יחס החזו"א לרב עמיאל וספריו

[בברכה המשולשת]

לפני כמה שנים יצא לאור המדות לחקר ההלכה מחדש. האם כת"ר מתכוון לזה או למשהו אחר?

[ברזילי]

חלק א י"ל מחדש (ונמצא באוצר). ייתכן שעובדים כעת על חלקים ב-ג.

[רבי מנדל]

אני מתכוון האם ידוע למי מחברי הפורום האם עובדים על חלק ב' של הספר (בנוסף לחלק א' הקיים באוצר)?

[אמציה בארי]

מעניין לעניין שלא באותו עניין ראיתי לציין שמלימוד מספריו ניתן להבחין שהרבה מחקירותיו מצויים כבר בספריו של הגאון הרגוצ'ובי או של ר"ש שקופ.
הקורא את ספרו על 'המידות לחקר ההלכה' במהדורה החדשה יבחין בריבוי הפניות בהערות השוליים לשלל מחברים שכבר כתבו כדבריו.

[בברכה המשולשת]

וכפי שכתב הגרמ"א עמיאל בעצמו במבוא לספר

[המעיין]

מענין לעניין באותו עניין רציתי לשאול. ובלי קשר לעניין צדקותו או לא של הרב עמיאל, האם יש מישהו שהפיק תועלת גדולה מספריו או מדרכו ? (כמו למשל רבים שהפיקו תועלת מהשערי יושר שהוזכר לעיל שלא לדבר על ספר כמו חידושי הגר"ח הלוי)

[אמציה בארי]

הלום ראיתי את מאמרו של הגאון ר"ח צימרמן בתלפיות על ה'מידות לחקר ההלכה' - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=179
חבל שהמאמר לא הובאו בהקדמה של ההוצאה החדשה [אם את הקדמה של הרש"י זוין העתיקו - למרות מה שכתב - כל שכן זה...].

[בן טובים]

בספר תורה שבע"פ מבאר יפה הגר"י ענבל שהחזו"א התנגד להנ"ל, כי חז"ל בודאי לא חשבו במונחי הפילוספיא שעליהם השתית הרב עמיאל את מדותיו, ויכול לצאת ממחקרו קלקול, שכל אחד יחשוב שהוא פיענח את הצופן של מדות חכמים, ועי"ז ידון בהלכה רק עפ"י הכללים שטבע הרב עמיאל.

וברצוני להבין, הרי הצפנת-פענח וכן הגר"י ענגל גם דרכו בדרך הנ"ל, וביארו את כל התורה במונחים פילוסופיים, ולמה עליהם לא טען החזו"א שחז"ל כלל לא חשבו במונחים אלו.

ובעיקר, וכי במונחי הלומדע'ס של כל עולם הישיבות כן חשבו חז"ל? וגם החזו"א (עכ"פ בימי עלומיו) למד בדרך הלומדע'ס.

ובאמת המושג 'חפצא' שרווח בתורת בית בריסק אינו אלא המושג 'צורה' של הצ"פ, ומאי שנא.

[יורה_דעות]

כמובן שהחזו"א התנגד בתוקף לשיטת הרוגאטשובי וכן ר"י ענגיל, ולא ראה בשיטתם חשיבות רבה (להבדיל מדבריהם שיש בהם הרבה חשיבות, שהרי חלק גדול ואולי הרוב מהדברים לא נובע מיחודיות השיטה, וכל מעיין ימצא בדבריהם שאלות צישטולים ותירוצים גאוניים). והרי אפילו על הגר"ח היתה לו מחלוקת עקרונית גדולה, אלא שהגר"ח אינו כרוגאטשובי בזה, שאינו בונה כל תורתו על הגדרות חיצוניות, אלא רק נעזר בהן, אבל עיקר תורתו היא וואס שטייט בגמ' ובהגדרות הגמ' עצמה. וכל לומד בן דורינו חייב להיעזר בהגדרות חיצוניות כל שהן.
השאלה היא מדוע הרב עמיאל נעשה בעיניו אפיקורס, והגאונים הנ"ל הניח כבודם במקומם. ואחרי שלא אחז ביותר משיטת הגרב"ב, מדוע התייחס אל לימוד תורתו כמה שמקיים את העולם.
ואנכי עמדתי על שאלה זו במאמרי לדרכי התחברות המ"ב והחזו"א, בנוגע לפירושים של ד' חז"ל באופן שאינו כפשוטו, וכן בנוגע לדחיקת דברי הראשונים עד לספק דחייה, שעל אחרים התרעם מאד וחשב לאפיקורסות, אבל בעצמו נהג כך. (ובמקביל למכתבו הידוע על הגר"א שמתיחסים אנו אליו בשורה וכו', הנוגע לגר"א בחשבון השנים, חלק על דברי הגר"א האלו עצמם ולא חשש להם אפילו לחומרא!)
ושיערתי שם שלדעתו ענינים מורכבים כאלו קיימים, ובודאי לא כשיטה, אבל לפעמים זה חלק מהמציאות שיש דברים שאינם כפשוטם, ויש דברים שמוטל עלינו לדחוק דברי הראשונים. אך בכדי לזהות ולהחליט צריכים שיעור קומה גדול, שייחס לגר"א, לעצמו, לח"ח, ועוד. ומי שעושה זאת לא מתוך התובנה הנ"ל, אלא רק כי נח לו לקיים את השיטה שהוא בוחר בה, או שרוצה לחבר ספר נוטף מרגליות, הוא אפיקורס בעיניו.
דוגמא גסה כדי להבין זאת: קבלנו מן הנביאים ומן החכמים, שאין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, וגם רבותינו שאנו מעריצים אותם שדדרגתם גבוהה לאין קץ, נכשלו בדברים לפי מדרגתם. ההבדל בינינו לבין האפיקורסים הכיפתיים הוא, שהם חושבים שכל גס רוח יכול לנבור בחטאי ראשונים, לדעתם אפילו האבות וחז"ל, וקל וחומר הראשונים והאחרונים, ואינם רואים בזה שום סרך אפיקורסות אלא מחשיבים עצמם כמאמינים דגולים וכמשיח בן יוסף. ואילו לדעתנו רק אנשים בעלי שיעור קומה גבוה מאד והבנה מעמיקה, שכוונתם לברר האמת, ולא לעשות תיזה או להטיף לאג'נדה מסויימת, יכולים לנסות לדון באימה ע"ז. כמו שחז"ל דנו בחטאי האבות, וכמו שהראשונים העבירו ביקורת לפעמים על קודמיהם. לכן מבחינת החזו"א מי שאומר על הגרח"ע שנכשל בנגיעה הוא אפיקורס ומורידין ולא מעלין, אבל הוא עצמו אמר ביקורת על גדולי ישראל בדורו, כי ידע לגשת לנושא באימה. רופא שאין לו ערך לחיי אדם והוא ניגש לניתוח הוא רוצח, כי הוא חותך בלי אבחנה, רופא שאם יפגע בחיי אדם יתעלף, עושה מצוה כשהוא ניגש לניתוח.
ולכן הבדיל בין הרוגאטשובי שתורתו באה לו מתוך נזירות מכל הבלי העולם והשתקעות על אנושית בגמ', הגם שאינה תואמת (למה שנראה לנו הקטנים) לצורה בה חשבו חז"ל, מקום הניחו לו להתגדר, שהרי סוף סוף גם אם נרצה לא נוכל לחשוב בדיוק בצורה של חז"ל, ועובדה היא שאנחנו צריכים להוסיף הסברים ופרשנויות, ואף אחד לא יכול לתקוע לידינו שהצורה בה אנחנו או מפרש מסויים היא הצורה האמיתית והאותנטית, שהרי זה עצמו הויכוח והנסיון להבין, והרי רחוק מה שהיה ומי ימצאנו. וגם חז"ל עצמם היו ביניהם דרכים שונות, כמו שבר פדא משתמש יותר בביטויים למדניים משאר האמוראים, והר"ן ומהר"ח או"ז משתמשים יותר משא"ר בביטויים למדניים, כך כעי"ז הרוגאטשובי בדורו. לכל ספקטרום יש קצוות. רק כאשר מישהו הולך בקיצוניות לצד השני, אומרים לו עד כאן רבינו, זה נראה שאתה אפילו לא מנסה. ובזה יש להבדיל בין הגאון הנ"ל, ובין הרב עמיאל, שאף שהיה ת"ח וכו', תורתו לא באה לו בצורה של הרוגאטשובי, אלא כמו תיזה שמוכרים לאוניברסיטה, והוא פיתח במודע טרמינולוגיה לועזית במטרה להמיר ולהפוך את הלימוד הישן למשהו שילמד בכלים מודרניים, ראה הקדמתו.
נכון שבפוליטיקל קורקט של ימינו זה לא נשמע טוב, מי אתה שתשפוט, ואלו ואלו דא"ח, וכו', אבל הנני מפנה שוב ושוב לדברי חיים גראדה בשם החזו"א: "בני אדם נחלקים למידות, כערדליים", עם כל הרצון הטוב, יש אנשים בעלי מספר גבוה, ויש בעלי מספר נמוך. היום זה נשמע גזענות, ואסור לשפוט, ואסור להתנשא, וכו'. אבל האמת אהוב מכל. החזו"א אחז את עצמו לבעל מספר גבוה, ומזה -בין השאר- נגזרת תורתו. ועם פוליטיקל קורקט לא מגיעים רחוק במונחים של היסטוריה, ע"ע אירופה.
ויש כאן מורכבות נוספת גם בתוך שרשרת מסירת התורה, שהחזו"א הצליח לשלב גם ביקורת ענינית על חלק גדול מהתורות שבעיניו אינן עומדות בפני הביקורת, או אינן רצויות, יחד עם אימה והערצה לכל ת"ח שהיה חלק משרשרת מסירת התורה הטבעית (לאפוקי ת"ח של המזרחי שאת רובם שנא תכלית שנאה, כי בעיניו הם היו מתכון להריסת השרשרת הטבעית). וגם בזה ראה המשך השתלשלות התורה הטבעית. המשך שיטת הגר"א.
החזו"א לא שקל את הדברים רק באופן אובייקטיבי, אלא גם על פי אומרם ומגמתם, ולמרות שזה לא פוליטיקל קורט, כולנו עושים כך בעל כרחנו (ברמה קיצונית: אם מישהו ידפיס ספר וימצאו בו משפט שנראה מטופש, פעם ופעמיים ושלש, ערכו ירד פלאים, אבל כשרואים דברים תמוהים ומדרשי פליאה אצל מי שמוחזק אצלינו לחכם, הרבה פעמים אנו מניחים שהחסרון אצלינו), ההבדל הוא אם מודים בכך ואם מסוגלים להפוך זאת לשיטה שתהיה מבוססת. לדעת החזו"א שרשרת מסירת התורה צריכה לבדוק את עצמה לא רק בשאלות של הגיון, התאמה לטקסט, וכדו', אלא גם מה הכחות המניעים אותה ואת אישיה, ולנטרל את הכחות שהמניעים שלהם יפגמו בטהרת התהליך של מסירת וחיבור התורה. שמוטציה קטנה וחמודה היום, מולידה ציס רגולציה מפחידה עוד חמשים שנה.
אם הרב דומה למלאך וכו' לא בגלל שאם אינו דומה למלאך יכול להיות שהוא יטעה או ישקר או שסתם זה לא חינוכי, אלא שחלק מהענין של התורה שבעל פה הוא מי יצר אותה ולמה, לא בתור עצה צדדית או מתכון לשמירת הקדושה, אלא זה הענין העצמי של התושבע"פ, תוצאות לימוד התורה הנכון והנמשך יש מיש. וגם זה מבואר בספר תושבע"פ בכמה מקומות. שאם לא נפעל בדרך של יש מיש אין משמעות לתורה לטקסט ולהלכה, ואם לא נגדיר באופן חמור מה הוא יש מיש, נשארנו במצב דומה.
אגב, לגבי הרכילויות על הרב עמיאל בצעירותו וכו', לענ"ד זו לא היתה סיבת החזו"א להתנגד לספרו, ואף שהחטא משוקץ ומתועב, אין זה פוסל את האדם (כמובן הכל את"ל שהרכילות נכונה, ושהחזו"א גם חשב שהיא נכונה), שהרי בני אדם נחלקים למידות כערדליים, והדרך לעזוב את החטא היא להידבק בתורה, ובזה מעלה מעט את המספר שלו. אבל לא ריחק אדם שנכשל בעבר, כנראה בהרבה דוגמאות. וכן להיפך, ריחק ותיעב מאד אנשים ששינו את דרך הלימוד כדי ליצור תורה עכשוית וכדו', גם אם באו בתמימות.
זה הנלע"ד בכוונת רבינו, ומתנצל שקיצרתי. הקי"ד.

[אמסטרדם]

תגובה מהקי"ד מצרכת עיון וכ"ש תגובה כהנ"ל על כן שמרתי את דף האינטרנט ואפנה ואשנה בע"ה כדבעי. ולבינתיים אגיד תודה להקי"ד.

[השקדן]

יורה דעות,

תודה רבה על תגובתך הנפלאה!

ואנכי עמדתי על שאלה זו במאמרי לדרכי התחברות המ"ב והחזו"א, בנוגע לפירושים של ד' חז"ל באופן שאינו כפשוטו, וכן בנוגע לדחיקת דברי הראשונים עד לספק דחייה, שעל אחרים התרעם מאד וחשב לאפיקורסות, אבל בעצמו נהג כך. (ובמקביל למכתבו הידוע על הגר"א שמתיחסים אנו אליו בשורה וכו', הנוגע לגר"א בחשבון השנים, חלק על דברי הגר"א האלו עצמם ולא חשש להם אפילו לחומרא!)

יש ברשת? אפשר לינק בבקשה?

[יעקב כהן]

יש ברשת? אפשר לינק בבקשה?

download/file.php?id=26546

[השקדן]

חלק א י"ל מחדש (ונמצא באוצר). ייתכן שעובדים כעת על חלקים ב-ג.

מישהו יודע לומר מה טיבה של מהדורה זו - https://oretzion.secured.co.il/showBook ... mmentID=18

[בברכה המשולשת]

זה אינה מהדורה של ספר המידות לחקר ההלכה אלא של ספרי הדרשות וההגות
יצאה לאור בעידוד (ובמימון?) נינו

[צעיר_התלמידים]

מה היה היחס בין החזו"א לר 'ראובן כץ?

[אומר אני]

אוצר החכמה_186972 (1).jpg (35.09 KiB) נצפה 5616 פעמים

[מבקש חכמה]

https://www.inn.co.il/news/592679
הקדשה מהרב עמיאל לא הצלחתי לפענח את שם המקבל.
איני יודע להעתיק את התמונה.

[בברכה המשולשת]

https://www.inn.co.il/news/592679
הקדשה מהרב עמיאל לא הצלחתי לפענח את שם המקבל.
איני יודע להעתיק את התמונה.

אני פענחתי שכתוב שם הרב הגאון מוהר"ר יואל קלופט
(לתוהים על הקשר ביניהם, לפי ערכו במכלול, הגר"י קלופט זצ"ל שימש כמשגיח רוחני בישיבת היישוב החדש - הרב עמיאל סמוך להקמתה)

[איקטורין]

https://www.inn.co.il/news/592679
הקדשה מהרב עמיאל לא הצלחתי לפענח את שם המקבל.
איני יודע להעתיק את התמונה.

[צופה_ומביט]

לשון ההקדשה [אא"ט]:


בע"ה י"ג אדר התש"ב

למזכרת עולם[?] ולמשלוח
מנות לידידי
הרב הגאון מהור"ר
יואל קלופט הי"ו
מידידו המחבר
-חתימה-