כניסת כה"ג לקה"ק בכל עת עם הקרבנות האמורים באחרי-מות?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:23 pm

י,א ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם.

א) והנה בתחילת פרשת אחרי מות כתיב (טז,א-ג) וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימתו...דבר אל אהרן ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת: בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה.

והנה רש"י העתיק מדברי התו"כ, מה ת"ל אחרי מות שני בני אהרן, היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל, לחולה שנכנס אצלו רופא, אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו, אל תאכל וכו' שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זירזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן. וכן שנה רש"י ענין זה להלן: ואל יבא - שלא ימות כדרך שמתו בניו.

והציווי לאהרן הוא שלא יכנס בכל עת אל הקודש אלא רק 'בזאת' דהיינו בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה, ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחדש (רש"י).

ולפי"ז באמת לא דמי כ"כ ענין האזהרה לאהרן למיתת בניו, שהרי בניו מתו על עצם הכניסה למקום זה והקטרת הקטורת לפני ה' , ואילו אהרן אינו מוזהר כאן רק על עצם הכניסה שלא יבוא בכל עת, אלא שגם כאשר הוא נכנס ביום הכיפורים יבוא רק בפר ואיל ויעשה ככל סדר העבודה האמור בפרשה.

ויש לדחוק, דמ"מ שם האיסור וענינו אחד הוא, איסור הכניסה והקטרת הקטורת באופן אשר לא ציוה ה'.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:25 pm

ב) אולם שמעתי בזה מהג"ר אליהו דיסקין שליט"א, לפרש המקראות כאן יותר ע"פ פשוטו, וזה בהקדם כמה הקדמות בס"ד.

להלן טז,כג: ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם. וברש"י: ובא אהרן...אמרו רבותינו שאין זה מקומו של מקרא זה ונתנו טעם לדבריהם במס' יומא ואמרו, כל הפרשה כולה אמור על הסדר, חוץ מביאה זו, שהיא אחר עשיית עולתו ועולת העם וכו'.

וצ"ב למה באמת לא נסדרו הפסוקים בסדר נכון, אחר שכן הוא מעכב בסדר העבודה.

ובספר חכמת אדם סוף הל' אבילות הביא ששמע בשם רבינו הגר"א, דהנה במד"ר שם סוף פרשה כא איתא: א"ר יודן בר סימן צער גדול וכו' ואל יבוא בכל עת, יש עת לשבעה שנים ויש עת לשבעים שנים וכו', א"ל הקב"ה לא עת לשנה ולא לז' שנים וכו' אלא בכל שעה שהוא רוצה לכנוס יכנוס רק שיכנס בסדר הזה, עכ"ל.

משמע מזה שדוקא שאר כהנים גדולים אסורים לכנוס לקדשי קדשים אלא ביום הכיפורים, אבל אהרן היה מותר לכנוס בכל שעה ושעה רק שיכנוס בסדר העבודה שנאמר בפרשה זו. ולפי"ז התורה דקדקה בסדר, שהרי הטעם שאמרו בגמ' דקרא דובא אהרן הוא שלא כסדר הוא משום דגמירי דכהן גדול ביום הכיפורים בעי ה' טבילות וי' קידושין מהלכה למשה מסיני, ואי כסדר שסידרן הכתוב לא משכחת לה אלא ג' כמבואר ברש"י. אכן כל ההלכה למשה מסיני היא רק ביוה"כ, אבל כשירצה אהרן לעבוד בשאר ימות השנה לא גמירי הלכתא, וא"כ באמת אינו אלא ג' ועובד כסדר האמור בפרשה, וא"כ הפס' ובא אהרן נכתב כסדר משום אהרן בשאר ימות השנה, עד כאן דברי הגאון ותורת אמת היתה בפיהו, עכ"ד החכ"א שם, ויעו"ש מה שהוסיף עוד לבאר לפי האמור.

וכן הובא בשם הגר"א בספר גביע גביעי הכסף לתלמידו הג"ר בנימין ריבלין, ושם המתיק עוד לפי"ז בפשט הפרשה, שלא נזכר בכל הפרשה כולה כי אם אהרן, בזאת יבא אהרן, והקריב אהרן וכיו"ב, עד סוף הפרשה בפס' כט: וכיפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא ידיו לכהן, ואח"כ בפס' לב: והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה, דזה מוסב על הסיפא, כלומר, דרק 'לכם' דהיינו לכהנים גדולים לדורות אחת בשנה, אבל לאהרן הכהן מותר לו ליכנס כסדר הזה כל השנה.

והוסיף לבאר עוד לפי"ז הא דאיתא ביומא ע,ב ד'איל אחד האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים', ויפלא להאי מ"ד למה נכתב כאן מחומש הפקודים רק איל זה בלבד ולא שאר הקרבנות האמורים שם כגון שבעה כבשים ושארי דברים. אולם לפי האמור דמיירי הכא באהרן הכהן כל ימות השנה, הרי לדידיה לא הוצרכו כל המוספים כל השנה אלא איל זה, וזה מתוק מדבש .

