התקבל
זה לא סוד ששמירה על לימוד משמעותי בזמנים אלה יכולה להיות קשה.
קשה לשבת בודד בבית וללמוד; יש הפרעות; יש יותר מדי זמן אבל למעשה אין זמן, כי צריכים אותנו; אין לנו את קול התורה והברען.
יתכן שאנו אפילו שומרים על סדרי לימוד מסויימים, לומדים את הדף, את העמוד, קצב אחר, אבל...זה לא זה. חסר לנו משהו. אין את הריתחא דאורייתא (טוב, אולי אלה שנמצאים כאן בפורום). תכל'ס, יתכן שחסר לנו בהרגשת חיבור אמיתי לתורה בימים אלה.
למותר לציין ששמירה על קשר רציני ללימוד התורה הוא הכרחי במיוחד בתקופה זו. נכון, יש הרבה עבודה כעת בכל התחומים, אבל יסוד ובסיס הכל הוא בקשר שלנו לתורה.
הנה הצעה: קח על עצמך ענין אחד בתורה, סוגיא אחת, דף גמרא אחת, כפרויקט אישי ומהנה.
אחרי הכל, יש כאן איזושהי הזדמנות. כל השנה אנחנו בלחץ. עלינו לסיים את הסוגיא, לעבור את המבחן, להמשיך עם הדף ... צריך להיצמד עם הקצב, צריך לזכור את המסכת.. כל רגע מפחדים לפספס את הרכב הנוסעת, נוסעת...
יתכן שאנחנו שולטים וקונים בחלקים של תורה, אך לא מרגישים את הקשר המוחלט הזה.
יש מה לומר בלחץ שכזה, אך יחד עם זאת זה לא מאפשר לנו לפתח לאט ובכוונה קשר עמוק ואמיתי לשום ענין בתורה. אין לנו את האפשרות לגלגל חתיכת תורה על לשונותינו, להתענג עליה, להעריך אותה, לקחת צעד אחורה ולהביט בו, למשמש אותו. כל מסגרת שאנו מוצאים את עצמנו מכריחה אותנו להמשיך, להמשיך לנוע.
לא רק שלפעמים זה לא נותן לפתח את הקשר הרגשי עם התורה, לפעמים יתכן שזה עוד יותר גרוע - יש והאדם מפתח גישה שלילית לכל העניין של הלימוד עקב הרגשת הלחץ והמתח שהוא חש בכל הקשור ללימוד.
תאר לעצמך אם היית לוקח פרק אחד קצר - או דף אחד - או סוגיא אחד - או עניין אחד - או פרק משניות אחד - או משנה אחת !! - ולהפוך אותו לפרויקט האישי שלך לעתיד הנראה לעין (לא לאפוקי מהלימודים האחרים, כמובן. בנוסף). קח אותו לטווח הארוך. הפוך את זה לחבר האישי שלך ... הפוך אותו ל"תינוק שלך" ... תתחתן עם זה ... בלי לחץ של זמן, אלא כאחד שיש לו את כל הזמן שבעולם.
צא למשימה של גילוי… תגשש כל פינה בסוגיה… תבדוק את כל החורין והסדקין… תשאל את כל השאילות, אפילו אלה חסרי החשיבות לכאורה… אפילו, או במיוחד, השאלות המטופשות (שהם למעשה השאלות הטובות ביותר) שאתה מפחד לשאול כל השנה ... תדרוש לבהירות ... צפה שזה יהיה מובן ואל תוותר עד שזה יקרה ... אל תשאיר שום אבן לא הפוכה, שום פינה בלתי ברורה, שום דרך שלא ניסית...
התענג על הטעם של כל חלק בסוגיא… תטעם את המתיקות… תצלול לתוך זה. תטבול בזה. תשחה בתוכו. תנשום אותו. תהיה אותו. תהפוך אותו לבית שלך.
אל תסתפק רק בלימוד שלך האישי. תחפש לך בקול הלשון או במקומות אחרים שיעורים על הסוגיא שבחרת. סיימת לשמוע תשמע עוד הפעם. הסכמת? תרשום לעצמך. לא מסכים לכל נקודה? תתקשר לרב מגיד השיעור. תנדנד אותו. תתקשר לתלמידי חכמים אחרים שתמיד רצית לדבר אתם. תתקשר לחברים. (תפתח אשכול בפורום...)
תכין לעצמך מחברת מיוחדת רק לסוגיא זו. תכתוב לך את שם הסוגיא על הכריכה...קשט את זה...תכתוב לך כל הערה, כל מחשבה, בעניין.
תחקור את הענין מכל זוית אפשרית. השתמש בסוגיא בבסיס בדיקה כדי לגשש את כל דרכי הלימוד. בריסק? תלמידי הגרי"ז? חזו"א? חזון אישניקים? ר' שמעון? ר' נחום? ר' שמואל? ר'... ר'...אולי את ר' מאיר מאזוז ודרכו התוניסאית? ועוד ועוד.
השתמש בכל תחומי האישיות שלך בכדי ליצור קינן על פיסת תורה. תתעצבן על הסוגיא!!! תשחרר את היצירתיות שלך. תתפרע. תבקש רחמים ממי שהחכמה שלו להאיר את עיניך. אולי אפילו תעשה מהתורות תפילות...
ומי אומר שזה חייב להיות גמרא או משנה או הלכה? אולי יש ענין, או פרשה, או שלושה פסוקים בחומש שתמיד רצית לחקור לעומק. אולי בנביא. אולי יש בתהילים קפיטל אחד שאתה מרגיש נמשך אליו שאתה יכול לחקור, לנתח, לעבור דרך פירושים, להקשיב לשיעורים ולכתוב מחשבות משלך.
זה יכול להיות אפילו שמונה עשרה, או ברכה אחת בשמונה עשרה, או אשר יצר או ברכת המזון...על כל דבר יש לנו ראשונים, יש לנו אחרונים, יש לנו מהר"ל, יש לנו ספרים נפלאים בני זמנינו, כל דבר יכול להוות סוגיא ולהעסיק אותך במשך חדשים ארוכים.
ואולי חשקה נפשך בתורה אחת בליקוטי מוהר"ן, או בפרק אחד בתניא, לחרוש אותו, לקדוח בו, לחזור שוב ושוב, לברר כל מראה מקום לעומק, להפנים, לשמוע שיעורים מהמשפיעים? אולי תמיד רצית לשבת עם איזה שטיקל שפת אמת, או ר' צדוק, או שם משמואל, או הסבא מסלבודקה, או ר' ירוחם ממיר, בלי לחץ, בלי למהר? פשוט להתענג, להפנים, להשתנות?
כלום חסר לנו חומר לפרויקטים?
העיקר שיש פרויקט. איך אמר לי פעם אברך חכם: בלי פרויקטים זה לא הולך.
זה הזמן להשקיע בזה. זה לא חייב להיות כל היום. זה יכול אפילו קצת זמן. אבל מהרגע שהתחלת, נהפכת לאיש אחר. החיות זורמת. יש לך "חלות שם" אדם שמונח בלימוד, גם בשעה שאתה עוסק בדברים אחרים. יש לך את הפינה שלך בתורה, הפינה האישית, שם אתה בבית, זה תמיד מחכה לך, יש לך לאן לחזור בכל רגע נתון.
אם אינך עושה זאת כבר, שקול להתחיל היום. אתה לא תתחרט.
כשם שיש להקב"ה חדרי חדרים בתורתו,
כך יש להם לתלמידי חכמים לכל אחד ואחד חדרי חדרים בתורתו,
ואם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך רוץ לחדרי דברי תורה
ומיד היסורין בורחין ממך שנא' לך עמי בא בחדריך וגו',
לכך נאמר הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך,
במה שגדלתנו ועסקתנו ורוממתנו
וקשרת לנו קשר גדול בדברי תורה מסוף העולם ועד סופו"
(תנא דבי אליהו פרק ו')