אילו כתבי האר"י ז"ל עמדו לפני המגן אברהם?

[הוגה]

פעמים רבות מובא במגן אברהם "כתבים"; "כונות", וכיוצ"ב. כשכוונתו לכתבי האריז"ל.
ומשם ואילך לשאר הפוסקים.

השאלה, מה הם מקורותיו של המ"א? אילו כתבי האר"י נדפסו בזמנו שאליהם כוונתו?

בש"ע מכון ירושלים צויין כמה פעמים לפרי עץ חיים ולשער הכוונות,
אבל כמדומה שפע"ח ושעה"כ נדפסו בכלל אחרי זמנו של המ"א, א"כ מנין מקורותיו?

בתודה מראש

[איש_ספר]

ספר הכונות ישן (לעיתים נזכר: סכ"י) שהביא לבית הדפוס ר"מ טרינקי נדפס לראשונה בונציה ש"פ. הספר י"ל מחדש לפני שנים מספר ע"י מכון שובי נפשי של הרב מנצור.
(אין להחליפו בספר כונות ישן שי"ל ע"י אהבת שלום לפני כמה שנים, שהוא ספר שהיה גנוז עד עתה בכתב יד, והוא מהמהדורות המוקדמות ביותר שנערכו ע"י ר"א פנצירי מדמשק]

[הוגה]

תודה רבה!
אכן מצאתי שם, כמה דברים שהמ"א כותב בשם "כוונות".

אבל כשכותב "כתבים" למה כוונתו?
חיפשתי בספר הכונות הישן הנ"ל, דבר שהמ"א מביא בשם "כתבים", ולא מצאתי.
ועי' ג"כ מ"א סי' ח' ס"ק ו': "וכתוב בכתבים... ובכוונות הגירסא....", משמע שהם שני ספרים.

[הוגה]

כהמשך לדברי למעלה,
ראיתי עכשיו באוצר "שלחן ערוך האר"י ז"ל" דפו"ר, קרקוב ת"ך,
האם יתכן שלזה קורא המגן אברהם "כתבים"?
כמו"כ, מה הם מקורותיו של הש"ע הנ"ל?

(עריכה: אח"כ ראיתי שנתבררה כל הסוגיא של כתבי האר"י בספר המושלם 'קבלת האר"י', ושם מבואר מה הן המקורות של 'ספר הכוונות', ומה הן המקורות של 'שלחן ערוך האר"י', עיין שם באורך ותשו"ח לו).

[רבטוב]

מקורו הי' מהכנסת הגדולה ומשיירי כנה''ג לא ממקורות הכת''י.

[הוגה]

מקורו הי' מהכנסת הגדולה ומשיירי כנה''ג לא ממקורות הכת''י.

ברצינות?
נכון שהמ"א השתמש המון בכנה"ג כידוע, אבל, וכי לכנה"ג היו בכלל כתבי האר"י? לא ידוע לי.

[איש_ספר]

המג"א השתמש גם בעמק המלך.
באופן עקרוני יתכן מאד שהיו לו גם העתקות של כת"י מפרע"ח. אבל בודאי שלא של שמונה שערים כי הם כמעט לא היו מצויים אצל אשכנזים.
במקו"א ראיתי למי שכותב שכונתו לכתבי יד מהעתקות רמ"ע מפאנו אבל א"י מה מקור קביעה זו.
ואולי כדאי להסתכל במבוא של סכ"י ישן של שובי נפשי אם התייחסו לנקודה זו.

[רבטוב]

המג"א השתמש גם בעמק המלך.
באופן עקרוני יתכן מאד שהיו לו גם העתקות של כת"י מפרע"ח. אבל בודאי שלא של שמונה שערים כי הם כמעט לא היו מצויים אצל אשכנזים.
במקו"א ראיתי למי שכותב שכונתו לכתבי יד מהעתקות רמ"ע מפאנו אבל א"י מה מקור קביעה זו.
ואולי כדאי להסתכל במבוא של סכ"י ישן של שובי נפשי אם התייחסו לנקודה זו.

שמועה זו היא .כי כתבי הרמ''ע הסתובבו באירופה כידוע .עיין במבוא של הרה''ר הר''י ניסים על שו''ת הרב''ך שיצא לאור בשנת תש''ל בי''ם . ודש בזה הרבה בנו המפורסם לשבח ולתהילה
ר' מאיר בניהו בכתביו .והרמ''ז הוא זה שניפה את קבלת האריה''ק מקבלת הרמ''ק .

[בריושמא]

תמהני מדוע צריכים תלמידי חכמים לסבור סברות ולנחש עובדות היסטוריות כאשר הן מבוררות.
א. שמונה שערים, ושער התפלה ושער הכוונות בכלל, לא הגיעו לאשכנז ולפולין כלל. מאומה. לא בשנים ההן ולא בשנים שלאחר מכן.
ב. עריכתו של פרי עץ חיים הסתיימה בשנים ת"י-תי"א, והעתקות שלו לא הגיעו אל המגן אברהם.
ג. כוונות שהביא מגן אברהם אינן מכתבי הרמ"ע מפאנו.
ד. בספר עמק המלך אין כוונות תפילה אלא סדר האצילות.
ה. כך נכתב בספר קבלת האר"י, עמ' 753:

חשיבות רבה נודעת לשולחן ערוך האר"י כי ממנו הגיעו מנהגי האר"י אל ספרי ההלכה.
ר' אברהם הלוי גומבינר, שכתב את הפירוש מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים, נטל משולחן ערוך האר"י הלכות ומנהגים רבים וכללם בספרו, וכך נקבעו הם להלכה. בעקבות ר"א גומבינר וספרו מגן אברהם הלכו פוסקים נוספים, וכך יצאו מנהגים אחדים של האר"י מתחומם של המקובלים והיו לנחלת הכלל ולמנהגים שהציבור כולו כרוך אחריהם.
ר"א גומבינר אינו מזכיר את הספר שולחן ערוך האר"י בשם זה אלא מכנהו בשם סתמי: 'כתבים'. בדיקת הציטוטים שר"א גומבינר מביא מן ה'כתבים' מראה בבירור שלספר שולחן ערוך האר"י נתכוון. נביא כאן דוגמה אחת בלבד שתלמד על הכלל כולו.
וכתוב בכתבים, האר"י לא היה מקפיד בלבישת הטלית לשום תמיד על צד א' כמו שנוהגין הרבה. ובכוונ' הגירסה, האר"י לא היה מקפיד לשום תמיד צד א' על הראש כמו שנוהגין הרבה.
ר"א גומבינר מביא את מנהג האר"י בלבישת הטלית על פי שני מקורות: 'כתבים' ו'כוונות'. הוא מצטט את שני הנוסחים בדיוק נמרץ, אף שאין ביניהם הבדל של תוכן. עובדה זו נותנת בידינו את היכולת לזהות את ה'כתבים' בביטחון גמור  הנוסח המצוטט בספר מגן אברהם מן ה'כתבים' מתאים בדיוק לנוסח שנמצא ב'שולחן ערוך האר"י', הלכות ציצית, סעיף כ.
[1054] דפוס, שלחן ערוך, חסר מקום ושנה [פראג?, ת"ך לערך], [עו] דפים.

[איש_ספר]

תודה רבה על התשובה המלאה!

המג"א השתמש גם בעמק המלך

ד. בספר עמק המלך אין כוונות תפילה אלא סדר האצילות.

אמת. אבל המג"א אכן השתמש בספר בכמה מקומות, גם לגבי נוסח ומנהג: ראה סימן ד ס"ק טו שלא לישן - ובכתבים אי' שלא לישן ביום, ועסי' רל"א ס"א ובעמק המלך מביא שבשבת יש לישן ביום. ובסי' ר"צ: סי' רל"ו ס"ק ד : המלך בכבודו - בס' עמק המלך קורא תגר על האומרים המולך בכבודו וכו' רק י"ל המלך וכו'.

באופן עקרוני יתכן מאד שהיו לו גם העתקות של כת"י מפרע"ח.

ב. עריכתו של פרי עץ חיים הסתיימה בשנים ת"י-תי"א, והעתקות שלו לא הגיעו אל המגן אברהם.

אם פרע"ח נחתם בת"י מנין הבטחון שלא ראהו מג"א שנפטר בתמ"ג?

הנוסח המצוטט בספר מגן אברהם מן ה'כתבים' מתאים בדיוק לנוסח שנמצא ב'שולחן ערוך האר"י', הלכות ציצית, סעיף כ.

תודה על ההבהרה לגבי 'כתבים' ומה לגבי 'כוונות', האם אכן כונתו לספר הכונות של ר' משה טריניקי כמו שכתבתי?

[בריושמא]

א. יפה כתב אישספר על עמק המלך שהובא במגן אברהם.

ב. נכון הוא שר' אברהם אבלי גומבינר נפטר בשנת תמ"ג, ואם כן ייתכן שהעתקות של פרי עץ חיים יגיעו אליו.
אבל כתיבתו של ספר מגן אברהם נסתיימה שתים עשרה שנים קודם לכן, ובשנת תל"א כבר היה מוכן לדפוס.
בעשרים השנים הראשונות שלאחר עריכתו של ספר פרי עץ חיים, ת"י - ת"ל,
לא נפוצו העתקות של פרי עץ חיים, והספר לא נודע עוד בקהל, ומשום כך לא הגיע אל המגן אברהם.

ג. לכאורה פשוט והסברה נותנת שספר הכוונות שנדפס בוונציה ש"פ ובהענא שפ"ד היה בידיו של המגן אברהם, וממנו נטל לתוך ספרו.
אלא שהנוסח שהוא מביא מתוך 'כוונות' אינו מתאים לנוסח שנמצא בספר הכוונות הנ"ל.
משום כך שתקתי ולא כתבתי מאומה.
כנראה היה בידיו ספר כוונות בכתב יד, שאינני יודע מהו, אבל זו סברה ותו לא.

[שבטיישראל]

בדרך אגב, האם כבר נדפס מהדורה חדשה של שו"ע האריז"ל ?
(משום מה ספר זו כמעט ואינו נפוץ בימינו)

[היא שיחתי]

יש שו"ע האריז"ל המדוייק בהוצאת פלדהיים
אבל אינני יודע אם זה אותו ספר

[הוגה]

תודה רבה לכל העוזרים והמסייעים!
תבורכו

ה. כך נכתב בספר קבלת האר"י, עמ' 753:
וכתוב בכתבים, האר"י לא היה מקפיד בלבישת הטלית לשום תמיד על צד א' כמו שנוהגין הרבה. ובכוונ' הגירסה, האר"י לא היה מקפיד לשום תמיד צד א' על הראש כמו שנוהגין הרבה.
ר"א גומבינר מביא את מנהג האר"י בלבישת הטלית על פי שני מקורות: 'כתבים' ו'כוונות'. הוא מצטט את שני הנוסחים בדיוק נמרץ, אף שאין ביניהם הבדל של תוכן.

למה לו להמ"א לצטט שני נוסחים אע"פ שאין ביניהם הבדל של תוכן?! -
עיי"ש במחצית השקל, שלגירסת ה"כתבים" אכן היה מקפיד שהחלק עם הסימן יהיה דוקא למעלה ולא למטה, אלא שלא היה מקפיד בצד, שלפעמים צד החיצון כלפי פנים ופעמים להיפוך. משא"כ לגירסת ה"כוונות" לא היה מקפיד שהחלק עם הסימן יהיה דוקא למעלה אלא אפי' למטה. (ויצויין, שכ"ה ג"כ בנוסחת שעה"כ שלפנינו).

ג. לכאורה פשוט והסברה נותנת שספר הכוונות שנדפס בוונציה ש"פ ובהענא שפ"ד היה בידיו של המגן אברהם, וממנו נטל לתוך ספרו.
אלא שהנוסח שהוא מביא מתוך 'כוונות' אינו מתאים לנוסח שנמצא בספר הכוונות הנ"ל.משום כך שתקתי ולא כתבתי מאומה.

אשמח אם תוכל לפרט, היכן ראית שהנוסח שהמ"א מביא בשם כוונות אינו מתאים לנוסח שנמצא בספר הכוונות וונציה ש"פ הנ"ל?
אדרבה, במקרה אחד הנ"ל, של הטלית, אכן הדבר שהמ"א מצטט בשם "כוונות" אכן מופיע בספר הכוונות, וכנ"ל?
(וכמובן צריך לקחת בחשבון שהמ"א אינו חייב תמיד לצטט לשונות כצורתם, אלא יש לבחון בעיקר ע"פ תוכן הדברים).

[הוגה]

בדקתי עכשיו בכמה מקומות (מלבד הנ"ל), אם בדברי מ"א "כוונות" כוונתו אכן ל"ספר הכונות" של הר"מ טרינקי, ונציה ש"פ [אח"כ דף על דף הנאו שפ"ד, ועפ"ז קושטא ת"ף - נמצא באוצה"ח], ולבנתיים נראה שאכן לזה כוונתו.

מגן אברהם ריש סימן מו: "קודם תפלת שחרית יקבל עליו מ"ע של ואהבת לרעך כמוך [הכוונות]" - ומופיע שם בדף ג' ע"א.
מ"א ריש סימן רע"ד: "טוב לנשק ידי אמו בליל שבת, הכוונות - ומופיע שם בדף הנ"ל.
מ"א סימן כה ס"ק כ"ח: "ובכוונות איתא האר"י לא חלץ עד שאמר ע"כ נקוה לך וכו'." - ומופיע שם שם.
מ"א סי' י"א ס"ק י"ג: "והב"ח כתב דבטלית קטן יעשה ב' נקבים דבזה לא מיחזי כיוהרא כיון שאינו נראה לכל וכ"כ בכוונות שהאר"י נהג כן" - ומופיע שם ה' ע"ב.

[בריושמא]

אם 'כמובן צריך לקחת בחשבון שהמ"א אינו חייב תמיד לצטט לשונות כצורתם, אלא יש לבחון בעיקר ע"פ תוכן הדברים',
הרי שנפל כל הבניין ואין כל ראיה מדבריו, שהרי אינו חייב לצטט בדיוק ועל כן יכול להיות שמקור הדברים הוא מספר אחר וכו' כו'.
אם הלשון מדויקת - יש הוכחה, אם הלשון דומה בערך - אין הוכחה.

[שלום ואמת]

נכון הוא שר' אברהם אבלי גומבינר נפטר בשנת תמ"ג

מבלי להכנס לנושא האשכול, רציתי רק זאת לדעת מנין לו למר 'בריושמא' הוודאות שהוא נפטר בשנת תמ"ג. לפי הידוע לי, הדבר מוטל בוויכוח וללא מסקנות ברורות בין ההיסטוריונים.

וכן ראיתי לפחות שלשה שיטות על תאריך פטירתו. ג' תשרי, ט' תשרי, ב' תמוז.
וגם בענין שנת לידתו, יש דעות שונות.
אדרבא. אולי יהיה כאן מישהו שיוכל לעשות סדר בכל הבלבולים הנ"ל.

שלו"ם - ואמ"ת

[הוגה]

אדרבא. אולי יהיה כאן מישהו שיוכל לעשות סדר בכל הבלבולים הנ"ל.

אעתיק כאן מהנכתב ב'מפעל הביבליוגרפיה' אודותיו:

מספר מערכת ‬ 000311744
‫ שם ‬ ‫ אברהם אבלי בן חיים הלוי גומבינר ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום לידה: גומבין GABIN], אזור WARSZAW, פולין] ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום לידה: Gabin ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך לידה עברי: שצ"ה ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך לידה: [1635] ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום פטירה: קאליש KALISZ], פולין] ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום פטירה: Kalisz ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך פטירה עברי: ג תשרי תמ"ג ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך פטירה: [5.10.1682]. ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ לפי מקורות אחרים נולד בתאריך ל חשון שצ"ז [27.11.1636]. ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ ש’ קנביל, תולדות גדולי הוראה, וינא תרפ"ז, עמ’ 99-103 ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ א’ שטערן, מליצי אש, תשרי-מרחשון, ווראנוב תרצ"ג, דף כט-לא ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ י’ רובינשטיין, בתוך: תלפיות, א, תש"ך, עמ’ 447 ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ י"ד בית-הלחמי, תולדות יהודי קאליש, תל אביב תשכ"א, עמ’ 141-144 ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ צפונות, שנה ד גליון ב (יד), תשנ"ב, עמ’ עג.

אגב, לענין גוף האשכול, כיום אחר בדיקה רבה, ברור לי ללא כל ספק, ששתי המקורות המשמעותיים מהם שאב המ"א קבלת האר"י, הם;
א' - ספר הכוונות, וינציאה ש"פ, ר"מ טרינקי. מכנהו המגן אברהם "כוונות".
ב' - שלחן ערוך האר"י הנ"ל. מכנהו המ"א "כתבים".

ומהדירי ש"ע מכון ירושלים ציינו לשער הכוונות או לפרי עץ חיים וכיוצ"ב מטעמי נוחות וגישה בלבד.

[עושה חדשות]

שאלה אחרת:
ולמה יש ענינים שהוא מביא מהכתבים ויש שלא,
האם זה אומר שהוא פוסק להלכה רק את אלו שהוא מביא,
או שללמד על הכלל כולו יצא לנהוג כמו כל האמור בכתבים ובכוונות.

[עושה חדשות]

שאלה אחרת:
ולמה יש ענינים שהוא מביא מהכתבים ויש שלא,
האם זה אומר שהוא פוסק להלכה רק את אלו שהוא מביא, או שזה לא עקרוני,
או שללמד על הכלל כולו יצא לנהוג כמו כל האמור בכתבים ובכוונות.

אשמח לקבל תשובה, (מנומקת/מבוססת). זאת שאלה שאני נתקל בה הרבה.

[הוד_והדר]

אדרבא. אולי יהיה כאן מישהו שיוכל לעשות סדר בכל הבלבולים הנ"ל.

אעתיק כאן מהנכתב ב'מפעל הביבליוגרפיה' אודותיו:

מספר מערכת ‬ 000311744
‫ שם ‬ ‫ אברהם אבלי בן חיים הלוי גומבינר ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום לידה: גומבין GABIN], אזור WARSZAW, פולין] ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום לידה: Gabin ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך לידה עברי: שצ"ה ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך לידה: [1635] ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום פטירה: קאליש KALISZ], פולין] ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ מקום פטירה: Kalisz ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך פטירה עברי: ג תשרי תמ"ג ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ תאריך פטירה: [5.10.1682]. ‬
‫ מידע ביוג. ‬ ‫ לפי מקורות אחרים נולד בתאריך ל חשון שצ"ז [27.11.1636]. ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ ש’ קנביל, תולדות גדולי הוראה, וינא תרפ"ז, עמ’ 99-103 ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ א’ שטערן, מליצי אש, תשרי-מרחשון, ווראנוב תרצ"ג, דף כט-לא ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ י’ רובינשטיין, בתוך: תלפיות, א, תש"ך, עמ’ 447 ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ י"ד בית-הלחמי, תולדות יהודי קאליש, תל אביב תשכ"א, עמ’ 141-144 ‬
‫ מקור מידע ‬ ‫ צפונות, שנה ד גליון ב (יד), תשנ"ב, עמ’ עג.

אגב, לענין גוף האשכול, כיום אחר בדיקה רבה, ברור לי ללא כל ספק, ששתי המקורות המשמעותיים מהם שאב המ"א קבלת האר"י, הם;
א' - ספר הכוונות, וינציאה ש"פ, ר"מ טרינקי. מכנהו המגן אברהם "כוונות".
ב' - שלחן ערוך האר"י הנ"ל. מכנהו המ"א "כתבים".

ומהדירי ש"ע מכון ירושלים ציינו לשער הכוונות או לפרי עץ חיים וכיוצ"ב מטעמי נוחות וגישה בלבד.

דבר מובן מאליו שמצד אחד לציין לשעה"כ ולפרע"ח אינו נכון כי ספרים אלו לא היו לפני המג"א בכלל, ומצד שני ספר הכוונת ויניציאה אינו בנמצא היום ואינו נפוץ

[לעומקו של דבר]

שאלה אחרת:
ולמה יש ענינים שהוא מביא מהכתבים ויש שלא,
האם זה אומר שהוא פוסק להלכה רק את אלו שהוא מביא, או שזה לא עקרוני,
או שללמד על הכלל כולו יצא לנהוג כמו כל האמור בכתבים ובכוונות.

אשמח לקבל תשובה, (מנומקת/מבוססת). זאת שאלה שאני נתקל בה הרבה.

שאלה חשובה, וניתן להרחיבה בכל מקום. למשל, דינים שהאחרונים כותבים והמ"ב משמיט, וכו'.

[דרומי]

דוגמא נוספת בענין זה היא בשועה"ר, שמביא את רוב דברי המג"א, ולפעמים הוא משמיט פרט מסויים. ובדרך כלל רגילים הלומדים לדייק בזה דלא ס"ל הכי ולכן השמיט, אמנם פעם כתב האדמור מחבד - במענה למי שרצה להסיק מכך מסקנות למעשה - שקשה מאוד להכריע שאכן כך הוא

[דנני]

דוגמא נוספת בענין זה היא בשועה"ר, שמביא את רוב דברי המג"א, ולפעמים הוא משמיט פרט מסויים. ובדרך כלל רגילים הלומדים לדייק בזה דלא ס"ל הכי ולכן השמיט, אמנם פעם כתב האדמור מחבד - במענה למי שרצה להסיק מכך מסקנות למעשה - שקשה מאוד להכריע שאכן כך הוא

מי גילה לו שאינו דיוק?

[דרומי]

דיברו בזה בכמה מקומות והאריכו. איני זוכר כרגע היכן

[דרומי]

שוב ראיתי שיש מקומות שכן מדייק בזה. אך פעם ענה למישהו ש"צריך עיון גדול" אם אפשר לסמוך על זה למעשה. וראה בהמצו"ב ע' 65 ואילך כמה דוגמאות

[איש_ספר]

לא מצאתי אשכול מתאים יותר.

על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.

מצאתי משהו בהקשר לזה.

במשנה ביבמות, אין מעידין [על המת] אלא עד שלשה ימים. והרשב"א יצא לדון בדין ספק ג' ימים והניח בספק.

לגופו של דבר כתבו כמה מן האחרונים שהדבר תלוי בגירסאות חלוקות שיש במשנה, שאם כמו הגירסה של מעלה הרי שבספק אין מעידים, אבל יש גורסים: אין מעידין אחר ג' ימים, ולפי"ז בספק מעידים.

ובס' מראות הצובאות (כבר הובא כאן פרט מעניין, שהחיהרי"מ מנה אותו עם ג' גאוני ליטא שבלעדיהם לא יוציא פסק בדיני ערווה החמורה) כתב וז"ל

מראות הצובאות אבן העזר סימן יז ס"ק קי

שוב מצאתי בתשו' מוהרי"ט סי' ל"א, שכתב כן להדיא, אולם בסי' ל"ה, כתב דאין ספיקו של הרשב"א מוציא מידי ודאן של ר"ת והתוס' והרא"ש,ועוד לשון המשנה אינו כמו שהוא בנוסחת הרשב"א, ממה שמצאנו בויקרא רבה, עד ג' ימים תקפו של אבל למה, שצורת הפנים ניכרת, דתנן אין מעידין לאחר ג' ימים, וכן ראינו במשניות המוגהות ממוהר"ר יוסף אשכנזי כנוסחה זו, וכ"ה בנוסחת הירושלמי בכל הספרים, וזו משמעה דבברי לאחר ג' ימים, הוא דאין מעידין, הא סתמא מעידין, וכו' ומה שהביא מנוסח המשניות המוגהות עפ"י מה"ר יוסף אשכנזי, לא ידעתי מה ראיה היא זאת, אחר שהרשב"א עצמו מביא חלופי גרסאות בלשון המשנה, ולא הכריע, א"כ מאן ספין ומאן חשיב להכריע בין הנוסחאות, וכי רבי לא שנה, חייא מנין לו, ונראה שט"ס הוא במוהרי"ט, וצ"ל במשניות המוגהות ממו"ה יצחק אשכנזי, והוא הרב הקדוש האלד' מוהר"י לוריא זצללה"ה, די רוח אלהין קדישין ביה להכריע, וכ"מ בתשו' ב"מ סי' כ"ו שם העתיק דברי מוהרי"ט וכתב להדיא כן

לגופו של דבר, פשוט, וכמו שהעירו באוצה"פ, שאין הכוונה לאר"י אלא לר' יוסף אשכנזי "התנא". ומ"מ מעניין לראות איך גירסה המיוחסת לאר"י מכריעה אצלו.
ולא עמדתי על ההפניה לשו"ת ב"מ.

[עקביה]

על כוחו של האריא"ל בנגלה,

viewtopic.php?t=27310#p279932

[זאינץ]

על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.

עיין בטעמי המצוות פרשת ואתחנן צג ב׳ שהיה מזיע מעומק עיונו בעת לומדו בנגלה והיה מפרש כל הלכה בשבע דרכים.

[עניו כמשה]

על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.

עיין בטעמי המצוות פרשת ואתחנן צג ב׳ שהיה מזיע מעומק עיונו בעת לומדו בנגלה והיה מפרש כל הלכה בשבע דרכים.

איפה המאמר נמצא ואם אפשר להביאו לכאן

[זאינץ]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=169

[יבנה]

על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.

עיין בטעמי המצוות פרשת ואתחנן צג ב׳ שהיה מזיע מעומק עיונו בעת לומדו בנגלה והיה מפרש כל הלכה בשבע דרכים.

איפה המאמר נמצא ואם אפשר להביאו לכאן

http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _69_80.pdf מעמ' 507

[בריושמא]

הרב הוד והדר הביא ציטוטים מספר מגן אברהם, באשכול סמוך:
viewtopic.php?f=17&t=65545

ציטוטים אלה אינם נמצאים בספר הכוונות שנדפס בוונציה ש"פ ובשולחן ערוך האר"י.
הם נמצאים בשער היחודים שנדפס בקארעץ.
שער היחודים הוא
פרי עץ חיים, ענף רביעי, שער הנבואה ורוח הקודש ויחודים.
פרי עץ חיים נעתק בכתבי יד, לפני הגיעו אל הדפוס בקארעץ.
ראה קבלת האר"י, כרך שני, פרק יט, סעיף פח, עמ' 651.
נראה כי ר' אברהם גומבינר החזיק בידו כתב יד ובו העתקה של פרי עץ חיים, ומשם ציטט את המשפט על ההליכה לבית הקברות.
בעקבות הציטוטים הללו אני חוזר בי מהקביעה - שכתבתי בתחילת אשכול זה - כי פרי עץ חיים לא הגיע אל מגן אברהם.
אלא אם כן יימצא מחר חיבור אחר שהוא המקור לדברי מגן אברהם בסי' תקנ"ט ובסי' תקפ"א.