מהו לשון רבים של חיפושית

[זאב ערבות]

בבראשית א כ רש"י ד"ה שרץ כותב בשקצים כגון נמלים וחיפושים (כך במ"ג ארטסקרול הכתר ועוד ויש ספרים בהם כתוב וחיפושין ויש וחיפושית) ותולעים... והמקור לכך בתו"כ שמיני פי"ב, אך שם כתוב חיפושית ולכאורה לשון רבים של חיפושית שזה לשון נקבה זה חיפושיות.
וכן בכמה מקומות רש"י מזכיר חיפושית ורק בלשון יחיד כגון ויקרא יא מב, חולין סז ע"ב ד"ה חפושית. ובמשנה נזכרת בפרה פ"ט מ"ב.

[יאיר אתמר]

בכת"י (גם הכי קדומים) הנוסחאות מתחלפות.

רש"י לא שאב את דבריו כאן מתו"כ.

איננו מוחלט שצורת הריבוי של ש"נ בסיומת -ת תהיה -ות.

[זאב ערבות]

מנין לך שרש"י לא שאב את דבריו מהתורת כהנים?
בקשר לש"נ בסיומת, אתה יכול להביא דוגמאות

[בן ראובן]

כוסמת - כוסמין.

(הכוונה כמובן לכוסמת שבמקרא, שהיא הכוסמין שבחז"ל, ולא למין הקטניות הנקרא היום בטעות "כוסמת")

[יאיר אתמר]

הדברים ידועים, וראה למשל דברי האקדמיה, וכאן, וגזניוס 87p והלאה.

[ביקורת תהיה]

לפי הכללים, צורת הרבים של 'חִפּוּשִׁית' היא 'חִפּוּשִׁים', כמו 'שְׁעוּעִית' – 'שְׁעוּעִים'.
כיצד השם 'חפושית' יצא מן הכלל בלשון ימינו – טעון בדיקה.

[זאב ערבות]

לפי הכללים, צורת הרבים של 'חִפּוּשִׁית' היא 'חִפּוּשִׁים', כמו 'שְׁעוּעִית' – 'שְׁעוּעִים'.
כיצד השם 'חפושית' יצא מן הכלל בלשון ימינו – טעון בדיקה.

לפי איזה כללים

[ביקורת תהיה]

הכלל בצורת הריבוי של שמות צמחים ובעלי חיים.

[זאב ערבות]

הכלל בצורת הריבוי של שמות צמחים ובעלי חיים.

ומה תאמר בברכת האילנות: על אילן - אילנות טובות? וכן ביכורים פ"א מ"י: מתמרות שבעמקים? וכן בתמיד כט ע"ב ד"ה רב אחא: אבל בשאר תאנות שהיו עושין פירות? וגם שעורה מופיע בספרים בצורת שעורות. ומה עם אריה - אריות?
האם גם כל אלו יצאו מן הכלל?

[נוצר תאנה]

יש איזה דוגמא בלה"ק שדומה לחיפושית-יות?

[זאב ערבות]

יש איזה דוגמא בלה"ק שדומה לחיפושית-יות?

הנה עוד בעלי חיים שהריבוי שלהם הוא לשון נקבה
ש"ב כג לד: משוה רגליו כאילות
ארנבת - ארנבות
חגלה - חגלות
חלד - חולדות
יבלית (כלים ג ו) - יבליות
עכבית (עוקצין ג ב) - עכביות
קורנית - קורניות
קטנית - קטניות
אלתית (מכשירין ו ג) אלתיות

מספיק דוגמאות?

[נוצר תאנה]

בהחלט. אני התכוונתי למשהו שמסתיים דוקא ביו"ד תי"ו, אך בהחלט יש ראיה מעכביות וכדו'
אבל יש גם אילים [איכה א ו ועוד הרבה בחז"ל], ארנבים [שבת כז. ועוד], וכבר הוזכר שעועים.

[זאב ערבות]

הבאתי חמש דוגמות שמסתיים ב"ית"! ואמנם וצ"ע מהיכן שאב ביקורת תהיה את הכלל שלו שכן עברתי על כל שמות החיות והצמחים במשנה ובתנ"ך ואלו בלשון רבים לשון נקבה כפי שהבאתי ובמלון אבן שושן מציין לגבי חיפושית שניתן לומר חיפושים וחיפושיות ושניהם נכונים ובשגרת הלשון אומרים חיפושיות והאומר חיפושים לא יבינו למה כוונתו

[זאב ערבות]

בקשר לאילנות טובות ראו כאן viewtopic.php?f=27&t=45215&p=536665&hilit
וכן כאן viewtopic.php?f=50&t=46660&p=562439&hilit
וראו בקובץ המצורף

[יאיר אתמר]

יש איזה דוגמא בלה"ק שדומה לחיפושית-יות?

הנה עוד בעלי חיים שהריבוי שלהם הוא לשון נקבה
ש"ב כג לד: משוה רגליו כאילות
ארנבת - ארנבות
חגלה - חגלות
חלד - חולדות
יבלית (כלים ג ו) - יבליות
עכבית (עוקצין ג ב) - עכביות
קורנית - קורניות
קטנית - קטניות
אלתית (מכשירין ו ג) אלתיות

מספיק דוגמאות?

בהחלט. אני התכוונתי למשהו שמסתיים דוקא ביו"ד תי"ו, אך בהחלט יש ראיה מעכביות וכדו'
אבל יש גם אילים [איכה א ו ועוד הרבה בחז"ל], ארנבים [שבת כז. ועוד], וכבר הוזכר שעועים.

הבאתי חמש דוגמות שמסתיים ב"ית"! ואמנם וצ"ע מהיכן שאב ביקורת תהיה את הכלל שלו שכן עברתי על כל שמות החיות והצמחים במשנה ובתנ"ך ואלו בלשון רבים לשון נקבה כפי שהבאתי ובמלון אבן שושן מציין לגבי חיפושית שניתן לומר חיפושים וחיפושיות ושניהם נכונים ובשגרת הלשון אומרים חיפושיות והאומר חיפושים לא יבינו למה כוונתו

1. בל"ח ובעברית של ימה"ב (בייחוד, רש"י):
ארנבות - ? (דווקא מצינו ארנבים)
חגלות - ?
חולד[ה] - חולדות
יבליות - ?
עכבית (עוקצין ג ב) - ?
קורניות - ?
אלתיות - ?

2. א"י מניין לו להרב ב"ת כלל זה (הוא כנראה לא אמרו לגבי העברית המודרנית, ומ"מ). 'שעועים' אינו מתועד, והשתרבב ללשון המדוברת מנוסח מוטעה במשנה וברמב"ם. ומ"מ צורת הריבוי של חיפושית איננה מתועדת, וייתכן שסבר רש"י שכן נכון, מכיון שאין תיעוד מרובה לצורת הריבוי של משקל זה, וגם מצינו מילים נקביים, כולל אלו המסתיימות ב'ת', שריבוים דווקא -ים (ראה למעלה, ופה והלאה, ובאריכות בעה"ד של מ' טובול, תפוצת צורני הריבוי של שם העצם בלשון המקרא ובלשון המשנה). ייתכן גם שהוא אשגרה משאר הרשימה - וכל זה, בהנחה המפוקפקת שנוסח זה ברש"י אמין.

3. לגבי אילנות, ראה פה.

[זאב ערבות]

לא הזכרתי ארנב בדוגמאות שהבאתי. את שאר הריבויים לקחתי ממילון אבן שושן שזו השפה המדוברת ולאו דווקא דוגמאות מהמקורות. וככל הנראה הרב ב"ת אינו אוחז מהמלון הזה או מהעברית המדוברת, ולעומת זאת מן הסתם יוכל להסביר לך שלהפוך היא והוא לזכר ונקבה זה תקני ועפ"י חוקי הלשון.

[יאיר אתמר]

ייתכן גם שהוא אשגרה משאר הרשימה - וכל זה, בהנחה המפוקפקת שנוסח זה ברש"י אמין.

וכ"כ אבינרי בהיכל רש"י ח"א עמ' רמד.

[זאב ערבות]

בגליון המעין האחרון (233) עמ' 35 יש מאמר מר' אוריאל פרנק על ברכת האילנות ומברר באריכות מדוע הנוסח המקובל הוא אילנות טובות ובין השאר הקטע המובא כאן
והנה בברא' לב טז פסוק מפורש "גמלים מניקות" וגמלים יכול להיות הן לשון זכר הן נקבה
וכן מצורף מספרו של ר' חיים שרעבי דיוקים ודקדוקים בתורה עמ' 163 על כינויים חבורים בצורת זכר לנקבות.
וכן מצורף מאמרו של דניאל לייבל - ריבוי צבור וריבוי מפורד בשמות עצם נקבה

[יאיר אתמר]

ראה פה.
וראה ש' קוגוט, המקרא בין תחביר לפרשנות, עמ' 164 והלאה.

ומן העניין לצרף מאמר זה:

tubul2007.pdf

(391.63 KiB) הורד 1764 פעמים

וראה עוד: מ' טובול, שמות עצם בסיומת נקבית שריבוים "-ים" במשנה", בתוך: לשון חכמים והתחומים הנושקים לה - מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט, עמ' 35 והלאה.

[זאב ערבות]

כעת ראיתי זאת ברש"י סנהדרין קג עמוד ב ד"ה העלה שממית - קורי עכביש, שבטל עבודה מכל וכל, עד שארגו עכביש קוריהן על גבי המזבח.
מכאן נראה לכאורה שחיפושית יכול להיות לשון רבים כמו עכביש לעיל.

[זאב ערבות]

ראו כאן: לשון שבועות או שבועים
viewtopic.php?f=28&t=51045&p=629359#p629359