמו חמשה שקלים לפדיון הבן (בלי להכנס לנושא מה הערך העשווי שלהם). והכי טענתי שמחתנים בחלל ריק? כבר כתבתי שחיתנתי 8 ילדים, כמה מהכותבים כאן חיתנו 8 ילדים?
איפה ראית שכתבתי מה צריך להיות? אדרבה ואדרבה ממש היום התפרסם מכתב שלי בעתון מקומי שבו אני מגיב על הרעיון לקמץ בהוצאות ושואל האם אנו חיים בקיבוץ? שכל אחד יחליט בעצמו כמה להוציא על הוצאות החתונה ואין לבוא בהחלטות שרירותיות כמו להגביל למאה, או 250 או כל מספר אחר. אצרף את המכתב שנכתב באנגלית בקובץ והוא פורסם בעתון חרדי בשם fjj היוצא בפלטבוש (כתבתי שם עוד כמה דברים מענינים).
מתחילת האנושות עם אדם וחוה לא היו עוד שתי חתונות דומות! כך שכמובן כל חתונה היא אחת ויחידה ומיוחדת במינה וכל אחד מהצדדים רוצה להרגיש בחשיבות הדבר ולהראות מכובד עד כמה שאפשר. אך מה שאתה כותב נורמות זה דבר בעייתי, שכן מי קובע את הנורמות? יש לי שכן מליונר מעבר לכביש (בעל צדקה גדול) שחיתן את נכדתו במקום מפואר ביותר בעלות של למעלה ממאה אלף דולר! לא הגזמתי (לא יכלתי לסבול את מה שהלך שם עם תזמורת של 20 נגנים ועזבתי לאחר החופה). כמובן שלפי כבודו באו הרבה ר"י ואדמורים שהוא כנראה תומך בהם (שלא נדע מצרות איך החליטו מי יקבל כיבוד בחופה), אז האם זה קובע את הנורמה? אתה תאמר לא ואני אומר כן? אז מי אמור להחליט. למשל בהרבה חסידויות יש כללים נוקשים ותקנות אך לאדמור מותר לעשות חתונה מפוארת עם עשרת אלפים משתתפים! איני סבור שזה נכון למרות שהחסידים מבינים זאת. אז מה שקורא זה לא שיש נורמות, אלא יש קנאה ותחרות וזה חלק עיקרי מהבעיה.
ועוד אשאל לדבריך, מי דיבר כאן על שינוי מוקצן? אלא מדובר בהוצאות שאינן הכרחיות וניתן לוותר עליהם והאם רק בגלל שמישהו יצא ממורמר עליו להוציא כספים שאין באפשרותו להחזיר? זו היא הנקודה העיקרית אליה כיוונתי, והיא שזכותו של כל אדם להוציא לצרכיו כמה שירצה וכמה שביכולתו וכמה שיכול להשיג מגמחים וכדומה, אך אם אח"כ אין לו ממה לשלם שיבוא בטענות אל עצמו בלבד שהוא זה שגרם לו, ועוד, שלא יבקש למשל שאעזור לו לצאת מהחובות שנקלע אליהם בגלל שלא רצה להיות ממורמר או כל סיבה אחרת שגרמה לו להוציא יותר מיכולתו.
ונכון שיש לחץ חברתי ולחץ מהמחותנים ולחץ מהחתן והכלה ושוב עברתי אף אני את זה, אך לפחות לי היה מאיפה לשלם בלי להלוות, אך אם לא היה לא הייתי נכנס לחובות עבור כל הלחצים הללו ומחפש מחותנים יותר מציאותיים שאינן באים בדרישות מוגזמות וחתן או כלה שיש להם השגות של תזמורת עשרים נגנים ובר סושי ושמלת כלה של 2000 דולר ושייטל של עשרת אלפי שקלים ושמלה נוצצת אחרת לכל אחד מימי השבע ברכות (באמת מנהג מוזר שאיני יודע מהיכן הוא בא). ואם בכל זאת מישהו מחפש מחותן לפי כבודו - שיהיה מוכן לשלם עבור זה ושלא יפיל את חשבונות הכבוד שלו על גמ"ח הכנסת כלה ושלא ידפוק לי על הדלת עבור כך. האם אני צריך לממן את חתונת הכבוד שלו עם 500 מוזמנים?
אז נכון שזה טוב לקבוע איזה כללים וגדרים אך במציאות זה לא עובד, כללים עובדים רק אם כולם מקבלים עליהם, אך אם למשל העשירים והאדמורים רואים לנכון לחרוג מהנורמות נשקבעו (אפילו שעושים זאת הרחק מהזרקורים) זה כבר שובר את החוזק של התקנות ולאט לאט הדבר חוזר לקדמותו, וזו הסיבה שכל הנסיונות לתקנות בענינים אלו נכשלו (פחות או יותר).
אז אתה צודק, שמועס,ן ודרשות והודעות בעתונים לא יעזרו, אלא רק הדוגמה האישית, אם אדמור או ר"י או גביר זה או אחר יעשו חתוותה צנועות - זה יעורר את הציבור לנהוג כמוהם, וכן יש נשק אחד מאוד יעיל: שכל מי שמוזמן להיות מסדר קידושין שיסרב אם החתונה לא עומדת בסטנדרטים שנקבעו - יהרג ובל יעבור ובלי חשבונות כגון הוא תרם מליון דולר למוסד שלי אז איני יכול לסרב למרות שלא עומד בתקנות.
הרב נוטר הכרמים, אני מקווה שכעת אתה מבין את דברי ושלא באתי לתקוף אף אחד.
למשל את החתונה האחרונה עשינו בליקווד כיוון ששם יש אולם שמאפשר לעשות חתונת "תקנה" שהאולם קבע את התקנות! וכך הכל היה כלול ב15000 דולר לשני הצדדים יחד ל350 מוזמנים בלי שום הוצאה נוספת והכל היה מכובד ביותר! ומי שרוצה יכול לעשות שם חתונה מפוארת ככל שירצה בלי הגבלות אך בעבור תשלום הולם. הברירה ביד כל אחד לבחור.

[לבי במערב]

כנכב"ב, אין צורך ב'תקנות' - אלא שכאו"א ישתדל לצמצם כפום שיעורא דילי', ותול"מ.
ה'קמפיין' שנערך כעת הוא בכדי להקל את הצמצום ולהרחיב את אפשרויותיו.

[גם זה יעבור]

מועד קטן כז

תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה והיו עניים מתביישים התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים.
תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים מפני שהיו מושחרין פניהם מפני בצורת והיו עניים מתביישין התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים.
בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים.
בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.

[גם זה יעבור]

תענית פרק ד' משנה ז
אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים,
שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו.

[זאב ערבות]

מועד קטן כז

תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה והיו עניים מתביישים התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים.
תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים מפני שהיו מושחרין פניהם מפני בצורת והיו עניים מתביישין התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים.
בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים.
בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.

האם מישהו מעוניין לחזור לסגנון החיים ורמת המחיה של אותם ימים? האם אתה מנסה לומר שכולם צריכים לעשות חתונה באותה רמה בכדי לא לבייש את העניים? מסכים, אז איזו רמה אתה ממליץ? נניח לא יותר מחמישים אלף שקל לכל צרכי החתונה, ומי אמור לממן למי שאין לו? העשירים?
ההוצאות שמדובר בהן כאן בכדי לא לבייש הם יחסית פעוטות ומדובר בכלים שניתן להשאיל, אך מה לעשות כשהאולם עצמו עולה עשרות אלפי שקלים, האם ניתן להשאיל אולם למי שאין?

[לבי במערב]

ניתן לערוך חתונות בבתי כנסיות וכיו"ב, כפי שנהגו באה"ק ת"ו עד לפני כשלשים או ארבעים שנה.

