סידורי תפילה בני זמננו ודיוקם

[שבטיישראל]

התוכנית (עכ"פ עוד לפני שבועיים) היה להו"ל המחזור של יו"כ עוד לשנה זו

[גימפעל]

המהדורה הראשונה יש בה טעויות שתוקנו במהדורה השנייה,
המחזור על יו"כ עדיין לא יצא לשנה זו.

תיקון טעות,
דיברתי עם מעמד מחזור זה ולדעתו זה יצא ליו"כ תשע"ז הבעל"ט.

[משולש]

המהדורה הראשונה יש בה טעויות שתוקנו במהדורה השנייה,
המחזור על יו"כ עדיין לא יצא לשנה זו.

תיקון טעות,
דיברתי עם מעמד מחזור זה ולדעתו זה יצא ליו"כ תשע"ז הבעל"ט.

יצא בשבוע שעבר:

[משולש]

קונטרס שמבאר את המכשולות הרבים המצויים בסידור "איש מצליח" והנגררים אחריו (כולל סליחות ליטא אשכול שהוגהו על ידו).

[לעומקו של דבר]

סידור עליות אליהו, קצת מציק שהרבה מהתיקונים וההערות נמצאים גם למעלה בתוך הטקסט וגם למטה ב"מסורת התפילה". כפילות משונה.

[לעומקו של דבר]

שאלה:
בהקדמת עליות אליהו מודים למאיר מדן המגיה של תנ"ך קורן, ובכדי לשבחו (ואת"ל כדי להתנצל בבחי' מה לקורן בבית סידור חרדי?!), מספרים עליו שפעם היה סידור נפוץ אחד שרצה לשנות בברכת תפילין להניח בפתח ע"פ הדקדוק, ואמר להם מדן "יבטלו אלף דקדוקים ולא יבטל סעיף אחד בשו"ע" שם כתוב שהה' קמוצה, והשפיע עליהם עד ששבו מדרכם זו.
(לא נמצא בהמד' המקוצצת שבאוצר)
איזה סידור זה? האם זה סידור רינת ישראל? (סתם ניחוש).

[מה שנכון נכון]

איזה סידור זה?

ע"פ הזכור לי של ד' גולדשמידט.

[יונת אלם]

מתוך שלל הסדורים שיש כיום יש מעלה גדולה לסדור תפילת יוסף
שמלבד הדקדוקים בו וההלכות המובאות בו
ישנם באורי מילים לא ארוכים מדי אך מוסברים היטב
וזה מיחד אותו על פני סדורים רבים

[גל של אגוזים]

ראיתי בהרבה סידורים (ולמרבה פליאתי גם במקצת חומשים) ששינו הניקוד ג"פ בשירת הים (או מקצתן)

וַאֲרֹמְמֶנְהוּ במקום וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ

צָלְלוּ במקום צָלֲלוּ

כּוֹנְנוּ במקום כּוֹנֲנוּ

ובאמת רוב העולם אכן מבטאים חטפים אלו כשב"א נע (ועל זה צריך לידון באשכול הדקדוק, וכבר העלה מישהו הגליון תורת החטפים ועיינתי מקופיא ולא מצאתי מרגוע), אבל מ"מ צ"ב למה שינו זה בדפוס, הרי יש עוד הרבה מקומות שמבטאים כן במקום חטף, ובפרט כשמדובר בפסוקים.

כתבתי 'רוב העולם' כי שמעתי שהיעקעס אכן מבטאים פת"ח בצללו

[אפרקסתא דעניא]

מי ששינה זה רוו"ה שבעקבותיו הדפיסו כך בסידורים. הניקוד המקורי הוא שוו"א, שכדי לציין שהוא נע הדפיסו ברעדלהיים חטף.

אמנם בצללו כ"ה בכת"י לנינגרד, אך לא בכוננו ובארוממנהו.

[אישצפת]

ניקוד הנזכרים בחטף פתח מופיע כבר בכתר ארם צובא ובסידור רבי שבתי סופר ועוד. וזהו כלל של ב' דומות הסמוכות ינקדו הראשונה בחטף. אולם ברוב הספרים העתיקים אינו נקוד בחטף כי אם בשוא לבדו.

[אפרקסתא דעניא]

יש על זה עדות של ר"י ספיר? הרי אין כא"צ לשירת הים.

[יוצא פוניבז']

אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

(174.7 KiB) הורד 262 פעמים

[גל של אגוזים]

אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

ועל זה כבר כתבתי לעיל

(וכבר העלה מישהו הגליון תורת החטפים ועיינתי מקופיא ולא מצאתי מרגוע)

הסיבה שלא מצאתי מרגוע הוא כי באין-ספור מקומות (בק"ש: וַעֲבַדְתֶּם, וְהָאֲדָמָה, וַאֲבַדְתֶּם, ועוד) נקרא כפתח, ולא נתבאר החילוק.

[אפרקסתא דעניא]

אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

ועל זה כבר כתבתי לעיל

(וכבר העלה מישהו הגליון תורת החטפים ועיינתי מקופיא ולא מצאתי מרגוע)

הסיבה שלא מצאתי מרגוע הוא כי באין-ספור מקומות (בק"ש: וַעֲבַדְתֶּם, וְהָאֲדָמָה, וַאֲבַדְתֶּם, ועוד) נקרא כפתח, ולא נתבאר החילוק.

החילוק פשוט. הגרוניות אינן מקבלות שוו"א נע, ולכן התנועה מתדמה לתנועה הסמוכה. ע"פ רוב פתח, לפעמים סגול, ונדיר שלקמץ.

[אישצפת]

אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

זכור לי שמנהג התימנים לנקד ולקרא בפרק א' בתהלים אשרי האיש שי"ן דאשרי בחטף פתח למרות שאינם משתמשים בחטף לסמן שוא נע.

[גל של אגוזים]

ייש"כ לכולם על התגובות מאירות עינים

ואיך נוהגים לקרוא החי"ת של אחר/אחרי שבדר"כ מנוקד בחטף פתח? ונמצא גם בק"ש

[גל של אגוזים]

קונטרס שמבאר את המכשולות הרבים המצויים בסידור "איש מצליח" והנגררים אחריו (כולל סליחות ליטא אשכול שהוגהו על ידו).

עי' מה שכתבתי כאן

[לבי במערב]

. . ואיך נוהגים לקרוא החי"ת של אחר/אחרי שבדר"כ מנוקד בחטף פתח? ונמצא גם בק"ש

בפת"ח כמובן, שהרי מאותיות הגרון היא.

[גל של אגוזים]

. . ואיך נוהגים לקרוא החי"ת של אחר/אחרי שבדר"כ מנוקד בחטף פתח? ונמצא גם בק"ש

בפת"ח כמובן, שהרי מאותיות הגרון היא.

ייש"כ, כן אני נוהג ב"ה אבל ראיתי לרבים וכן שלימים שאומרים בשו"א נע, וילמדו טועים בינה.

[יוצא פוניבז']

אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

זכור לי שמנהג התימנים לנקד ולקרא בפרק א' בתהלים אשרי האיש שי"ן דאשרי בחטף פתח למרות שאינם משתמשים בחטף לסמן שוא נע.

מנהג התימנים לקרוא שוא נע כחטף פתח (בדר"כ)

[אישצפת]

אכן כ"ה בעדות ספיר.
אך כבר כתבו שהחטף בא לסימן להניע את השוא, שלפי מנהגם נקרא כחטף פתח.

תורת הקורא מאמר החטפים.pdf

זכור לי שמנהג התימנים לנקד ולקרא בפרק א' בתהלים אשרי האיש שי"ן דאשרי בחטף פתח למרות שאינם משתמשים בחטף לסמן שוא נע.

מנהג התימנים לקרוא שוא נע כחטף פתח (בדר"כ)

אז לשם מה ניקדוה בחטף פתח ואת השאר בשוא לבדו?

[אישצפת]

למען העמיד דברים על דיוקם.
כעת בדקתי ובספרי התימנים אין ש' דאשרי חטופה רק בגעיא וז"ל מהרי"ץ בחלק הדקדוק: "אַשְרֵי, האל"ף הועמד בגעיא כדי להניע השוא שבשי"ן, וגם שמו געיא בשי"ן עם השוא כדי שתהיה קריאתו נוטה לפתח. וכ"כ המדקדקים, ועיין ערוגת הבשם די"ו ע"א. ודע שארבעה הן אשרי שמועמדות בשתי געיות עפ"י המסורה"
מ"מ בזכרוני מונח שראיתי מסורת כזאת באיזהו מקומ'ן כנראה לא שלבני תימן. ואי"ה אציגנו כשאמצאנו.

[אישצפת]

לעת עתה אסתפק במה שכתב הגאון הנאמ"ן שליט"א בספרו אמת קנה על התהלים עמוד 19 שבדפוס קדמון משנת ש' לערך הדפיסו השי"ן בשו"א פתח.
באותו עמוד כתב שם על מנהג ג'רבא לקרא לשונות ברכה וב' אותיות הדומות שהראשונה בשו"א לקרותן כחטף פתח (בשונה משו"א נע).

[לבי במערב]

כבר נודעו בשערים דברי הרב 'מנחת שי' בזה (ר"פ לך):

ואברכה מברכיך.
. . מצאתי כתוב בנוס'חא כ'תב י'ד מסֹרה, וזה לשונו: 'כל לשון ברכה דטעם בבי"ת - נקראת לעולם הרי"ש בשוא בלא פתח, כמו "וְיִתְבָּרְכוּ בו"; וכל לשון ברכה דטעם בכ"ף - לעולם נקראת הרי"ש בשוא ופתח, כגון "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ" וכל דומים להון, בר מן חד: "ולעליא (ולעלאה ק') בַּרְכֵית"', עכ"ל. וכן כתב ר' אלי' המדקדק בפ' שירה, ובעל לוית חן בפ' ח' מהשער השני.
וכן כתב גם בלשון אכילה כשהטעם בלמ"ד, כמו "בעצבון תאכלנה", וכמ"ש שם.
וכן במלה שיש בה שתי אותיות דומות, והראשונה ראויה להנקד בשוא - אז תנקד בחטף, כמו "רִבֲבוֹת אלפי ישראל"; וכן "בְּהַרֲרָם שעיר" לפי מקצת ספרים, כמו שכתב ר' אלי' בספר הרכבה אות הבי"ת במלה זו.
וכתבו, שיש מהן יוצאים מן הכלל.
וב'מכלול' (דף צד) כתב, ז"ל: 'ופעמים יבארו שתיהן, אעפ"י שתקדים להם תנועה קטנה - אבל ישימו מאריך עם הת'נועה ק'טנה, ובאות הראשונה מן הדומות שוא ופתח; כמ"ש במזמור י"ז "על ממתים", ובפ' בהעלותך על מלת "רבבות"'.

ואנכי לא ידעתי איזה יכשר - הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים, שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן, תבא עליו ברכה:

[תבא]

בסידור וילנא- בברכת 'אהבה רבה' במילים 'לאהבה וליראה את שמך', השמיטו את המילה 'את', האם יש מקור או סיבה לזה?

[עקבי]

בסידור וילנא- בברכת 'אהבה רבה' במילים 'לאהבה וליראה את שמך', השמיטו את המילה 'את', האם יש מקור או סיבה לזה?

בדרך כלל ווילנא נמשך אחר עבודת ישראל. המילה 'את' נשמטה גם בסדור דרך שיח השדה מר"ע ור"א ובסדור שפה ברורה מרוו"ה. וכן הוא בפסוק (תהלים פו:יא). וכן עם השמטתו, מספר המילים מתאים לאחת הדעות ברוקח (גם לאחר הוספת מילה 'ותלמדנו'). אבל ברוב הסידורים לא השמיטה כפי שהיא ברוב כתבי היד (כפי מה שבדקתי) ובכל הדפוסים הישנים (כמודמני כ"כ באזור אליהו). [רשום אצלי עוד דפוס אחד שהשמיט אותה (יד כל בו תפ"ז) ו-4 כתבי יד (מתוך לפחות 36 כתבי יד) שמשמיטים אותה.]

[תבא]

בסידור וילנא- בברכת 'אהבה רבה' במילים 'לאהבה וליראה את שמך', השמיטו את המילה 'את', האם יש מקור או סיבה לזה?

בדרך כלל ווילנא נמשך אחר עבודת ישראל. המילה 'את' נשמטה גם בסדור דרך שיח השדה מר"ע ור"א ובסדור שפה ברורה מרוו"ה. וכן הוא בפסוק (תהלים פו:יא). וכן עם השמטתו, מספר המילים מתאים לאחת הדעות ברוקח (גם לאחר הוספת מילה 'ותלמדנו'). אבל ברוב הסידורים לא השמיטה כפי שהיא ברוב כתבי היד (כפי מה שבדקתי) ובכל הדפוסים הישנים (כמודמני כ"כ באזור אליהו). [רשום אצלי עוד דפוס אחד שהשמיט אותה (יד כל בו תפ"ז) ו-4 כתבי יד (מתוך לפחות 36 כתבי יד) שמשמיטים אותה.]

יישר כח על התשובה המפורטת.