לימוד סוטה/שבועות בספה"ע-היש משמעות למנין דפי הגמרא שבדפוס?

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ו' מרץ 30, 2012 12:58 am

מרגלא בפומייהו דאינשי, שיש ענין ללמוד מסכת סוטה או שבועות שדפיהם מ"ט כמנין ימי העומר, וראוי ללמוד כל יום דף אחד.
לפו"ר היה נראה שזה סתם מעין 'מחייב' כזה לגמור מסכת בימי הספירה, ואין שום סיבה וטעם לדבר זה, שבגלל שלדפוס וילנא "יצא" מ"ט דף, לכן יש לזה קשר לימי הספירה, מה גם שעפ"י האמת יש רק מ"ח דף, כי אין דף א'.
אך לפני השלילה המוחלטת, אולי בכל זאת יש מקור לענין זה.

ראשית חכמה · הודעהעל ידי **ראשית חכמה** » ו' מרץ 30, 2012 8:40 am

עשוי לנחת כתב:אך לפני השלילה המוחלטת...

איש מצחיק, כמה זמן יש לנו לפני גזירת השלילה המוחלטת? (ובלשון אחר: מי שמך)
ומה ענין דפוס ווילנא לחלוקת הדפים?
והנה מאוצר מנהגי חב"ד, וראה בהערות, וראה במקורות המצוינים של על המנהג שהיה נהוג גם בשאר מקומות

: שערי הלכה ומנהג א.jpg (120.49 KiB) נצפה 15006 פעמים

: שערי הלכה ומנהג ב.jpg (129.09 KiB) נצפה 15006 פעמים

ליבי על מונדשין שהיה צריך להביא פלפולים שכאלה על ענין 'השער בלאט' וכו' וכו'.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ו' מרץ 30, 2012 9:47 am

ראשית חכמה כתב:
עשוי לנחת כתב:אך לפני השלילה המוחלטת...

איש מצחיק, כמה זמן יש לנו לפני גזירת השלילה המוחלטת? (ובלשון אחר: מי שמך)
ומה ענין דפוס ווילנא לחלוקת הדפים?
והנה מאוצר מנהגי חב"ד, וראה בהערות, וראה במקורות המצוינים של על המנהג שהיה נהוג גם בשאר מקומות

אין הכי נמי, חפשתי מקור, יישר כח.
כי באמת על פניו מוזר שבגלל הזעצער שיצא לו בעימוד מ"ט דף, יהיה לזה שייכות למ"טמונים, ואם אין זה אלא מנהג שהוא כעין "מחייב" לזכור ולגמור את המסכת בימים אלו, אז בהחלט אפשר לשלול אותו כ"ענין" פנימי יותר.
אמנם בחב"ד למדו שיש שורש פנימי לכל דבר ואפי' מקרה ע"י גוי ג"כ יש לו תוכן פנימי. אך אם לא שהיו אומרים זאת בהחלט היה מקום לשלול.

ראשית חכמה כתב:ומה ענין דפוס ווילנא לחלוקת הדפים?

לא הבנתי

איסתרא בלגינא

עשוי לנחת כתב:
ראשית חכמה כתב:
ראשית חכמה כתב:ומה ענין דפוס ווילנא לחלוקת הדפים?

לא הבנתי

אולי כוונתו שזה כבר מדפוס ונציה... מה שכנראה אמור לשנות את התמונה.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ש' מרץ 31, 2012 9:38 pm

איסתרא בלגינא כתב:אולי כוונתו שזה כבר מדפוס ונציה... מה שכנראה אמור לשנות את התמונה.

אכתי קשיא

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ש' מרץ 31, 2012 9:40 pm

ראשית חכמה, אני קצת מתקשה בלימוד ה"שער בלאט", יש איזה ביאור לדף זה?
ועוד יש להקשות, אם אני רוצה לצאת ידי כל השיטות וללמוד סוטה ושבועות, האם צריך ללמוד את כל הדף השער בשניהם מחדש, או רק השינויים?

איסתרא בלגינא

עשוי לנחת כתב:
איסתרא בלגינא כתב:אולי כוונתו שזה כבר מדפוס ונציה... מה שכנראה אמור לשנות את התמונה.

אכתי קשיא

אכן, זו היתה גם כוונתי
אגב, בהערות שם מוסבר שודאי זה בא בדפוס בדוקא ע"י השגחה פרטית, אם זה מספק אותך

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ג' אפריל 03, 2012 4:24 am

איסתרא בלגינא כתב:
עשוי לנחת כתב:
איסתרא בלגינא כתב:אולי כוונתו שזה כבר מדפוס ונציה... מה שכנראה אמור לשנות את התמונה.

אכתי קשיא

אכן, זו היתה גם כוונתי
אגב, בהערות שם מוסבר שודאי זה בא בדפוס בדוקא ע"י השגחה פרטית, אם זה מספק אותך

ולהסוברים כן יש ראיות לזה ממס' שבת.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 03, 2012 11:50 am

: המאור.jpg (136.73 KiB) נצפה 14945 פעמים

: המאור ב.jpg (186.97 KiB) נצפה 14942 פעמים

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' אפריל 03, 2012 11:56 am

אי"ס, זה לא נשמע לך מוזר??
[בפשטות הרגיל ללמוד דף, היינו כמות של דף, ולא משנה דף של חמש משניות או עשר משניות, הכוונה היא לכמות מוגדרת כל שהיא שילמד פי שנים.]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 03, 2012 11:59 am

כבר קדמך ר' מאיר אמסעל ז"ל...

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' אפריל 03, 2012 12:02 pm

תכל'ס, לא ראיתי כאן מקור שמספיק בשביל לשכנע ללמוד מסכת, [בלי לזלזל במקור הראשון, הכוונה למקורות הרגילים לנו]
אך בתור רעיון נחמד יכול להיות 'מחייב' להגיע לשבועות (יו"ט) עם שבועות (מס') ביד. [או סוטה, כמובן, אלא שדיבר הכותב בהווה]

משה ששון · הודעהעל ידי **משה ששון** » ג' אפריל 03, 2012 4:27 pm

בשות ישכיל עבדי נשאל על קשר בין בבא בתרא פרק קיט ופרשת נשא
והשיב שבודאי יש קשר וביאר שם על דרך הסוד

ויש יהודי יקר הי''ו שאוסף דפים שוים כמו סגויית חוקקין להשלים שנמצאת ביומא ובעירובין באותו דף [יג] וכן עוד מקומות

על ראש ישיבה אחד בירושלים מסופר ששאל את תלמידיו מניין לנו שמסדר האותיות הגיע מעיירה פלונית
וכשלא ידעו הראה להם בזנב האריה שבעמוד השער [מהש,,ס שבביתו] את שם העיירה
ואמר שיש חיוב ללמוד את דף השער

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ג' אפריל 03, 2012 6:04 pm

קצר[ה] ידי מלהביע חוו"ד בנוגע לכוונת סידור הדפים ע"פ סוד, אך גם נאמר לעיל עוד סיבה ליחס קדושה לסידור הדפים, משום שזה ודאי נעשה בהשגחה מלמעלה. ואי הכי, יבואו שני התירוצים ויבארו זה את זה, שאם נמצא איזה ביאור ע"פ סוד לחלוקת הדפים, נוכל לייחסו להשגחה העליונה ולא לכוונת מסדר הדפים, ודו"ק.

דבר אחד חושבני שנכון להעיר, שיש מימרות מסויימות שראיתי שתמיד הם במיקום מסויים בדף, למשל מאמרם ז"ל "ויודע דעת עליון, השתא דעת בהמתו לא ידע וכו' " נמצא בברכות ז., סנהדרין קה:, וע"ז ד:
בסנהדרין ובע"ז המימרא הוא בראש עמוד ב', בשורה הראשונה. זה מעניין.

חלמיש · הודעהעל ידי **חלמיש** » ג' אפריל 03, 2012 6:40 pm

הוורט הנודע המיוחס ל'דברי חיים' תמוה ביותר, במדרש ויקרא רבא מפורש "אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שני דפין ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים". פשוט הדבר שקריאה נסובה על תורה שבכתב שנכתב בתורה דפים דפים, ואילו לשנות נסובה על תורה שבעל פה שנשנית פרקים פרקים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 03, 2012 7:11 pm

חלמיש כתב:הוורט הנודע המיוחס ל'דברי חיים' תמוה ביותר, במדרש ויקרא רבא מפורש "אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שני דפין ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים". פשוט הדבר שקריאה נסובה על תורה שבכתב שנכתב בתורה דפים דפים, ואילו לשנות נסובה על תורה שבעל פה שנשנית פרקים פרקים.

הלא הכל כתוב הדר בקובץ שהעליתי בהערת העורך ר"מ אמסעל.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ג' אפריל 03, 2012 7:19 pm

חלמיש כתב:הוורט הנודע המיוחס ל'דברי חיים' תמוה ביותר, במדרש ויקרא רבא מפורש "אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שני דפין ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים". פשוט הדבר שקריאה נסובה על תורה שבכתב שנכתב בתורה דפים דפים, ואילו לשנות נסובה על תורה שבעל פה שנשנית פרקים פרקים.

ולדוגמא שיש בו הבחנה זו, יש לציין ללשון הגמ' בברכות ד. "אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות [תורה ונו"ך] קורא, ואם רגיל לשנות [משנה] שונה, וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך", וכן "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים", וכן בכל מקום ששנו חכמים לשון 'קריאה' הכוונה לתושב"כ ופשוט.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ג' אפריל 03, 2012 8:10 pm

בהקשר זה, כדאי להזכיר שכן נהג גם מרן בעל האמרי אמת מגור, שבאחד מהמון שיעוריו למד כסדר ימי הספירה. עד שמיעה מעד ראיה הוא הגה"ח רבי יוסף מנדלקורן זצ"ל שבספרו 'ויצבור יוסף' (אות לא) מוסר את ששמע מרבו הגה"ח רבי בן ציון אוסטרובר שנח פעם בליל שבועות, בשיעורו של הרבי ובניו:

עוד סיפר (-הגה"ח רבי בן ציון אוסטרובר), אשר הוא היה מהזוכים לשמוע את השיעור שלמד כ"ק מרן (- האדמו"ר בעל האמרי אמת) זצ"ל לפני בניו הגאונים הצדיקים, ובלילה האחרונה של ימי הספירה - ערב חג השבועות הראשון שהתחיל לנהל אז את העדה הקדושה בעריכת השלחנות וכד' - סיים אז (- הרבי בשיעורו) את הדף האחרון של מסכת שבועות (-שנהוג ללומדה בימי הספירה), ואמר אז כ"ק מרן זצ"ל, בדרך הלצה, שבלילה הזאת למדנו פרק שלם. כי הדף האחרון ממסכת שבועות הוא פרק שמיני בפני עצמו.

גל של אגוזים · הודעהעל ידי **גל של אגוזים** » ב' מאי 11, 2020 4:49 pm

שמעתי מהג"מ שאול אלתר שליט"א כמה טעמים ע"ד חסידות לגבי מנהג זה.

ובעניין אם יש קדושה בסדר הדפין שמעתי שפעם שאל הרבי מליובאוויטש את הלב שמחה מגור כאשר נפגשו יחד, מה טעם שהירושלמי מתחיל בדף א' והבבלי בדף ב'. אמר הלב שמחה משום שמדפיס הבבלי חישב את ה'שער' לדף א' משא"כ מדפיס הירושלמי. ענה הרבי מחב"ד, "אבל מי סיבב כל זה?". [כלומר שכיון שה' סיבב שיהיה כך צריך/אפשר ליתן בה טעם].

ופעם כאשר נשאל הג"מ אברהם גורביץ שליט"א ר"י גייטסהד מה הקשר בין מס' ב"ב לפ' נשא, אמר שאינו רואה שום קשר ואם היו מדפיסין בב"ב את הרשב"ם מדפוס פיזרו לא היו כ"כ הרבה דפין...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' מאי 11, 2020 5:23 pm

דוקא בנוגע למס' ב"ב נראית בגלוי ההשגחה פרטית, שכן לא מדובר רק על פ' נשא שהיא הפרשה הארוכה בתורה, אלא גם המזמור בתהלים הכי ארוך כולל בתוכו בדיוק 176 פסוקים, וקשה להכחיש את התופעה הפלאית (כמובן לצד ההשוואה יש להדגיש את ההבדל בין חלוקת הפסוקים שהיא בוודאי ממקור קדוש מלכתחילה לבין חלוקת הדפים שהתגלגלה בדרך לא קדושה).

אגב, מסקרן אותי לדעת האם יש מי שנתן משמעות למספרן הסידורי של המסכתות, לדוגמא, מסכת פאה קשורה במיוחד למספר 2 כי היא המסכת השניה בש"ס, וסדר זרעים כולל כך וכך מסכתות לעומת סדר נשים שכולל פחות, וכדומה [אם כי יש חילוקי דיעות בסדר הקדימה והאיחור של המסכתות].

אחרון התלמידים

בס"ד
מקור לדבר כזה אין ולא יימצא.
מה שכן נמצא מקור הוא מה כוחה של 'חסידות' ללא טעם.
מי שרוצה לגמור מסכת מסוימת עד תאריך מסוים ומסתדר לו עם הדפים - יבורך. וכמו הרעיון הנפלא של דף היומי. אבל לדבר על רעיונות נסתרים בדפוסו של דניאל בומברג הנוצרי, איך לומר...

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » ג' מאי 12, 2020 3:33 pm

אין דברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע אמורים, אלא כלפי המאמינים בתורת הבעש"ט (שגם מייסד הדף היומי הי' מהם) שכל דבר, אפילו בדצ"ח, הוא בהשגחה פרטית (כידוע הסיפור עם העלה) – ובמילא גם מספר הדפים ע"י מדפיס גוי הוא בהשגחה פרטית.

אחרון התלמידים

בס"ד
ויכוח קצת מיותר.
מכיר אני אנשים שמאמינים בדרך הבעש"ט (אני הקטן ג"כ, אבל לא חסיד ממש), ולא מחפשים סודות במעשי נוצרים.
עכ"פ לדבריך אפשר גם למצוא סודות בתאריכים נוצריים ומוסלמיים אולי גם בחגים שבדו כגון הרמאדן וכו' ואינני רוצה לכתוב יותר מכך כי מי יודע לאן זה יגיע , ולא תוכל לענות לי שכאן מדובר בש"ס, משום שבאמת כל דבר בבריאה אינו לבטלה.

חוזר אני על דבריי אין זה אלא כוחה של חסידות ללא טעם, ואין שום קשר בין זה לבעשטה"ק.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 12, 2020 4:42 pm

נו, מדבריך ניכר שזכית להכיר את הבעשטה"ק מקרוב. מי אנחנו שנתווכח אתך.

[ואגב, עיין ברמב"ם הל' מלכים ספי"א ויתכן ותופתע. למותר לומר, שבימי הרמב"ם בוודאי לא התגלתה תורת הבעשטה"ק, לא מינה ולא מקצתה].

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » ג' מאי 12, 2020 5:58 pm

אחרון התלמידים כתב:בס"ד
ויכוח קצת מיותר.
מכיר אני אנשים שמאמינים בדרך הבעש"ט (אני הקטן ג"כ, אבל לא חסיד ממש), ולא מחפשים סודות במעשי נוצרים.
עכ"פ לדבריך אפשר גם למצוא סודות בתאריכים נוצריים ומוסלמיים אולי גם בחגים שבדו כגון הרמאדן וכו' ואינני רוצה לכתוב יותר מכך כי מי יודע לאן זה יגיע , ולא תוכל לענות לי שכאן מדובר בש"ס, משום שבאמת כל דבר בבריאה אינו לבטלה.

חוזר אני על דבריי אין זה אלא כוחה של חסידות ללא טעם, ואין שום קשר בין זה לבעשטה"ק.

איש לא חיפש סודות במעשי נוצרים (אף שגם להם שורש למעלה – אם כי בקליפה – והבקיאים שבינינו ודאי יוכלו לציין ריבוי מקורות), כי אם טעם למנהג חסידי חב"ד שיסודתו עכ"פ מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
(אגב, כנראה שגם הגרא"צ פרומר הי"ד הי' חסיד ללא טעם; ראה מ"ש בשו"ת ארץ צבי ח"ב סי' עד (https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=122)).
בדבר אחד צודק הנך: ויכוח עם אדם כמוך הוא מיותר, אך לא עבורך נכתבו הדברים – כי אם לאנשים תמימים הבאים אחריך.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 12, 2020 6:37 pm

אגב נזכרתי במעשה שראיתי פעם על אחד מאדמו"רי ויזניץ (אולי ה'אהבת ישראל'), שפעם טייל עם חסידיו ברחוב של עיר גדולה (אולי וינה), שהיו בו ספסלים רבים ממוספרים על סדר הרחוב.

לפתע נעצר האדמו"ר והיה נראה שינוי על פניו, כאילו ראה משהו מאוד חשוב הגורם לרגש עז.

שאלוהו המקורבים מה אירע, והצביע להם על הספסל שבו היה כתוב המספר 67. והסביר: 67 בגימטריא 'אלול'...

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' מאי 12, 2020 8:03 pm

ידוע, שהרה"ק בעל מנח"א ממונקאטש הי' מדייק ומוצא רמזים אף במספר קרון-הרכבת.

אהרן תאומים · הודעהעל ידי **אהרן תאומים** » ג' מאי 12, 2020 8:13 pm

לגבי מסכת סוטה בלי קשר למספר הדפים בוודאי יש ענין גדול ללמוד אותה בימים אלו כפי שמובא בספרים העומר קמח שעורים כמנחת קנאות ואחר טומאת מצרים עם ישראל נבדק כסוטה דרשה שלימה בענין זה הרב ברוך רוזנבלום, ורק פלא ששני מסכתות אלו "שבועות" "סוטה" כיוון המכוון הבורא ברוך הוא שמספריהם התקדשו ויגיעו עד דף מט, והכח שעד ימינו הקפידו לא לשנות את מספר הדפים שסידרם נוצרי

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ג' מאי 12, 2020 8:27 pm

אחרון התלמידים כתב:בס"ד
מקור לדבר כזה אין ולא יימצא.
מה שכן נמצא מקור הוא מה כוחה של 'חסידות' ללא טעם.
מי שרוצה לגמור מסכת מסוימת עד תאריך מסוים ומסתדר לו עם הדפים - יבורך. וכמו הרעיון הנפלא של דף היומי. אבל לדבר על רעיונות נסתרים בדפוסו של דניאל בומברג הנוצרי, איך לומר...

מלמה"ד, למי שיאמר שהקב"ה אינו מוריד הגשם ח"ו, מאחר שידוע בימינו שמזג האוויר הוא בין השאר תוצאה של פעולות אנושיות, אולי אפילו של נוצרים...

ואפילו לשיטות שאין השגח"פ בדצ"ח, הכא לא בדצ"ח עסקינן אלא באופן לימוד התוה"ק ע"י בנ"י, דליכא למ"ד שאינו בהשגחה.

גל של אגוזים · הודעהעל ידי **גל של אגוזים** » ג' מאי 12, 2020 8:32 pm

אחרון התלמידים כתב:
א איד כתב:
אחרון התלמידים כתב:בס"ד
מקור לדבר כזה אין ולא יימצא.
מה שכן נמצא מקור הוא מה כוחה של 'חסידות' ללא טעם.
מי שרוצה לגמור מסכת מסוימת עד תאריך מסוים ומסתדר לו עם הדפים - יבורך. וכמו הרעיון הנפלא של דף היומי. אבל לדבר על רעיונות נסתרים בדפוסו של דניאל בומברג הנוצרי, איך לומר...

אין דברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע אמורים, אלא כלפי המאמינים בתורת הבעש"ט (שגם מייסד הדף היומי הי' מהם) שכל דבר, אפילו בדצ"ח, הוא בהשגחה פרטית (כידוע הסיפור עם העלה) – ובמילא גם מספר הדפים ע"י מדפיס גוי הוא בהשגחה פרטית.

בס"ד
ויכוח קצת מיותר.
מכיר אני אנשים שמאמינים בדרך הבעש"ט (אני הקטן ג"כ, אבל לא חסיד ממש), ולא מחפשים סודות במעשי נוצרים.
עכ"פ לדבריך אפשר גם למצוא סודות בתאריכים נוצריים ומוסלמיים אולי גם בחגים שבדו כגון הרמאדן וכו' ואינני רוצה לכתוב יותר מכך כי מי יודע לאן זה יגיע , ולא תוכל לענות לי שכאן מדובר בש"ס, משום שבאמת כל דבר בבריאה אינו לבטלה.

חוזר אני על דבריי אין זה אלא כוחה של חסידות ללא טעם, ואין שום קשר בין זה לבעשטה"ק.

מענין לענין (מדברי המנח"א ממונקאטש, דברי תורה מהדורא תניינא אות ז')

אחרון התלמידים

בן ראובן כתב:
אחרון התלמידים כתב:בס"ד
מקור לדבר כזה אין ולא יימצא.
מה שכן נמצא מקור הוא מה כוחה של 'חסידות' ללא טעם.
מי שרוצה לגמור מסכת מסוימת עד תאריך מסוים ומסתדר לו עם הדפים - יבורך. וכמו הרעיון הנפלא של דף היומי. אבל לדבר על רעיונות נסתרים בדפוסו של דניאל בומברג הנוצרי, איך לומר...

מלמה"ד, למי שיאמר שהקב"ה אינו מוריד הגשם ח"ו, מאחר שידוע בימינו שמזג האוויר הוא בין השאר תוצאה של פעולות אנושיות, אולי אפילו של נוצרים...

בס"ד
מה?
אני מקוה שעיניי הטעו אותי. מחק במהרה תגובה מחרידה זו.

אני מאמין באמונה שלימה שהבותי"ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
ואין זה סתירה לכך שלא אנהג לסדר איזה שהוא ענין רוחני כלימוד תורה או תפילה, עפ"י נוצרים ומשומדים משום שזה מתיישב לפי הסדר ויש בזה כוונה נעלמה, מקסימום מבחינת סדר אישי כדף היומי ותל"מ.
מי שרוצה להבין אחרת, לבריאות. וכאן מבחינתי עמד הויכוח.

מצאתי רמז נפלא כמה הודעות יש באשכול זה, ממש מתאים עם ספירת העומר. ואפשר לצרף גם את הנושא ותת נושא, לא פחות מאשר את עמוד השער של המסכת.

(דרך אגב, עתה הבנתי מדוע ישנם כאלו ש"נוהגים" ביום העצמאות ללכת במאה שערים עם דגלי אש"ף אע"פ שזה כבר ממש לא רלוונטי, כנראה מצאו לכך איזה הבנה עפ"י איזה גימטריא של צבע לפי הנכתב כאן, יש לי רעיון בזה אבל אפשר להגיע למחוזות שאסור להוציא מהפה ומהכתב).
ובינינו, אם זו לא היתה חסידות עיורת. ואי מי מכאן היו לוחשים דבר שכזה על אוזניו, תגובתו לא היתה: השתגעת?...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 12, 2020 9:52 pm

אני לא מצליח להבין מה אתה רוצה, אפילו לפי שיטתך.

וכי איזה פגם מצאת בזה שיהודים לומדים מסכת, יהיה מאיזה טעם שיהיה?

ובפרט שמדובר ב'חסידים', שרגיל עלמא לומר שהם מעדיפים מצוות אחרות על פני לימוד התורה...

אז אם מצאנו דרך לשכנע חסידים ללמוד עוד מסכת - מה הבעיה?!

בשלמא אם היו מבקשים כסף למוסדות לפי ימי הספירה... - ניחא

[וידוע הסיפור על ר"י מסטמר שבא אליו חסיד וסיפר שנדר לצדקה כמנין 'יואל', והשיב לו מיניה וביה: אלו שאוהבים אותי קוראים לי 'יואלי'ש'...]

אבל אם באים ולומדים גמרא - איזה אינטרס נסתר יכול להיות כאן?!

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' מאי 12, 2020 9:55 pm

במחכ"ת, גם לא זכיתי להבין מהו ההפרש בין 'סדר אישי' שבדף היומי, ללימוד המסכת בימי הספירה. ילמדנו רבנו.

נוצר תאנה · הודעהעל ידי **נוצר תאנה** » ג' מאי 12, 2020 10:00 pm

ברור שהיו מגדו"י שעשו עסק מדפי הגמרא, גם על מעשה דרשב"י שיצא בדף ל"ג במסכת שבת, כך הראה כמדומני מהרי"ד מבעלזא, והוסיף שהוא המימרא הל"ג של רשב"י מתחילת הש"ס.
ומעניין שעשו מזה יותר ענין מאשר הפרקים שבחומש שזלזלו בזה כי נעשו ע"י הנוצרים, ויש לחלק [שם סתם חילקו בתוך המקרא, משא"כ דפים שהם סדר טכני, או כיוצ"ב].

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 12, 2020 10:04 pm

נראה שבחומש יש דרך אחרת לחלק (ויש מיעוטא דמיעוטא שאכן מקפידים על כך), ואילו בגמרא אין כל דרך למספר (מלבד החלוקה למשניות שאינה רלוונטית כשיש סוגיות ארוכות מאוד בין משנה למשנה. ואכן בירושלמי בדרך כלל משתמשים יותר בחלוקה למשניות מאשר בחלוקת הדפים - כך לפחות היה פעם).

אחרון התלמידים

דרומי כתב:אני לא מצליח להבין מה אתה רוצה, אפילו לפי שיטתך.

וכי איזה פגם מצאת בזה שיהודים לומדים מסכת, יהיה מאיזה טעם שיהיה?

ובפרט שמדובר ב'חסידים', שרגיל עלמא לומר שהם מעדיפים מצוות אחרות על פני לימוד התורה...

אז אם מצאנו דרך לשכנע חסידים ללמוד עוד מסכת - מה הבעיה?!

בשלמא אם היו מבקשים כסף למוסדות לפי ימי הספירה... - ניחא

[וידוע הסיפור על ר"י מסטמר שבא אליו חסיד וסיפר שנדר לצדקה כמנין 'יואל', והשיב לו מיניה וביה: אלו שאוהבים אותי קוראים לי 'יואלי'ש'...]

אבל אם באים ולומדים גמרא - איזה אינטרס נסתר יכול להיות כאן?!

בס"ד
אמנם כתבתי שמבחינתי עמד הויכוח. ואין זה נושא שכ"כ צריך להאריך בו, כתבתי דעתי ודי.
אבל עתה רואה אני שהובנתי לא נכון.
ח"ו שאין זה טוב שיהודים לומדים מסכת סוטה או כל מסכת אחרת - ולא משנה איך שכנעו אותם ומאיזה טעם- זהו הדבר הכי טוב בעולם, כמו שהורתה לנו התורה שבכתב ושבע"פ בכו"כ מקומות (ואם למדת תורה הרבה... כי לכך נוצרת). ואם אי מי רוצה לסיים מסכת סנהדרין לפני ר"ה יתחיל אחרי ימי ההשלמה של חג השבועות (בערך), אין בזה שום חיסרון.
כל מה שכתבתי הוא תגובה על כך שיש בזה ענין קדוש שמספר הדפים הם כמנין מצות התורה של ספירת העומר. ולא על עצם הלימוד ח"ו ח"ו.
מקווה שהבהרתי את עצמי כראוי.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מאי 12, 2020 10:15 pm

נוצר תאנה כתב:ברור שהיו מגדו"י שעשו עסק מדפי הגמרא, גם על מעשה דרשב"י שיצא בדף ל"ג במסכת שבת, כך הראה כמדומני מהרי"ד מבעלזא, והוסיף שהוא המימרא הל"ג של רשב"י מתחילת הש"ס.
ומעניין שעשו מזה יותר ענין מאשר הפרקים שבחומש שזלזלו בזה כי נעשו ע"י הנוצרים, ויש לחלק [שם סתם חילקו בתוך המקרא, משא"כ דפים שהם סדר טכני, או כיוצ"ב].

יש כמובן אינסוף דוגמאות לרמזים נוטריקונים וראשי תיבות לכל מיני ענינים שיסודם הוא טכני או בלשונות אומות העולם (שמות החודשים כדוגמא...). והמתכחש לזה אינו מעיד אלא על בורותו.

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ג' מאי 12, 2020 10:20 pm

אחרון התלמידים כתב:ו[/b]אין זה סתירה לכך שלא אנהג לסדר איזה שהוא ענין רוחני כלימוד תורה או תפילה, עפ"י נוצרים ומשומדים משום שזה מתיישב לפי הסדר ויש בזה כוונה נעלמה, מקסימום מבחינת סדר אישי כדף היומי ותל"מ.

אף אחד לא עושה שום דבר "ע"פ נוצרים ומשומדים", אלא ע"פ מספר דפי המסכת כפי שנקבע בהשגחתו ית'.

[כאן המקום לסייג, שאילו היתה מעורבת בדבר כוונה של בעל בחירה למרוד בבורא ית', יש לזה גדרים אחרים כמובן. אבל מאחר שאין כאן אלא בחור זעצער שסידר מעשה קוף בעלמא, אין שום הבדל בין זה ובין יום ירידת גשמים בא"י שסיבב הקב"ה ע"י איזה עוע"ז בהודו שמחא כף].

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ד' מאי 13, 2020 12:06 am

סגי נהור כתב:יש כמובן אינסוף דוגמאות לרמזים נוטריקונים וראשי תיבות לכל מיני ענינים שיסודם הוא טכני או בלשונות אומות העולם (שמות החודשים כדוגמא...). והמתכחש לזה אינו מעיד אלא על בורותו.

אפשר אולי שתציין כמה דוגמאות?
ובפרט למקורות שלמדו משהו מהרמזים הנ"ל, ולא רק הכניסו רמז לדברים שהיו ידועים בלא"ה.

בברכה המשולשת

בן ראובן כתב: יום ירידת גשמים בא"י שסיבב הקב"ה ע"י איזה עוע"ז בהודו שמחא כף].

סליחה על הסטייה הקטנה מנושא האשכול,
אבל לא הבנתי את כוונת כת"ר בזה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר