הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ד' מאי 06, 2020 3:51 pm

ברוך דיין האמת.
היום הלך לעולמו הגרנ"א רבינוביץ'.
נתחיל להציב לנו את דמותו ע"י ההעתקה מן המרשתת, עד אשר יבוא הרב חלמישצור אשר זכה לשאוב ממנו חפניים.

מתוך הערך עליו בויקיפדיה:
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 - י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020[1]) היה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.

תולדות חייו
נולד בעיר מונטריאול שבקנדה.
למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים, ואף נסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים בלבד. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן. בזמן שהותו בבולטימור נסמך גם על ידי הרב רודמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה (נפטרה בי"ג תשרי תשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן[2].
בשנת תשי"ב נתמנה לרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש שתים עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר. בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[3]
הרב רבינוביץ שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים דאמריקה לאורך 44 גיליונות, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל.
בשנת תשל"א (1971) עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה בישיבת הכותל, בפניהם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה.
בשנת תשל"ז (1976), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה[4].
בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה.

בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[5].

בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[6]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה[7]."
בי"ב באייר ה'תש"פ נפטר הרב רבינוביץ.
אחד מבניו הוא הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על ערוך השולחן הלכות מגילה ועוד.

משנתו
הרב רבינוביץ' היה מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועסק שנים רבות בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא אישר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש היתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. ספרים נוספים שחיבר עוסקים בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.
הרב רבינוביץ' תמך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי[8].
בתחום הפוליטי הביע הרב עמדות ימין. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, אך עם זאת הוא הדגיש שאין משמעות הדבר שיש לבצע בפועל דין זה. באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב אברהם אלקנה שפירא הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב רבינוביץ' התנגד למסירת שטחים, דבר שהתפרש בעיניו כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד), ואף תמך בסרבנות לתוכנית ההתנתקות[9], ופרסם פסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. היה חבר בוועד רבני יש"ע.
הרב רבינוביץ התיר עלייה להר הבית ובמשך שנים עלה לשם בעצמו[10]. מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.
לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא התיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[11].
לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[12].
לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[13].
הרב רבינוביץ' קיבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תמך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[14].

מדינה, דמוקרטיה וציונות
בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ לא נמנה על תלמידי הרב קוק או הרב סולובייצ'יק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קבל "מהתורה"[15].
בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבר הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא ראה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה"[15]. הוא דחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.
הרב רבינוביץ' היה מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית[15]. הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד א'): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.

תפילה
בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ובמוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א') שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סבר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות[16].
הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[17] השמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא שִנָּה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום[18]. מסיבה זו הוא פסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום[19].

יחס לנצרות
הרב פסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על השתוף[20]. בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד[21].
בשנת תשע"ד פרסם עם הרב דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים[22]. בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה[23][24].

ספריו
יד פשוטה - על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים)
הדר איתמר - הדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב[25]
מלומדי מלחמה - שאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג ותשס"ד
עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט ותש"ע
דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
שיח נחום - שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
מסילות בלבבם - פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה[26]
סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים - מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973
רשימה של פרסומי הרב רבינוביץ' לאורך השנים, נתפרסמה בידי הרב עזרא קליין בכרך ב' של "מברכת משה", הוצאת מעליות תשע"ב.

[זהו עיקר הערך. לא העתקתי כאן את הפרקים הוקרות, מתלמידיו, ממאמריו, ראיונות שנערכו עמו וביקורות ספרים וכן את ההערות בערך]

ומתוך הערך 'יד פשוטה' בויקיפדיה:
יד פשוטה הוא פירוש עיוני על "יד החזקה" של הרמב"ם שכתב ראש ישיבת ברכת משה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ויצא לאור בהוצאת מכון מעליות. לכתיבת החיבור שותף צוות רבנים ואברכים מהישיבה שכלל במשך השנים את הרבנים צבי הבר, אליעזר רייף, נועם בלזם, רועי הילדסהיימר, ינון חן, משה גרוס ושלומי אלדר.
בכל אחד מספרי היד החזקה נבחר כתב יד אחד או יותר הנחשב למדויק ביותר בספר זה. בספרי המדע ואהבה כתב היד הנבחר הוא הנטינגטון 80, שעליו הערת הרמב"ם "הוגה מספרי".
לצד הטקסט הובאו השגות הראב"ד, בנוסח מדויק שהוגה על פי כתבי יד שונים.
עקב גילו המתקדם הפסיק הרב לעבוד על הסדרה והוחלט שהיא לא תושלם.

אופי הפירוש
בפירוש מושם דגש על דיוק לשונו של הרמב"ם ועל הקשר ההלכות. הפירוש מתאפיין בפרשנות הרמב"ם על פי הרמב"ם ומחברים הקרובים אליו, הן על פי דברי הרמב"ם עצמו במקורות אחרים (כגון פירוש המשנה לרמב"ם, ספר המצוות, מורה הנבוכים, תשובות הרמב"ם, איגרותיו השונות ומקורות נוספים בתוך משנה תורה) והן מתוך כותבים מהם הושפע הרמב"ם (כגון מתורת הגאונים, הר"י מיגאש, הרי"ף ורבינו חננאל) או שעליהם השפיע. הפירוש מתמודד עם כל הלכה ממקורותיה ושואף לחשוף את הדרך בה למד הרמב"ם את הסוגיה. בשונה מפירושים רבים אחרים על משנה תורה - המתאפיינים בהתפלפלות, ב'חקירות' ובחילוקים סברתיים שונים - הפירוש מנסה לחתור להבנה הפשוטה והישרה של ההלכות.
דגש חשוב נוסף, שהרב רבינוביץ היה מבין הראשונים ליישמו, הוא הניסיון להתחקות אחר הנוסח המדויק ביותר של הטקסט. בכך, נפתרות מאליהן קושיות רבות בהן התקשו פרשנים קודמים שלפניהם עמד נוסח משובש. הפירוש מתמודד לא אחת עם קושיותיהם של הרמב"ן (המופיעים בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם) והראב"ד (בהשגותיו על משנה תורה). פעמים רבות התמודדות זו נעשית על ידי דיוק בלשונו של הרמב"ם, תוך השוואה בין מקורות שונים בכתביו.

