קדיש וקדושה ליחיד - מקורות בגאונים וראשונים

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הנה בעת הזאת אשר רבים המה המתפללים ביחידות משום הצורך להתרחק מאחרים, נתעוררתי בענין התפלות שמצאתי בכמה סידורים למתפלל ביחידות. חיפשתי אותם ומצאתי בסידור אוצר התפלות כאן, והריני מצרף קובץ שיש בה הכל בגופן ברור

תשלומי חצי קדיש וברכו וקדושה.pdf

(68.59 KiB) הורד 172 פעמים

אמנם שם אי' שהמקור הוא בדברי הרוקח, ולא מצאתי אותה שם.

ושמעתי פעם שבסדר רב עמרם גאון יש תפלות כאלה, וביום השבת שעבר חיפשתי אותה ומצאתי, ואינו דומה כלל לדברי הסידור אוצר התפלות. עי' כאן למשל.

האם יש למישהו עוד מידע על הענין, מקורות ומקורות דברי החז"ל שהובאו שמה, האם הפוסקים מביאים את הענין, האם יש עוד נוסחאות בזה, והאם האדם מחויב לאומרם או שאינו אלא לתוספת זכות? האם יש מאמר באיזה מקום עליה?

[גל של אגוזים]

והאם האדם מחויב לאומרם או שאינו אלא לתוספת זכות?

דבר זה אינו צריך לפנים כלל ופשוט כביעא בכותחא
בדרך אגב, תפלות אלו נדפסו גם ב'סידור ברדיטשוב' [הסידור של צדיקי הדורות שזכה להסכמתם של הרבי מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואולי גם הקדושת לוי].

[יוצא פוניבז']

עי' רוקח סי' שסב.
ברע"ג נמצא רק בחלק מהמהדורות, וכנראה אינו מרע"ג.

[לעמל יולד]

כד הוינא בחור ישיבה, בימי בין הזמנים בליתי בין כותלי הספריה הבריטית (British library) השייכת למוזיאון הבריטי, ועיינתי בכתבי ידות עתיקים.
זכור לי שהיה שם כת"י של סדר רע"ג עתיק מאד, וליד הקדיש שבין ישתבח לברכת יוצר היה קדיש ליחיד (וכן ברכו ליחיד) עם נוסח די ארוך למתפלל ביחידות.

נסתפקתי אז, אנן דלא קיימא לן לומר נוסח זה, האם מותר לאמרו אם ירצה, או אמירתו ייחשב לנו כהפסק בין ישתבח ליוצר אור?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לא צריכים כת״י ומוזיאון, הדפוס הישן של סדר רע״ג מספיק, כמו שלינקקתי למעלה.

[לעמל יולד]

העיקר עזבת למנוחות, והטפל תפסת לאנחות.

עד שתדון אם חובה או זכות לאמרו, תדון אם זכות הוא או שנאסר לנו לאמרו בכלל משום הפסק.

ואולי יש לדמות להא דיש אומרים שיר המעלות ממעמקים בעשי"ת בין ישתבח ליוצר, ויש אוסרים משום הפסק.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרוקח כותב להדיא שיאמרנו אחרי תחנון.

[יוצא פוניבז']

נסתפקתי אז, אנן דלא קיימא לן לומר נוסח זה, האם מותר לאמרו אם ירצה, או אמירתו ייחשב לנו כהפסק בין ישתבח ליוצר אור?

דנו בזה האחרונים, עי' בן איש חי ס"פ ויגש שכתב לא לאומרו משום הפסק

[יבנה]

דברי סץ בזה בסדר רע"ג שלו מצורפים.
וע"ע במהדורתו סדר תפילות חול סי' ס"ה נוסח לקדושת יחיד, וכן בסי' ס"ח שהביא תשובת ר' צמח גאון לענין השלמת קדושא דסידרא.
ע"ע כאן viewtopic.php?t=40831
גם צירפתי דברי ההלכה ברורה בענין, וכן פרק ס"ה מהיחיד והלכותיו.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

תודה רבה! זה בדיוק מה שחיפשתי (אני מתכוין להדף מספר יחיד והלכותיו, שמביא כל המקורות שחיפשית). מאיזה סבה בהחפשי באוצה"ח לא הצלחתי למצוא את מבוקשתי.

ויש לחקור בזה, האם הוא מדין 'כל העוסק בתורת עולה', שאם א"א לומר ברכו, עכ"פ יתעסק בסוגיית ברכות. או דלמא שהביאור הוא שאע"ג שלא אמר מילים אלו כדינם, מ"מ תועלת יש באמירת המילים של קדיש וקדושה.

[גל של אגוזים]

יש לדמות קצת למנהג הבעש"ט ז"ל לומר כגונא כשהתפלל ביחידות [עם סופו 'ברכו' ו'ברוך ה' המבורך'], ויש לחלק.

[יהושע100]

ר' שלחן ערוך המקוצר של הרב יצחק רצאבי חלק א סימן יא סעיף יז מנהג יהודי תימן בזה (נוסח ל'ברכו' ולקדיש תתקבל).

אין לי אפשרות להעלות כרגע. מי שיוכל תע"ב.

[לענין]

יש לדמות קצת למנהג הבעש"ט ז"ל לומר כגונא כשהתפלל ביחידות [עם סופו 'ברכו' ו'ברוך ה' המבורך'], ויש לחלק.

אשמח אם מישהו יראה לנו היכן המקור הראשון שנזכר זה ליחיד.
במקורות הקדומים של הכגונא (משנות התקמ"ה והלאה) זה עדיין לא מופיע.
גם כדאי לדעת - הקטע הזה הוא לא ממש המשך של הכגונא, אלא בזוה"ק הוא קצת אחרי זה.

[תלמיד-חכמים]

רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק בפרק על ההשתחויה כותב שהיחיד צריך לכרוע (לפי דבריו שם בכל הענין במעלת ההשתחויה) כשאומר ברכו. ומשמע שהיה פשוט לו שיחיד אומרו. ושמא כוונתו לנוסחים של קדיש שהובאו כאן לעיל? וצ"ע. ובמשנה ברכות איתא להדיא "מה מצינו בבית הכנסת" לגבי ברכו.

[לענין]

רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק בפרק על ההשתחויה כותב שהיחיד צריך לכרוע (לפי דבריו שם בכל הענין במעלת ההשתחויה) כשאומר ברכו. ומשמע שהיה פשוט לו שיחיד אומרו. ושמא כוונתו לנוסחים של קדיש שהובאו כאן לעיל? וצ"ע. ובמשנה ברכות איתא להדיא "מה מצינו בבית הכנסת" לגבי ברכו.

התכוונת לזה?

המספיק לעובדי השם פרק כה על השלמת הדיבור על חובות התפלה
ובברכות קרית שמע ובקרית שמע צריך שתהא ההשתחוויה בתחילת ברכות קרית שמע, כאשר עונים האנשים, לאחר ששליח צבור אומר: "ברכו את יי המבורך" - "ברוך יי המבורך לעולם ועד", או כאשר אומר היחיד זאת לעצמו: "ברוך יי המבורך לעולם ועד",

[תלמיד-חכמים]

אכן.

[לענין]

יש לדמות קצת למנהג הבעש"ט ז"ל לומר כגונא כשהתפלל ביחידות [עם סופו 'ברכו' ו'ברוך ה' המבורך'], ויש לחלק.

אשמח אם מישהו יראה לנו היכן המקור הראשון שנזכר זה ליחיד.
במקורות הקדומים של הכגונא (משנות התקמ"ה והלאה) זה עדיין לא מופיע.
גם כדאי לדעת - הקטע הזה הוא לא ממש המשך של הכגונא, אלא בזוה"ק הוא קצת אחרי זה.

צפונות טז.PNG (147.79 KiB) נצפה 2468 פעמים