זאב ערבות כתב:בצילום כאן מדף השער של תנ"ך מוגה ע"י לעטעריס נוספו שתי שורות לכאורה בפרסית. האם מישהו מחכמי הפורום יודע לפענח את הכתוב?
בקובץ המצורף יש תמונה יותר ברורה
הפשטן כתב:זאב ערבות כתב:בצילום כאן מדף השער של תנ"ך מוגה ע"י לעטעריס נוספו שתי שורות לכאורה בפרסית. האם מישהו מחכמי הפורום יודע לפענח את הכתוב?
בקובץ המצורף יש תמונה יותר ברורה
זה לא פרסית, אלא תורכית עותמאנית. מדובר שם במשהו טכני לחלוטין: הפני', להיתר הוצאה לאור, המונפק מאת משרד החינוך הציבורי.
רק תמוה בעיניי, בשביל מה צריך אישור כזה, והלא מדובר בספר המודפס בברלין. וצע"ג.
הוד_והדר כתב:עזרה בתרגום גרמנית כתובה באותיות עבריות
דער זעלבער האט אונז ערזעכט, דאמיט ער אויף דיזען זעליגאט אן שפרוך צו מאכען אים שטאנדע זיין קאן, איהם דאס צייגניס זיינער געבורט ציגעבן, זא קענען וויר קיינעס וועגעס אנשטעהן איהם, דער ווארהייט צו שטייער, דאס צייגניס צי געבן, דאס ער איין ווירקליכער ווירדיגער שפראסע, דיזער וועלט בעקאנטען ווירטהיימישען פאמיליע איזט.
החלק האחרון תרגמתי
דאס ער איין ווירקליכער ווירדיגער שפראסע, דיזער וועלט בעקאנטען ווירטהיימישען פאמיליע איזט = שהינו אכן נצר אמיתי וראוי למשפחת ווירטהיים הידוע בעולם.
מי יכול לעזור בהשאר?
תודה
הוד_והדר כתב:הוד_והדר כתב:עזרה בתרגום גרמנית כתובה באותיות עבריות
דער זעלבער האט אונז ערזעכט, דאמיט ער אויף דיזען זעליגאט אן שפרוך צו מאכען אים שטאנדע זיין קאן, איהם דאס צייגניס זיינער געבורט ציגעבן, זא קענען וויר קיינעס וועגעס אנשטעהן איהם, דער ווארהייט צו שטייער, דאס צייגניס צי געבן, דאס ער איין ווירקליכער ווירדיגער שפראסע, דיזער וועלט בעקאנטען ווירטהיימישען פאמיליע איזט.
החלק האחרון תרגמתי
דאס ער איין ווירקליכער ווירדיגער שפראסע, דיזער וועלט בעקאנטען ווירטהיימישען פאמיליע איזט = שהינו אכן נצר אמיתי וראוי למשפחת ווירטהיים הידוע בעולם.
מי יכול לעזור בהשאר?
תודה
בקשה חוזרת!
... Der selber hat unz ersecht, damit ehr auf diesen seligat
וונדרבר כתב:הוד_והדר כתב:הוד_והדר כתב:עזרה בתרגום גרמנית כתובה באותיות עבריות
דער זעלבער האט אונז ערזעכט, דאמיט ער אויף דיזען זעליגאט אן שפרוך צו מאכען אים שטאנדע זיין קאן, איהם דאס צייגניס זיינער געבורט ציגעבן, זא קענען וויר קיינעס וועגעס אנשטעהן איהם, דער ווארהייט צו שטייער, דאס צייגניס צי געבן, דאס ער איין ווירקליכער ווירדיגער שפראסע, דיזער וועלט בעקאנטען ווירטהיימישען פאמיליע איזט.
החלק האחרון תרגמתי
דאס ער איין ווירקליכער ווירדיגער שפראסע, דיזער וועלט בעקאנטען ווירטהיימישען פאמיליע איזט = שהינו אכן נצר אמיתי וראוי למשפחת ווירטהיים הידוע בעולם.
מי יכול לעזור בהשאר?
תודה
בקשה חוזרת!
תנסה לכתוב את הדברים באותיות גרמניות, אולי מישהו יתעורר לתרגם:... Der selber hat unz ersecht, damit ehr auf diesen seligat
מצפה לישועת השם כתב:אני צריך עזרה בפענוח מילולי בהנכתב בתמונה המצורפת עבור חולה במחלה הידועה.
תשו"ח להמבארים.
מדובר כאן על הקטע המצורף כאן המתחיל 'לטחורים', אשמח לדעת מה המכוון בדבריו 'אלאהן, ו'בליי עסיג', ושאר שלל הביטויים שפחות נפוצים שמוזכרים בדבריו.
הסרפד כתב:מצפה לישועת השם כתב:אני צריך עזרה בפענוח מילולי בהנכתב בתמונה המצורפת עבור חולה במחלה הידועה.
תשו"ח להמבארים.
מדובר כאן על הקטע המצורף כאן המתחיל 'לטחורים', אשמח לדעת מה המכוון בדבריו 'אלאהן, ו'בליי עסיג', ושאר שלל הביטויים שפחות נפוצים שמוזכרים בדבריו.
אלאהן הוא אלוורה לכאורה. בליי עסיג הוא עופרת אצטט (סם!).
מצפה לישועת השם כתב:הסרפד כתב:מצפה לישועת השם כתב:אני צריך עזרה בפענוח מילולי בהנכתב בתמונה המצורפת עבור חולה במחלה הידועה.
תשו"ח להמבארים.
מדובר כאן על הקטע המצורף כאן המתחיל 'לטחורים', אשמח לדעת מה המכוון בדבריו 'אלאהן, ו'בליי עסיג', ושאר שלל הביטויים שפחות נפוצים שמוזכרים בדבריו.
אלאהן הוא אלוורה לכאורה. בליי עסיג הוא עופרת אצטט (סם!).
יישר כח!
מה הכוונה, ארבעה העלער, זה שם מטבע או מידה, וגם מה זה 'חרט'?
ייש"כ מראש.
הסרפד כתב:רוב שמות המטבעות בימים ההם היה ג"כ שמות מדות
זקן ששכח כתב:אינני יודע. יתכן מאד,
ובכל מקרה לשונו: 'בעד ארבעה העלער' מסתברת יותר כמטבע ולא כמידה.
פייביש אופטובסקי כתב:הידע מי מן החברים לתרגם את המוקף באדום?
לבי במערב כתב:א"כ האשכול כולו מיותר, ואין נראה כן לענ"ד.
פייביש אופטובסקי כתב:לפני זמן לא רב הקלדתי קטע אחר (ארוך) מדפים אלו, ונתתי לגוגל לתרגם, ולא הבנתי מילה וחצי מילה.
פייביש אופטובסקי כתב:הידע מי מן החברים לתרגם את המוקף באדום?
לבי במערב כתב:כפי הנראה, מן הראוי לפנות להרב 'מחולת המחנים', שמא יש בידו להושיע בס"ד.
יאיר אתמר כתב:בבקשה,
מישהו יכול לתרגם לי (מערבית יהודית) את המשפט שבין הקוים?
(חוששני שמא המלה 'נחן' היא ט"ס.)
תודה מראש!
דאל"כ יפסקו ע"פ ביכטלרנרען
אך יכול להתנות שאם לא יהיה תפלה וקריאת התורה בהקהלה (בעשרה זה יש להתנות בפירוש דאל"כ יפסקו ע"פ ביכטלרנרען שיוכלו לקרות בתורה בפחות מעשרה)
גְׄׄ אלגׄׄים מן אלחרוף אלמגׄׄהורה, והי סתה עשר חרפאַן, והי אַיצׄאַן מן אלחרוף אלמחקורה והיְ אלקאף ואלגׄׄים ואלטאאׄ ואלדאל ואלבאאׄ, יגׄׄמעהא קולךְ «גׄׄדקטב» סמית בדׄלך לאַנהא תּחקר פי אלוקף, ותּצְׄעַׄטּ ען מואצׄעהא, והי חרוף אלקלקלה לאַנך לא תסתטיע אלוקוף עליהא אִלאַّ בצות, ודׄלך לשדה אלחַקְרִ ואלצַّׄעְׄטִ, ודׄלך נחו אלְחַקְ, ואדְׄהַבְ, ואחְׄרּגְׄׄ. ובעץׄ אלערב אַשדַّ תצויתאַן מן בעץׄ, ואלגׄׄים ואלשין ואלצׄאד תׄלאתׄה פי חיז ואחד, והי מן אלחרוף אלשַّגְׄׄריה, ואלשַّגְׄׄרּ מַפְרַגּׄׄ אלפם, ומחׄרגׄׄ אלגׄׄים ואלקאף ואלכאף בין עַכַדַהִ אללסאן, ובין אללַّהאהִ פי אַקצא אלפַם.
וקאל אַבו עמרו בן אלעלאאְׄ בעץׄ אלערב יבדל אלגׄׄים מן אליאאׄ אלמשדדה, קאלְ וקלת לרגׄׄל מן חנטׄלהְ ממן אַנת? פקאלְ פּקַיְמִגֹّׄׄן, פקלתְ מִן אַיהם? קאלְ מּרִّגֹّׄׄן;ְ יריד פּקַיְמִיֹّן מּרִّיֹّן; ואַנשד לִהמְיאן בן קחאפה אלסעדיְ יּטִירּ עַנְהַא אלוַבַרַ אלצּّהאבִגׄׄא קאלְ יריד אלצּّהאבִיַّא, מן אלצּّהְבה; וקאל חׄלף אלאַחמרְ אַנשדני רגׄׄל מן אַהל אלבאדיהְ חׄאלי עּוַיְפֹן ואַבו עַלִגִّׄׄ, אלמּטְעִמאןִ אללַّחְמַ באלעַשִגִّׄׄ, ובאלעַׄדאהִ כִסַרַ אלבַרְנִגִّׄׄ יריד עליّאַן, ואלעשיַן, ואלברניّ. קאלְ וקד אַבדלוהא מן אליאאׄ אלמחׄפפה אַיצׄאַן; ואַנשד אַבו זידְ יא רַבִّ, אִןְ כּנְתַ קַבִלְתַ חַגַّׄׄתִגְׄׄ, פלא יזאל שאחִגֹׄׄן יאְַתיך בִגְׄׄ, אַקְמַרּ נַהַّאזֹן יּנַזִّי וַפְרַתִגְׄׄ ואַנשד אַיצׄאַןְ חתא אִדׄא מא אַמְסַגַׄׄתְ ואַמְסַגׄׄא יריד אַמסת ואַמסא, קאלְ והדׄא כלה קביח; קאל אַבו עמר אלגׄׄרמיְ ולו רַדַّהּ אִנסאנֹן לכאן מדׄהבאַן; קאל מחמד בן אלמכרםְ אַמסת ואַמסא ליס פיהמא יאאׄ טׄאהרה ינטק בהא, וקולהְ אַמסגׄׄת ואַמסגׄׄא, יקתצׄי אַן יכון אלכלאם אַמסית ואַמסיא, וליס אלנטק כדׄלך, ולא דׄכר אַיצׄאַן אַנהם יבדלונהא פי אלתקדיר אלמענוי, ופי הדׄא נטׄר. ואלגׄׄים חרף הגׄׄאאׄ, והי מן אלחרוף אלתי תאׄנתׄ, ויגׄׄוז תדׄכירהא. וקד גַׄׄיַّמְתּ גִׄׄימאַן אִדׄא כתבתהא.
ج: الجيم من الحروف المجهورة، وهي ستة عشر حرفاً، وهي أَيضاً من الحروف المحقورة وهي: القاف والجيم والطاء والدال والباء، يجمعها قولك: «جدقطب» سميت بذلك لأَنها تُحقر في الوقف، وتُضْغَطُ عن مواضعها، وهي حروف القلقلة لأَنك لا تستطيع الوقوف عليها إِلاَّ بصوت، وذلك لشدة الحَقْرِ والضَّغْطِ، وذلك نحو الْحَقْ، واذْهَبْ، واخْرُجْ. وبعض العرب أَشدَّ تصويتاً من بعض، والجيم والشين والضاد ثلاثة في حيز واحد، وهي من الحروف الشَّجْرية، والشَّجْرُ مَفْرَجُ الفم، ومخرج الجيم والقاف والكاف بين عَكَدَةِ اللسان، وبين اللَّهاةِ في أَقصى الفَم.
وقال أَبو عمرو بن العلاء: بعض العرب يبدل الجيم من الياء المشددة، قال: وقلت لرجل من حنظلة: ممن أَنت؟ فقال: فُقَيْمِجٌّ، فقلت: مِن أَيهم؟ قال: مُرِّجٌّ؛: يريد فُقَيْمِيٌّ مُرِّيٌّ؛ وأَنشد لِهمْيان بن قحافة السعدي: يُطِيرُ عَنْهَا الوَبَرَ الصُّهابِجا قال: يريد الصُّهابِيَّا، من الصُّهْبة؛ وقال خلف الأَحمر: أَنشدني رجل من أَهل البادية: خالي عُوَيْفٌ وأَبو عَلِجِّ، المُطْعِمانِ اللَّحْمَ بالعَشِجِّ، وبالغَداةِ كِسَرَ البَرْنِجِّ يريد عليّاً، والعشيً، والبرنيّ. قال: وقد أَبدلوها من الياء المخففة أَيضاً؛ وأَنشد أَبو زيد: يا رَبِّ، إِنْ كُنْتَ قَبِلْتَ حَجَّتِجْ، فلا يزال شاحِجٌ يأْتيك بِجْ، أَقْمَرُ نَهَّازٌ يُنَزِّي وَفْرَتِجْ وأَنشد أَيضاً: حتى إِذا ما أَمْسَجَتْ وأَمْسَجا يريد أَمست وأَمسى، قال: وهذا كله قبيح؛ قال أَبو عمر الجرمي: ولو رَدَّهُ إِنسانٌ لكان مذهباً؛ قال محمد بن المكرم: أَمست وأَمسى ليس فيهما ياء ظاهرة ينطق بها، وقوله: أَمسجت وأَمسجا، يقتضي أَن يكون الكلام أَمسيت وأَمسيا، وليس النطق كذلك، ولا ذكر أَيضاً أَنهم يبدلونها في التقدير المعنوي، وفي هذا نظر. والجيم حرف هجاء، وهي من الحروف التي تؤنث، ويجوز تذكيرها. وقد جَيَّمْتُ جِيماً إِذا كتبتها.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 589 אורחים