אוהב אוצר כתב:פנה אלי יהודי שמכיר אותי משיעורי 'קירוב' ושאלני, האם יש ממש בשמועה שיש רבנים שהתירו להסתפר בימים אלו בעקבות ההסגר שהיה לפני הפסח והספרים-בעלי המקצוע לא עבדו אז - זה נכון? יש איזה רב שאמר כך? [אני רוצה לדעת לפני שאני אומר לו שאין 'היתר' כזה...]
אוהב אוצר כתב:אני הקטן נשגב מבינתי איך עונים באתרים שכל הציבור רואה ומחפש תשובה לשאלה, וזאת מבלי להביא את כל הדעות והעדות.
זה פשוט להכשיל את הציבור - לא לזכות את הציבור.
ש. ספראי כתב:אוהב אוצר כתב:אני הקטן נשגב מבינתי איך עונים באתרים שכל הציבור רואה ומחפש תשובה לשאלה, וזאת מבלי להביא את כל הדעות והעדות.
זה פשוט להכשיל את הציבור - לא לזכות את הציבור.
אני מביא באתר התשובות שלי את פוסקי ההלכה המקובלים אצלי. מי שרוצה רבנים אחרים המקובלים עליו- יחפש באתרים אחרים.
זה הזמן לבקש ממשיבים מאנ"ש לא להפקיר את השטח הזה לרבנים דתלי"ם. יש ביקוש גדול לזה וטוב עשו באתר דין שמשיבים כהלכה עם מקורות טובים.
פעם אמר לי חרדי חדש אחד ששואל רק את הגוגל.
זה היה בסוכות. הצעתי לו לחפש תשובה על ישיבה בהקפות בזמן שהס"ת מסתובב.
הוא לחץ פה ושם באייפון שלו והקריא לי תשובה מפורטת.
"זה מוכר לי"... אמרתי לו בתמהון.
"נכון. זאת תשובה שלך, מלפני שש שנים"....
יוסף חיים אוהב ציון כתב:גם הגר"א מלכה בספרו הליכות מועד התיר.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:על הכה"ח.
שמש כתב:לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.
לבי במערב כתב:אם טעם החומרא לספרדי היא לחוש לשי' הגרע"י זלה"ה ודעימי', הלא בנו ('ממלא-מקומו') יבלחט"א מורה ובא להקל בשנה זו...
שמש כתב:לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.
כמעיין המתגבר כתב:שמש כתב:לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.
השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.
שמש כתב:כמעיין המתגבר כתב:שמש כתב:לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.
השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.
הבאתי ציטוט מלא (בתמונה שצירפתי).
מלבד זאת שהמנהג אצל רוב בני התורה הוא כן להתגלח בכל השנים שיש ר"ח בע"ש ושבת.
כמעיין המתגבר כתב:שמש כתב:כמעיין המתגבר כתב:שמש כתב:לע"ד גם לספרדים יש להקל בכגון דא (בפרט השנה, אך גם בשאר שנים אין האיסור מוחלט כ"כ).
ראשית, י"א שעיקר המנהג שלא להסתפר הוא בשער הראש ולא בזקן (כמבואר בספרי המקובלים ופשוט גם מסברא שכן לפני כשש מאות שנה שהחלו לנהוג בזה לא היה מצוי גילוח הזקן).
זאת ועוד גם לגבי תספורת יש מקילים במקום צער וכו' וכן מצינו דעות המקילים בכל שנה להסתפר לכבוד שבת.
כך שבצירוף כל אלו ודעת המשנ"ב (שאאל"ט הובא גם בכה"ח) להתיר בע"ש ור"ח, יש מקום להקל בפרט בזקן (שכן כנ"ל כל הקפידא בזה היא ע"פ הסוד ומצד המנהג וזה לכאורה עיקר עניינו הוא בראש ולא בזקן), ובפרט בשנה זו שיש שלא עכלו להסתפר בער"פ ודאי יש מקום להקל לצריכים לכך.
וכעין זה כתב הראש"ל במכתבו שפרסם אמש אלא ששם הוסיף שלכאורה בזקן דווקא יש להחמיר מחמת שרגילים לסדרו לבד ואין בזה הטעם שלא יכל להסתפר קודם אלא שמאידך בזקן יש למקלים בכל השנים על מה שיסמוכו.
השמטת את העיקר, שכתב שכל בני התורה ובעלי הבתים לא נהגו כך.
הבאתי ציטוט מלא (בתמונה שצירפתי).
מלבד זאת שהמנהג אצל רוב בני התורה הוא כן להתגלח בכל השנים שיש ר"ח בע"ש ושבת.
לא ראינו ולא שמענו זאת מעולם.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ההקפצה הזו מביאה אותי לכתוב מה ששמעתי מת"ח גדול, שימים אלו נועדו לתקן עניני בנ"א לחבירו, ואילו נושא זה הפך למצב שחכמים מנגחים א' את חבירו בדבר שאינו אלא מנהג, וד"ל.
שומר כתב:מישהו אמר לי הרב אבא שאול התיר גלוח הזקן בספירה ורק תספורת אסור
ד אם חל ר"ח אייר בשבת, נושאין בו אפילו לנוהגים בו איסור בחל בחול. ב"ח בשם הגהות מנהגים [שם, אות לו]. ובודאי דנושאין בו דקאמר ביום ששי שלפניו, דביום שבת עצמו אסור לכנוס, כמ"ש הרמב"ם [אישות פ"י הי"ד] והרא"ש [כתובות פ"א סי' ג'] ורבנו בעל הטורים באבן העזר סימן ס"ד סעיף ה'. ויראה שה"ה להסתפר.
ה ...
גם הטעם שכתבתי מפני הסכנה, כבר אתה רואה מפורש דלא יתיישב טעם זה אלא לנוהגים שלא להסתפר בר"ח מפני הסכנה, ואין כן מנהג תיריא אלא דוקא בר"ח שחל להיות ביום ו', וכן נוהגים רוב העולם להסתפר בר"ח אייר עצמו, ואין חוששין לצוואת ר"י החסיד. וכיון דהמנהג להסתפר בר"ח, מאיזה טעם נתיר לו מפני שאינו יכול להסתפר בר"ח, והמנהג בהפך להסתפר. ומיהו מי שנוהג שלא להסתפר בר"ח כשחל ביום ו', בהא ודאי מודינא שיכול להסתפר ביום שלפניו אחר חצות, וכן מי שנוהג שלא להסתפר בר"ח באיזה יום שיפול בו ר"ח, אם חל ביום א' יסתפר ביום ששי, וכל שכן שאם חל בשאר הימים שיכול להסתפר ביום שלפניו, וכן הוא מנהגי, וכן הוריתי הלכה למעשה....
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים