אבל הרמב"ן ז"ל שכשפירש זה במלחמותיו אשר מלחמות ה' הוא לוחם בפרק איזהו נשך דף צ"ח וז"ל והוי יודע כי השתבשו רבים בתשובת רבינו הגדול ז"ל שהן סבורין שחולק במשכנתא בחוב שקדם, ולא כן הדבר, אלא חילק בין כשהלוהו על חצירו בתורת משכנתא ובין הלוהו ואח"כ בא לדור בחצירו שלא בתורת משכנתא, ותשובתו מוכחת כן, עכ"ל,
יהודה בן יעקב כתב:לא ממש שייך לאשכול זה
בספר בני דוד שכירות פרק יא כתב:אבל הרמב"ן ז"ל שכשפירש זה במלחמותיו אשר מלחמות ה' הוא לוחם בפרק איזהו נשך דף צ"ח וז"ל והוי יודע כי השתבשו רבים בתשובת רבינו הגדול ז"ל שהן סבורין שחולק במשכנתא בחוב שקדם, ולא כן הדבר, אלא חילק בין כשהלוהו על חצירו בתורת משכנתא ובין הלוהו ואח"כ בא לדור בחצירו שלא בתורת משכנתא, ותשובתו מוכחת כן, עכ"ל,
לפנינו במהדו' וילנא דברים אלו מובאים במלחמות דף לו, א מדפי הרי"ף.
האם ידוע לאיזה מהדורה כוונתו?
ובכלל באיזה דפוסים ראשונים נדפסו דברי המלחמות?
ושא_נס כתב:הציון שלו מכוון עם דפוס סביוניטה שי"ד, דף צח סוף ע"א בגליון, בשורה היחידה הרחבה בתחתית הדף. אין זה אומר שציון זה מכוון רק עם דפוס זה, וצריך בדיקה עוד.
לבנון כתב:האם מישהו יוכל לסייעני בזה? . .
יהודה בן יעקב כתב:לבנון כתב:הבטחתי כתב:בסידור אזור אליהו ציין לספר באר אברהם לר"א בן הגר"א ורשא תרמ"ז, באותה שנה נדפסו כמה ספרים בשם זה, מישהו יודע למה הכונה?
באזור אליהו צוין לספר זה שנדפס בווילנא באותה שנה, לא מצאתי אזכור לספר זה, לא באוצר ולא בדומיו, וגם לא בספריה הלאומית.
האם מאן דהוא יידע להפנותי היכן אוכל לקבל ידיעה על ספר זה?
ברכת ה' לכל המסייעים
בודאי שהוא ט"ס בסידור אזור אליהו, וצ"ל ווארשא.
הספר "תהלים - באר אברהם" מופיע באוצר ובה"ב, וכמופיע בדף השער נלווה אליו "סדר שמחת בה"ש ומנהג הגר"א ז"ל". אולם בעותקים הנ"ל לא מצאתי זאת בתוך הספר.
בחיפוש באוצר החכמה יש שציינו שמופיע בעמ' 276, ובמהדו' החדשה של הספר הנ"ל [י"ל ע"י מוה"ק] כתב שהוא מופיע בתחילת הספר. אך מ"מ לא מצאתי כלל.
בספר זה עמ' 4 מופיעים מזמורים שאומרים בליל שמיני עצרת למנהג הגר"א ז"ל.
במחזור הגר"א סוכות [לייטנר] עמ' שן הביא כן מסוף ספר "תהלים - כפלים לתושיה" בשם ר"ש לוריא [המו"ל של "תהלים - באר אברהם"]
יהודה בן יעקב כתב:ושא_נס כתב:הציון שלו מכוון עם דפוס סביוניטה שי"ד, דף צח סוף ע"א בגליון, בשורה היחידה הרחבה בתחתית הדף. אין זה אומר שציון זה מכוון רק עם דפוס זה, וצריך בדיקה עוד.
יישר כח על התגובה וההשקעה.
האם ניתן לראות ברשת ספר זה, או לחילופין להעלות לי קטע זה (דף צח ע"א וע"ב) ?
בה"ב ראיתי רק מהדו' ברלין תקי"ט.
ושא_נס כתב:יהודה בן יעקב כתב:ושא_נס כתב:הציון שלו מכוון עם דפוס סביוניטה שי"ד, דף צח סוף ע"א בגליון, בשורה היחידה הרחבה בתחתית הדף. אין זה אומר שציון זה מכוון רק עם דפוס זה, וצריך בדיקה עוד.
יישר כח על התגובה וההשקעה.
האם ניתן לראות ברשת ספר זה, או לחילופין להעלות לי קטע זה (דף צח ע"א וע"ב) ?
בה"ב ראיתי רק מהדו' ברלין תקי"ט.
יהודה בן יעקב כתב:
ספרים וועלט כתב:בפירוש לתרגום יונתן פ' קדושים (מהדורת מכון המאור) מביא בשם חמיו בספר עמק ברכה.
מי חיבר את את הפירוש?
לאיזה ספר עמק ברכה הכוונה?
פרנצויז כתב:ספרים וועלט כתב:בפירוש לתרגום יונתן פ' קדושים (מהדורת מכון המאור) מביא בשם חמיו בספר עמק ברכה.
מי חיבר את את הפירוש?
לאיזה ספר עמק ברכה הכוונה?
אולי המחבר הוא רבי חיים פייבל ב"ר דוד זכריה מנדל, (חתן השל"ה הקדוש)
ראה מבוא לספר "שני לוחות הברית השלם" עמ' מ"א
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=41
וכן ראה מבוא למקראות גדולות עוז והדר עמ' י"ב הערה נ"א
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=24
וכתב עוד הרב הנזכר דהיכא דבתחילת השכירות הוי פלוגתא דרבוותא אי קנה או לא המשכיר הוא המוחזק, יע"ש בסי' הנזכר ובסי' מ"ב מח"א, וא"כ בנ"ד דבתחילת השכירות דהוי בחוב שקדם דפליגי אי קנה השכירות או לא, המשכיר הוי מוחזק לומר קי"ל כהרב בעל העיטור וסיעת מרחמוהי דס"ל דשכירות ומשכנתא לא קנו בלא מעות אף דאיכא שטרא וחזקה.
יהודה בן יעקב כתב:בספר בני דוד שכירות פרק יא [דף פה סוף עמוד ד] כתב:וכתב עוד הרב הנזכר דהיכא דבתחילת השכירות הוי פלוגתא דרבוותא אי קנה או לא המשכיר הוא המוחזק, יע"ש בסי' הנזכר ובסי' מ"ב מח"א, וא"כ בנ"ד דבתחילת השכירות דהוי בחוב שקדם דפליגי אי קנה השכירות או לא, המשכיר הוי מוחזק לומר קי"ל כהרב בעל העיטור וסיעת מרחמוהי דס"ל דשכירות ומשכנתא לא קנו בלא מעות אף דאיכא שטרא וחזקה.
הרב הנזכר הוא שו"ת פרח מטה אהרן ח"א, ומה שציין לסי' מב הוא שם בד"ה ואל תשיבני, אך לא מצאתי את מה שציין לסי' הנזכר דהיינו סי' א.
פרנצויז כתב:יהודה בן יעקב כתב:בספר בני דוד שכירות פרק יא [דף פה סוף עמוד ד] כתב:וכתב עוד הרב הנזכר דהיכא דבתחילת השכירות הוי פלוגתא דרבוותא אי קנה או לא המשכיר הוא המוחזק, יע"ש בסי' הנזכר ובסי' מ"ב מח"א, וא"כ בנ"ד דבתחילת השכירות דהוי בחוב שקדם דפליגי אי קנה השכירות או לא, המשכיר הוי מוחזק לומר קי"ל כהרב בעל העיטור וסיעת מרחמוהי דס"ל דשכירות ומשכנתא לא קנו בלא מעות אף דאיכא שטרא וחזקה.
הרב הנזכר הוא שו"ת פרח מטה אהרן ח"א, ומה שציין לסי' מב הוא שם בד"ה ואל תשיבני, אך לא מצאתי את מה שציין לסי' הנזכר דהיינו סי' א.
ראה לעיל שהביא גם שו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' כ"א, (ט"ו שורות לפני שהזכיר את סי' א'), האם כוונתו לשם?
ומה שבא בשאלה שנשתמש השוכר בעליית המשכיר וכו', נראה דדבר פשוט הוא דצריך לנכות לו כל מה שנשתמש בשל חבירו, כיון דקי"ל דכל הבתים בזמן הזה עשויין להשכיר כמ"ש מוהרשד"ם ז"ל ואין צורך להאריך בזה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין כאן. אמנם צריך לראות אם זה תואם בשנים.
יוצר אור כתב: אינו באוצר
יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין כאן. אמנם צריך לראות אם זה תואם בשנים.
אף השנים אינן תואמות, כנ"ל.נוטר הכרמים כתב:על ר' לייב חסיד הזה ידעתי . .
לא אני ציינתי, אלא הרב 'דוב גרין' (שמחק בינתיים את הודעתו); הוספתי קישור בלבד [והנלפענ"ד שלחתי ב'פרטי'].יוצר אור כתב:אף ר' ליב חסיד אב"ד לבוב שציין ר' ליבי במערב אינו הוא . .
יוצר אור כתב:אף ר' ליב חסיד אב"ד לבוב שציין ר' ליבי במערב אינו הוא.
דבס' אנשי שם [בובר] הביא שחתנו [ר' יוסף] נלב"ע בתס"ב, ואי"ז תואם לידוע דהמהרצ"ח נולד בתקס"ו.
יהודה בן יעקב כתב:נפטר בכ"ז אלול תפ"ו, וספרו יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תצ"ב
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 495 אורחים