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:25 pm

ג) ובספר משך חכמה הביא הדברים והוסיף בזה טעם לשבח, וז"ל:

ונתגלה לנו טעמו ע"פ מש"כ הספורנו בסוף אמור, הא דכתוב בקטורת ובהטבה אהרן, משום שבאותן ארבעים שנה היה הענן שורה על המשכן יומם ולילה, וכמו שכתוב כי ענן ה' על המשכן יומם וכו', ולכן בעבודות שבהיכל ששם היה ענן ה' היה דינו אותן ארבעים שנה כמו ביום הכיפורים, שכתוב בו כי בענן אראה על הכפורת, ודפח"ח. ולכן כל אותן ארבעים שנה היה לו רשות ליכנס בסדר כזה כמו כהן גדול ביוה"כ, עכ"ד, ויעו"ש עוד.

ולפי דברי המש"ח עולה, כי לא היה זה דין מיוחד באהרן הכהן שיכנס בכל עת אל הקדש כאשר יעשה כסדר הזה אלא זה דין בכהן גדול בעת שהיו בני ישראל במדבר.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:26 pm

ד) והנה מבואר בדברי הראשונים שלבני אהרן בימי המילואים היה דין כהן גדול, ראה לשון הרמב"ן להלן (י,ו), וז"ל: והנה בני אהרן הכהנים המשוחים, אע"פ שהם כהנים הדיוטים עשה דינם בימי המילואים כדין משוח מלחמה לדורות שהוא אינו פורע ואינו פורם ולא מיטמא לקרובים ככהן גדול, אבל אינו מקריב אונן, וגם הם לא הקריבו באותו היום, ויעו"ש עוד שצידד הרמב"ן דיהיה זה כל ימיהם באלעזר ואיתמר בעבור שנמשחו בשמן המשחה.

וכן מבואר בדעת זקנים מבעלי התוס' להלן (י,ד) בביאור דברי התו"כ דילפינן מאלעזר ואיתמר דאין הכהנים נטמאים למתים. ותימה שהרי במקו"א מצינו בפירוש שהכהנים מוזהרים על טמא מת דכתיב לנפש לא יטמא בעמיו. ועוד, אלעזר ואיתמר כהנים הדיוטים היו ולמה לא נטמאו לאחיהם. אלא דמיירי בכהנים הדיוטים ביום משחתם דאין מטמאין לקרובים משום שיש להם דין כהנים גדולים, ויעו"ש שהביא משם הרב בכור שור שפירש בדין איסור הפריעה והפרימה כדברי הרמב"ן הנ"ל.

ולאחר כל ההקדמות הנ"ל נמצא דאמנם יכלו נדב ואביהוא הכהנים המשוחים ביום משחתם ליכנס לפני ה' ולהקטיר קטורת, ובאמת כל טעותם היה שלא עשו ככל הסדר הזה. ולפי"ז עולה יפה האזהרה לאהרן 'ואל יבא בכל עת אל הקדש...ולא ימות' - כדרך שמתו בניו בפשוטן של דברים, דאכן זה היה חטאם של בניו שנכנסו אל הקדש דהיינו היכל (ראה רש"י עירובין קה,א) ולא עשו כסדר הזה, ע"כ שמעתי מהגאון הנ"ל שליט"א.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:27 pm

ה) ומה מאוד יומתק לפי"ז לשון התרגום יונתן ריש אחרי: מן בתר דמיתו תרין בנוי דאהרן כהניא רברביא, דלא לחינם הדגיש בתחילת הענין, דאמנם בני אהרן דין כהנים גדולים היה להם באותה שעה, ודוק.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:28 pm

ו) ונראה עוד לבאר לפי"ז, דהנה בתחילת הפרשה (ט,א) כתיב: ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. ופירש"י: ולזקני ישראל - להשמיעם שע"פ הדיבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה ולא יאמרו מאליו נכנס.

ובשפתי חכמים הקשה, דהא בפר' צו (ח,ה) כתיב: ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה'. ופירש"י: דברים שתראו שאני עושה לפניכם ציוני הקב"ה לעשות ואל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה, ומה צריך להשמיעם שנית שעל פי הדיבור נכנס לשמש. ותירץ בשם הרא"ם, די"ל דהכא בא לאשמועינן שע"פ הדיבור נכנס לשמש אף בכהונה גדולה שהיא עבודה אחרת מעבודת כהן הדיוט.

ויש לבאר, דבאמת ביום זה היה עבודת כהן גדול, ולכן הוזקק משה רבינו לומר לזקני ישראל שגם הכהונה גדולה היא ע"פ ה', ראה להלן (ט,כג): ויבא משה ואהרן אל אהל מועד. ופירש"י: למה נכנסו, מצאתי בפר' מילואים בברייתא הנוספת על תורת כהנים שלנו, למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת וכו'. ויתכן דבאמת מחמת כניסה זו אל הקדש שהיא עבודת כהן גדול הורה משה את סדר העבודה של כהן גדול שנכנס כסדר הזה, ואמנם אהרן נכנס לאחר שעשה כסדר הזה, אבל בניו לא עשו כן.

ויתכן עוד, דזהו שקרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, דבאמת גם על בני אהרן נתן כאן דין כהונה גדולה ביום משחתם, ודוק .

ולפי"ז מוטעם מאוד, דבאמת גם קודם מיתת בני אהרן נאמרה האזהרה לאהרן שאל יכנס בכל עת ובכל עת שירצה ליכנס יעשה כסדר הזה, אלא שהוכפלה לו האזהרה לומר לו החומר הזה ד'לא ימות כדרך שמתו בניו', ודוק .

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 23, 2011 9:29 pm

יש לציין, שבספר הכתב והקבלה כתב שבדברי רש"י ריש פר' אחרי (טז,ג) מפורש להדיא שלא כדברי הגר"א, אלא שאין אהרן יכול לבוא אלא ביום הכיפורים.

וכן מפורש בדברי הרמב"ן (טז,לד) בביאור הא דכתיב שם: ויעש כאשר צוה ה' את משה, שקיים אהרן כל מה שנצטוה, ונזהר כל ימיו שלא יבא אל מבית לפרכת, זולתי ביום הכיפורים בקרבנותיו.

תולעת ספרים07

הדברים ידועים שדעת רש"י הוא שרק ביום הכיפורים הותר לאהרן להיכנס לקודש הקדשים וכפי שפירש בד"ה בזאת כי אם ביום הכיפורים, ודלא כדברי המדרש רבה (כ"א) כל השנה רשות וביוהכ"פ חובה.

ועל הקשר בין נדב ואביהו לבין הציווי שנצטווה עליה אהרן כבר הקשה בקיצו"מ שהרי נדב ואביהו מתו כי הורו הלכה וכו' וכמבואר כל זה בגמ' ולא מפני הקרבת קטורת וכדו', וראה רש"י שמיני י,ג ד"ה ועל פני שצדיקים היו. כמו"כ ראה ברש"י שם (י,ב) רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן. (עירובין סג,א)

והסטייפלר זיע"א בספרו ברכת פרץ האריך בכל זה ומיישב באופן נפלא.

משכיל אל דל

האם יש מאן-דאמר שכהן גדול יכול להכנס לקה"ק בכל עת עם הקרבנות האמורים באחרי-מות?
ודלא כרמב"ם ודלא כתוספתא בכלים?

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' אפריל 21, 2018 11:57 pm

עומד בזכרוני בשם הגאון באדרת אליהו בפרשתן [אחרי מות] שכתב שכסדר העבודה יכול להיכנס בכל עת אל הקודש.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » א' אפריל 22, 2018 12:23 am

משך חכמה ויקרא פרק טז
(ג) בזאת יבא אהרן (אל הקודש). במדרש (ויקרא רבה כא, ז). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לא כשם שאתה סבור, (לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם), אלא בכל שעה שהוא רוצה להיכנס יכנס, רק שיכנס בסדר הזה (עכ"ל המדרש). הנה בספר גביע הכסף הובא בשם הגר"א דפירושו פשוט, דאהרן היה יכול ליכנס תמיד בסדר הזה, רק שבניו לא היו רשאים רק ביום הכיפורים. ונתגלה לנו טעמו על פי מה שכתב הספורנו בסוף אמור, הא שכתוב בקטורת ובהטבה "אהרן", משום שבאותן ארבעים שנה היה הענן שורה על המשכן יומם ולילה, וכמו שכתוב (שמות מ, לח) "כי ענן ה' על המשכן יומם (ואש תהיה לילה בו"). ולכן בעבודות שבהיכל ששם היה ענן ה', היה דינו אותן ארבעים שנה כמו ביום הכיפורים, שכתוב בו "כי בענן אראה על הכפורת", ודברי פי חכם חן. ולכן כל אותן ארבעים שנה היה לו רשות להיכנס בסדר הזה כמו כהן גדול ביום הכיפורים. ולכן כתוב בסוף הפרשה (פסוק לד) "והיתה זאת לכם לחוקת עולם וכו' אחת בשנה וכו'" - שלדורות הוא רק ביום הכיפורים, שאז ישראל כמלאכי השרת וראויים לכפרה זו ולשכינת הכבוד על הכפרת בענן. ואם כן אף אליעזר, אחרי מותו, היה לו רשות כן, ודו"ק.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' אפריל 22, 2018 6:21 am

בסוף ספר 'חיי אדם' יש קטע על פרשת אחרי מות, דברים מיוחסים להגר"א, שמבאר כן כל הפרשה שלא נאמר דייקא על יוה"כ, רק כל אימת שירצה הכהן ליכנס יעשה כסדר הכתוב בפרשה

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' אפריל 22, 2018 3:44 pm

הגיעונו דברי הגרי"ח סופר שליט"א בזה

: 1.PNG (29.74 KiB) נצפה 11067 פעמים

: 2.PNG (153.97 KiB) נצפה 11067 פעמים

: 3.PNG (145.73 KiB) נצפה 11067 פעמים

: 4.PNG (57.49 KiB) נצפה 11067 פעמים

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אפריל 22, 2018 7:56 pm

ראה מש"כ הנצי"ב בהעמ"ד שם

סיפרון · הודעהעל ידי **סיפרון** » ב' אפריל 23, 2018 12:43 am

לייטנר כתב:ראה מש"כ הנצי"ב בהעמ"ד שם

כבר ציינו בתורת יעקב בסוף דבריו בד"ה ובעיקר

נוטר הכרמים

הקפצה מענינא דפרשה.

