"ואהבת את ה' אלהיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו באמונה ודיבורו בנחת עם הבריות". דברים אלה היו שגורים בפי אבא במשך כל חייו. הוא היה אומר, איך מגדירים בן תורה? בן תורה הוא מי ששם שמים מתאהב על ידו.
מאיפה הוא רכש את הדבר הזה? את הסבא לא זכיתי להכיר. בבי שרה, סבתא שלי, אמו, הייתה אישה מאוד פשוטה. היא ברחה מרוסיה הלבנה בהיותה בת 14 שנה והגיעה לארצות הברית לבד. מאיפה היה לה את זה? אני זוכר, כשהייתי בערך בן 9, היינו גרים בטורונטו. היא ביקרה בביתנו, בחדר הלימוד של אבא. ישבתי שם. היא ראתה את הגמרות הגדולות שלו. ואמרה ביידיש במבטא המיוחד שלה: "זין, דאס איז הש"ס?", בני, זה מה שנקרא ש"ס? והוא ענה לה, כן. היא החלה ללטף את הגמרות, מתוך גאווה כזו שיש לה בן שלומד גמרא.
שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים - במונטריאול, במקום בו נולד, באותם ימים הגיעו כמה פליטים מאירופה גדולי תורה. הרבה שאינכם יודעים עליהם. בפועל הוא למד תחילה אצל ר' אל'ה חזן, שהיה אחד מגדולי התלמידים של ר' ברוך בער. והוא אמר לי, שאת רוב ההבנה שלו בלימוד הוא קיבל מר' אלה' חזן. עד כדי כך, שבאותם ימים עוד לא נדפסו חידושי ר' חיים הלוי, רק מפי השמועה, ולו הייתה מחברת מסודרת עם כל התורות של ר' חיים, שקיבל מר' אלה חזן.
באותה תקופה היה שם גם ר' אהרן קוטלר - נרקמה ביניהם קרבה מאוד מיוחדת, עד כדי כך שהרבה שנים לאחר מכן, כשהיה רב בצ'ארלסטון, הוא היה מתכתב עם ר' אהרן, והיה מגייס כספים עבור לייקווד. והיה שם הרב הירשפורנג, שהיה אחד מהפלאים של אותו דור, שידע את כל התורה כולה מילה במילה בעל פה, ושאהבתו לתורה לא ידעה שום גבול. מכולם הוא ספג המון תורה. ואחר כך, כשעבר לבולטימור, התקרב מאוד לרב רודרמן זצ"ל, שנהיה הדוד שלנו כשאבא התחתן עם אמא. הוא נחשף גם לתורת גליציה, גם לתורת ליטא, שילב הכל ביחד, וחצב דרך לעצמו.
משאו ומתנו באמונה - הוא לא היה סוחר, אבל הכל עשה באמונה, ובמיוחד, כי טוב סחרה מכל סחורה. בצ'ארלסטון, עיירה קטנטנה בדרום קרוליינה, כמעט בלי קהילה יהודית - הוא איחד שתי קהילות ועשה מהן אחת, ייסד שם בית ספר תורני שקיים עד היום הזה. בהקדמה לספר הראשון שהוציא "הדר איתמר" (אִיתָמָר ואִיתְמָר, אמר לי שאפשר לקרוא בשני אופנים), הוא סיפר שהגיע לצ'ארלסטון אורח מניו יורק, שם כבר היו קהילות מבוססות, אפילו ישיבות בנויות. אותו אורח, רב, שאל אותו: "מה אתה מלמד פה?". אמר לו: "אני מלמד אל"ף בי"ת". השיב לו: "אוי ווי, רב אמריקאי שמלמד אל"ף בי"ת?!". אבל אבא אמר, יכול להיות שזה לא מכובד, יכול להיות שזה לא כמו ללמד סוגיה עמוקה עם ביאורי שיטות הראשונים, אבל דבר אחד אני יודע, שכשאני מלמד אל"ף בי"ת אני מלמד תורת אמת, ותורת אמת יש בכוחה לחולל מהפכות. וזה חולל מהפכה.
אספר לכם סיפור שלא סיפרתי לאף אחד, גם לו לא. היה רב אחד בארה"ב באותם ימים, שהיה גם כן רב קהילה בוורג'יניה. קראו לו ר' נחמן בולמן. הוא עלה לארץ ישראל, ייסד קהילה במגדל העמק, ואחר כך עלה לירושלים. הרב בולמן סיפר לי שפעם הוא הגיע לרב הנקין זצ"ל, שהיה באותם הימים עמוד התורה בארצות הברית, וקבל בפניו על מצב היהדות בארצות הברית: "אין לנו תלמידי חכמים, מי יחזיק את לפיד התורה?". הרב הנקין הרגיע אותו, אמר לו: "לא צריך לדאוג, יש את הרב ר' נחום רבינוביץ".
דיבורו בנחת עם הבריות - מי לא זוכר איך היה מטייל עם אמא כשהייתה חולה, הולך לאיטה. לא היה מרים את קולו, דבר לא הכעיס אותו. היה שופע אהבה לכולם. לאחרונה הגיע לבית שרברב, לפני חודשיים או פחות, לתקן משהו. הוא תיקן, וכשיצא ראה את אבא יושב בשולחן במטבח, סיפר לו שעשה את זה וזה. אבא הרים את עיניו, והיו לו כבר מגבלות, אבל אמר לו: "נתנו לך משהו לשתות?". מיד הביא לו מישהו שהיה שם לשתות. אותו שרברב כתב לי מכתב, התקשר אלי ואמר לי שהוא מזועזע שרב כזה גדול התייחס אליו כאילו אל שווה בשווה.
אין ספק שכל החיים שלו, כל התחנות שעבר, טקסטס, צ'ארלסטון, טורונטו ואנגליה - כולם היו בדרך לארץ ישראל. עוד סיפור לא ידוע. כשהיה באנגליה, הוא קיבל הצעה לשמש בראשות ישיבה מפורסמת בארה"ב. כל הזמן התקשרו אליו והוא דחה ודחה ודחה אותם. בסוף אמרו לו: אנחנו צריכים תשובה. הוא התייעץ עמי הקטן. ובסוף הוא אמר: אם אלך לשם לא אגיע לארץ ישראל. ואמר להם שלא יגיע אליהם.
אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי, שלחוני ואלכה לאדוני - כך אמר הרב. הן עוד היום גדול לא עת האסף המרעה, השקו הצאן ולכו רעו - כך אמרנו תלמידיו.
נצחו אראלים את המצוקים, אוי לנו כי השברנו. מי יתן לנו תמורתו, מורנו ורבנו ראש הישיבה, גאון בתורה, חדשן ופוסק מיוחד בהלכה, מרחיב הדעת וחכם הגות, נפלא במוסר ובמידות, עניו ושפל דרך, גדול בחינוך, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב תלמידיו אהבת נפש ומקרבם לתורה, נטוע במסורת הדורות ומכיר במיוחד שבדורנו, מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, משמח את המקום ומשמח את הבריות, קיבל מזקני הדור הקודם שסמכוהו בהערצה, והוא מקושר לדור הצעיר בלב ונפש, אוהב עמו וארצו אהבה בלי מצרים, ומודה יום ויום לבורא שזיכהו לראות בשיבת ציון בפריחת ישראל, ישושום מדבר וציה. אהב את מדינת ישראל, שמח בהצלחותיה ועודד את תלמידיו לשרת בצבאה. הכאב עמוק, האבל כבד, והלב הומה עדיין ולא בשל להעריך כפי כבודו. רק לומר דברים שיוצאים מן הלב.
ארבעים שנה עמד הרב בראש הישיבה, הוביל אותה בידיים נאמנות בדרכה המיוחדת, והצעיד אותה מעלה-מעלה. ארבעים שנה שאני מלווה אותו, יום יום מהבוקר עד הערב, בחול ובשבת, ואני מעיד לפניכם רבותיי עדות נאמנה - מעולם לא ראיתי אצלו אפילו ניצוץ אחד של רדיפת כבוד, ולא קמצוץ אחד של גאווה. הנמצא כזה? הייתכן זה בעולם? ברח ממחלוקת כמו מאש, כיבד קטן כמו גדול, לימד תלמידיו לחשוב, ללמוד, להיות צמאי דעת. ישר דרך, אוהב אדם, עמל בתורה עד יומו האחרון. הנמצא כזה? חינך לאמונה טהורה צלולה ונקייה. חיבור על הרמב"ם שעמל בו בהתמדה עצומה סלל דרך חדשה ללמוד את הרמב"ם מתוך הרמב"ם.
כבר היה הרב מגדולי אמריקה ומחבר ספרים חשובים, כשבא ביום חום לוהט למדבר יהודה, שדומה שהחמה יצאה מנרתיקה, והוא לבוש בחליפה ועניבה ומגבעת, לפגוש אותנו שני נערים צעירים בחולצות קצרות בצריף אחד במדבר קירח במישור אדומים, בו למדו כארבעים נערים צעירים. דאגתי אז מאוד מה יאמר מי שהיה כבר אז מהגדולים כשיראה אותנו. ומה הוא אמר? מצאתי את שאהבה נפשי. כך הוא אמר. והוסיף ואמר, מי יודע אם לא לרגע הזה חיכיתי כל חיי, שאוכל להרביץ תורה לצעירים בארץ ישראל הנבנית. וכששוחח איתנו לא דרש לעצמו כלום, לא דיבר על תנאים, לא דיבר על מעמד, לא ידע צורת מטבע, נקי כפיים, אמר: תמשיכו הכל כמו שעשיתם עד היום בעבודתכם בישיבה. אל תשנו כלום. הנמצא כזה?
רבי יוחנן האריך ימים, וכשהספידו אותו תלמידיו אמרו קשה היום לישראל כבוא השמש בצהרים. על אף אריכות ימיו ומחלתו הקשה - פטירתו היא לנו כבוא השמש בצהרים, כמי שמחשיכה את היום פתאום, ולא כחמה ששוקעת בעונתה. מי יעודד תלמיד שלבו נשבר, מי ישמח תלמיד שכתב מאמר ראשון בתלמוד בחייו, מי יסייע לבוגר הישיבה המכהן כרב צעיר בהתלבטות קשה בקהילה, מי ישיב לשאלות חמורות בהלכה, מי רגיש למצוקות הזולת כמותו.
כמה ייסורים סבל מבריות ומהמקום, אבל הכל קיבל באצילות נפש. ייסורים שהיו מכריעים אנשים רבים, לא גרמו לו לזוז מאצילותו ומהדרת פניו. ודאי שכאבו היה עמוק ביותר, ובפרט בפטירת אשתו הנאמנה כפי שראינו בעינינו, אבל כל הייסורים גם שגרמו לו בריות וגם צרותיו לא הזיזו אותו נימה אחת מאור פניו מאצילותו, מהדרת פניו, משלוות הנפש אשר הייתה לו.
הרב יזם דחף ועודד מפעלים ספרותיים ענקיים של תלמידנו הצעירים, כמו הוצאת הרלב"ג, שהוא לא נח ולא שקט עד שראה את כל הרלב"ג יוצא לאור בשמחה רבה. אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני. מוריי ורבותיי, כל בית ישראל יבכו, הלוא תדעו כי שר גדול נפל בישראל.
כי הרב הגאון המפורסם הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א הוא גדול בתורה וגם הוא פוסק מפורסם וכבר יצא טבעו בעולם, ואין שום שאלה שהוא אינו יכול לפסוק [בה] הלכה, והלכה כמותו בכל מקום. ולכן אפשר להסתמך על פסקו בנידון דידן בענין גיור שכבודו הביא מכתבו בתאריך יום ד' לסדר ולא יהיה בכם נגף למשחית תשנ"ז"
לפני קרוב לשנה יצא הספר "מסיני לאתיופיה". ... במכתבם מפרטים הכותבים שבעה נושאים שבהם לטענתם חצה הרב שלום את הגבול: "ביטול דיני שבעה נקיים, התיר נגיעה בנשים בלחיצת יד ונישוק, ביטל דיני מוקצה, התיר להביא כסף לבית כנסת בשבת, התיר אכילת עוף וחלב בצנעה, ביטל דיני קידוש על היין בשבת, התיר ללכת עם מטרייה בשבת, התיר לנגן בכלי שיר ביום כיפור". הרבנים מסיימים בדרישה להוקיע את הרב המחבר. "וכן על זה הדין עוד עשרות רבות של סילופים, חירופים וגידופים וקעקע את יסודות התורה והאמונה אשר כל בית ישראל שמרו עליהם בחירוף נפש. אשר על כן יש להוקיע מעל כל במה את הספר ומחברו וכן איסור מוחלט לנהוג על פי ספר זה. 'וכל ישראל ישמעו וייראו'".
... בקהילה האתיופית היה נהוג לקיים את חג השבועות במועד אחר ממה שנהוג היום, והרב שלום מציע לחוג בשני המועדים. ...
למרות הביקורות הקשות, ישנם כמה מצדדים. הרב פרופ' נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומחשובי רבני הציונות הדתית, הוא בין נותני ההסכמה לספרו של שלום. הרב רבינוביץ' תמה על הביקורת שמוטחת במחבר הספר. "מדובר בקהילה שיש לה מסורת הלכתית משלה, שאמנם היא חסרה בעיני שאר ישראל. הם היו מובדלים משאר ישראל לכל הפחות אלפיים שנה, אז ברור שבכל מה שקשור לדינים שלהם הם נוהגים אחרת מאיתנו. אחרי הכל באו חכמים ותקנו תקנות. אי אפשר לבוא ליהודי ששומר את מסורת אבותיו בקפדנות ולומר לו שכל מה שאבא וסבא רבא עשו זה כולו גויי לחלוטין, אי אפשר להתנהג כך. הגמרא מספרת על מחלוקות קשות בין חכמים ושבמקומות מסוימים נהגו אחרת לחלוטין מהמנהג המקובל. למשל במקומו של רבי אליעזר, כשהייתה ברית בשבת, כרתו עצים והדליקו אש ופחמים, אף ששאר החכמים חלקו על זה. האם אצל האשכנזים והספרדים הכל שווה? אם הספרדים לא אוכלים קטניות בפסח, זה אומר שהם לא יהודים? איפה שמענו את הדברים הללו? צריך למצוא פתרונות יצירתיים עם העדה האתיופית, לטובתם ולטובתנו".
יש אמנם מנהגים שצריך לשנות, טוען הרב רבינוביץ', אך בתמונה הכללית הספר של הרב שלום יוצר מסגרת הלכתית שהולכת יד ביד עם ההלכה ומסורת יהדות אתיופיה. "אני לא מבין מה הבעיה ועל מה הבהלה. האלטרנטיבה היא לגרום לרבים מהם דאבון לב, ושבסופו של יום הם יעזבו את המסורת שלהם וגם את המסורת שלנו", פוסק רבינוביץ'.
איש_ספר כתב:אפשר להתווכח ולבקר את פסקיו (וישנו אשכול בפורום שריכז כמה מהם) והשקפת עולמו.
כל זמן שאיש לא מטיף כאן לאמץ את פסקיו ואת השקפתו, נראה לי אנושי וגם יהודי לכבד את זכרו ואת מוקירי זכרו, ומהם מחשובי בית מדרשינו.
לייבעדיג יענקל כתב:מלבד הדברים הצודקים דלעיל, יש גם מקום להכרת הטוב לרב חלמישצור שכולנו נהנים באופן קבוע מעמלו הגדול.
חלמישצור כתב:הספד מהבן הרב מרדכי.
שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים - במונטריאול, במקום בו נולד, באותם ימים הגיעו כמה פליטים מאירופה גדולי תורה. הרבה שאינכם יודעים עליהם. בפועל הוא למד תחילה אצל ר' אל'ה חזן, שהיה אחד מגדולי התלמידים של ר' ברוך בער. והוא אמר לי, שאת רוב ההבנה שלו בלימוד הוא קיבל מר' אלה' חזן. עד כדי כך, שבאותם ימים עוד לא נדפסו חידושי ר' חיים הלוי, רק מפי השמועה, ולו הייתה מחברת מסודרת עם כל התורות של ר' חיים, שקיבל מר' אלה חזן.
נוטר הכרמים כתב:כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.
תוכן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:מלבד הדברים הצודקים דלעיל, יש גם מקום להכרת הטוב לרב חלמישצור שכולנו נהנים באופן קבוע מעמלו הגדול.
ושוב, אחרי המחילה רבה, הר' חלמיש צור שכולנו מעריכים מאד את השקעתו בפורום, הוא זה שהגן על כפירה גמורה שיצא מפיהם של חיים נבוון ועוד. אם התרומה שלו בפורום בא במחיר כזה, להגן ולפרסם דעות שהנפש היפה סולדת מהם, ולנו השומעים אין שום אפשרות להשיב מפני הכרת הטוב, אז אני אומר לו מוחל טובות, ובבקשה לא מדובשך ולא מעוקצך.
תוכן כתב:נוטר הכרמים כתב:כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.
קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.
עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.
התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.
ואולי זו הזדמנות (עצובה) להביע הוקרה והערכה ותודה
למכובדינו ר' צוריאל שיחי',
על תרומתו שלא תסולא בפז - מקורות ומסמכים נדירים ומחכימים.
מה אתה חושב שהגאון הצדיק ר' ישראל יצחק קלמנוביץ היה אומר על רנ"ר?
נוטר הכרמים כתב:התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.
מן הדרום כתב:אני גם מתקשה להבין את תמיכתו בשרון שלום, ואינני יודע כמה אפשר לסמוך על הציטוטים שהביאו בענין ,אבל יש משפט אחד שם
יש אמנם מנהגים שצריך לשנות, טוען הרב רבינוביץ', אך בתמונה הכללית הספר של הרב שלום יוצר מסגרת הלכתית שהולכת יד ביד עם ההלכה ומסורת יהדות אתיופיה. "אני לא מבין מה הבעיה ועל מה הבהלה. האלטרנטיבה היא לגרום לרבים מהם דאבון לב, ושבסופו של יום הם יעזבו את המסורת שלהם וגם את המסורת שלנו",
אולי זה ההסבר ,שחשב שבסוף יעזבו הכל, ואין ברירה אלא לתת להם תחושה של שייכות ,שתקרב
ואם זכיתי במשהו ללמד זכות על אדם גדול, יהא זה חלקי
שומר כתב:הרב משה צוריאל למד גם בנר ישראל והיה מתנגד לדרך הרב קוק . כפי שהתחנך שם . בשלב מסוים. אולי כשהגיע לארץ . כמדומני שכך שמעתי ממנו למד את הרב קוק ונהיה חסיד שלו יותר מהרב רבינוביץ
אמנם הרב צוריאל לא עוסק בפסיקה .אין להתפלא על כך הרב חרלפ גם נהיה חסיד של הרב קוק .קורה שאדם משנה את דעותיו
הרב יעקב פרידמן שינה לכיון השני
נוטר הכרמים כתב:קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.
עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.
התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.
נוטר הכרמים כתב:קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.
עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן, ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.
התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.
עיק כתב:מי שיעיין בספרו הראשון "הדר איתמר", שיצא בתשל"ב - שכשמו כן הוא, הדרנים מפולפלים למסכתות הש"ס - יתקשה להאמין שספרי יד פשוטה ושו"ת שיח נחום יצאו מאותו מחבר.
הכרך הראשון של יד פשוטה, על הלכות תשובה, יצא לאור בשנת תשמ"ה כמדומני, כשהרנ"א היה בן 57. האם יהודי בן 50 יקום לפתע וישנה את כל שיטת לימודו? משהו כאן לא ברור לי.
י. אברהם כתב:עיק כתב:מי שיעיין בספרו הראשון "הדר איתמר", שיצא בתשל"ב - שכשמו כן הוא, הדרנים מפולפלים למסכתות הש"ס - יתקשה להאמין שספרי יד פשוטה ושו"ת שיח נחום יצאו מאותו מחבר.
הכרך הראשון של יד פשוטה, על הלכות תשובה, יצא לאור בשנת תשמ"ה כמדומני, כשהרנ"א היה בן 57. האם יהודי בן 50 יקום לפתע וישנה את כל שיטת לימודו? משהו כאן לא ברור לי.
עי' בהקדמת הדר איתמר "רבות הססתי וכו'" ותבין.
שנת ההוצאה לאור לאו דוקא הוא השנה בו נאמרו החידושים כמובן.
נוטר הכרמים כתב:כאדם שמחוזות חינוכו וסביבתו רחוקים מאוד מהמנוח ז"ל,
אני מוכרח לציין שמאז ומעולם סיקרנה אותי תופעת דמותו,
זאת מהיכרותי את ספריו המקוריים על הרמב"ם.
קראתי בענין רב את המובא כאן,
וסקרנותי גוברת.
יש לי תחושה חזקה שמסתתר כאן איזה נעלם.
עילוי אמריקאי לומד אצל הרב רודרמן ור' אהרן,
ופתאום 'מעצמו' עשה כזאת הסבה,
זאת ללא שום השקה משמעותית עם הרב קוק או הרב סולובייציק ותלמידיהם.
התחושה רק התעצמה כשקראתי את דברי ההספד, אלו של הבן, שנראה שהתרפק על השרשים החרדיים.
נחכה לתלמידיו שיספרו לנו.
ואולי זו הזדמנות (עצובה) להביע הוקרה והערכה ותודה
למכובדינו ר' צוריאל שיחי',
על תרומתו שלא תסולא בפז - מקורות ומסמכים נדירים ומחכימים.
עיק כתב:אביא כאן תשובה שלו משו"ת שיח נחום, בה מביא ראיה פשוטה מהרמב"ם, שלפליאה בעיני כיצד לא הובאה על ידי הפוסקים
שש ושמח כתב:עיק כתב:אביא כאן תשובה שלו משו"ת שיח נחום, בה מביא ראיה פשוטה מהרמב"ם, שלפליאה בעיני כיצד לא הובאה על ידי הפוסקים
הפליאה אינה על הפוסקים שלא הביאוה אלא על מי שהביאה.
פרנקל תאומים כתב:מי הם ילדיו? היכן הם למדו? לאיזה מגזר הם משתייכים?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים