ביאור מאמר חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה

[ארזי הלבנון]

אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

[דרומי]

אם תסביר יותר מה כוונתך אוכל יותר לעזור -בסייעתא דשמיא

[ארזי הלבנון]

במפרשים יש הרבה קושיות ותירוצים סביב מאמר חז"ל זה. כמו לדוגמא, כיצד אמר יוסף 'אשר נתן לי אלקים בזה' שהראה שטר כתובה, מניין לו עדים במצרים? ועוד דוגמאות לאין מספר. הפלפולים הללו נבעו ככל הנראה מהבנת דברי חז"ל כפשוטן, שאכן כך היה, וממילא מקשים ממדרש למדרש וכו'.

ברצוני לקבל דעה, מאמר, הפנייה או כל דבר אחר, לרעיון העומד מאחורי מאמר זה, עוד לפני שניגשים לקושיות ולתירוצים. ודאי שיש עניין רוחני/רעיוני שהצביע עליו מי מחכמי ישראל

[סגי נהור]

עניין מאמר ד"ה משה ידבר בתורה אור (לבעל התניא) פרשת יתרו, המבואר היטב בחסידות מבוארת מועדים ח"ב, ראה שם ע' שכא ואילך: ובזה יובן ענין המצוות שכתוב באברהם וכו'.

[י. אברהם]

"ולפי שהתאימו מעשי מצות אלה על ידי האבות ע"ה למצות התורה, עם אמונתם באחדות הבורא והרחקתם את השיתוף, והעבודה והיראה והאהבה שהן עיקרי האמונה בתורה ושורשיה, אמרו בהם כי קיימו כל תורה כולה, לא ששמרו את השבת או אכלו מצה בפסח כמו שיעלה על הדעת וכבר ביארתי זה בספר אלכפאיה" (רבינו אברהם בן הרמב"ם וישלח ל"ה ד').

[יהודי טבעי]

אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

כידוע האריך בזה הרמב"ן (בראשית כו, ה) ותירץ 'והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות'.
והאריך ביסוד זה בעוד מקומות (ויקרא יח, כה). ושם הוסיף שעל כן תיכן גדול העצה ורב העליליה שמתה רחל בבואם לארץ ישראל, שלא ישב בארץ עם שתי אחיות.
[וכן כתב באבן עזרא (ויקרא שם) 'כי זאת המצוה היא שוה לאזרח ולגר בעבור שהוא דר בארץ ישראל ואם יש לך לב תוכל להבין כי בימי יעקב שלקח שתי אחיות בחרן, ואחריו עמרם שלקח דודתו במצרים לא נטמאו בהם'.]
אולם ראה מה שכתב בעל 'תרומת הדשן' בספר 'ביאורי מהרא"י' (פרשת תולדות על הפסוק 'עקב אשר שמע אברהם בקולי', לעיל כו, ה). שבכל מקום שמצינו שהאבות קיימו את התורה, היינו רק כאשר היה בדבר גם הטעם של המצוה.
כלומר שאחר שניתנה תורה, אזי חובת המצוות אינה תלויה בהבנתם וטעמם, אלא אפילו אם יהיה ברור שבאופן מסויים אין בו טעם המצוה, בכל זאת אנו חייבים לקיימה כי חלה חובת המצוות בכל אופן, כי אין לעבור אמימריה דרחמנא. אבל לפני מתן תורה, כל עשיית המצוות שייכת רק באופן שטעמו מתקיים, כי כל עוד שלא נצטוו לא שייך להתחייב בגדר של 'לא פלוג'.
והנה במחשבתו של יעקב היה לשאת את רחל, אלא שלאה באה והכניסה את עצמה בלי ידיעתו, ואם כן בוודאי שאין לה זכות תביעה וטענה מדוע רחל באה לצרור עליה, שהרי בעצם רחל היתה מיועדת להינשא לו, והיא הכניסה עצמה בעל כרחו. ולכן אם ניזל בתר טעמא לא שייך כאן גדר איסור 'אחות אשתו'. ומכיון שעדיין לא ניתנה תורה, אזי כאמור לא היה מקום לקיים מצוה זו כאשר אין טעמה קיים, ולכן אין בנישואי יעקב עם רחל סתירה למה שאמרו חז"ל שהאבות קיימו את התורה.
וכן יש לבאר בעניין מה שהעביר את הבכורה מראובן, שאין שם את הטעם, כיון שהיה עבור מעשיו, ולא מחמת שאמו שנואה. עיין ספורנו בכי תצא.

[חלמישצור]

נח הי' צדיק תמים בדורותיו, עושה הטוב והישר לפי חוקי השלמות הראויים לדור ההוא, אבל לא שם אל לבו להעלותם אל מעלה יותר רמה עד שיהיו קרובים יותר להיות ראויים לחינוך התורה. משא"כ אברהם, הוא העיר צדק ושכלל שלמות העולם ומכש"כ שלמות עצמו, לא לפי מדרגת מצב העולם בעת ההיא לבדה, כ"א היה משתדל להכין הכנה שיהי' ראוי אור אלהי יותר גדול להופיע בעולם. ע"כ "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה", כי בודאי לא הי' העולם ראוי לזה כיון שלא נתנה התורה, אבל היו פעולותיו הטובות גורמות ומכינות את השלמות העתידה שתתקרב. ע"כ נקרא מתהלך לפני ד', פי' הפליג להתקרב אל נקודת השלמות יותר מהמדה שהציב השי"ת לאור האלהי לפי מצב הדור ההוא. ע"כ הי' הוא באמת הצור שעם הסגולה שקיבל את השלמות הקדושה האלהית, ממנו יצא. אמנם כל אלה הדברים לא נתנו להאמר כ"א עד מתן תורה, אבל כשהגיעה עת דודים לתן התורה, אז נתעלו ישראל במעלה היותר עליונה בדרך פלא..." (מדבר שור לראי"ה קוק, הדרוש הי"ג)

[דרומי]

ובקיצור:

מעשה אבות - סימן לבנים

האבות התחילו בהכנות למתן תורה, ולכן 'שני אלפים תורה' מתחילים מאברהם אבינו

[ארזי הלבנון]

תודה למסייעים.

אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

כידוע האריך בזה הרמב"ן (בראשית כו, ה) ותירץ 'והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות'.
והאריך ביסוד זה בעוד מקומות (ויקרא יח, כה). ושם הוסיף שעל כן תיכן גדול העצה ורב העליליה שמתה רחל בבואם לארץ ישראל, שלא ישב בארץ עם שתי אחיות.
[וכן כתב באבן עזרא (ויקרא שם) 'כי זאת המצוה היא שוה לאזרח ולגר בעבור שהוא דר בארץ ישראל ואם יש לך לב תוכל להבין כי בימי יעקב שלקח שתי אחיות בחרן, ואחריו עמרם שלקח דודתו במצרים לא נטמאו בהם'.]
אולם ראה מה שכתב בעל 'תרומת הדשן' בספר 'ביאורי מהרא"י' (פרשת תולדות על הפסוק 'עקב אשר שמע אברהם בקולי', לעיל כו, ה). שבכל מקום שמצינו שהאבות קיימו את התורה, היינו רק כאשר היה בדבר גם הטעם של המצוה.
כלומר שאחר שניתנה תורה, אזי חובת המצוות אינה תלויה בהבנתם וטעמם, אלא אפילו אם יהיה ברור שבאופן מסויים אין בו טעם המצוה, בכל זאת אנו חייבים לקיימה כי חלה חובת המצוות בכל אופן, כי אין לעבור אמימריה דרחמנא. אבל לפני מתן תורה, כל עשיית המצוות שייכת רק באופן שטעמו מתקיים, כי כל עוד שלא נצטוו לא שייך להתחייב בגדר של 'לא פלוג'.
והנה במחשבתו של יעקב היה לשאת את רחל, אלא שלאה באה והכניסה את עצמה בלי ידיעתו, ואם כן בוודאי שאין לה זכות תביעה וטענה מדוע רחל באה לצרור עליה, שהרי בעצם רחל היתה מיועדת להינשא לו, והיא הכניסה עצמה בעל כרחו. ולכן אם ניזל בתר טעמא לא שייך כאן גדר איסור 'אחות אשתו'. ומכיון שעדיין לא ניתנה תורה, אזי כאמור לא היה מקום לקיים מצוה זו כאשר אין טעמה קיים, ולכן אין בנישואי יעקב עם רחל סתירה למה שאמרו חז"ל שהאבות קיימו את התורה.
וכן יש לבאר בעניין מה שהעביר את הבכורה מראובן, שאין שם את הטעם, כיון שהיה עבור מעשיו, ולא מחמת שאמו שנואה. עיין ספורנו בכי תצא.

ייש"כ לרב יהודי טבעי.
בנקודה שנגעת יש להרחיב עוד הרבה, ויש באמתחתי סיכום השיטות, ולקט גדול מאד של קושיות ותירוצים סביב פרשות ספר בראשית שליקטתי לפני כו"כ שנים, משום שבזמנו התעניינתי מאד בנושא.
אך כאמור שאלתי היא בנוגע לרעיון העומד בבסיס דברי חז"ל הללו.

[אריק]

ר' אברהם בן הרמב"ם בפרשת וישלח:

ולפי שהתאימו מעשי מצות אלה על ידי האבות ע״ה למצות התורה עם אמונתם באחדות הבורא והרחקתם את השיתוף והעבודה והיראה והאהבה שהן עיקרי האמונה בתורה ושורשיה אמרו (החכמים ז״ל) בהם כי הם ק י י מ ו כל ת ו ר ה כ ו ל ה לא ששמרו את השבת או אכלו מצה בפסח כמו שיעלה על הדעת וכבר ביארתי זה ב(ספר) ״אלכפאיה

[מגדל]

אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

עי' ביאור נחמד בנפה"ח ש"א פכ"א.

[יהודהא]

אשמח לקבל מאמר או הפנייה למקור שמביא את הצד הרוחני-רעיוני העומד בבסיס דברי חז"ל שהאבות קיימו התורה כולה קודם שניתנה.

כידוע האריך בזה הרמב"ן (בראשית כו, ה) ותירץ 'והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות'.
והאריך ביסוד זה בעוד מקומות (ויקרא יח, כה). ושם הוסיף שעל כן תיכן גדול העצה ורב העליליה שמתה רחל בבואם לארץ ישראל, שלא ישב בארץ עם שתי אחיות.

"ולפי שהתאימו מעשי מצות אלה על ידי האבות ע"ה למצות התורה, עם אמונתם באחדות הבורא והרחקתם את השיתוף, והעבודה והיראה והאהבה שהן עיקרי האמונה בתורה ושורשיה, אמרו בהם כי קיימו כל תורה כולה, לא ששמרו את השבת או אכלו מצה בפסח כמו שיעלה על הדעת וכבר ביארתי זה בספר אלכפאיה" (רבינו אברהם בן הרמב"ם וישלח ל"ה ד').

עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. (בראשית כ"ו:ה'. תולדות).

ויש להזכיר שגם הרמבן שם בנוסף להסבר שהביא "יהודי טבעי" מביא לצידם עוד שני פירושים על פי הפשט -
א.
ואולי נאמר משמרתי – שניות לעריות של בני נח, ומצותי – גזל ושפיכות דמים, חוקותי – אבר מן החי וכלאים של הרבעת בהמה והרכבת אילן, ותורותי – ואיסורי עבודה זרה, שאלו כולן נצטוו בהן בני נח, והוא השומר והעושה רצון בוראו, ומשמר אפילו דקדוקין וחומרות במצות שלהם. וכמו שהזכירו עבודה זרה דאברהם אבינו ארבע מאות פירקי הות (בבלי ע״ז י״ד:).
[ודרשו במאה שערים שאמדוה למעשרות (בראשית רבה ס״ד:ו׳), כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים או לכהני י״י כגון שם ועבר ותלמידיהם, כענין: והוא כהן לאל עליון (בראשית י״ד:י״ח). (קטע זה נוסף בא"י)] .

* להסבר זה הם שמרו רק את 7 מצוות בנ"נ וכן דקדוקים באותם מצוות, והם לא נצטוו על שניות בעריות. וכלאיים לרמבן- לא נאסרו בזריעה ולבישה . ןרק בהרבעת בע"ח והרכבת אילן נאסרו. ודינין כפשוטו, ומצבה עדיין לא נכללה באיסורי ע"ז.

ב.
ועל דרך הפשט תאמר:
משמרתי – אמונת האלהות, שהאמין בשם המיוחד ושמר זה משמרת בלבו, וחלק בה על עובדי עבודה זרה,
וקרא בשם י״י להשיב רבים לעבודתו.
מצותי – ככל אשר צוהו בלך לך מארצך, ועולת בנו, וגרישת האמה ואת בנה.
חוקותי – ללכת בדרכי השם להיות חנון ורחום עושה צדקה ומשפט ולצוות את בניו ואת ביתו בהם.
ותורותי – המילה בעצמו ובניו ועבדיו, ומצות בני נח כולם, שהם תורה להם.
* לפירוש זה מדובר על עיקרי אמונה כוללים דעות מידות ומצוות. ולא על כלל התריג.

ג.
ובנושא זה: אדם, חוה,נח, האבות והאימהות, השבטים, עמרם, משה, ודור המדבר - איך קיימו את המצוות . הרי שהרב א,ה, פסין
הוציא ע"כ ספר מיוחד "בדרכי אבות" עם הסכמות. הספר נמצא בקישור
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53211&pgnum=1

להלן ציטוט בנושא, מדברי רח"ק זצ"ל למחבר :
"לא הכל אנחנו מבינים ויש דברים שהם ע"פ סודות התורה".

והערה לגבי דור המדבר, המחבר הצטמצם שם רק לשני דברים :הנחת תפילין. ותכלת.
ובעצם יש מצוות רבות שנידונו במפרשים האם ואיך קיימו מצוות מסויימות במדבר.