וכמה הוספות מרשימות שנלקטו בינתיים.

נאמרו עוד כמה ציצים ופרחים לפי יסודו של הגר"א הנ"ל, וליקטן לפונדק אחד, בספר 'פנינים משולחן גבוה' פר' אחרי, יעו"ש מדברי הברכת פרץ והאמת ליעקב ועוד, ויעויין עוד בספר דברי שאול לבעל השו"מ עה"ת מהדו"ת פר' יתרו בענין מקומו של אהרן בעת רדת ה' על הר סיני. ובספר משך חכמה העלה בכמה מקומות דין ודברים לפי יסוד זה.

וכתב הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א בספר ברייתא דמלאכת המשכן (פרק ד ד"ה ושם היה נכנס וכו') וז"ל:

בויק"ר (פ' אחרי) איתא, שאהרן עצמו הי' רשאי ליכנס בכל עת שירצה אלא שיביא קרבנות שבפרשה וכן כתבו בשם הגר"א ז"ל, וביאר בזה הפסוקים דשלא כסדרן כתיבי, והא דקאמר הכא שאהרן נכנס ד' פעמים, היינו שהי' חייב ליכנס, ובתוספתא ריש כלים דמסיים בה ואם נכנס חמש חייב מיתה לא קתני סתם אהרן אלא כה"ג. [ומו"ח הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א השיב לי, הא דאמרו במ"ר כי אהרן בכל שעה שהי' רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס כסדר הזה, הכונה כפשוטו ע"י הקטרת והקרבנות, ודוקא לפי הסדר הכתוב בתורה דהיינו ארבע פעמים ותו לא, ואם נכנס חמש חייב מיתה, ומה ששנינו בתוספתא קאי על כולם גם אהרן בכלל עכ"ל. ולענ"ד לשון התוספתא משמע שלא הי' יכול ליכנס מלבד ביוה"כ].

וראה עוד בהגהות אמרי מבשר על תוס' הרא"ש ריש יומא (ב, א) בשם הגאון רבי מנחם זעמבא זצ"ל הי"ד שעלה ונסתפק בדין פרישת כה"ג קודם יום הכיפורים, האם הוי משום קדושת המקום שצריך להכנס לפני ולפנים או משום קדושת היום. ונפ"מ להאי גוונא דמצינו הכא שאהרון יכול להכנס בשאר ימות השנה לקודש הקדשים, האם יצטרך פרישה. ועי' בחי' הגרמ"ז סי' יג ובספר עבודת היום יומא סי' א.

וכבר קדמם הרש"ש בהגהותיו (ב, ב), וז"ל,

גמרא ואימא צוה צוה דיוה"כ דכתיב ויעש כו'. הן לפי המבואר בש"ר ס"פ ל"ח ובויק"ר פכ"א דאהרן ה"ל רשות ליכנס בכל שעה שירצה בסדר הזה ולפ"ז יל"פ הכתוב דויעש כו' לא כפרש"י כשהגיע יוה"כ אלא תיכף כשא"ל משה הפרשה וכן שמעתי בשם הגר"א ז"ל. י"ל דכוונת הגמרא דנילף מצוה דאהרן היה טעון ג"כ פרישה בכל עת שהיה רוצה להכנס ולכפר אתא ליוה"כ ומתורץ קושיית התוס'. והא דקאמר הש"ס צוה דיוה"כ ל"ד אלא ר"ל דכתיב גבי יוה"כ והא דקאמר לקמן (ד) וכ"ת יוה"כ קמא הוא דבעי פרישה כו' דלפ"ז הל"ל יומא קמא. י"ל דלא על אהרן לבד קאמר אלא על כל כה"ג.

ועי' בספר מנחת אברהם יומא ח"א עמ' ל בזה. והעלה שם שדברי החכמת אדם על איל העם עולים בקנה אחד עם מה שנתבאר בחידושי מרן רי"ז הלוי פ"א מעבודת יוה"כ ה"א דאיל העם קרב גם מדין עבודת היום ולא רק מדין קרבן מוסף.

נוטר הכרמים

[ולולי דמיסתפינא אמינא לחדש שדין זה היה נוהג בכל ימי בית ראשון, ובהקדם כמה הקדמות, הנה ברש"י ריש פר' אחרי מות (טז, ג) איתא: בזאת - גימטריא שלו ארבע מאות ועשר, רמז לבית ראשון. וזה פלא שרש"י מפרש הפשט יכתוב רמזים וגימטריאות.

ואמנם מקור הדברים הוא בדברי המדרש כאן (ויק"ר כא, ט): רבי ברכיה בשם רבי לוי אומר בזאת הכתוב מבשרו שהוא חי ארבע מאות ועשר שנים וכי עלה על דעתך שאהרן חי ארבע מאות ועשר שנים אלא מקדש ראשון ע"י ששמשו בו באמונה שמשו בו י"ח כהנים הוא ובנו ובן בנו מקדש שני על שהיו נוטלין אותה בדמים.

וכן נמצא בדברי רבינו בחיי כאן שהוא 'על דרך המדרש'.

ובפירוש הרא"ש כאן זה מופיע בשם תורת כהנים, אבל באמת בתו"כ כאן מבואר להיפך: בזאת יבוא אהרן אל הקודש מה תלמוד לומר לפי שנאמר אל הקדש אל פני הכפורת אשר על הארון שיכול אין לי אלא קודש שיש בו ארון וכפורת שאין בו ארון וכפורת מנין תלמוד לומר בזאת יבוא אהרן אל הקודש לעשות קדש שאין בו ארון וכפורת כקודש שיש בו ארון וכפורת. והיינו שה'בזאת יבוא אהרן אל הקדש' בא לרבות את ימי בית שני שלא היו ארון וכפורת.

אכן בדברי רבותינו בעלי התוס' וברא"ם ועוד הקשו הרי בבית שני נמי היו כהנים שבאו לפני ולפנים ותירצו "שאותם כהנים לא היו דומים לאהרן שלא נמשחו בשמן המשחה כאהרן שמימות יאשיהו נגנזה פך של שמן המשחה וכאן לא רמז הכתוב אלא הדומים לאהרן", ראה בפי' הריב"א בשם ר"י מאוליינ"ש ובפענח רזא.

ולכאורה מאי נפ"מ אם דומים לאהרן הכהן או לאו, אטו לא נכנסו אל קדש הקדשים ביום הכיפורים.

ברם אם נעיז לחדש שגם לכהנים הגדולים בתקופת בית ראשון היתה הרשות לעשות כמו שנאמר לאהרן הכהן שיכול לעשות כסדר הזה, כי הם דומים לאהרן, אזי מואר באור יקרות ענין הגימטריא הזאת.

אולם כמובן שכל זה על דרך הפלפול, שהרי בסמוך ממש כתב רש"י: ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים].

נוטר הכרמים

ובאמת יש להבין טעמא דמילתא, שהרי ודאי פשוט וברור שמה שכהן גדול נכנס לבית קדשי הקדשים אינו דין סדר הבאת קרבנות מסוימים בדווקא, וא"כ מהיכי תיתי יותר לו להכנס לבית קה"ק בכל עת אם יעשה כסדר הזה. ועוד, אטו יעשה אהרן את כל סדר הכפרות והוידויים, והעם יביאו שני שעירים אחד לה' ואחד לעזאזל, הכל לשם מטרת כניסת הכהן גדול באיזה זמן שרצה ליכנס.

וע"כ צ"ל שבאמת אהרן או כהן גדול אחר אינו נכנס לבית קה"ק מחמת תשוקה בעלמא, אלא להיפך, סבור הוא שעם ישראל נצרך לכפרה גדולה נוספת על כפרת יוה"כ באמצע השנה, ולזה נאמר שהוא יכול לעשות יוה"כ נוסף בכל סדר בעבודה והכפרות בכניסה אל הקדש, ודוק. ע"פ ספר שמועה טובה להגר"ש גפן שליט"א וכן הביא בשמו בספר מנחת אברהם שם.

יוסף חיים אוהב ציון

שפתי כהן על ויקרא פרק טז פסוק ב
ואל יבוא בכל עת. ולא אמר באיזה עת יבוא, אלא יש עת ויש עת יש עת רצון ויש עת צרה, שנאמר (ירמיה ל', ז') ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, וזה העת הוא סמאל שהוא נקרא עת, ועליו נאמר (קהלת ג', א') ועת לכל חפץ וגו' שהוא שולט על הכל והוא המיצר של ישראל, ועל זה אמר דוד (תהלים ט', י') משגב לעתות בצרה, ולזה אמר ואל יבוא בכל עת, כל זמן שעת זו שולטת בעולם לא יבוא, ולפי כשרואה בשר ודם נכנס לפני לפנים והוא אינו נכנס מקטרג עליו, לזה ואל יבוא בכל עת, אימתי יבוא ביום הכפורים שאין שולט בו לא שטן ולא פגע רע, שכן השטן בגימטריא שלוש מאות ששים וארבע וימות השנה הם שלוש מאות ששים וחמש (יומא כ'.).ולדבריו ודאי אינו יכול להיכנס בשאר ימים.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' מאי 03, 2020 2:55 pm

לפי הזוהר הקדוש גם אהרן יכול היה להכנס רק ביום הכפורים ולא בשאר השנה -

תיקוני זוהר תקונא תמני סרי דף לב עמוד א
ולא עוד אלא דנביאייה אחרנין לא הוו עאלין למחמי למלכא אלא בשעתין ידיעאן וביומין ידיעאן כגוונא דאשכחנא באהרן דהוה עלאה מכלהו דאתמר ביה ואל יבא בכל עת אל הקדש אלא בזאת יבא אהרן אל הקדש כל שכן אחרנין ואנה בכל שעתא ושעתא ובכל יומא דאנת בעי הוית עייל למחזי למלכא

viewtopic.php?f=17&t=39785&hilit=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F
כדאי לאחד אשכולות. תודה.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' מאי 03, 2020 2:55 pm

viewtopic.php?f=46&t=4358
כדאי לאחד אשכולות. תודה.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 03, 2020 3:15 pm

לענין כתב:לפי הזוהר הקדוש גם אהרן יכול היה להכנס רק ביום הכפורים ולא בשאר השנה -

תיקוני זוהר תקונא תמני סרי דף לב עמוד א
ולא עוד אלא דנביאייה אחרנין לא הוו עאלין למחמי למלכא אלא בשעתין ידיעאן וביומין ידיעאן כגוונא דאשכחנא באהרן דהוה עלאה מכלהו דאתמר ביה ואל יבא בכל עת אל הקדש אלא בזאת יבא אהרן אל הקדש כל שכן אחרנין ואנה בכל שעתא ושעתא ובכל יומא דאנת בעי הוית עייל למחזי למלכא

לכאורה אין כאן ראיה גמורה, שכן גם לדעת הגר"א מפורש בלשון הכתוב שאינו יכול לבוא בכל עת, אלא שהקרבת הקרבנות משנה את העת והופכת אותו לעת רצון. ואינו מוכרח שהעת שבה מותר לו היא דווקא יום כיפור.

פילווישוק · הודעהעל ידי **פילווישוק** » א' מאי 03, 2020 4:28 pm

נוטר הכרמים כתב:ובאמת יש להבין טעמא דמילתא, שהרי ודאי פשוט וברור שמה שכהן גדול נכנס לבית קדשי הקדשים אינו דין סדר הבאת קרבנות מסוימים בדווקא, וא"כ מהיכי תיתי יותר לו להכנס לבית קה"ק בכל עת אם יעשה כסדר הזה. ועוד, אטו יעשה אהרן את כל סדר הכפרות והוידויים, והעם יביאו שני שעירים אחד לה' ואחד לעזאזל, הכל לשם מטרת כניסת הכהן גדול באיזה זמן שרצה ליכנס.

וע"כ צ"ל שבאמת אהרן או כהן גדול אחר אינו נכנס לבית קה"ק מחמת תשוקה בעלמא, אלא להיפך, סבור הוא שעם ישראל נצרך לכפרה גדולה נוספת על כפרת יוה"כ באמצע השנה, ולזה נאמר שהוא יכול לעשות יוה"כ נוסף בכל סדר בעבודה והכפרות בכניסה אל הקדש, ודוק. ע"פ ספר שמועה טובה להגר"ש גפן שליט"א וכן הביא בשמו בספר מנחת אברהם שם.

ייש"כ על הדברים הנפלאים באשכול.

זה עידן עסקתי בנושא, ואעלה כמה נקודות כמסת הפנאי:

במה שתמה מעכ"ת למה במדבר הותר להיכנס 'בכל עת', רבינו ה'משך חכמה' שהובא בתחילת האשכול ביארו ע"פ הספורנו שלעומת ימי המקדש, במשכן היה ענן השכינה תדיר, ועבודת יו"כ היה בכדי להיכנס למקום השכינה [שמשם שפע הנבואה, וכפי שרמז הספורנו ע"ש]. ומפרש 'כי בענן אראה' כפשוטו, והופעת הכבוד בענן לפי זה היתה ביו"כ במקדש, אך היתה כל הזמן במשכן שבמדבר.
והוא ע"פ מש"כ הספורנו ס"פ פקודי:'יותר הִתְמִיד מראה כבוד ה' במשכן של משה ממה שהתמיד במקדש ראשון, ולא נראה כלל במקדש שני'.
בבית שני שפסקה הנבואה, לכאורה לא היה שם 'ענן ה'' מעל הכפורת, גם ביום הכיפורים. אך יש לדחות, כי התוספות (סוטה לח. ד"ה הרי) ביארו הטעם שהכהנים פסקו מלברך ברכת כהנים בשם המפורש משמת שמעון הצדיק, כי לא זכו לגילוי שכינה, והרש"ש תמה לפי זה על הכהן גדול שהיה מזכירו ביום כיפור עשרה פעמים, ותירץ שאולי ביום הכיפורים לעולם היה גילוי שכינה, כדכתיב 'כי בענן אראה'. וצ"ל שאף שהיה הענן שורה, לא היו משיגים זאת בבית שני, כי לא היו ראויים לכך, ולכן לא היו מגיעים על ידי זה לנבואה.
וראה דבר נפלא במשך חכמה (ויקרא טז לד): 'הנה בנביאים לא נזכר יוהכ"פ מפני כי לא היה בזה הרגש לאומי, כי כולם היו במושבותם, ותענית יום אחד בשנה אינו פלא, ועבודת היום היה עושה כה"ג לבדו במקדש, והוא מצוה פרטיית ככל המצות וכו', לבד בזמן בית שני שהיו רעבים לדבר ה' זו נבואה שפסקה מישראל, ורק בעבודת כה"ג לפני ולפנים זכו להשגה קרובה לנבואה, כמו שאמרו בסוטה דף ל"ג ביונתן כ"ג ובשמעון הצדיק, ובפ"ק דברכות (דף ז) בר' ישמעאל ב"א כשנכנס להקטיר קטרת לפני ולפנים, לכן באו מכל מקום הגדולים לראות מפני כה"ג ולשמוע דבר ה' זו נבואה. וזה אמת וצדק'.
וראה פירוש הגר"א לשיר השירים א יז ובדברי המגיה שם (מוה"ק) דברים נפלאים שמראים שוב על מקבילה בין משנת הגר"א והספורנו בעניין מעלת השראת השכינה המיוחדת שהיתה במשכן שבמדבר.
ולעניין דבריו בתחילת האשכול שנדב ואביהו יכלו להיכנס לפני ולפנים ביום חינוכם, יש לציין לדברי הספורנו בפרשת אמור [השבוע] שעליהם ייסד המשך חכמה את ביאורו: 'כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל יום כעניינו לדורות ביום הכיפורים שנאמר בו (לעיל טז ב) כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת , וזה כי בכל ימי המדבר נאמר (שמות מ לח) כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם , ולכן היה מן הראוי שיהיו מעשה הקטורת והדלקת הנרות בו הנעשים בפנים נעשים על ידי כהן גדול כמו שנעשים לדורות ביום הכיפורים'.
יש שתמהו, א"כ איך עבדו בני אהרן במשכן? אך המעיין בדברי הספורנו בפרשת שמיני (י ו) יראה שבני אהרן היו משוחים בשמן המשחה, ולכן היו שונים מכל הכהנים שלאחריהם והיה דינם ככ"ג, וכן ראה בדבריו בבמדבר (ג ג).

דרופתקי דאורייתא

בשיחותיו של הגרש"א זלה"ה בפרשת אחרי מות האריך בזה הרבה, הלא המה כתובים עלי ספר 'דרכי שמואל' על התורה, ועוד בכתבי תלמידים.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' מאי 03, 2020 4:46 pm

והא דאמרו חז"ל
"ואע"פ שאתה אינך בבל יבא אהרן אחיך בבל יבא"
האם המכוון הוא שמשה רבינו יכול לבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת?

פילווישוק · הודעהעל ידי **פילווישוק** » א' מאי 03, 2020 4:57 pm

משה רבינו נכנס בלי כל העבודה, שם מקום נבואתו 'ובבואו - וידבר אליו'. ומסתבר שחלק מן הסיבה שהיה הענן על אוהל מועד כל ימיהם במדבר, לפי שהנביא באותו הדור היה ראוי לנבואה בכל עת. ואולי לכן דייק הספורנו באחרי מות לכתוב 'בזה הדור לדבר למשה, ובשאר הדורות לקרוא למוכנים לנבואה', כי אצל האחרים באה הנבואה רק בשעות מסויימות, והיה הענן בא לשם קריאה, ואילו במשה הענן תמיד היה, כדי שיהיה מזומן תמיד לדבר עמו.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' מאי 03, 2020 5:32 pm

נוטר הכרמים כתב:[ולולי דמיסתפינא אמינא לחדש שדין זה היה נוהג בכל ימי בית ראשון,
אולם כמובן שכל זה על דרך הפלפול, שהרי בסמוך ממש כתב רש"י: ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים].

דברי רש"י אינם ענים לנידו"ד, שהרי הוא מפרש שגם אהרן במדבר לא יכל לבוא כי אם ביוה"כ. וזה דלא כהמדרש שהביא הגר"א.
ובעיקר חידוש זה, זה מופלג מאוד, גם לולי דברי טעם המש"ח, שנוהג רק במדבר. כי זה נאמר רק באהרן ואף לא באלעזר.
ודברי המדרש ורש"י שת"י שנים שימש, אפשר לפרש לפשוטו של מקרא דקאי על יום כפור, שגם בניו אחריו נכנסו לפני ולפנים אל פני הכפורת, משא"כ בבית שני שלא היתה כפורת.

שמואל שלומוביץ

יש כאלו שגם גוף החידוש לא ששו לקבל.
viewtopic.php?p=542094#p542094

למעשה הגר"א עצמו יצא ליישב למה כל הפרשה אמורה כלפי אהרן ורק אח"כ מופנה לדורות, ויסוד בדבריו הוא שהפרשה מתייחסת לאהרן עצמו כי דינו היה שונה מכהנים שבאו אחריו. ואין טעם להכליל בזה עוד כהנים. וכמובן זה נסתר מכל הרעיון ליישב הדברים בפשוטו של מקרא שלדורותיכם נאמר אחת בשנה כמו שכתה בחיי"א ועוד.

שמואל שלומוביץ

עוד בשיטת הגר"א נכתב כאן:
viewtopic.php?p=577917#p577917

אחד הרבנים · הודעהעל ידי **אחד הרבנים** » א' מאי 03, 2020 6:03 pm

אתמהה על מה הדיון
הלא זה מדרש מפורש

ויקרא רבה.pdf: (197.48 KiB) הורד 342 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' מאי 03, 2020 8:32 pm

אה"נ.
הפלא הוא שברש"י המשמעות שלא פירש כן, ז"ל:
"בזאת יבא אהרן וגו' ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים, כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחודש".

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' מאי 03, 2020 8:58 pm

נקודה מעניינת.

בעל הטורים פרשת אחרי מות
בפר בן בקר. ב'. בפר בן בקר לחטאת. הלא הדחתם את כהני ה' את בני אהרן והלוים ותעשו להם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילים שבעה והיה כהן ללא אלהים גבי ירבעם בדברי הימים (ב יג ט). מלמד שעשה לו כהנים ועשה ככל סדר יום הכפורים:

ושמא המכוון היה להראות שהכהנים שלו הם בבחינת אהרן [דוגמת מחלוקת קרח שטען כל העדה כולם קדושים], והבמה שלו דוגמת המשכן [ומפני שבא לחלוק על קדושת ירושלים ח"ו], ולכן עשה דוקא סדר יום הכפורים ע"פ הגר"א שאהרן רשאי לזה בכל עת, ועיין.

שמואל שלומוביץ

קו ירוק כתב:אה"נ.
הפלא הוא שברש"י המשמעות שלא פירש כן, ז"ל:
"בזאת יבא אהרן וגו' ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים, כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחודש".

לפי זכרוני יש מקורות בחז"ל דלא כהגר"א ושיטת המדרש התואמת לפשוטו של מקרא אינה כדעת התו"כ שם.
כמו"כ ברור שדברי הגר"א היו חידוש בעיני תלמידיו ובני דורו (אפשר לראות את ההתבטאויות הנפלאות של החיי"א ור"ב ריבלין בגביעי גביע הכסף ועוד). מוזר להציג את זה כשאלה על אלו שלא למדו כן.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' מאי 04, 2020 10:40 am

אחרי שידוע זהו חז"ל, אין כאן מקום לומר חידוש.

שמואל שלומוביץ

קו ירוק כתב:אחרי שידוע זהו חז"ל, אין כאן מקום לומר חידוש.

אבל גם אין להתפלא על רש"י שלא פירש כן, בעוד שמהמדרש עד הגר"א זה כנראה לא היה רווח אצל אף אחד.
וכשהגר"א אמר זאת נרעשו כל נושאי כליו והעתיקו זאת איש איש בספרו בכמה נוסחים וההעתקות.
החיי אדם, גביעי גביע הכסף, ר"א בהגר"א, הרד"ל, ועוד.

בסופו של חשבון זה לא מדרש זה חומש.
אלא שהתפיסה הפשוטה מפקיעה את הקריאה הטבעית בזה.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' מאי 04, 2020 3:17 pm

אם מצד החומש היה מקום לומר שבסוף הפרשה נאמר: 'והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה'.

שמואל שלומוביץ

קו ירוק כתב:אם מצד החומש היה מקום לומר שבסוף הפרשה נאמר: 'והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה'.

זה (אחת בשנה) נאמר לדורות כמו שמקדים הכתוב: (ויקרא טז, לב) וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:
ובמה שנאמר בפרשה המתייחסת לאהרן נשמט 'אחת בשנה'.
וכמבואר באדרת אליהו (ר"ש לוריא מכת"י ר"א בהגר"א), ובגביעי גביע הכסף.

פילווישוק · הודעהעל ידי **פילווישוק** » ב' מאי 04, 2020 4:56 pm

נוטר הכרמים כתב:ובאמת יש להבין טעמא דמילתא, שהרי ודאי פשוט וברור שמה שכהן גדול נכנס לבית קדשי הקדשים אינו דין סדר הבאת קרבנות מסוימים בדווקא, וא"כ מהיכי תיתי יותר לו להכנס לבית קה"ק בכל עת אם יעשה כסדר הזה. ועוד, אטו יעשה אהרן את כל סדר הכפרות והוידויים, והעם יביאו שני שעירים אחד לה' ואחד לעזאזל, הכל לשם מטרת כניסת הכהן גדול באיזה זמן שרצה ליכנס.

וע"כ צ"ל שבאמת אהרן או כהן גדול אחר אינו נכנס לבית קה"ק מחמת תשוקה בעלמא, אלא להיפך, סבור הוא שעם ישראל נצרך לכפרה גדולה נוספת על כפרת יוה"כ באמצע השנה, ולזה נאמר שהוא יכול לעשות יוה"כ נוסף בכל סדר בעבודה והכפרות בכניסה אל הקדש, ודוק. ע"פ ספר שמועה טובה להגר"ש גפן שליט"א וכן הביא בשמו בספר מנחת אברהם שם.

הזכיר לי המסופר על דרשתו של הגה"צ ר' אליה לופיאן זצ"ל מתוך בכיות נוראות לפני נעילה תשי"ט, עה"פ 'וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה' - שזו בקשה שלא יצטרכו כפרת יו"כ יותר מ'אחת בשנה', כי יש ונצרך יו"כ נוסף והפתרון אז הוא ע"י מיתת צדיקים מכפרת ר"ל... ואת הדברים אמר שוב בהלווייתו של מרן הגרי"ז זצ"ל, שנודע במוצאי יו"כ שנלב"ע לעת ערב בכניסת היום.

מצליח · הודעהעל ידי **מצליח** » ב' ינואר 11, 2021 3:28 am

המהר"ץ חיות במכתבו הנדפס ריש ספר היחש לכתב אשורי מביא דעת הגר"א שכל כה"ג היה מותר ליכנס בכל עת אל קה"ק אם עשה כסדר הזה

עליך עיננו · הודעהעל ידי **עליך עיננו** » ב' אפריל 19, 2021 5:48 pm

עי' בספר תוספת ברכה שהביא מקור לחי' הגר"א שהרי בכל המועדים המוזכרים בתורה קודם מוזכר המועד אח"כ הלכות הנוהגים בו.וכאן בריש הפרשה לא מוזכר כלל יוהכ"פ רק בסופו וע"כ שזה לא נאמר דוקא כל יוכ"פ.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר