איך קראה לאה לבנה גד?

[מחולת המחנים]

"ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן, ותאמר לאה בא גד ותקרא את שמו גד" (בראשית ל, י-יא)
ופירש"י "בא מזל טוב, כמו (שבת דף סז ע"ב) גד גדי וסנוק לא, ודומה לו (ישעיהו סה, יא) העורכים לגד שלחן".

והנה אמרו בגמ' שבת "האומר גד גדי וסנוק לא אשכי ובושכי, יש בו משום דרכי האמורי, ר' יהודה אומר גד אינו אלא לשון עבודה זרה, שנאמר העורכים לגד שלחן".
ויש להתבונן איך קראה לאה לבנה גד, בא מזל טוב, שהרי לכאורה יש בו משום דרכי האמורי, וביותר יש להקשות לדעת ר' יהודה שאינו אלא לשון עבודה זרה.

[חיימקה]

בפשטות צ"ל שזה גָד וזה גַד

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין כאן. ויש בזה עוד משמיה דהלבוש.

[חיימקה]

הערות הגריש.png (17.49 KiB) נצפה 4286 פעמים

[.השוחט]

כמובן כאן השאלה הפוכה. [לא איך קראה לאה ע"ש ע"ז, אלא מדוע לא נימא דהלחש מתיייחס לבנה של לאה ולא לע"ז].
ולגוף השאלה, בפשטות עדיין לא היה קיימת ע"ז זו בימיה.
ועכ"פ תיבת גד היתה משמשת גם למשמעות מזל, והיא כיוונה לזה ולא לע"ז כמובן. [וזה שאיזו ע"ז בוחרת לה תיבה שימושית, אין פגם בשימוש בתיבה זו].

והשאלה מדרכי האמורי לכאורה אין לה שחר, דדרכי האמורי הוא ללחוש לחש מסויים הכולל תיבת גד ולהאמין שיש בו תועלת.
אבל וכי יעלה על הדעת שאסור לומר שבס"ד זכינו למזל טוב?
פוק חזי איך נהגו מאז ומעולם לברך איש את רעהו בעת שמחה.

[שברי לוחות]

וכן קשה על 'דן'

[מחולת המחנים]

לכאורה על דן אינו קשה, שהרי שם העבודה זרה נקראה על שם העגלים שהעמיד ירבעם בדן, והיינו נחלת שבט דן, ולא שדן נקרא ע"ש הע"ז.
אמנם כמו שהעמיד הרב השוחט את השאלה יש מקום לשאול אולי אינו מתכוון לשם הע"ז אלא לשמו של דן משבטי י-ה, וע"ז יש לתרץ דבשלמא גד משבטי י-ה נקרא על מזל טוב, וא"כ כשהוא אומר הלחש כוונתו או למזל טוב או לע"ז, אבל שם דן אין לו שום משמעות באמירת לחש מלבד ע"ז.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אולי מישהו יביא כאן הסיפור על הלבוש בילדותו שנשאל בזה.

[אור החכמה]

דברי מו"א הגריח"ס שליט"א
בענין ותקרא את שמו גד
בראשית (ל' ט'): "ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב לאשה, ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן, ותאמר לאה בא גד, ותקרא את שמו גד".
והיום י"ז שבט יום הילולא דהגאון הגדול רבינו חיים פאלאג'י זצ"ל הייתי לומד בדברי תורתו זיע"א, כנודע שביום ההילולא של הצדיק הנפטר יש לעסוק בתורתו והוא מלאך מליץ יושר על הלומד תורתו כמו שהבאתי בחיבוריי במקומות הרבה ועיין בחיבורי מנוחת שלום חי"ב (סימן ל"ו) ע"ש.
וראיתי לו בספרו רוח חיים יו"ד (סימן רס"ה אות י"ב) שכה כתב: "יש לחקור למה יעקב אבינו ע"ה קרא לבנו גד, יען מצינו כי גד הוא עבודה זרה [ישעיה ס"ה י"א], וכמו שאמרו בסנהדרין (ס"ג ב') אמר רבינא גד נמי מיכתב כתיבא העורכים לגד שלחן הרי דגד הוא שם עבודה זרה, ועוד שם (צ"ב א') אמר רבי אלעזר כל המשייר פתיתים על שלחנו כאילו עובד עבודה זרה שנאמר העורכים לגד שלחן, ופירש רש"י: "והא אמר רבי אלעזר כל המשייר פתיתין על שולחנו כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר העורכים לגד שולחן, שכן עושין, שמניחין שלחן ערוך במאכל ומשתה לשם אותה עבודה זרה שקורין גד, וממלאים כוסות של מרקחים נסוכים לעבודה זרה ששמה מני", הרי נראה שגד לשון עבודה זרה. [אמר יח"ס נר"ו: יש להוסיף עיין שבת (ס"ז ב') גד אינו אלא לשון עבודה זרה ע"ש, ועיין רש"י שבת (פ"ח ב'), ורמב"ם פירוש המשניות חולין (פ"ב מ"ח), ובספר שפתי כהן שמות (כ"ה כ"ג) כתב העורכים לגד שלחן "העורכים לגד" עולה בגימטריא "שלחן"ע"ש].
וקשה איך קרא יעקב לבנו בשם גד שהוא לשון עבודה זרה, וכיוצא בזה ראיתי בדברי רז"ל הובאו בספר דבק טוב פרשת פינחס על הפסוק לישוב משפחת הישובי דשם בנו של יששכר נקרא יוב, ולפי שהיה באותו זמן עבודה זרה ששמה יוב, נתרעם יוב על אביו בזה, ונתן לו יששכר אות ש' משמו ונקרא ישוב" ע"ש. עד כאן דברי הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל. וכן כתב גם בספרו ישמח חיים (מערכת ג' אות י"ד) ע"ש.
ושם ציין לעיין בדרוש שלו הנדפס בספר מערכי לב ח"ב, וחפשתי ומצאתי שהוא דרוש קל"ג (דף רפ"ה) אבל אין שייכות לענין גד ורק כתב בענין ישוב, ומה שציין גם לספרו ובחרת בחיים בזה, כעת לא מצאתי בספרו ובחרת בחיים שדן בזה לא בפרשת ויצא ולא בפרשת פינחס, ולפי הנראה הציון הוא למהדורת ספר ובחרת בחיים השלימה שהיתה בכתב יד, קודם השריפה די"א מנחם אב תר"א רח"ל, עיין מה שכתבתי בקונטרס בשערי חיים שבראש ספר צוואה מחיים מהדורתי, וספר ובחרת בחיים שלפנינו חסר וקצר טובא כנודע.
ובעניותי תמה אני על עצמי דמאי קושיא, דתינח יוב שאכן באותו הזמן היתה עבודה זרה בשם זה ולכן בצדק נתרעם, אבל מנין לנו שבזמן יעקב אבינו ע"ה היתה קיימת עבודה זרה בשם גד, ויש לומר שהיא התחדשה אחר כך ובזמן יעקב לא היתה קיימת כלל עבודה זרה זו ולכן יעקב קרא לבנו גד וא"ש.
ולכאורה מוכרח שעבודה זרה זו "גד", לא היתה בזמן יעקב אבינו והיא נתחדשה ונתייסדה מאוחר מאוד, שהרי בזמן דוד המלך היה נביא בשם גד החוזה כנודע עיין בספר שמואל א' (פרק כ"ב וכ"ד) ועוד, ואינו מסתבר שאם היתה בזמנו עבודה זרה בשם "גד" היו קורים לו בשם זה, והוא יהיה נביא, אלא שמע מינה שרק אחר כך באה עבודה זרה גד זו לעולם.
ולא ידעתי מדוע הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל אסיק בקשיא ולא תירץ שאלתו זו כדכתיבנא בס"ד. [ודוחק לומר שכוונת שאלתו שמדוע קראו לו בשם גד אחר שבעתיד תהיה עבודה זרה בשם גד, ובודאי יעקב אבינו ידע זאת ברוח קדשו, כי שם אין לו אלא שעתו ומקומו ואין לחוש לעתיד].
ועכשיו ראיתי להרה"ג רבי שבתי איש ליפשיץ ז"ל בספרו ברית אבות (סימן ח' אות מ"ה דס"ה ע"ב) שכתב לתרץ ששם עבודה זרה הנקרא גד מנוקד בניקוד פתח, אבל גד בן יעקב מנוקד בקמץ ע"ש, ולדידי אין צריך לזה, וכדכתיבנא בס"ד.
מיהו בדבריו אלו של הרב ברית אבות ז"ל שיש חילוק בין גד בקמץ [שהוא שם], לבין גד בפתח [שהוא עבודה זרה], נדחית הראיה שהבאתי מגד הנביא ודוק.

[מחולת המחנים]

יישר כח.