[גם זה יעבור]

מחיר לאולם חתונות זול, הוא בסביבות 8,500 ש"ח בלי קיטטרינג.
אם יעשו חתונות יותר קטנות, בנוסף ליכולת לעשותם בבתי כניסיות - כמו פעם. אף גם יוכלו לעשותם באולמות של בר-מצות שהמחיר בסביבות 3,000 ש"ח.

בנוסף מנה בחתונה זולה היא בערך 45 ש"ח.
אם נקצץ מ400 מנות ל150 מנות, כבר יש לנו חיסכון של 20,000 ש"ח.

אני כבר לא מדבר שלרוב אנשים זה טרחה לללכת לכל החתונות שאליהם הוזמנו. ומנגד בעלי השמחה גם לא ממש צריכים אותם, אלא מזמינים בגלל שכך הנוהג.

ובנימא אישית
ר' זאב
מתוכן כל הפוסטים שלך באתר ניכר שאתה אדם מאוד ערכי ומאוד אמיתי.
בתור דוגמה, רוב האנשים אינם מעיזים לכתוב את השם שלו בתור שם הניק.
אתה כתבת לעיל שאת החתונה שלך ושך הילדים שלך עשיתי באופן צנוע. כל הכבוד!!!
אך רוב האנשים אינם כאלו, (כמו שרואים במוחש, ובתור דוגמה שיסכימו להזיע בקיץ, העיקר לא ללכת עם סנדלים - ואני מבין אותם).
הפתרון, 'לעשות מצב' כללי שצריך להוריד את הרמה של החתונות.

נ.ב. אחרי זה צריך לטפל בנושא של הסנדלים :)

[לבי במערב]

אגב, גם 'כסא כלה' מפואר ומקושט אינו חיוב מה"ת או מד"ס...
אך יש להדגיש, כי מעל הכל - שלום הבית ושמחת החתן והכלה.

[זאב ערבות]

ניתן לערוך חתונות בבתי כנסיות וכיו"ב, כפי שנהגו באה"ק ת"ו עד לפני כשלשים או ארבעים שנה.

אפשר גם לנסוע בסוס ועגלה ולחיות ללא מיזוג אוויר כפי שכולם היו עד לפני חמישים שנה וניתן גם ארגז קרח למי שזוכר, אך יש מה שנקרא שלטון ההרגל וכשהתרגלו לסטנדרד מסויים קשה לרוב האנשים לרדת ממנו. עד לפני מאה שנה בכלל לא היה נהוג לתת יהלום. כבר כתבתי שאני מסכים וממליץ על כך... אבל יש את הצד השני. הבעיה היותר רצינית היא איך הגענו למצב שלבחורי חמד שתורתם אומנותם ולבחורות שלמדו בסמינרים לא מפריע הבזבוז הנוראי.

מחיר לאולם חתונות זול, הוא בסביבות 8,500 ש"ח בלי קיטטרינג.
אם יעשו חתונות יותר קטנות, בנוסף ליכולת לעשותם בבתי כניסיות - כמו פעם. אף גם יוכלו לעשותם באולמות של בר-מצות שהמחיר בסביבות 3,000 ש"ח.

בנוסף מנה בחתונה זולה היא בערך 45 ש"ח.
אם נקצץ מ400 מנות ל150 מנות, כבר יש לנו חיסכון של 20,000 ש"ח.

אני כבר לא מדבר שלרוב אנשים זה טרחה לללכת לכל החתונות שאליהם הוזמנו. ומנגד בעלי השמחה גם לא ממש צריכים אותם, אלא מזמינים בגלל שכך הנוהג.

ובנימא אישית
ר' זאב
מתוכן כל הפוסטים שלך באתר ניכר שאתה אדם מאוד ערכי ומאוד אמיתי.
בתור דוגמה, רוב האנשים אינם מעיזים לכתוב את השם שלו בתור שם הניק.
אתה כתבת לעיל שאת החתונה שלך ושך הילדים שלך עשיתי באופן צנוע. כל הכבוד!!!
אך רוב האנשים אינם כאלו, (כמו שרואים במוחש, ובתור דוגמה שיסכימו להזיע בקיץ, העיקר לא ללכת עם סנדלים - ואני מבין אותם).
הפתרון, 'לעשות מצב' כללי שצריך להוריד את הרמה של החתונות.

נ.ב. אחרי זה צריך לטפל בנושא של הסנדלים :)

ראשית תודה על המחמאות אך גם לי יש חולשות. הבעיה של בזבוז בשמחות לא מתחילה בחתונות אלא נגמרת בהם. זה מתחיל בברית ופדיון הבן, ממשיך בצורה מוגזמת בבר מצוה ומסתיים בחתונה שנהפך למין מופע סטטוס חברתי להודיע קבל עם ועדה ראו: אף אני גביר! כאילו למישהו איכפת! הדבר בעיקר בגלל תופעת העדר החברתי, כל אחד רוצה מה שיש לשני, ויעשה ככל שיוכל להשיג זאת. לשכן יש דירת פאר - גם אני רוצה, מכונית - גם לי מגיע וכו' ואותו דבר בחתונות. קשה להבין כיצד אדם שלמד מסילת ישרים ברצינות מסוגל להרשות לעצמו לבזבז עשרות אלפי שקלים על בילוי של ערב אחד. ואם כדבריך בגלל שאני אדם ערכי, אז מדוע האחרים שלמדו יותר ממני ות"ח חסרים את הערכיות הזו? מדוע אכן עדיך להם ללכת עם נעליים סגורות וכובע לבד או שטריימל על הראש - מלבוש שמיועד לחורף הרוסי - העיקר שיראו מה שנחשב בעינהם מכובדים? כשנוכל לענות על שרש הנקודה הזו נוכל להתחיל לתת יעוץ כיצד לצמצם בחתונות שיבא מצד האדם עצמו ולא מצד תקנות. אם לאדם חשוב הכבוד יותר מהכסף שאין לו, לא יעזרו התקנות.
כבר כתבתי כמה פעמים שמעל השלחן של אבי היה תלוי י"ג אמרות המיוחסות לר"י סלנטר, ואחת מהם קמוץ - שלא להוציא פרוטה שלא לצורך! אם יחדירו זאת לתודעה זה יכול לשנות הרבה את הגישה של האנשים לנושא. מדוע עלי לבזבז כספים שאין לי על מותרות ודברים של מה בכך שלמחרת לא נשאר מהם כלום פרט לכאב בטן וכאב אזניים? מי שיחשוב על כך בצורה רציונלית יגיע למסקנה הבלתי נמנעת לחזור לאיך שזה היה בימי קדם. אך דרך אגב בימים ההם לא ניתן היה להשיג אשראי והלוואות בקלות כמו היום, כך שלא היה בהרבה מקרים ברירה אלא לקמץ, אך היום לוקחים אשראי, ממשכנים את הבית ולוקחים גמחים בלי לדעת מאיפה ישלמו וסומכים על הנס. אולי ראוי שהר"י ומנהיגי הקהילות ורבני בתי הכנסת יתחילו לדבר על כך שזו לא בושה לעשות חתונה צנועה ושלא יחסר דבר מדימוי הכבוד העצמי.
לסיום, זה לא משנה עם הוצאתם 10000, 15000, או 20000 אלף, העיקר זה האם אתם יכולים לאפשר להרשות לעצמכם את זה ואם אתם מבינים שכל שקל שלא נצרך זה כמו שקל שנזרק לים שאין בו תועלת. האם היה עולה על דעתכם לקחת חפיסה של מאות שקלים ולשרוף אותה? לעשות חתונה ראוותנית זה אותו דבר שבסופו של דבר לא יוצא לכם מזה דבר. פעם ראיתי מי שנתן עצה למשקיעים בבורסה: לפני שאתם משקיעים תקחו 10000 דולר ותבעירו גפרור לידם ותחשבו באותו רגע האם זה יכאב לכם אם השטרות ישרפו? אם כן - אל תשקיעו.
נ.ב בקיץ אני לובש סנדלים.

[לבי במערב]

. . יש מה שנקרא שלטון ההרגל וכשהתרגלו לסטנדרד מסויים קשה לרוב האנשים לרדת ממנו.

לפיכך, רצוי לנצל את ה'מאמענטום' הנוכחי (ואחרי שכבר נוצר שינוי, מסיבות חיצוניות, לקבע אותו).

. . אולי ראוי שהר"י ומנהיגי הקהילות ורבני בתי הכנסת יתחילו לדבר על כך שזו לא בושה לעשות חתונה צנועה ושלא יחסר דבר מדימוי הכבוד העצמי.

אכן, זהו חלק מה'קמפיין' כעת.

[זאב ערבות]

אגב, גם 'כסא כלה' מפואר ומקושט אינו חיוב מה"ת או מד"ס...
אך יש להדגיש, כי מעל הכל - שלום הבית ושמחת החתן והכלה.

האם שמחת החתן וכלה תלוי בכמות הכסף שמוציאים? האם זה תלוי ברעש שהנגנים עושים? שמחת חתן וכלה אמיתית זה אם המוזמנים מרגישים קרבה לחתן וכלה ולא כאשר מזמינים אנשים וכפי שמה שגם זה יעבור כתב באים רק בגלל אילוצים חברתיים ומבחינתם היה עדיף להם להיות בבית המדרש או בביתם ורק מחייכים למחותנים ולמצלמות ולבם בל עמם. בפרט שיש כאלו שהולכים כמעט כל ערב לחתונה וזה ממש נהפך למעמסה שלא יודעים כיצד להפטר ממנה.
ובקשר לשלום בית, האם זה מה שיקבע את שלום הבית? אם החומריות היא מה שחשוב לחתן ולכלה, אז הם התחילו את חייהם המשותפים בדרך הלא נכונה, ואכן לך לבתי הדין ותראה כמה זוגות שרק עתה התחתנו נמצאים כבר בהליכי גירושין. מענין מדוע.

[לבי במערב]

כיהודא ועוד לקרא, מצטרף אני לדברי כת"ר הנכוחים.

אלא שיש מן החו"כ, שכל ימיהם ציפו לאותו 'ערב מרגש'. חנוך לנער על פי דרכו, ולפי דעתו של חת'ן אביו משמח'ו.
[אודות 'שלום הבית' - כוונתי דוקא להורים (ה'מחותנים'), וק"ל].

[זאב ערבות]

. . יש מה שנקרא שלטון ההרגל וכשהתרגלו לסטנדרד מסויים קשה לרוב האנשים לרדת ממנו.

לפיכך, רצוי לנצל את ה'מאמענטום' הנוכחי (ואחרי שכבר נוצר שינוי, מסיבות חיצוניות, לקבע אותו).

. . אולי ראוי שהר"י ומנהיגי הקהילות ורבני בתי הכנסת יתחילו לדבר על כך שזו לא בושה לעשות חתונה צנועה ושלא יחסר דבר מדימוי הכבוד העצמי.

אכן, זהו חלק מה'קמפיין' כעת.

אז אכן נקווה שמעז יצא מתוק ושהדבר יבוא על תיקונו, אך מנסיון אני אומר שבדרך כלל כאשר דברים חוזרים למסלולם חיש מהר חוזרים גם לבזבזנות.

[אבני גזית]

השבוע במשפחה ובהדרך

[עזריאל ברגר]

מועד קטן כז
....
עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו....

מי ייתן לנו כרבן גמליאל שינהג קלות בעצמו???

[ישא ברכה]

לצערינו, ככל הנראה בציבור הרחב (לא בחסידויות מאורגנות) לא הולך להשתנות דבר.
בשבועות האחרונים התארסו מאות בחורים ובחורות, מישהו מהם לא הזמין את כל שירותי החתונה כפי שהיו עד הקורנה?
ממי שידוע לי כולם הזמינו אולם ותזמורות וצלם ומסריט וכו' וכו'.

[צביב]

מועד קטן כז
....
עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו....

מי ייתן לנו כרבן גמליאל שינהג קלות בעצמו???

דרך דרוש
משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה,
ומחפשים כבוד לחתן וכלה.

[אבני גזית]

לצערינו, ככל הנראה בציבור הרחב (לא בחסידויות מאורגנות) לא הולך להשתנות דבר.
בשבועות האחרונים התארסו מאות בחורים ובחורות, מישהו מהם לא הזמין את כל שירותי החתונה כפי שהיו עד הקורנה?
ממי שידוע לי כולם הזמינו אולם ותזמורות וצלם ומסריט וכו' וכו'.

להיכן הזמינו?
יש כיום מקום לערוך חתונות?

[עזריאל ברגר]

לצערינו, ככל הנראה בציבור הרחב (לא בחסידויות מאורגנות) לא הולך להשתנות דבר.
בשבועות האחרונים התארסו מאות בחורים ובחורות, מישהו מהם לא הזמין את כל שירותי החתונה כפי שהיו עד הקורנה?
ממי שידוע לי כולם הזמינו אולם ותזמורות וצלם ומסריט וכו' וכו'.

להיכן הזמינו?
יש כיום מקום לערוך חתונות?

מזמינים עכשיו לחודש סיון-תמוז, מתוך תקווה שעד אז כבר יותר הכל.

[אבני גזית]

מניחין מעותיהם על קרן הצבי

[ישא ברכה]

לצערינו, ככל הנראה בציבור הרחב (לא בחסידויות מאורגנות) לא הולך להשתנות דבר.
בשבועות האחרונים התארסו מאות בחורים ובחורות, מישהו מהם לא הזמין את כל שירותי החתונה כפי שהיו עד הקורנה?
ממי שידוע לי כולם הזמינו אולם ותזמורות וצלם ומסריט וכו' וכו'.

להיכן הזמינו?
יש כיום מקום לערוך חתונות?

הזמינו לתמוז.

[עזריאל ברגר]

מניחין מעותיהם על קרן הצבי

מסכמים מראש שאם יותר - יהיה אירוע, ואם לא - לא.

וביודעי ומכירי קאמינא.

[זאב ערבות]

לצערינו, ככל הנראה בציבור הרחב (לא בחסידויות מאורגנות) לא הולך להשתנות דבר.
בשבועות האחרונים התארסו מאות בחורים ובחורות, מישהו מהם לא הזמין את כל שירותי החתונה כפי שהיו עד הקורנה?
ממי שידוע לי כולם הזמינו אולם ותזמורות וצלם ומסריט וכו' וכו'.

להיכן הזמינו?
יש כיום מקום לערוך חתונות?

הזמינו לתמוז.

אולי תהיה הוראת שעה להתיר חתונות בימי המצרים לפני שיגיע החורף ועמו תחזור הקורונה. סך הכל יש רק כמאה ושמונים יום בשנה שבהם ניתן לעשות חתונות באופן ריאלי. זאת כמובן במנהג של היום שלא מתחתנים ביום ששי, ואולי זה הפתרון כפי שהיו עושים עד לפני זמן לא רב ואז עושים את החופה ביום עם קצת כיבוד וריקודים והמשפחה יושבת לסעודה בלילה. בין כה וכה יום ששי בארץ היום הוא יום פגרה כך שאנשים פנויים. ועל אובדן אפקט "המופע" המרהיב שיהיה שיחת היום לו מייחלים החתנים והכלות, הקב"ה ימלא חסרונם שישרור בביתם אהבה, אחוה שלום וריעות ויזכו לזרע של קיימא (כמה זוגות שלא זכו היו מוכנים לוותר על הכל תמורת זאת ומי יודע מהם חשבונות שמים, האם הקב"ה מרוצה מתופעת הבזבוז?).