אשר הבאתי ראי' מירושלמי דחגיגה הנה לפי פירוש הק"ע יש ראי' לדבריי רק לפירוש פ"מ מסקנת הירושלמי להיפוך ובאמת שני הפירושים לא נתחוורו בעיני. ולפענ"ד פירושי הוא הנכון. ומ"מ בין לפירושי בין לפירוש הק"ע יש ראי' לדבריי והק"ע הוא נתקבל יותר. ובפירוש שמעתי מחמי הקדוש זצ"ל מקאצק שאמר שעם פירוש הק"ע יכולים ללמוד הירושלמי: (חו"מ סי' קל)
חוקר כתב:מענין שהרוגאצ'ובער דוחה אותו פעמים רבות במילים חריפות מאד, יעוין בהג' הרוגאצ'ובי על ירו' ב"ק שנדפסו בסוף צפנת פענח על ב"ק, חלק מן הלשונות לא רצו המדפיסים להדפיס במקומן ונדפסו במדור מיוחד בסוף הספר.
מתפעל כתב:יישר כח יאיר, זה לא כל כך ברור משם. ר' אברהם קצנלבוגן הבטיח לאביו של הגר"א לקחת אותו והביא אותו אל אביו ר' דוד ללמוד ממנו, ואז משום מה למד עם הפני משה? או ששניהם לימדוהו.
גם לא הבנתי את המשפט הזה שרש"ז אבי הגר"א רד עשר מעלות ממעמדו, הכוונה שנהיה עני ולכן הסכים לשלוח את בנו ללמוד?
מעניין בן כמה היה הגר"א אז.
קיידאן היתה עיר גדולה וחשובה ואילו חווידאן עיירה קטנה שאפילו תחנת רכבת לא היה בה שנים רבותמתפעל כתב:כתוב שנולד בקיידאן, האם זו אותה עיר ששם גר החזון איש לאחר חתונתו? נדמה לי ששם כתבו: כויידאן
אכן בנס ההצלה מספר הרב הערצמאן שהם שהו בבית מדרש שהיה מקובל בעיר ששם שהה הגר"א.היא שיחתי כתב:נראה לי שמיר הייתה בקיידאן במלחמה
מתפעל כתב:יישר כח איש ספר,
יאיר, ראה מה שכתב תולדות לעיל: 'הגאון נסע בילדותו ללמוד כמה שנים אצל ר' דוד קצנלבוגן בקיידאן'.
הרב מוה"ר משה במוה"ר שמעון מרגליות הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אבד"ק קיידאן ועוד בכמה קהלות במדינת זאמוט ובסוף ימיו תקע אהלו בעיה"ק ירושלים ת"ו ושם מנוחתו כבוד חבר ספר "פני משה" ו"מראה הפנים" על כל תלמוד ירושלמי אחד "פני משה" פירוש נפלא ובאור נחמד על הירושלמי ב') "מראה הפנים" כתוסופות שו"ט בש"ס ורי"ף ורמב"ם ז"ל, נדפס ממנו על סדר נשים בעיר אמסטרדם בשנת תקט"ו, ופעם שני נדפס בעיר ווארשא בשנת תקצ"ז, ופעם שלישי נדפס בעיר ברלין בשנת תרכ"ב, ופעם רביעי נדפס פיעטרקוב בשנת תרנ"ט, על כל סדר זרעים, מועד, נשים נזיקין, ועל סדר נזיקין נדפס בעיר ליוורנו בשנת תק"ל, ועל מסכת ברכות ודף ראשון ממסכת פאה נדפס בעיר ליוורנו בלי שער ויתר סדר זרעים וכל סדר מועד עוד בכ"י וספר "פני המורה" חדושים על התורה כ"י מביאו בחידושי "מראה הפנים" שלו על הירושלמי, וספר "באר מים חיים" בשלשה חלקים הכולל חדושים על מסכת שבת ועל מסכת עירובין, ומזכירו ב"מראה הפנים" ראש מסכת שבת [עיין בחלק שני במערכת הספרים], וגם בא בהסכמה על ספר "דברי דוד" על שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע הנדפס באמסטרדם בשנת תקי"ג, בעת אשר עסק בהדפסת ספר "פני משה" הנ"ל, ועל ספר "לחם תרומה" על דרושים הנדפס בעיר פירודא בשנת תקמ"א, שהיה רבו של הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא רבע שנה בעת שהיה בעיר קיידאן.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 123 אורחים