מבנה הפירוש
בפתח כל ספר ישנו מבוא הסוקר את מקומו של הספר ביחס לשאר ספרי היד החזקה, וכן עומד על חלוקתו הפנימית של הספר להלכות ולנושאים שונים. מטרתו של מבוא זה לתת ללומד תמונה כוללת של הספר ונושאיו. בנוסף, בפתח כל חטיבת הלכות, וכן בפתח כל פרק, נכתב מבוא קצר.
הרב רבינוביץ מסביר כי משנה תורה בני משתי סדרות של שבעה ספרים כל אחת. הראשונה (ספרי המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה וזרעים) דנה ברובה במצוות היחיד, ובדרך אגב בחיובי ציבור הנלווים לענייני היחיד. השנייה (ספרי עבודה, קרבנות, טהרה, נזקים, קנין, משפטים ושופטים) עוסקת בענייני החברה ובדרך אגב גם בענייני היחיד.[1]

הוצאה לאור
עד עתה יצאו לאור עשרים ואחד כרכים, בהם פירוש על שמונה ספרים מתוך ארבע עשר ספרי "משנה תורה":
הקדמה למשנה תורה ומנין המצות - תשנ"ז
מדע - כרך א - הלכות יסודי התורה - הלכות תלמוד תורה, תש"ן, תשנ"ח ותשס"ח (מהדורה ראשונה של הלכות דעות יצאה לאור בשנת תשמ"ח); כרך ב - הלכות עבודה זרה - הלכות תשובה, תש"ן, תשנ"ח ותשס"ח (מהדורות ראשונות של הלכות תשובה יצאו לאור בתשל"ז ותשמ"ח)
אהבה - כרך א - הלכות תפלה - הלכות קריית שמע; כרך ב - הלכות תפילין - סדר התפילה, תשמ"ד
זמנים - כרך א - הלכות שבת, תשנ"ד ותשס"ז; כרך ב - הלכות ערובין - הלכות שקלים, תשנ"ט; כרך ג - הלכות קדוש החדש - הלכות מגלה וחנוכה, תש"ס ותשס"ו
נשים - כרך א - הלכות אישות - הלכות גירושין, תשנ"ז; כרך ב - הלכות יבום וחליצה - הלכות שוטה, תשס"ג
זרעים - כרך א - הלכות כלאים - הלכות מתנות עניים, תשע"ו; כרך ב - הלכות תרומות, מעשר, תש"פ (בשנת תש"ס יצא כרך ראשוני על הלכות שמיטה ויובל)
נזקים - כרך א - הלכות נזקי ממון, תשס"ז; כרך ב - הלכות גניבה - הלכות גזילה ואבדה, תשס"ז; כרך ג - הלכות חובל ומזיק - הלכות רוצח ושמירת נפש, תשס"ז
משפטים - כרך א - הלכות שכירות - הלכות שאלה ופקדון, תשס"ג; כרך ב - הלכות מלוה ולווה, תשס"ג; כרך ג - הלכות טוען ונטען - הלכות נחלות, תשס"ד
שופטים - כרך א - הלכות סנהדרין והענשין המסורין להן, תשע"א; כרך ב - הלכות עדות - הלכות ממרים, תשע"א; כרך ג - הלכות אבל - הלכות מלכים, תשע"א

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' מאי 06, 2020 4:36 pm

ברוך דיין האמת.

הזדמן לי כמה פעמים ללמוד פרקים ברמב"ם מתוך הספר 'יד פשוטה', ונהניתי מהדרך שבה דייק והעמיק בדברי הרמב"ם ובלשונותיו, עד להפליא.

חבל מאוד שלא הושלמה הסדרה, ואולי יעשו זאת עכשיו תלמידיו וממשיכי דרכו.

בברכה המשולשת

מאמר שקבלתי ממכובדי הרב פרופ' יובל סיני נ"י, שנכתב בזמן הוצאת אחד מכרכי יד פשוטה

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 06, 2020 6:17 pm

הספד מהבן הרב מרדכי.

"ואהבת את ה' אלהיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו באמונה ודיבורו בנחת עם הבריות". דברים אלה היו שגורים בפי אבא במשך כל חייו. הוא היה אומר, איך מגדירים בן תורה? בן תורה הוא מי ששם שמים מתאהב על ידו.

מאיפה הוא רכש את הדבר הזה? את הסבא לא זכיתי להכיר. בבי שרה, סבתא שלי, אמו, הייתה אישה מאוד פשוטה. היא ברחה מרוסיה הלבנה בהיותה בת 14 שנה והגיעה לארצות הברית לבד. מאיפה היה לה את זה? אני זוכר, כשהייתי בערך בן 9, היינו גרים בטורונטו. היא ביקרה בביתנו, בחדר הלימוד של אבא. ישבתי שם. היא ראתה את הגמרות הגדולות שלו. ואמרה ביידיש במבטא המיוחד שלה: "זין, דאס איז הש"ס?", בני, זה מה שנקרא ש"ס? והוא ענה לה, כן. היא החלה ללטף את הגמרות, מתוך גאווה כזו שיש לה בן שלומד גמרא.

שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים - במונטריאול, במקום בו נולד, באותם ימים הגיעו כמה פליטים מאירופה גדולי תורה. הרבה שאינכם יודעים עליהם. בפועל הוא למד תחילה אצל ר' אל'ה חזן, שהיה אחד מגדולי התלמידים של ר' ברוך בער. והוא אמר לי, שאת רוב ההבנה שלו בלימוד הוא קיבל מר' אלה' חזן. עד כדי כך, שבאותם ימים עוד לא נדפסו חידושי ר' חיים הלוי, רק מפי השמועה, ולו הייתה מחברת מסודרת עם כל התורות של ר' חיים, שקיבל מר' אלה חזן.

באותה תקופה היה שם גם ר' אהרן קוטלר - נרקמה ביניהם קרבה מאוד מיוחדת, עד כדי כך שהרבה שנים לאחר מכן, כשהיה רב בצ'ארלסטון, הוא היה מתכתב עם ר' אהרן, והיה מגייס כספים עבור לייקווד. והיה שם הרב הירשפורנג, שהיה אחד מהפלאים של אותו דור, שידע את כל התורה כולה מילה במילה בעל פה, ושאהבתו לתורה לא ידעה שום גבול. מכולם הוא ספג המון תורה. ואחר כך, כשעבר לבולטימור, התקרב מאוד לרב רודרמן זצ"ל, שנהיה הדוד שלנו כשאבא התחתן עם אמא. הוא נחשף גם לתורת גליציה, גם לתורת ליטא, שילב הכל ביחד, וחצב דרך לעצמו.

משאו ומתנו באמונה - הוא לא היה סוחר, אבל הכל עשה באמונה, ובמיוחד, כי טוב סחרה מכל סחורה. בצ'ארלסטון, עיירה קטנטנה בדרום קרוליינה, כמעט בלי קהילה יהודית - הוא איחד שתי קהילות ועשה מהן אחת, ייסד שם בית ספר תורני שקיים עד היום הזה. בהקדמה לספר הראשון שהוציא "הדר איתמר" (אִיתָמָר ואִיתְמָר, אמר לי שאפשר לקרוא בשני אופנים), הוא סיפר שהגיע לצ'ארלסטון אורח מניו יורק, שם כבר היו קהילות מבוססות, אפילו ישיבות בנויות. אותו אורח, רב, שאל אותו: "מה אתה מלמד פה?". אמר לו: "אני מלמד אל"ף בי"ת". השיב לו: "אוי ווי, רב אמריקאי שמלמד אל"ף בי"ת?!". אבל אבא אמר, יכול להיות שזה לא מכובד, יכול להיות שזה לא כמו ללמד סוגיה עמוקה עם ביאורי שיטות הראשונים, אבל דבר אחד אני יודע, שכשאני מלמד אל"ף בי"ת אני מלמד תורת אמת, ותורת אמת יש בכוחה לחולל מהפכות. וזה חולל מהפכה.

אספר לכם סיפור שלא סיפרתי לאף אחד, גם לו לא. היה רב אחד בארה"ב באותם ימים, שהיה גם כן רב קהילה בוורג'יניה. קראו לו ר' נחמן בולמן. הוא עלה לארץ ישראל, ייסד קהילה במגדל העמק, ואחר כך עלה לירושלים. הרב בולמן סיפר לי שפעם הוא הגיע לרב הנקין זצ"ל, שהיה באותם הימים עמוד התורה בארצות הברית, וקבל בפניו על מצב היהדות בארצות הברית: "אין לנו תלמידי חכמים, מי יחזיק את לפיד התורה?". הרב הנקין הרגיע אותו, אמר לו: "לא צריך לדאוג, יש את הרב ר' נחום רבינוביץ".

דיבורו בנחת עם הבריות - מי לא זוכר איך היה מטייל עם אמא כשהייתה חולה, הולך לאיטה. לא היה מרים את קולו, דבר לא הכעיס אותו. היה שופע אהבה לכולם. לאחרונה הגיע לבית שרברב, לפני חודשיים או פחות, לתקן משהו. הוא תיקן, וכשיצא ראה את אבא יושב בשולחן במטבח, סיפר לו שעשה את זה וזה. אבא הרים את עיניו, והיו לו כבר מגבלות, אבל אמר לו: "נתנו לך משהו לשתות?". מיד הביא לו מישהו שהיה שם לשתות. אותו שרברב כתב לי מכתב, התקשר אלי ואמר לי שהוא מזועזע שרב כזה גדול התייחס אליו כאילו אל שווה בשווה.

אין ספק שכל החיים שלו, כל התחנות שעבר, טקסטס, צ'ארלסטון, טורונטו ואנגליה - כולם היו בדרך לארץ ישראל. עוד סיפור לא ידוע. כשהיה באנגליה, הוא קיבל הצעה לשמש בראשות ישיבה מפורסמת בארה"ב. כל הזמן התקשרו אליו והוא דחה ודחה ודחה אותם. בסוף אמרו לו: אנחנו צריכים תשובה. הוא התייעץ עמי הקטן. ובסוף הוא אמר: אם אלך לשם לא אגיע לארץ ישראל. ואמר להם שלא יגיע אליהם.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 06, 2020 6:19 pm

הספד מהרב חיים סבתו

אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי, שלחוני ואלכה לאדוני - כך אמר הרב. הן עוד היום גדול לא עת האסף המרעה, השקו הצאן ולכו רעו - כך אמרנו תלמידיו.

נצחו אראלים את המצוקים, אוי לנו כי השברנו. מי יתן לנו תמורתו, מורנו ורבנו ראש הישיבה, גאון בתורה, חדשן ופוסק מיוחד בהלכה, מרחיב הדעת וחכם הגות, נפלא במוסר ובמידות, עניו ושפל דרך, גדול בחינוך, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב תלמידיו אהבת נפש ומקרבם לתורה, נטוע במסורת הדורות ומכיר במיוחד שבדורנו, מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, משמח את המקום ומשמח את הבריות, קיבל מזקני הדור הקודם שסמכוהו בהערצה, והוא מקושר לדור הצעיר בלב ונפש, אוהב עמו וארצו אהבה בלי מצרים, ומודה יום ויום לבורא שזיכהו לראות בשיבת ציון בפריחת ישראל, ישושום מדבר וציה. אהב את מדינת ישראל, שמח בהצלחותיה ועודד את תלמידיו לשרת בצבאה. הכאב עמוק, האבל כבד, והלב הומה עדיין ולא בשל להעריך כפי כבודו. רק לומר דברים שיוצאים מן הלב.

ארבעים שנה עמד הרב בראש הישיבה, הוביל אותה בידיים נאמנות בדרכה המיוחדת, והצעיד אותה מעלה-מעלה. ארבעים שנה שאני מלווה אותו, יום יום מהבוקר עד הערב, בחול ובשבת, ואני מעיד לפניכם רבותיי עדות נאמנה - מעולם לא ראיתי אצלו אפילו ניצוץ אחד של רדיפת כבוד, ולא קמצוץ אחד של גאווה. הנמצא כזה? הייתכן זה בעולם? ברח ממחלוקת כמו מאש, כיבד קטן כמו גדול, לימד תלמידיו לחשוב, ללמוד, להיות צמאי דעת. ישר דרך, אוהב אדם, עמל בתורה עד יומו האחרון. הנמצא כזה? חינך לאמונה טהורה צלולה ונקייה. חיבור על הרמב"ם שעמל בו בהתמדה עצומה סלל דרך חדשה ללמוד את הרמב"ם מתוך הרמב"ם.

כבר היה הרב מגדולי אמריקה ומחבר ספרים חשובים, כשבא ביום חום לוהט למדבר יהודה, שדומה שהחמה יצאה מנרתיקה, והוא לבוש בחליפה ועניבה ומגבעת, לפגוש אותנו שני נערים צעירים בחולצות קצרות בצריף אחד במדבר קירח במישור אדומים, בו למדו כארבעים נערים צעירים. דאגתי אז מאוד מה יאמר מי שהיה כבר אז מהגדולים כשיראה אותנו. ומה הוא אמר? מצאתי את שאהבה נפשי. כך הוא אמר. והוסיף ואמר, מי יודע אם לא לרגע הזה חיכיתי כל חיי, שאוכל להרביץ תורה לצעירים בארץ ישראל הנבנית. וכששוחח איתנו לא דרש לעצמו כלום, לא דיבר על תנאים, לא דיבר על מעמד, לא ידע צורת מטבע, נקי כפיים, אמר: תמשיכו הכל כמו שעשיתם עד היום בעבודתכם בישיבה. אל תשנו כלום. הנמצא כזה?

רבי יוחנן האריך ימים, וכשהספידו אותו תלמידיו אמרו קשה היום לישראל כבוא השמש בצהרים. על אף אריכות ימיו ומחלתו הקשה - פטירתו היא לנו כבוא השמש בצהרים, כמי שמחשיכה את היום פתאום, ולא כחמה ששוקעת בעונתה. מי יעודד תלמיד שלבו נשבר, מי ישמח תלמיד שכתב מאמר ראשון בתלמוד בחייו, מי יסייע לבוגר הישיבה המכהן כרב צעיר בהתלבטות קשה בקהילה, מי ישיב לשאלות חמורות בהלכה, מי רגיש למצוקות הזולת כמותו.

כמה ייסורים סבל מבריות ומהמקום, אבל הכל קיבל באצילות נפש. ייסורים שהיו מכריעים אנשים רבים, לא גרמו לו לזוז מאצילותו ומהדרת פניו. ודאי שכאבו היה עמוק ביותר, ובפרט בפטירת אשתו הנאמנה כפי שראינו בעינינו, אבל כל הייסורים גם שגרמו לו בריות וגם צרותיו לא הזיזו אותו נימה אחת מאור פניו מאצילותו, מהדרת פניו, משלוות הנפש אשר הייתה לו.

הרב יזם דחף ועודד מפעלים ספרותיים ענקיים של תלמידנו הצעירים, כמו הוצאת הרלב"ג, שהוא לא נח ולא שקט עד שראה את כל הרלב"ג יוצא לאור בשמחה רבה. אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני. מוריי ורבותיי, כל בית ישראל יבכו, הלוא תדעו כי שר גדול נפל בישראל.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 06, 2020 6:40 pm

כך כתב עליו רבו הרב הירשפרונג זצ"ל בשנת תשנ"ז, בתשובה לגבי פסק של מו"ר בענייני גיור (שיח נחום סי' ע סע' ב).

כי הרב הגאון המפורסם הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א הוא גדול בתורה וגם הוא פוסק מפורסם וכבר יצא טבעו בעולם, ואין שום שאלה שהוא אינו יכול לפסוק [בה] הלכה, והלכה כמותו בכל מקום. ולכן אפשר להסתמך על פסקו בנידון דידן בענין גיור שכבודו הביא מכתבו בתאריך יום ד' לסדר ולא יהיה בכם נגף למשחית תשנ"ז"

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ד' מאי 06, 2020 7:22 pm

דבריהם הם זכרונם [מכאן viewtopic.php?f=7&t=40772&p=147524&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5+%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D#p147524]

לפני קרוב לשנה יצא הספר "מסיני לאתיופיה". ... במכתבם מפרטים הכותבים שבעה נושאים שבהם לטענתם חצה הרב שלום את הגבול: "ביטול דיני שבעה נקיים, התיר נגיעה בנשים בלחיצת יד ונישוק, ביטל דיני מוקצה, התיר להביא כסף לבית כנסת בשבת, התיר אכילת עוף וחלב בצנעה, ביטל דיני קידוש על היין בשבת, התיר ללכת עם מטרייה בשבת, התיר לנגן בכלי שיר ביום כיפור". הרבנים מסיימים בדרישה להוקיע את הרב המחבר. "וכן על זה הדין עוד עשרות רבות של סילופים, חירופים וגידופים וקעקע את יסודות התורה והאמונה אשר כל בית ישראל שמרו עליהם בחירוף נפש. אשר על כן יש להוקיע מעל כל במה את הספר ומחברו וכן איסור מוחלט לנהוג על פי ספר זה. 'וכל ישראל ישמעו וייראו'".
... בקהילה האתיופית היה נהוג לקיים את חג השבועות במועד אחר ממה שנהוג היום, והרב שלום מציע לחוג בשני המועדים. ...
למרות הביקורות הקשות, ישנם כמה מצדדים. הרב פרופ' נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומחשובי רבני הציונות הדתית, הוא בין נותני ההסכמה לספרו של שלום. הרב רבינוביץ' תמה על הביקורת שמוטחת במחבר הספר. "מדובר בקהילה שיש לה מסורת הלכתית משלה, שאמנם היא חסרה בעיני שאר ישראל. הם היו מובדלים משאר ישראל לכל הפחות אלפיים שנה, אז ברור שבכל מה שקשור לדינים שלהם הם נוהגים אחרת מאיתנו. אחרי הכל באו חכמים ותקנו תקנות. אי אפשר לבוא ליהודי ששומר את מסורת אבותיו בקפדנות ולומר לו שכל מה שאבא וסבא רבא עשו זה כולו גויי לחלוטין, אי אפשר להתנהג כך. הגמרא מספרת על מחלוקות קשות בין חכמים ושבמקומות מסוימים נהגו אחרת לחלוטין מהמנהג המקובל. למשל במקומו של רבי אליעזר, כשהייתה ברית בשבת, כרתו עצים והדליקו אש ופחמים, אף ששאר החכמים חלקו על זה. האם אצל האשכנזים והספרדים הכל שווה? אם הספרדים לא אוכלים קטניות בפסח, זה אומר שהם לא יהודים? איפה שמענו את הדברים הללו? צריך למצוא פתרונות יצירתיים עם העדה האתיופית, לטובתם ולטובתנו".
יש אמנם מנהגים שצריך לשנות, טוען הרב רבינוביץ', אך בתמונה הכללית הספר של הרב שלום יוצר מסגרת הלכתית שהולכת יד ביד עם ההלכה ומסורת יהדות אתיופיה. "אני לא מבין מה הבעיה ועל מה הבהלה. האלטרנטיבה היא לגרום לרבים מהם דאבון לב, ושבסופו של יום הם יעזבו את המסורת שלהם וגם את המסורת שלנו", פוסק רבינוביץ'.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 06, 2020 7:30 pm

היה לי כמה שיחות איתו בקשר להכנסת ספרי יד פשוטה לאוצר. ומדי פעם נעזרתי בספריו ובמקורות המעניינים שהוא מציע סביב הרמב"ם.
(על סדר עבודה קרבנות לא יצא בנתיים, כנראה משום שאין שם את המקורות המיוחדים שהם לדעתו היו על שולחנו של הרמב"ם)
אפשר להתווכח ולבקר את פסקיו (וישנו אשכול בפורום שריכז כמה מהם) והשקפת עולמו.
כל זמן שאיש לא מטיף כאן לאמץ את פסקיו ואת השקפתו, נראה לי אנושי וגם יהודי לכבד את זכרו ואת מוקירי זכרו, ומהם מחשובי בית מדרשינו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 06, 2020 7:41 pm

ומה עם לכבד את מוקירי זכרו?

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ד' מאי 06, 2020 7:51 pm

איש_ספר כתב:אפשר להתווכח ולבקר את פסקיו (וישנו אשכול בפורום שריכז כמה מהם) והשקפת עולמו.
כל זמן שאיש לא מטיף כאן לאמץ את פסקיו ואת השקפתו, נראה לי אנושי וגם יהודי לכבד את זכרו ואת מוקירי זכרו, ומהם מחשובי בית מדרשינו.

יתכן שלא אנושי ויהודי לדון בביקורת על אדם בסמוך לפטירתו, אך עוד יותר אנושי ויהודי לא לבוא לשבח אדם במקום שרוב הציבור רואה בו אישיות שלילית.
ועוד יותר אנושי ויהודי שאם מעלים צד אחד, יתנו להעלות את הצד השני ולא "לסתום פיות" למבקרים כל עוד הדיון מתנהל בצורה עניינית, - הרי הנידון אינו פוליטי אלא תורני: האם דעות והשקפות מסויימות הינן מקובלות ברמה מסויימת או שמא מוציאות את בעליהן מכלל שלומי אמוני ישראל.
[מ"מ הקובע כאן אינו מה אנושי ויהודי אלא מהם הגבולות המקובלים על דעת בעלי המקום, המתבקש הוא לכה"פ הבהרת הגבולות.]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 06, 2020 8:27 pm

אין לי ספק שאם פותח האשכול היה משער איזה תגובות הוא מזמין הוא היה מוותר על התענוג, ואם לא ידע הוא צריך לחטוף על הראש?
אתה אומר שאם מעלים את דמותו צריך לאפשר גם דיון כנה על מכלול הנהגתו. ואני הקטן סבור, שההנחה אינה נכונה כשמדובר על אשכול הנפתח לרגלי פטירתו ע"י מוקירי זכרו. לא זו העת ולא זו השעה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' מאי 06, 2020 8:30 pm

גא"מ. מעט מענטשלעכקייט לא תזיק.

לייבעדיג יענקל

מלבד הדברים הצודקים דלעיל, יש גם מקום להכרת הטוב לרב חלמישצור שכולנו נהנים באופן קבוע מעמלו הגדול.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' מאי 06, 2020 9:05 pm

לייבעדיג יענקל כתב:מלבד הדברים הצודקים דלעיל, יש גם מקום להכרת הטוב לרב חלמישצור שכולנו נהנים באופן קבוע מעמלו הגדול.

אמת וישר!

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' מאי 06, 2020 9:08 pm

אכן כן, ללא ספק.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מאי 06, 2020 9:50 pm

כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.

קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.

עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.

התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.

ואולי זו הזדמנות (עצובה) להביע הוקרה והערכה ותודה
למכובדינו ר' צוריאל שיחי',
על תרומתו שלא תסולא בפז - מקורות ומסמכים נדירים ומחכימים.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ד' מאי 06, 2020 10:26 pm

חלמישצור כתב:הספד מהבן הרב מרדכי.

שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים - במונטריאול, במקום בו נולד, באותם ימים הגיעו כמה פליטים מאירופה גדולי תורה. הרבה שאינכם יודעים עליהם. בפועל הוא למד תחילה אצל ר' אל'ה חזן, שהיה אחד מגדולי התלמידים של ר' ברוך בער. והוא אמר לי, שאת רוב ההבנה שלו בלימוד הוא קיבל מר' אלה' חזן. עד כדי כך, שבאותם ימים עוד לא נדפסו חידושי ר' חיים הלוי, רק מפי השמועה, ולו הייתה מחברת מסודרת עם כל התורות של ר' חיים, שקיבל מר' אלה חזן.

יש להעיר על הפרטים כאן, שמאחר והרנ"א רבינוביץ' נולד בתרפ"ח מסתבר שלא רשם את החידושים של הגר"ח מפי ר' אל'ה חזן לפני שנדפס ספר הגר"ח על הרמב"ם בתרצ"ו. (וממילא, למיטב ידיעתי לפני תרצ"ו לא היה ר' אל'ה במונטריאול, אלא רק לאחר המלחמה). יש להניח שהבן לא דק, והעניין הוא שאת ספר הגר"ח היה קשה להשיג במונטריאול בשנים שמייד לאחר המלחמה.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' מאי 06, 2020 10:56 pm

נוטר הכרמים כתב:כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.

מה אתה חושב שהגאון הצדיק ר' ישראל יצחק קלמנוביץ היה אומר על רנ"ר?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מאי 06, 2020 11:02 pm

ומה הינך חושב שהוא אומר על כל מי שהולך לאקדמיה?
ובאשר להתנהגותי אישית, סקרנות לחוד והערצה לחוד. לא פשוט?
(ויש גם הערכה נקודתית, ולא עוברים על 'בל תחנם' בדרך כלל).

לייבעדיג יענקל

תוכן כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:מלבד הדברים הצודקים דלעיל, יש גם מקום להכרת הטוב לרב חלמישצור שכולנו נהנים באופן קבוע מעמלו הגדול.

ושוב, אחרי המחילה רבה, הר' חלמיש צור שכולנו מעריכים מאד את השקעתו בפורום, הוא זה שהגן על כפירה גמורה שיצא מפיהם של חיים נבוון ועוד. אם התרומה שלו בפורום בא במחיר כזה, להגן ולפרסם דעות שהנפש היפה סולדת מהם, ולנו השומעים אין שום אפשרות להשיב מפני הכרת הטוב, אז אני אומר לו מוחל טובות, ובבקשה לא מדובשך ולא מעוקצך.

אפשר וראוי להשיב (ומסתבר בעיני שגם הר' חלמישצור אינו חושב שהוא חסין מתגובות וביקורת), וודאי שאם לדעתך עלתה דעה שיש בה כפירה אין לך לשתוק. בס"ה נטען כאן שפשוט לא מתאים לעשות זאת בבמה שנועדה לייקר את רבו של ידידנו. ישנו תת פורום יעודי לדיוני השקפה וכל המסתעף.

מעין הענין: בעבר פתח מישהו אשכול אודות האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, ומאן דהו ראה לעצמו הכרח להזכיר את דעתו של הגרא"מ שך זצ"ל אודות נשוא האשכול (מובן שחסידי חב"ד שבפורום לא שתקו, ודומני שבסוף נמחק כל האשכול). אני ראיתי בזה גסות רוח. אפשר לכתוב את דעתו של הגרא"מ שך בהרבה במות ואשכולות, ס'איז נישט מענטשליך להזכיר זאת באשכול שנפתח ע"מ לכבד את זכרו של האדמו"ר מליובאוויטש.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' מאי 07, 2020 12:54 am

תוכן כתב:
נוטר הכרמים כתב:כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.

קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.

עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.

התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.

ואולי זו הזדמנות (עצובה) להביע הוקרה והערכה ותודה
למכובדינו ר' צוריאל שיחי',
על תרומתו שלא תסולא בפז - מקורות ומסמכים נדירים ומחכימים.

מה אתה חושב שהגאון הצדיק ר' ישראל יצחק קלמנוביץ היה אומר על רנ"ר?

אולי הוא סומך על רבו מרן הגר"ש שהיה מקל יותר בהלכות אלו.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' מאי 07, 2020 1:50 am

נוטר הכרמים כתב:התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.

אם הבנתי נכון הבן גדל בישיבות חרדיות

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ה' מאי 07, 2020 2:06 am

הרב משה צוריאל למד גם בנר ישראל והיה מתנגד לדרך הרב קוק . כפי שהתחנך שם . בשלב מסוים. אולי כשהגיע לארץ . כמדומני שכך שמעתי ממנו למד את הרב קוק ונהיה חסיד שלו יותר מהרב רבינוביץ
אמנם הרב צוריאל לא עוסק בפסיקה .אין להתפלא על כך הרב חרלפ גם נהיה חסיד של הרב קוק .קורה שאדם משנה את דעותיו
הרב יעקב פרידמן שינה לכיון השני

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' מאי 07, 2020 7:57 am

אני גם מתקשה להבין את תמיכתו בשרון שלום, ואינני יודע כמה אפשר לסמוך על הציטוטים שהביאו בענין ,אבל יש משפט אחד שם

יש אמנם מנהגים שצריך לשנות, טוען הרב רבינוביץ', אך בתמונה הכללית הספר של הרב שלום יוצר מסגרת הלכתית שהולכת יד ביד עם ההלכה ומסורת יהדות אתיופיה. "אני לא מבין מה הבעיה ועל מה הבהלה. האלטרנטיבה היא לגרום לרבים מהם דאבון לב, ושבסופו של יום הם יעזבו את המסורת שלהם וגם את המסורת שלנו",

אולי זה ההסבר ,שחשב שבסוף יעזבו הכל, ואין ברירה אלא לתת להם תחושה של שייכות ,שתקרב

ואם זכיתי במשהו ללמד זכות על אדם גדול, יהא זה חלקי

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' מאי 07, 2020 8:47 am

הספד מהרב ארל'ה אראל -
https://www.youtube.com/watch?v=5TG6IAVGRPU
[איני יודע כיצד מעלים לחסומים]

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' מאי 07, 2020 8:58 am

מן הדרום כתב:אני גם מתקשה להבין את תמיכתו בשרון שלום, ואינני יודע כמה אפשר לסמוך על הציטוטים שהביאו בענין ,אבל יש משפט אחד שם

יש אמנם מנהגים שצריך לשנות, טוען הרב רבינוביץ', אך בתמונה הכללית הספר של הרב שלום יוצר מסגרת הלכתית שהולכת יד ביד עם ההלכה ומסורת יהדות אתיופיה. "אני לא מבין מה הבעיה ועל מה הבהלה. האלטרנטיבה היא לגרום לרבים מהם דאבון לב, ושבסופו של יום הם יעזבו את המסורת שלהם וגם את המסורת שלנו",

אולי זה ההסבר ,שחשב שבסוף יעזבו הכל, ואין ברירה אלא לתת להם תחושה של שייכות ,שתקרב

ואם זכיתי במשהו ללמד זכות על אדם גדול, יהא זה חלקי

מי שעיין בספר הנ"ל, מבין את עומק המחלוקת בין המחבר לרב רבינוביץ'. הרב רבינוביץ' רואה את המסורת שקוימה אצל האתיופים כאל עובדה קיימת מחד, אך דורש להיצמד אל ההלכה מאידך. ברור לו שהדור המבוגר שעלה מאתיופיה לא ישנו את מנהגם, גם כשהוא סותר הלכות בעם ישראל. המחבר נתלה במשפט ערטילאי של הרב רבינוביץ' כדי לייצר סינתזה בין מנהגי האתיופים להלכה שהתקבלה בעם ישראל.
בקיצור, לדעת הרב רבינוביץ', בתוך דור הספר לא אמור להיות משהו מעבר לחוקרי פולקלור, ולדעת המחבר הספר אמור להיות הבסיס לשו"ע לאתיופים.

ובכך נסיים את הדיון על ת"ח ענק ואפיזודה חולפת בחייו הארוכים.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מאי 07, 2020 9:42 am

שומר כתב:הרב משה צוריאל למד גם בנר ישראל והיה מתנגד לדרך הרב קוק . כפי שהתחנך שם . בשלב מסוים. אולי כשהגיע לארץ . כמדומני שכך שמעתי ממנו למד את הרב קוק ונהיה חסיד שלו יותר מהרב רבינוביץ
אמנם הרב צוריאל לא עוסק בפסיקה .אין להתפלא על כך הרב חרלפ גם נהיה חסיד של הרב קוק .קורה שאדם משנה את דעותיו
הרב יעקב פרידמן שינה לכיון השני

מה הכוונה "והיה מתנגד לדרך הרב קוק כפי שהתחנך שם"? אני לא חושב שחינכו שם לשום דבר בקשר לדרכו של הרב קוק, לא בעד ולא נגד, פשוט אין שום קשר ויחס.

אגב, מעשה שהיה עם רב אמרקאי המתגורר כיום בהר נוף שלמד גם הוא בנר ישראל.
הוא מספר שהוא ישב בחדרו בפנימיה ונכנס ראש הישיבה הרב רודרמן (מדובר לפני כששים שנה מסתמא). הגרי"י ראה על המדף ספר "אורות התשובה" של הרב קוק וביקש מהבחור להשאיל לו את זה. לפליאתו הוא הסביר שהוא ראה את ר' שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל מסתובב עם ספר זה ושאל אותו עליו. רש"פ אמר לו שזה הספר היחיד שהוא מקפיד לישא איתו בכל מקום במסעותיו! זה עורר את סקרנותו של הרב רודרמן ועל כן הוא מבקש לעיין בספר.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מאי 07, 2020 9:44 am

נוטר הכרמים כתב:קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.

עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.

התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.

הרב הנוטר
נראה לי שהנך משקיף על העבר ועל מדינת הים מבעד למשקפים ארצישראליות תשפ"איות.
באנגלית זה נקרא אנקרוניזם.
לא מדובר באחד שלמד אצל ר' אהרון בלייקווד, כמובן. היה לו איזה קשר איתו בקנדה.
מי שמכיר את עולם התורה באמריקה של אז, ובפרט ישיבת נר ישראל, אני לא רואה כאן שום הכרח לסיפור כל שהוא. בכלל הוא תמיד היה באקדמיה, קיבל ד"ר, והיו הרבה מאד כאלה.
נכון, שאיפה לארץ ישראל היתה לו, אבל זה לא היה בשום סתירה ממה שהוא קיבל מרבותיו.
בקיצור לא מדובר בחזון אישניק שיום בהיר אחד קם והלך להיות חרד"לי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מאי 07, 2020 9:54 am

אשכול ישן בפורום

viewtopic.php?f=7&t=7184

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ה' מאי 07, 2020 10:35 am

נוטר הכרמים כתב:קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.

עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן, ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.

התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.

כפי שהעירו כאן, מבחינת היחס לציונות קשה לראות כאן איזה מהפך על רקע איזה נעלם.
אבל דווקא בתחום אחר אני כן מתרשם שהיה מהפך. מי שיעיין בספרו הראשון "הדר איתמר", שיצא בתשל"ב - שכשמו כן הוא, הדרנים מפולפלים למסכתות הש"ס - יתקשה להאמין שספרי יד פשוטה ושו"ת שיח נחום יצאו מאותו מחבר.
הכרך הראשון של יד פשוטה, על הלכות תשובה, יצא לאור בשנת תשמ"ה כמדומני, כשהרנ"א היה בן 57. האם יהודי בן 50 יקום לפתע וישנה את כל שיטת לימודו? משהו כאן לא ברור לי.

מלבד זאת, כבר הפנו לאשכול המרכז קושיות על כמה פסקים שלו. אביא כאן תשובה שלו משו"ת שיח נחום, בה מביא ראיה פשוטה מהרמב"ם, שלפליאה בעיני כיצד לא הובאה על ידי הפוסקים.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מאי 07, 2020 10:44 am

עיק כתב:מי שיעיין בספרו הראשון "הדר איתמר", שיצא בתשל"ב - שכשמו כן הוא, הדרנים מפולפלים למסכתות הש"ס - יתקשה להאמין שספרי יד פשוטה ושו"ת שיח נחום יצאו מאותו מחבר.
הכרך הראשון של יד פשוטה, על הלכות תשובה, יצא לאור בשנת תשמ"ה כמדומני, כשהרנ"א היה בן 57. האם יהודי בן 50 יקום לפתע וישנה את כל שיטת לימודו? משהו כאן לא ברור לי.

עי' בהקדמת הדר איתמר "רבות הססתי וכו'" ותבין.
שנת ההוצאה לאור לאו דוקא הוא השנה בו נאמרו החידושים כמובן.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ה' מאי 07, 2020 10:52 am

י. אברהם כתב:
עיק כתב:מי שיעיין בספרו הראשון "הדר איתמר", שיצא בתשל"ב - שכשמו כן הוא, הדרנים מפולפלים למסכתות הש"ס - יתקשה להאמין שספרי יד פשוטה ושו"ת שיח נחום יצאו מאותו מחבר.
הכרך הראשון של יד פשוטה, על הלכות תשובה, יצא לאור בשנת תשמ"ה כמדומני, כשהרנ"א היה בן 57. האם יהודי בן 50 יקום לפתע וישנה את כל שיטת לימודו? משהו כאן לא ברור לי.

עי' בהקדמת הדר איתמר "רבות הססתי וכו'" ותבין.
שנת ההוצאה לאור לאו דוקא הוא השנה בו נאמרו החידושים כמובן.

יש"כ. אכן לא הבחנתי בהקדמה.
אבל אם כן, הפליאה מתעצמת - כיצד אדם אחד מכיל בקרבו בה בעת את שני הסגנונות, זה של הדר איתמר וזה של יד פשוטה? האם יש דוגמאות לזה? לשם השוואה, הדמיון בין דברות משה לאגרות משה רב בהרבה מאשר הדמיון כאן.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מאי 07, 2020 11:02 am

סגנון א' שייך לימי הנעורים ולסביבה ולאט לאט מגיע הבשלת הסגנון האמיתי והשלת הראשון

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ה' מאי 07, 2020 1:34 pm

נוטר הכרמים כתב:כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.

קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.

עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.

התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.

ואולי זו הזדמנות (עצובה) להביע הוקרה והערכה ותודה
למכובדינו ר' צוריאל שיחי',
על תרומתו שלא תסולא בפז - מקורות ומסמכים נדירים ומחכימים.

גדרי ולא תתורו אחרי לבבכם שוים לגדרי ולא תתורו אחרי עיניכם.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' מאי 07, 2020 2:30 pm

עיק כתב:אביא כאן תשובה שלו משו"ת שיח נחום, בה מביא ראיה פשוטה מהרמב"ם, שלפליאה בעיני כיצד לא הובאה על ידי הפוסקים

הפליאה אינה על הפוסקים שלא הביאוה אלא על מי שהביאה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' מאי 07, 2020 3:58 pm

שש ושמח כתב:
עיק כתב:אביא כאן תשובה שלו משו"ת שיח נחום, בה מביא ראיה פשוטה מהרמב"ם, שלפליאה בעיני כיצד לא הובאה על ידי הפוסקים

הפליאה אינה על הפוסקים שלא הביאוה אלא על מי שהביאה.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 15#p624015

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' מאי 07, 2020 5:01 pm

: לכידה.PNG (311.21 KiB) נצפה 14129 פעמים

הרב נחום ז״ל מימין

פרנקל תאומים

מי הם ילדיו? היכן הם למדו? לאיזה מגזר הם משתייכים?

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' מאי 07, 2020 11:34 pm

לא הכרתי את הרב המנוח, אבל הושפעתי עמוקות מספריו על הרמב"ם 'יד פשוטה'. אחרי כמה וכמה פעמים שהיו לי קושיות עצומות ברמב"ם, ו'הפכתי' את כל אוצר החכמה בכל פינה וסדק אפשרי למשמש ולמצוא דבר שיש בו טעם, ולא מצאתי את שאהבה נפשי אלא בספרי יד פשוטה, התחלתי להחשיב מאד את גישתו של הספר לרמב"ם. מאז ברוך ה' זכיתי לא אחת ליישב רמב"מים קשים ומסובכים על פי שיטתו של הרב המחבר, אם מתוך הרמב"ם עצמו בהשואה להלכות סמוכות או ללשונות דומים, ואם בהשואה לדברי הגאונים הר"ח והר"י מיגאש [במסכת שבועות למשל, עיון צמוד בר"י מיגאש האיר את העינים בהרבה הרבה דברים שעדיין לא עמדו בהם המפרשים, אשר כפה"נ לא היו לפניו דבריהם]. שמחה גדולה היתה לי כאשר ראיתי כי בסופו של דבר כיוונתי לדברי היד פשוטה...

דוגמא אחת הראיתי במק"א לענין מכירת חמץ 'לשעתו', אשר המנחת חינוך למד מכאן היתר מכירת חמץ לשעה, על מנת שהגוי יחזיר את החמץ אחרי הפסח, ואילו השוואה ללשונות הרמב"ם במקומות נוספים [אצלי זה היה בעזרת המחשב...] הראתה כי פירוש תבת 'לשעתו' הינה 'מיידית', כמובן אח"כ פתחתי את היד פשוטה וראיתי כי קדמני...
בדרכו של עולם, כאשר זוכים להגיד 'פשט פצצה' ברמב"ם, שמאיר את העינים בקושיות מסובכות ומפורסמות, אזי רגילים להקדים לפני החידוש כמה מילים בכדי שהקורא יוכל להתפעל ולהעריך את עוצמת החידוש אשר לפניו. אך הרב המחבר אינו 'מכניס את עצמו' לתוך החידוש, הוא מציין בקצרה למה שנראה לו כמקורו של הרמב"ם, מעיר קלות על הקושיות המתיישבות, וממשיך בדרכו השקטה... נותן למעיין להשאיר את ההתפעלות לעצמו...

אנקדוטה קטנה, ברשותכם, פעם אחת הרגשתי שאני 'משתגע'. המחבר ביאר רמב"ם מוקשה על פי כתב יד נדיר של גאונים אשר פורסם ב'הדרום' (שנת תשמ"א, אם אינני טועה), התפעלתי מאד מכשרונו הנדיר של המחבר, בלי מחשב, להצליח להגיע לכזו פינה?! גאונות של ממש. רצתי לאותו כרך של הדרום כדי לראות את הדברים במקורם, וגיליתי שהרב המחבר היה פעם רב באמריקה, ואז הוא היה סגן העורך של קובץ הדרום...

כשנכנס ה'שיח נחום' לאוצר החכמה שמחתי לנסות לעמוד ממנו על טיבו של המחבר, התענגתי לרפרף עליו הלוך ושוב, אך כאשר ראיתי כי הספר מגדיר כי בכלל 'לבוש צנוע' - חצאית קצרצרה (מעל המכנסים) המכסה את רוב העצם שבין האגן לברך, הרגשתי טעם מחצמץ. אם כי נהניתי כי המחבר מורה לשואלת, כי אם היא מתאחרת בישוב בו הדבר איננו מקובל כצנוע, הרי ש'מן הראוי לכבד את דרכי הלבוש שבאותו מקום'. התפעלתי מהכנות שבדברים. אצלנו מקובל שאם אצלי דבר מסוים נחשב לצנוע אזי זה קודש קדשים שאין למעלה ממנו. (חלק מ)נשות משפחתי שהתבקשו [על ידי מודעה התלויה בעזרת הנשים של סערט-ויז'ניץ בחיפה] לכסות את הפאה במטפחת - סרבו להשמע לכך [או לחילופין, נשמעו להוראה מתוך דרך ארץ עמוקה למארחים, אך בהסתייגות מקרב לב]. ואילו כאן אומר המחבר, למרות שלדעתי זה טוב וישר, כבדו נא את רגשות מארחיכם. אני מקוה כי באמת ההולכים בדרכו מיישמים את דבריו, כולל פיסקה זו.

לסיכום, לא הכרתי את הרב המנוח ומשנתו הכללית [תמונה שלו ראיתי רק פעם אחת], רק אמליץ לכל המעוניין להבין באמת את דברי הרמב"ם, להכיר ולהתבונן בשיטתו של היד פשוטה. אקוה כי מילים קצרות אלו יזכו להצטרף ליריעה גדולה המגוללת את גדולתו וחכמתו של הרב המחבר. יהי זכרו ברוך.

עני בן פחמא · הודעהעל ידי **עני בן פחמא** » ה' מאי 07, 2020 11:39 pm

פרנקל תאומים כתב:מי הם ילדיו? היכן הם למדו? לאיזה מגזר הם משתייכים?

אחד מבניו לומד חברותא מדי שבוע עם הגאון הרב שלמה פישר שליט"א (לרפו"ש), והוא אף מזכירו בספרו בית ישי. הוא נראה כאדם חרדי.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר