תספורת ביום שישי ראש חודש אייר

[אוהב אוצר]

פנה אלי יהודי שמכיר אותי משיעורי 'קירוב' ושאלני, האם יש ממש בשמועה שיש רבנים שהתירו להסתפר בימים אלו בעקבות ההסגר שהיה לפני הפסח והספרים-בעלי המקצוע לא עבדו אז - זה נכון? יש איזה רב שאמר כך? [אני רוצה לדעת לפני שאני אומר לו שאין 'היתר' כזה...]

[איש קריות]

יש אשכול שעסק בזה עם פסקי מורי הוראה.
הוא גם יכול להמתין עד יום שישי ערב ראש חודש אייר. המשנ"ב מתיר להסתפר אז.

[חיים שמעון]

בספירת העומר שיש מנהג להסתפר ולהתחתן עד ר"ח אייר ולהקפיד על האיסורים עד ר"ח סיון
הרי יכול להשנה להחליט שהוא נוהג לפי המנהג הזה והכל בא על מקומו בשלום
ומה שנהג שנה שעברה את המנהג השני
כבר ביארו האחרונים שיכול לשנות ואיני זוכר כעת מקומם

[שמש]

פנה אלי יהודי שמכיר אותי משיעורי 'קירוב' ושאלני, האם יש ממש בשמועה שיש רבנים שהתירו להסתפר בימים אלו בעקבות ההסגר שהיה לפני הפסח והספרים-בעלי המקצוע לא עבדו אז - זה נכון? יש איזה רב שאמר כך? [אני רוצה לדעת לפני שאני אומר לו שאין 'היתר' כזה...]

הבאתי לעיל שהרב אופיר מלכה התיר (שלחו לי סרטון לא יודע האם ואיך אפשר להעלות), אמנם לע"ד אינו נכון להתיר באופן גורף לכל אדם אלא רק למי שהיה בבידוד וכד', אבל א"א לומר שאין רב שהתיר.
מ"מ הכי טוב לכאורה שיסתפר ביום שישי הבעל"ט שהוא ר"ח אייר ובלצ"ג (א"כ למיטב הבנתי את ההנחיות החדשות המספרות עדיין אינן כלולות בהקלות ובזה אין הבדל מלפני פסח).

[בן סופרים]

האם יש היתר מיוחד השנה שלא יכלו להסתפר בערב החג כדבעי, להסתפר ביום חמישי או שישי להמקפידים בצואת ר"י החסיד. שכן המ"ב שהתיר ערב שבת וראש חודש דיבר ע"כ רק למי שאינו מקפיד.

[עזריאל ברגר]

להסתפר במספרה - זו עברה על ההוראות הקובעות כי יש לשמור מרחק של 2 מטר מכל אדם זר.
וחמירא סכנתא מאיסורא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מאתר דין
שלום רב
לנוהגים להקפיד על צוואת רבי יהודה החסיד ולא להסתפר בכל ראש חודש, אין להסתפר גם בראש חודש שחל בערב שבת' אמנם הנוהגים שלא להסתפר בספירת העומר עד ג' סיון, החל ביום ראשון יתכן שמותר להם להסתפר בערב שבת אף אם הם רגילים להקפיד על צוואת ר"י החסיד, וכשם שמצינו בראש חודש אייר שחל בערב שבת שהתירו הפוסקים להתגלח..

מקורות:

המשנה ברורה בסי' ר"ס סק"ז הביא שיש מקפידים על צוואת ר"י החסיד ולא מסתפרים בראש חודש אפילו אם הוא חל בערב שבת, אמנם בסי' תצ"ג סק"ה כתב המ"ב שכאשר חל ראש חודש אייר בשבת מותר להתגלח ביום שישי, ותמיד יוצא שיום שישי הוא א' של ראש חודש, ובכל זאת התיר המשנה ברורה להתגלח, וכדי ליישב סתירה זו יש הסוברים שסובר המשנה ברורה שאף המקפידים על צוואת ר' יהודה החסיד בספירת הועמר שלא היו יכולים להתגלח קודם מותר להם להתגלח בראש חודש שחל בערב שבת (וכסברא זו מובא בשם הגר"מ פיינשטין זצ"ל בקובץ לתורה והוראה ב' שנת תשל"ג), אמנם יש הסוברים שהמשנה ברורה לא חשש להזכיר שיש המקפידים על צוואת ר"י החסיד ולדעתם אין להתגלח אף בראש חודש אייר (וכך מוכח בשו"ת החת"ס או"ח סי' קנ"ח שאף כשאי אפשר להסתפר קודם אין להתיר בראש חודש ע"ש), ובשו"ת ר' טאיה וייל סי' מ' פסק שהנוהגים להתחיל להתגלח בג' סיון והוא חל ביום א' יתגלחו בערב שבת, ובפרי מגדים סי' תצ"ג א"א סק"ה כתב שכאשר חל ראש חודש סיון ביום א' מותר להתגלח בערב שבת.

[ש. ספראי]

האם מותר להסתפר השנה ביום שישי השנה, ראש חודש אייר?

תשובת הרב שמואל ברוך גנוט:

כתב המשנה ברורה תצג, ה: "ואף להנוהגין איסור גם עד ר"ח אייר מ"מ אם חל ר"ח בשבת כיון שיש כאן תוספת שמחה שבת ור"ח יש להתיר להסתפר בע"ש מפני כבוד השבת".
וכן פסקו שמותר להסתפר הגרי"ש אלישיב והגר"מ פינשטין זצ"ל.
ואף הנוהגים כצוואת ריה"ח שלא מסתפרים בר"ח, אף כשחל בערב שבת, מכל מקום כיון שלא ניתן להסתפר לפני ראש חודש, פסק הגר"מ פינשטין שהדבר מותר. וכן פסק הגרי"ש אלישיב שכיון שהמנהג שלא להסתפר בראש חודש אינו מנהג קבוע, יש להתיר ולהסתפר בר"ח אייר, כמובא בשמם בספר בין פסח לשבועות והלכות חג בחג, עי"ש.
ודעת הגר"ש ואזנר ובעל הקה"י זצ"ל יש לנהוג שלא להסתפר.

אתר השבת. שאל את הרב.

[אוהב אוצר]

אני הקטן נשגב מבינתי איך עונים באתרים שכל הציבור רואה ומחפש תשובה לשאלה, וזאת מבלי להביא את כל הדעות והעדות.
זה פשוט להכשיל את הציבור - לא לזכות את הציבור.

[ברוך00]

מצ"ב קובץ מבית הלוי שמביא בשם הרב ואזנר להקל להסתפר היום (חמישי).
וכן הורה הרה"ג יהודה אריה דינר שליט"א

[ברוך00]

כאן מביא בשם הסטייפלר, הגרי"ש אלישיב, הגר"נ קרליץ, הרב ואזנר שאסור ביום חמישי

[ברוך00]

רבי עמרם פריד שליט"א

[אוהב אוצר]

שלחן ערוך:
ג יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם.

[ש. ספראי]

אני הקטן נשגב מבינתי איך עונים באתרים שכל הציבור רואה ומחפש תשובה לשאלה, וזאת מבלי להביא את כל הדעות והעדות.
זה פשוט להכשיל את הציבור - לא לזכות את הציבור.

אני מביא באתר התשובות שלי את פוסקי ההלכה המקובלים אצלי. מי שרוצה רבנים אחרים המקובלים עליו- יחפש באתרים אחרים.
זה הזמן לבקש ממשיבים מאנ"ש לא להפקיר את השטח הזה לרבנים דתלי"ם. יש ביקוש גדול לזה וטוב עשו באתר דין שמשיבים כהלכה עם מקורות טובים.

פעם אמר לי חרדי חדש אחד ששואל רק את הגוגל.
זה היה בסוכות. הצעתי לו לחפש תשובה על ישיבה בהקפות בזמן שהס"ת מסתובב.
הוא לחץ פה ושם באייפון שלו והקריא לי תשובה מפורטת.
"זה מוכר לי"... אמרתי לו בתמהון.
"נכון. זאת תשובה שלך, מלפני שש שנים"....

[יוסף חיים אוהב ציון]

גם הגר"א מלכה בספרו הליכות מועד התיר.

[אוהב אוצר]

אני הקטן נשגב מבינתי איך עונים באתרים שכל הציבור רואה ומחפש תשובה לשאלה, וזאת מבלי להביא את כל הדעות והעדות.
זה פשוט להכשיל את הציבור - לא לזכות את הציבור.

אני מביא באתר התשובות שלי את פוסקי ההלכה המקובלים אצלי. מי שרוצה רבנים אחרים המקובלים עליו- יחפש באתרים אחרים.
זה הזמן לבקש ממשיבים מאנ"ש לא להפקיר את השטח הזה לרבנים דתלי"ם. יש ביקוש גדול לזה וטוב עשו באתר דין שמשיבים כהלכה עם מקורות טובים.

פעם אמר לי חרדי חדש אחד ששואל רק את הגוגל.
זה היה בסוכות. הצעתי לו לחפש תשובה על ישיבה בהקפות בזמן שהס"ת מסתובב.
הוא לחץ פה ושם באייפון שלו והקריא לי תשובה מפורטת.
"זה מוכר לי"... אמרתי לו בתמהון.
"נכון. זאת תשובה שלך, מלפני שש שנים"....

אחר בקשת המחילה מכב' תורתו, לא כך צריכה להיות הנהגה למי שמורה הוראה לרבים, אם הרב הנשאל לא מכיר את השואל, עליו לומר לו: אם הוא מבני כך וכך - ההלכה היא כך והוא מבני כך וכך ההלכה היא כך, וכי תעשה ותענה לפי 'הנהגתך' זו גם בהלכות נדה החמורות?

[אוהב אוצר]

גם הגר"א מלכה בספרו הליכות מועד התיר.

ראשית , יש"כ.
שנית, אין לי את זה יש לך להראות לי? או אתה יכול לכתוב לי על מי הוא מסתמך?
אני עד עכשיו לא החזרתי תשובה לשואל כי לא מלאני ליבי להתיר כך עקב היות השואל מבני עדות המזרח.

[יוסף חיים אוהב ציון]

על הכה"ח.

[אוהב אוצר]

על הכה"ח.

אני לא ליצן עד כדי כך וכמו שחשב אותי איזה מישהו באשכול אחר - אתה חושב שלא פתחתי כף החיים?
גם כף החיים לא כתב להתיר במפורש אלא הביא את דברי כנסת הגדולה.

[שמש]

לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.

הרב אופיר התיר בכל שנה שמעתי ממנו בשיעור.

[לבי במערב]

אם טעם החומרא לספרדי היא לחוש לשי' הגרע"י זלה"ה ודעימי', הלא בנו ('ממלא-מקומו') יבלחט"א מורה ובא להקל בשנה זו...

[כמעיין המתגבר]

אם טעם החומרא לספרדי היא לחוש לשי' הגרע"י זלה"ה ודעימי', הלא בנו ('ממלא-מקומו') יבלחט"א מורה ובא להקל בשנה זו...

הקל, אבל לא מטעם זה אלא רק למי שהכביד שערו בגלל שלא יכל להסתפר בערב החג. ולגבי מה ששאלו כאן, הוא כותב מפורש שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.

[כמעיין המתגבר]

לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.

השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.

[שמש]

...

[שמש]

לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.

השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.

הבאתי ציטוט מלא (בתמונה שצירפתי).
מלבד זאת שהמנהג אצל רוב בני התורה הוא כן להתגלח בכל השנים שיש ר"ח בע"ש ושבת.

[כמעיין המתגבר]

לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.

השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.

הבאתי ציטוט מלא (בתמונה שצירפתי).
מלבד זאת שהמנהג אצל רוב בני התורה הוא כן להתגלח בכל השנים שיש ר"ח בע"ש ושבת.

לא ראינו ולא שמענו זאת מעולם.

[שמש]

לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.

השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.

הבאתי ציטוט מלא (בתמונה שצירפתי).
מלבד זאת שהמנהג אצל רוב בני התורה הוא כן להתגלח בכל השנים שיש ר"ח בע"ש ושבת.

לא ראינו ולא שמענו זאת מעולם.

לא נורא. תמיד אפשר ללמוד דברים חדשים (השנה אולי יהיה לך קצת קשה לעשות זאת אבל בפעם הבאה שזה יהיה תעשה סיבוב בישיבות ובתי כנסת בשבת ר"ח אייר ותספור את המגולחים מול אלו שלא).

[שמר]

בהנחה שעניינה של צוואת רבי יהודה החסיד מטעם סכנה היא (כמו בנושא השמות), האם יש להחמיר השנה - זמן סכנה - שלא להסתפר אף מי שאינו נוהג תמיד ע"פ דבריו הק'?

[דף של ספינה]

הקפצה

[יוסף חיים אוהב ציון]

ההקפצה הזו מביאה אותי לכתוב מה ששמעתי מת"ח גדול, שימים אלו נועדו לתקן עניני בנ"א לחבירו, ואילו נושא זה הפך למצב שחכמים מנגחים א' את חבירו בדבר שאינו אלא מנהג, וד"ל.

[דף של ספינה]

ההקפצה הזו מביאה אותי לכתוב מה ששמעתי מת"ח גדול, שימים אלו נועדו לתקן עניני בנ"א לחבירו, ואילו נושא זה הפך למצב שחכמים מנגחים א' את חבירו בדבר שאינו אלא מנהג, וד"ל.

מנגחים זא״ז בענין תספורת בערב שבת??

[כדכד]

ע' באשכול לעיל ותבין

[שומר]

מישהו אמר לי הרב אבא שאול התיר גלוח הזקן בספירה ורק תספורת אסור

[כדכד]

דווקא בראש חודש ביום שישי? אם לא אלא היתר גורף אז אינו שיך לאשכול זה

[יוסף חיים אוהב ציון]

מישהו אמר לי הרב אבא שאול התיר גלוח הזקן בספירה ורק תספורת אסור

אליבא דחכמי הקבלה אחרי ל"ד לעומר.

[דרופתקי דאורייתא]

לגבי מה שכתב הרב שמש למעלה, שלא היה מצוי גילוח הזקן בזמנם.
יעויין בטור ריש הלכות ר"ה, מפרקי דר"א, שהיו מגלחים את זקנם קודם ר"ה להראות שאנו בטוחים בדין. וכל הפלפולים בגירסא שם, לא יועילו.

עוד מ"ש, שלפי המקובלים אין בעיה בזקן.
לא הבינותי דבריו. רוב המקובלים לא נגעו מעולם בזקן בטענה שמחתך צינורות השפע. ובמ"א הארכתי אודות הפולמוס בספרי השו"ת שמש צדקה, כתונת יוסף, פחד יצחק ועוד, על גירושם של יהודים סוחרים איטליאנים משאלוניקי, בידי רבני שאלוניקי, על שסירבו שלא לגלח הזקן, כנגד הסכמת חכמי העיר שם.

וכל מה שרבינו האול"צ התיר לגלח הזקן הוא דווקא לאחר ל"ד לעומר, כמ"ש הרי"ח שליט"א מקודם. וטעמו שהרי כל מה שרבינו האר"י אסר לגלח עד ערב שבועות, מפני תוקף הדינים בתקופה זו (ולא מטעם אבלות כלל), ולכן ביום ל"ד שנגמר זמן האבלות, נשאר טעם תוקף הדין לבדו, וסבירא ליה ששערות הזקן לא שייכו לטעמא דתוקף הדינים, כי גילוח שערות הזקן אינם מעוררים את הדין, אלא שערות הראש בלבד!

ורבינו האול"צ ועוד מקובלים גדולים אחרונים אכן היו מגלחים שערות זקנם כל השנה, בטענה שלא על גילוח מספרים קאי הקפדת רבינו האר"י, אלא על תלישה מהשורש, והדברים ארוכים.
וגם על חידושו זה של רבינו האול"צ, שהתיר לגלח הזקן לאחר ל"ד, גם לדעת הקבלה, יצאו עוררין מהרב הגדול בקבלה הימ"ה לרפו"ש.

אגב, בחלב נהגו להתגלח בעומר, והגאון חכם יצחק שחיבר, רבה של ארגנטינה, בשו"ת רועה נאמן או"ח (סי' קל), כותב שכל גדולי הרבנים בחלב היו מסתפרים בעומר, לבד אחד מני אלף, ויתכן שהוא מנהג קדום, והביא לחיים שאל וישכיל עבדי ועוד, יעו"ש. ומה שכתבו שם בהערה, שע"פ האול"צ מתיישב שפיר מנהגם, כפי שהערתי מקודם לא דקו בכלל! האול"צ מדבר אך ורק לאחר ל"ד לעומר.
גם בישיבת פורת יוסף הישנה, העיד הגר"ש כהן זצ"ל בהספדו של מרן הגרב"צ, שרק הגרב"צ ומוהר"ר חכם יוסף עדס לא היו מתגלחים בעומר! אולם אז התקופה היתה קשה, ואין להביא ראיה ממנהג רוב הבחורים.

עוד שמעתי, שנשאל להגר"ב שרגא שליט"א, אם להתיר השנה, והשיב לו שרבותינו לא הסכימו להיתר זה, וכל השנים נהגו איסור בדבר, ופשוט שזו דעתו של חכם בן ציון, ולא הסכים להצטרף להיתר.

ולכן אם כי מפשטות כמה פוסקים נראה שאפשר להקל בזה, אמנם המנהג היה לאסור. וכן משמע בבית דוד, שהוא אחד מגדולי הפוסקים האחרונים.
אמנם היום יש "מודה" אצל הספרדים, בפרט אצל כמה מחברים צעירים שו"ת שתו השערה, שתו בשמים פיהם, להקל כמה שאפשר, ולא להתחשב במנהגים, ולא להתחשב בזקנים.

[כדכד]

שיירי כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אורח חיים סימן תצג

ד אם חל ר"ח אייר בשבת, נושאין בו אפילו לנוהגים בו איסור בחל בחול. ב"ח בשם הגהות מנהגים [שם, אות לו]. ובודאי דנושאין בו דקאמר ביום ששי שלפניו, דביום שבת עצמו אסור לכנוס, כמ"ש הרמב"ם [אישות פ"י הי"ד] והרא"ש [כתובות פ"א סי' ג'] ורבנו בעל הטורים באבן העזר סימן ס"ד סעיף ה'. ויראה שה"ה להסתפר.
ה ...
גם הטעם שכתבתי מפני הסכנה, כבר אתה רואה מפורש דלא יתיישב טעם זה אלא לנוהגים שלא להסתפר בר"ח מפני הסכנה, ואין כן מנהג תיריא אלא דוקא בר"ח שחל להיות ביום ו', וכן נוהגים רוב העולם להסתפר בר"ח אייר עצמו, ואין חוששין לצוואת ר"י החסיד. וכיון דהמנהג להסתפר בר"ח, מאיזה טעם נתיר לו מפני שאינו יכול להסתפר בר"ח, והמנהג בהפך להסתפר. ומיהו מי שנוהג שלא להסתפר בר"ח כשחל ביום ו', בהא ודאי מודינא שיכול להסתפר ביום שלפניו אחר חצות, וכן מי שנוהג שלא להסתפר בר"ח באיזה יום שיפול בו ר"ח, אם חל ביום א' יסתפר ביום ששי, וכל שכן שאם חל בשאר הימים שיכול להסתפר ביום שלפניו, וכן הוא מנהגי, וכן הוריתי הלכה למעשה....

[האמת אדרוש]

.

[אור עולם]

בהיתר המשנ"ב בסי' תצ"ג, כתבו בשם הגרמ"פ זצוק"ל שאין לחוש לצוואת ריה"ח כי לא היה יכול קודם, והמעיין יראה שהמ"ב כתב קודם כל ובעיקר להנוהגים להסתפר עד ר"ח, וגם למנהג האוסרים, וצ"ע.
עוד צ"ע למה לא כתב היתר גם לגילוח ציפורניים. (ושמא יש להוכיח מכאן שבתצ"ג לא נחת כלל לעניין צוואת ריה"ח אלא רק לעניין אבילות הספירה, ודוק).