הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' אפריל 21, 2020 7:22 pm
שמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר בימי הקורונה
שמואל ברוך גנוט
בכל שנה בימי "ספירת העומר" מתחדשים בבתי המדרשות דיונים האם מותר לשמוע מוזיקה שקטה או "שירים ווקאלים" (היינו שירים בלי ליווי כלי נגינה). ננסה לסדר הענינים כפהנלע"ד ונשליך על הדברים לשמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר השנה, כשרבים מסוגרים בביתם, אין יוצא ואין בא, בגלל נגע הקורונה.
א] כתבו הגאונים הטור והשו"ע (או"ח תצ"ג) שנהגו שלא להרבות בשמחה ולהינשא בימי הספירה, בהם נפטרו תלמידי ר"ע. וכתב המשנ"ב בשם האחרונים: אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש להזהירן, עכ"ל. כך שהמשנ"ב אסר רק "ריקודין ומחולות". אמנם הערוה"ש כתב: "וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר". וכן בשו"ת אגר"מ יו"ד ח"ב קל"ז ובשו"ת מנחת יצחק ח"א קי"א ובעוד ספרים כתבו שנהגו שלא לשמוע כלי זמר בימים אלו. והאגר"מ הוסיף שגם הנוהגים לשמוע כלי זמר בכל השנה, ביחיד, בימים אלו מחמירים שלא שומעים גם ביחידות. וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"א קי"א.
ב] ובלקט יושר הביא שרבו בעל התרומת הדשן הקפיד גם שלא לנגן ניגונים בפיו בימי הספירה, וכ"כ בס' יוסף אומץ שכן נהגו בפפד"מ, שגם לא לשורר בפה. ובס' אורחות רבנו מובא שהגרי"י קניבסקי זי"ע אמר שלא מצינו איסור לשורר בפה בימי הספירה, אך בנו הגרח"ק העיד שאביהם הורה להם שלא לשיר בביתם, ורק בשבתות שרו. והנה למנהג התרומת הדשן וקהילות פפד"מ, ודאי שאין לשמוע מוזיקת טייפ וגם "שירה ווקאלית" אסורה. ולדברי המשנ"ב ש"ריקודין ומחולות" אסורים, לא מצינו שום איסור בכלי זמר. ובלשון המ"ב לא מצאנו שכלים ושירים המביאים לידי ריקוד (כמו שמיעת שירים סוערים וקצביים) אסורים. אולם לדעת האוסרים, כפי מה שכתבו שכן המנהג, לנגן ולשמוע כלי זמר, עלינו לידע האם שמיעת קלטות מוזיקה שקטה (שאינה מביאה לריקוד ומחול) או שירה "ווקאלית", אסורה.
ג] נפסק בשו"ע (או"ח תק"ס) שאסור לשמוע כלי זמר בכל השנה, משום חורבן הבית, ומסקנת הפוסקים היא שאסור לשמוע מוזיקה מטייפ [בקביעות] בכל ימות השנה, שכאשר מהטייפ בוקעים מנגינות זמר, הרי זה ככלי זמר. וההיתר המסוים להאזין למוזיקה בכל השנה הוא מפני עצבון הרוח ותחושת הדכדוך האופפים את דורנו העני בדעת, (יעויין בזה בספרנו שלהי דקייטא בארוכה בשם סופרים וספרים). ולפי"ז אם הפוסקים סוברים שמוזיקת "טייפ" נכללת בגדר "כלי זמר", א"כ יש לאסור שמיעת קלטות בימים אלו, לפי המנהג שהבאנו שלא שומעים בימי הספירה "כלי זמר". אמנם אפשר שזה דוקא לפי גזירה בלא טעמא זאת, דבכל כלי זמר אסרו. אך א"נ כהערוה"ש, שאסר כלי זמר משום דהוא כ"ש מריקודין ומחולות, ומשמע שסבר שהוא מפני שכלי זמר מביאים לשמחה יותר מריקוד ומחול. ולפי"ז יש לדון שמכיון ושמיעת מוזיקה שקטה ועצובה אינה גורמת לשמחה ועליצות, יש להקל בדבר.
ד] ובענין שמיעת "שירה ווקאלית": הנה לפי המנהג שלא לשורר גם בפה, נראה שאסור גם בשמיעת שירים אלו. ולאלו הנוהגים לאסור בימי הספירה ניגון ושמיעת כלי זמר, א"כ שמיעת שירי קלטות בלא שמיעת כלי זמר מותרת שכיון שכתבו הפוסקים (עי' אגר"מ או"ח א' קס"ו וציץ אליעזר חט"ו ל"ג ועוד) שקלטות שנשמע בהם זמרת פה ולא זמרת כלי נגינה, אי"ז בגדר "כלי זמר".
ואמנם שבספרי המלקטים כתבו בשם שבט הלוי ח"ח קכ"ז וציץ אליעזר הנ"ל שאף שירה בפה, בלא ליווי כלי זמר, המוקלטת בטייפ, היא בכלל האיסור. הנה לא דייקו בזה. דאמנם שבשבט הלוי כתב כן, אך דבריו נכתבו בענין שמיעת שירים אלו בכל שנה, ומדין אבלות החורבן. וע"ז כתב הגר"ש ואזנר שמכיון והרמב"ם לא אסר רק "כלי זמר" אלא גם "כלי משמיעי קול שירה", לכן גם שירה ווקאלית בכלל האיסור. אך מהיכן ראו שהביאו לנכון לקשר בין מנהג איסור שמיעת "כלי זמר" (שגם הגר"ש ואזנר כותב במפורש ששירה זו אינה בכלל כלי זמר) שבספירת העומר לבין האיסור הכללי של כל השנה, שבו נאסר גם שירת פה לפי"ד הרמב"ם בתשובה, (וכמש"כ בארוכה בשלהי דקייטא, עי"ש)?! וגם מה שהביאו בשם ציץ אליעזר אינו מדויק, דהצי"א נקט ששירי פה המוקלטים בטייפ אסורים בשמיעה בספירת העומר, וכמו שציטט שם מהאגר"מ ח"א קס"ו שבימי הספירה גם זמרת מנא אסורה, היינו מפני שאסור גם ריקודין ומחולות, ובכלל זה שירה המביאה לריקוד ומחול. אלו דברי הצי"א, אך לא שמענו מדבריו ששירה ווקאלית, שאינה שמחה וקיצבית, אסורה. אמנם ראיתי בקובץ "מבית לוי" שציטט ג"כ לאסור בשם הגרש"ו והביא התשובה הנ"ל. וכאמור, יש לחלק.
ומובא בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל (אשרי האיש פרק סה אות כ) שנהגו להחמיר בחומרא יתירא בימי הספירה לאסור שמיעת כלי זמר יותר מכל ימות השנה: "ובאמת הרבה העירו דמה ענין ניגונים לריקודים ומחולות. ואמר רבינו שאכן אין לזה מקור, אלא שכל השנה המנהג להתיר, ובספירה המנהג לאסור".
ומרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה, אות י) התיר שמיעת פרקי חזנות ונגינות קלאסיות בימי ספירת העומר. ובהערות (שם) ציינו : "ומכל מקום הוסיף רבינו דאין לנהוג היתר זה בשופי, דסוף סוף נהגו במיעוט שמחה בימים אלו ורק כשקיימת סיבה יש להתיר".
והנה השנה, כאשר רבבות יהודים מצויים בביתם ואינם יוצאים כמעט החוצה, והשיעמום מביא לידי בטלה ולידי חטא, ורבים מצויים בצער ובלחץ גדול בתוככי הבית, יש מקום גדול להקל יותר בשמיעת מוזיקה שקטה ע"י נגנים וכיוצ"ב (ולא ע"י כלי נגינה עצמם), וכפי שהורו להיתר רבים ממורי ההוראה, ואוסיף בזאת דברי הגרז"נ גולדברג שליט"א,(הובא בס' רץ כצבי של ידידי הר"צ רייזמן, ישלח ה' דברו וירפאהו) שכתב: "יש אנשים ששמיעת מוזיקה עבורם היא דבר חיוני לצורך מנוחת הנפש, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ה) "מי שהתעורר עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת הניגונים ובמיני זמר... כי הנפש תלאה ותעכור המחשבה, בהתמדת עיון הדברים הכעורים... כן צריכה הנפש גם כן להתעסק במנוחת החושים בעיון, לפיתוחים ולעניינים הנאים, עד שיסור ממנה הליאות". מוזיקה זו, שהיא חיונית לנפש, אין לה כל קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המיצרים, לפי המג"א, והיא אינה אסורה בימים אלו".