כל הפתרונות שמנינו עד הנה בנויים על הנחה יסודית שהפייטן הכיר את סוגיית התלמוד הבבלי והוא כפוף לה, ולכן עלינו ליצור התאמה בינו לבין הסוגיה. נראה כי ברקעה של הנחה זו עומדת העובדה כי מחבר הפיוט, רבי אמנון ממגנצא, פעל בראשית המאה הי"א באשכנז. דברים אלו מתבססים על המסופר כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר על ידי רבי אפרים ב"ר יעקב מבונא, כפי שמובא בספר אור זרוע לרבי יצחק ב"ר משה מווינא שפעל במאה הי"ג.
אבל עתה ידוע לנו בבירור כי 'ונתנה תוקף' הוא פיוט קדום. אלו דברי ר"ד גולדשמידט בנידון זה:
הקרובה למוסף יום א' [של ראש השנה] 'אופד מאז' היא של הקלירי... חלקי
הקרובה הם: מגן: אופד מאז... סילוק (אבד)... קדושה, ובה ארבעה חלקים... בכל קהלות אשכנז וצרפת אומרים כסילוק 'ונתנה תוקף'. פיוט זה כנראה קדום לקלירי, מקורו בא"י, והוא ידוע לנו גם מכתבי יד של הגניזה.
כיום ניתן להוסיף עוד כמה פרטים על דברי גולדשמידט. כתב היד הנמצא באוסף ריינר מס' 77 כולל קטעים מהקדושתא של הקליר 'את חיל יום פקודה' (שחרית לראש השנה), ומעורבים עמהם פיוטים מתוך קדושתא אחרת. אם ננפה מן הקדושתא את פיוטי הקליר הידועים לנו, נקבל במפתיע רצף של פיוטים (החל מפיוט ד) הדומה להפליא לרצף המוכר לנו מפיוטי יניי. השוואת רצף זה עם רצף הפיוטים הקיים בכתב יד הקדום שהשתמש בו גולדשמידט, מעלה כי קיימת ביניהם זהות מוחלטת בפיוטי ו, ז, ח. פיוט ח הוא הפיוט 'ונתנה תוקף'. מכאן מסתבר לומר, כי הפיוט 'ונתנה תוקף' חובר על ידי יניי. מכאן גם למדנו, כי פיוט זה נאמר במקורו בשחרית של ראש השנה.
נמצאנו למדים כי 'ונתנה תוקף' חובר כנראה על ידי הפייטן הידוע יניי, שפעל בארץ ישראל בתקופה קדומה. גם אם אין אנו בטוחים בזיהויו של יוצר הפיוט, הרי ברור כי 'ונתנה תוקף' הוא פיוט שחובר בארץ ישראל בתקופה קדומה.
בברכה המשולשת כתב:שמו של בעל החינוך הוא אהרן הלוי, רק לפי מי שקבע שהוא הרא"ה.
מאן דהו כתב:פשוט וברור שישנם חיבורים רבים שחסרים, אם יש ברשימה אלף כפי ההשערה הנ"ל הרי שבהשוואה למה שיש באוצר החכמה והיברובוקס זה טיפה מן הים, איני יודע למה חותר המחבר אם להקיף חלק גדול מהספרות היותר שימושית (יחסית) הרי שגם אם נוריד שתי שליש מספרי האוצר עדיין הפער גדול עד מאד,
מאן דהו כתב:ויש לציין שעיקר השימוש בקובץ הוא למי שיש לו מחשב ולמי אין במחשב אחד מהמאגרים,
בנימין ל כתב:מצו"ב קובץ מיוחד מאוד - "מקורות לפי תקופתם". הקובץ אמור לעזור לכל מי שמתעניין בסדר הדורות, ובמיוחד לעורכי ספרים. בטוחני שתהנו ממנו.
חכם באשי כתב:אבל צריך לחשוש מ'שבשתא, כיון דעל - על'!
חכם באשי כתב:אבל צריך לחשוש מ'שבשתא, כיון דעל - על'!
והיו דברים מעולם.
עצתי לכותב הקובץ, להשתמש ברישומי 'מפעל הביביליוגרפיה' המקוון (התוכנה שבדיסק ממש לא מעודכנת) + ספר שרי האלף (והוספותיו של עמנואל),
והכי חשוב: לשאול מומחים לדבר.
ועוד הערה קלה, בנוגע לגאונים:
מדוע רק אי אלו גאונים זכו להכנס לרשימה?
שמואל שלומוביץ כתב:הקובץ תועלתי מאד ונח לשימוש. אני מכיר כאלו שמשתמשים בו דרך קבע, כסיוע לאיתור מחבר או ספר, כדי לדעת תקופת זמן של חיבור או מחבר וכדו'.
ניכר שמושקע בקובץ הזה מאות שעות עבטודה קטלוג והוספת פרטים בעלי ענין, אני אישית נהניתי ממנו הרבה פעמים, והנוחות שלו עדיפה בהרבה על פלטפורמות מסובכות אחרות.
אדם העלה קובץ מעורר ענין באשכול בפורום, יש בו תועלת ברורה ועובדה היא שיש לו מאות הורדות, הוא מופץ כחומר עזר בהמון מקומות וראיתי גם בתי כנסיות שהדפיסוהו לתועלת הציבור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים