בספר יד שאול יו"ד סי' רמ"ה כותב דברים חוצבי להבות אש בעובדא שבאו מלמדים ממקומות אחרים ורצו מלמדי העיר לגרשם ע"י המושל ונתלו מדברי רמ"א כו' וכותב הלא בת"ת ובמלמדים לא שייך כל זאת, ומה שאמרו דקנאת סופרים תרבה חכמה לא שייך אלא במקרי דרדקי ולא במלמדים משנה וגמ', זה הבל כו', ומה שאמרו שהגאון החסיד כו' הורה כן לגרש המלמדים אחרים, אני אומר שאסור לאומרו, וחלילה להגאון שיעשה כן.
למדנו עד כמה פרצה השלטת הדין בישראל, אם הדין אוסר המלמדים, מותר לגרשם ע"י המושל, ומצוה לגרשם, אין כאן מלשינות ומסירות ופחיתיות לגרש ישראל ע"י זרים, יש כאן מצוה לקיים הדת על תילו, ואם הדין מתירם, המגרש ע"י גוי הוא מסור, ויוצא מכלל ישראל, וכל ישראל עיניהם נשואות לדברי השו"ע ולגאוני הדור להגיד ההלכה.
פייביש אופטובסקי כתב:הרשו נא גם לי להוסיף שלא מענין האשכול,
יהודי חסידי, עשיר גדול, מחוץ לארץ, אשר הנני מכירו, יש לו ולבניו מקוה פרטית בביתם,
עם סגירת המקוואות הציבוריות, הוא רוקן את המים במקוה שלו, וכן צוה לכל בניו לרוקן את המים, כדי שלא יפסעו על ראשי עם קדוש ויאמרו: קדושתנו למעלה מקדושתכם.
שום בעל בכי כתב:פרנקל - אתה צודק! אני ממש מתנצל. באמת טעיתי בהבנת דבריך.
מעכשיו אנחנו חברים.
וכעת בידידות. בבנין שלך עשו מה שעשו ואתה לא הזעקת משטרה???
ומה נעשה למשמעת לחכמי התורה ולשכל הישר?
ובעוד אני מדבר על מנין העומד בכללי הזהירות של מרחק בין אדם לאדם,
הרי בבנין שלך זה היה 17 משתתפים ויותר בגינה קטנטנה ולגמרי לא שמרו על מרחקים!!!
תמהני עליך, ידידי הטוב.
דרומי כתב:הסיפור האחרון יש בו רגש יהודי, אבל בכ"ז נראה שלמעשה לא הועילו כלום בזה ולא בזה חפץ ה'.
ובפרט שבפרשת השבוע מדובר על מקוה טהרה. ולהעיר מבעה"ט מופלא בפ' תולדות עה"פ כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ, עיי"ש.
[/quote]פרנקל תאומים כתב:זאת מלבד העובדה שכשהצצתי בעד החלון בליל שבת, הרחוב היה שוקק מלא מעט מטיילים שיצאו "לשאוף אוויר", .
פרנקל תאומים כתב:אתה ממשיך עם הציניות, כאילו לא בחיי אדם עסקינן (אגב, מי אמר לך שלא הזמנתי משטרה?).
גם צריך לחקק בנפשו את מה שכתב בסמ''ק בסימן רפ''ג בשם ריב''א, דאפלו אלו שמצוה להרגן, כמו הרודף אחר הזכור ואחר נערה המארסה ואחר חברו להרגו, זה שהורגן צריך להזהר אחר כך מאבק שלהם. כי אם, חס ושלום, יכשל ההורגם בעברה כיוצא בהם, יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי. וראיה מיהוא, שנענש בדמי בית אחאב, אף על פי שצוה לו הנביא בשם ה' להרגם, לפי שנכשל בעברה של בית אחאב. עד כאן לשונו.
ואף שטובה גדולה עשה בישראל, שאחאב עבד את הבעל והעגלים, ויהוא השמיד את הבעל מישראל וישימם למחראות {וקרי למוצאות}, כמו שכתוב בקרא {מלכים ב' י' כ''ז}, וגם במה שהרג את בית אחאב, מצא חן בעיני ה', ונתנה לו עבור זה מלוכה עד ארבעה דורות, כמו שכתוב בקרא. ועבודת העגלים, שעבד יהוא אחר כך, בשגגה היה (כמו שכתוב בסנהדרין {בדף ק''ב.}: יהוא צדיקא רבא הוה וכו' {צדיק גדול היה}, אף שחותמו של אחיה השלוני ראה וטעה, ואף על פי כן כיון שנשאר עדין אצלו מהעון של אחאב, נענש, כמו שכתוב בתחלת הושע {א' ד'}: ''ופקדתי את דמי יזרעאל (פרוש: של בית אחאב, שהרג ביזרעאל) על בית יהוא''. ומדבריו של הסמ''ק נלמד, דהוא הדין לכל כיוצא בהם בין אדם לחברו. אם אחד יעניש חברו באיזה דבר של ענש: בהכאה או בהלבנת פנים או בספור לשון הרע עליו, אפלו אם בזה היה הדין עם המלבין והמספר, אף על פי כן ידע בנפשו, שאם הוא עבר גם כן מכבר על זה הענין גופא, או שיעבר לבסוף על זה, יחשב ממילא צערו של זה האיש, שהלבין פניו או שספר לשון הרע עליו, לדם נקי, וענוש יענש עליו כמו על האדם השלם בתורת ה' ובמצותיו.
והנה על ידי זה ימלא המספר לשון הרע על חברו או המצערו בכל מיני צער, ברתת וזיע. כי כאשר יתבונן היטב ימצא, שזה מקרוב עבר בעצמו גם כן בזה הענין גופא, או בענינים אחרים כיוצא בזה. ואפלו אם בדק היטב בנפשו ולא מצא, אף על פי כן ידע בנפשו שמעתה אחר הספור, אם יעבר על זה, תכף יפקד עליו למפרע העון למעלה, במה שדבר בזה על חברו. וזה הענין נזכר ביבמות {ק''ה:} דר' חיא ור' שמעון בר רבי, דהוו יתבי וכו', אתא ר' ישמעאל ברבי יוסי לגביהו וכו', אדהכי אתא רבי למתיבתא [למדרש ואבעי כל חד למיתב אדוכתה] אינהו דהוו קלילי עולו יתיבו בדוכתיהו, ר' ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקרה הוה מפסע ואזיל (מפני שהיה בעל בשר, הולך לאט). אמר לה אבדן: מי הוא זה שמפסיע על ראשי עם קדוש? אמר לה: אני ישמעאל ברבי יוסי, שבאתי ללמד תורה מרבי. אמר לה: וכי אתה הגון ללמד תורה מרבי? אמר לה: וכי משה היה ראוי ללמד תורה מפי הגבורה? אמר לה: וכי משה אתה? אמר לה: וכי רבך אלקים הוא? וכו'. אדהכי אתיא יבמה לקמה דרבי למחלץ, אמר לה רבי לאבדן: פוק בדקה (פרוש: היה מצוה לבדקה, אם הביאה ב' שערות, כדי שתוכל לחלץ) לבתר דנפק אמר לה ר' ישמעאל ברבי יוסי: כך אמר אבא, איש כתיב בפרשה, אבל אשה בין גדולה ובין קטנה. אמר לה רבי לאבדן: תיב אדוכתך {שב במקומך} לא צריכת {אינך צריך} כבר הורה זקן. הוה קמפסע אבדן ואתי, אמר לה ר' ישמעאל ברבי יוסי: מי שצריך לו עם קדוש, יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש, איך יפסע על ראשי עם קדוש? אמר לה רבי לאבדן: קום בדוכתך. תנא: באותה שעה נצטרע אבדן, (שענשו של לשון הרע נגעים) וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו.
והנה לכאורה, מה סבב ה' שאדהכי אתיא יבמה וכו', אלא שזה הוא הדברים שאמרנו, דהנה אבדן גנה מתחלה לר' ישמעאל בר' יוסי על שפסע על ראשי עם קדוש. והנה, אף שבודאי אין הדין עמו, במה שאמר: וכי הגון אתה וכו', דזה הוא אונאת דברים ממש, אף על פי כן לא היה מקום לתפס בזה כל כך לאבדן, עד שיענש על זה בענש הצרעת, אם עקר כונתו היתה בשביל קנאת האמת, אף שטעה במאמר זה, ועל כן נסוהו תכף מלמעלה, ואדהכי אתיא ההיא יבמה וכו' והצרך אבדן לצאת. ובתוך כך הורה' ר' ישמעאל בר' יוסי וכו', כבר הורה זקן וכו', הוה קמפסע אבדן ואתי וכו', תנא: באותה וכו'. פרוש: כיון שגם הוא אין נזהר בזה, על כן נענש למפרע על מה שגנה לר' ישמעאל בר' יוסי. גם הראוהו שלא כדין אמר לר' ישמעאל: וכי הגון אתה ללמד תורה מרבי, שהרי הכריע בדבריו לשטת רבי, שהיה סבור מתחלה דלחליצה בעינן גדולה. ועל כן נענש בענש הצרעת. וגם טבעו שני בניו, כי כידוע ענש הטביעה וענש אסכרה הוא ענש אחד (כדאמרינן בכתבות דף ל' או טובע בנהר או מת בסרונכי), וידוע שעבור לשון הרע הוא מיתת אסכרה כדאמרינן בשבת {דף ל''ג.}, עין שם.
דרופתקי דאורייתא כתב:פרנקל תאומים כתב:אתה ממשיך עם הציניות, כאילו לא בחיי אדם עסקינן (אגב, מי אמר לך שלא הזמנתי משטרה?).
זו בדיוק השאלה ששאלו אותך.
אם התשובה חיובית, וקיימת ה"מצוה" המהודרת של מסירה (ככתוב מכם ובכם), רח"ל,
או אז: לדברי מרן הגר"ח שליט"א שהובאו כאן viewtopic.php?f=73&t=50331&p=616968#p616938
"המוסר ייענש" רח"ל.
וראה עוד במכתב שהובא כאן, viewtopic.php?f=73&t=49967&p=616877#p616877
"לא יינקו מדינה של גהינום"
(אגב, על המכתב חתום הגרב"ש דויטש שליט"א, שהבהיר דעתו בתוקף בענין זה, כמו שהובא בפורום, ועכ"ז כתב מה שכתב דוק והבן היטב)
וכמדומני שמיותר להעתיק לשונות רז"ל והפוסקים בנושא זה
כן, עכשיו תענה שכלל לא הלשנת...
שומע כתב:ואגב מכתב זה, אני תמה אם יגחכו על הרב"ש שבן לילה ודינא דסימנטוב דינא שינה דעתו לגבי תפילה במנין (אני דווקא מסכים איתו מאד בפרט זה).
דרופתקי דאורייתא כתב:שומע כתב:ואגב מכתב זה, אני תמה אם יגחכו על הרב"ש שבן לילה ודינא דסימנטוב דינא שינה דעתו לגבי תפילה במנין (אני דווקא מסכים איתו מאד בפרט זה).
המכתב נכתב כבר בע"ש. ראה בראש המכתב.
בשונה ממכתבים אחרים. וד"ל.
יוצא פוניבז' כתב:ומן הראוי גם להזכיר את דברי החפץ חייםגם צריך לחקק בנפשו את מה שכתב בסמ''ק בסימן רפ''ג בשם ריב''א, דאפלו אלו שמצוה להרגן, כמו הרודף אחר הזכור ואחר נערה המארסה ואחר חברו להרגו, זה שהורגן צריך להזהר אחר כך מאבק שלהם. כי אם, חס ושלום, יכשל ההורגם בעברה כיוצא בהם, יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי. וראיה מיהוא, שנענש בדמי בית אחאב, אף על פי שצוה לו הנביא בשם ה' להרגם, לפי שנכשל בעברה של בית אחאב. עד כאן לשונו.
... ומדבריו של הסמ''ק נלמד, דהוא הדין לכל כיוצא בהם בין אדם לחברו. אם אחד יעניש חברו באיזה דבר של ענש: בהכאה או בהלבנת פנים או בספור לשון הרע עליו, אפלו אם בזה היה הדין עם המלבין והמספר, אף על פי כן ידע בנפשו, שאם הוא עבר גם כן מכבר על זה הענין גופא, או שיעבר לבסוף על זה, יחשב ממילא צערו של זה האיש, שהלבין פניו או שספר לשון הרע עליו, לדם נקי, וענוש יענש עליו כמו על האדם השלם בתורת ה' ובמצותיו.
והנה על ידי זה ימלא המספר לשון הרע על חברו או המצערו בכל מיני צער, ברתת וזיע. כי כאשר יתבונן היטב ימצא, שזה מקרוב עבר בעצמו גם כן בזה הענין גופא, או בענינים אחרים כיוצא בזה. ואפלו אם בדק היטב בנפשו ולא מצא, אף על פי כן ידע בנפשו שמעתה אחר הספור, אם יעבר על זה, תכף יפקד עליו למפרע העון למעלה, במה שדבר בזה על חברו...
ט"ז חושן משפט סימן תכא
[על מ"ש השו"ע סי"ג וז"ל, וכן הדין באדם הרואה אחד מישראל מכה חבירו, ואינו יכול להצילו אם לא שיכה המכה, יכול להכותו, כדי לאפרושי מאיסורא], הסמ"ע [סקכ"ח] מחלק בין אם רגיל בכך או לא. ואיני יודע טעם לזה החילוק, דכיון דדינא הוא שיכול להציל ע"י הכאה את המוכה, מה לי בזה שיש לו שנאה על המכה, מ"מ הוא עושה מצוה להציל את המוכה, וכי בכונת הלב תליא מילתא, ואף שאין דרכו כן בפעמים אחרות, הרי לא יפה עשה באותן הפעמים, אמנם בהאי מעשה שפיר קעביד ומצוה קעביד.
שומע כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:שומע כתב:ואגב מכתב זה, אני תמה אם יגחכו על הרב"ש שבן לילה ודינא דסימנטוב דינא שינה דעתו לגבי תפילה במנין (אני דווקא מסכים איתו מאד בפרט זה).
המכתב נכתב כבר בע"ש. ראה בראש המכתב.
בשונה ממכתבים אחרים. וד"ל.
לא נביא אני ולא בן נביא.... אם לא סימנטוב, מה כן שינה את דעתו ממכתב למכתב?
דרופתקי דאורייתא כתב:שומע כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:שומע כתב:ואגב מכתב זה, אני תמה אם יגחכו על הרב"ש שבן לילה ודינא דסימנטוב דינא שינה דעתו לגבי תפילה במנין (אני דווקא מסכים איתו מאד בפרט זה).
המכתב נכתב כבר בע"ש. ראה בראש המכתב.
בשונה ממכתבים אחרים. וד"ל.
לא נביא אני ולא בן נביא.... אם לא סימנטוב, מה כן שינה את דעתו ממכתב למכתב?
תסתכל על התאריך, לא צריך להיות נביא (אא"כ אתה סבור שהוא היה נביא לדעת מה סימנטוב יגיד, נו נו).
ודעתו ברורה לציבור לאסור, אבל שא"א למסור ע"ז לשלטונות, במקום שבאמת אין כאן פיקו"נ אלא למיגדר מילתא. וז"ב.
חיים סגל כתב:המכתב מדבר על מניינים המועדים למסירה - דהיינו הנעשים שלא עפ"י היתרי הרשויות
ולכן זו סתירה
קרית מלך כתב:חיים סגל כתב:המכתב מדבר על מניינים המועדים למסירה - דהיינו הנעשים שלא עפ"י היתרי הרשויות
ולכן זו סתירה
דוק ותשכח, ופשוט וברור. [מי שמכיר את דקדוק לשונו של הגרב"ש מבין זאת ביתר שאת].
הבהרה!
בדבר מה שנתפרסם היום מכתבם של גדולי התורה שליט"א ובראשם רבינו מרן שליט"א,
במחאה ושאט נפש מאלו הרודפים את המתפללים במניין וכדרכם של הרשעים היותר גדולים, ובתוך הדברים אף נכתב כי יש להמשיך ולקיים את המניינים תוך כדי הזהירות הנדרשת.
הננו להבהיר בזאת כי דעת מרן שליט"א לא השתנתה ודעתו היא כי הן אמנם שאם הדבר היה אפשר היה מן החובה לקיים מנינים בבתי הכנסיות תוך שמירה על כל כללי הזהירות, אולם בפועל אי אפשר להבטיח שישמרו כפי הנצרך וכפי שפורסם במכתבו מער"פ.
ובדבר התקנות החדשות המפורסמות חדשים לבקרים ע"י אנשי השלטון ודאי הדבר כי לא מפיהם אנו חיים בין להקל ובין להחמיר דעל חיי עצמם אינם חסים על חיי אחרים לא כ"ש.
בברכת והסירותי מחלה מקרבך
מערכת מראה כהן
[email protected]
דרופתקי דאורייתא כתב:פרנקל תאומים כתב:אתה ממשיך עם הציניות, כאילו לא בחיי אדם עסקינן (אגב, מי אמר לך שלא הזמנתי משטרה?).
זו בדיוק השאלה ששאלו אותך.
אם התשובה חיובית, וקיימת ה"מצוה" המהודרת של מסירה (ככתוב מכם ובכם), רח"ל,
או אז: לדברי מרן הגר"ח שליט"א שהובאו כאן viewtopic.php?f=73&t=50331&p=616968#p616938
"המוסר ייענש" רח"ל.
וראה עוד במכתב שהובא כאן, viewtopic.php?f=73&t=49967&p=616877#p616877
"לא יינקו מדינה של גהינום"
(אגב, על המכתב חתום הגרב"ש דויטש שליט"א, שהבהיר דעתו בתוקף בענין זה, כמו שהובא בפורום, ועכ"ז כתב מה שכתב דוק והבן היטב)
וכמדומני שמיותר להעתיק לשונות רז"ל והפוסקים בנושא זה
כן, עכשיו תענה שכלל לא הלשנת...
יוצא פוניבז' כתב:בפרט לפי הנשמע שיש 'מוסרים' שנצפו בחג כשהם מסתערים על תבניות ביצים בצפיפות מחרידה
מחולת המחנים כתב:עצה טובה לכל מי שאכפת לו באמת מהמסירות לשלטונות, שידאג שהתפילות והמנינים יתקיימו לפי כללי הזהירות (ובפרט עכשיו שהקלו את ההנחיות), וכך גם יזכה במצות "וחי בהם" והצלת נפשות מישראל, ויקיים אזהרת לא תשים דמים בביתך ולא תעמוד על דם רעך, ובזה גם ימנע את אותן מסירות לשלטונות, ושלום על ישראל.
פרנקל תאומים כתב:יוצא פוניבז' כתב:בפרט לפי הנשמע שיש 'מוסרים' שנצפו בחג כשהם מסתערים על תבניות ביצים בצפיפות מחרידה
בצפיפות מחרידה! מה אתה סח? פש.... שיתביישו להם ה"מוסרים" האלו! רואים שהם לא קוראים את העיתון שלנו!מחולת המחנים כתב:עצה טובה לכל מי שאכפת לו באמת מהמסירות לשלטונות, שידאג שהתפילות והמנינים יתקיימו לפי כללי הזהירות (ובפרט עכשיו שהקלו את ההנחיות), וכך גם יזכה במצות "וחי בהם" והצלת נפשות מישראל, ויקיים אזהרת לא תשים דמים בביתך ולא תעמוד על דם רעך, ובזה גם ימנע את אותן מסירות לשלטונות, ושלום על ישראל.
ח''ו. לא תהא כזאת בישראל. ברור שיש לגבות לכה''פ בחצי פה את המניינים המסוכנים ש''מוסרים את נפשם'' (ואת נפשינו) על תפילה במניין מהודרת בלי שום הסתמכויות ח''ו על ''שעת הדחק'' וכל מיני היתרים משונים של רבנים מקילים כמו המ''ב, ובכלל, אדרבה- מצווה גדולה להכחיש את מסוכנותם של המניינים הנפלאים הללו ולספר סיפורי אלף לילה ולילה כמה שהם נזהרים ושומרים מרחק של לכה''פ 4 מטר אחד מהשני וכו' ולא מוציאים אפי' אפצ'י אחד כל התפילה וכו', העיקר שיהיה במה להתנגח עם זקני גדולי ישראל שמעזים להנהיג את הדור חרף אי הסכמתינו, והעיקר שיהיה במה להאשים ולהכפיש את ה''מתלבשים כחרדים'' שמעזים לשמוע לגדו''י ולהיות כרוכים אחריהם ועוד לקרוא את העיתון השנוא עלינו שמגבה אותם. והעיקר שיהיה במה לגרד את שלוחי דרבנן שאין להם לא יום ולא לילה בפעילותם למען הציבור ''שפעם היה חרדי'', והעיקר להגיד בהכל הפוך ולעשות בהכל הפוך, ובכל דבר להתריס ולחפש פגמים מתחת לאדמה, למען נצדיק את הצורך בקיומינו הפוליטי ובקיום עיתונינו. ולמען נצדיק את הצורך לפרנס את עסקנינו מכספי מעשרותינו.
עם כל הכבוד ל''לא תעמוד על דם רעך'' וכיו''ב, יש סדרי עדיפויות!
וכמובן, שלנו מותר להעיז פנים בגדולי הדור בפה מלא ובהתלוצצויות מיתממות, ולהכניס את ענייני הפוליטיקה המאוסה לכל פינה בפורום זה, במישרין ובעקיפין, ברמזים וב''רחל בתך הקטנה'', ב"ביקורת כנה" חפה ממקום אישי ופוליטי... גם כשעוסקים בעניינים של הצלת נפשות פשוטו כמשמעו ובסבל ויסורים של חולים נאנקים. אבל חלילה וחלילה שלא יהין מאן דהוא להשיב לנו במטבע שלנו, שהלא אם יעז לעשות כן, מיד נוזיל כמים את דמעות תנינינו על אלה שלוקחים את הכל אל ה''מחלוקת'' ומחרחרים את ריבה של המחלוקת תחת להתדיין כמותינו בצורה כנה ועניינית להפליא ולש''ש!
נוטר הכרמים כתב:פ"ת, יופי.
כבר חשבתי שאתה בבידוד אמיתי.
אתה חי, נושם, ובועט.
אני מקוה בשבילך שקיימת את ה'לא תסור' בהידור עם כמה הלשנות עסיסיות.
כשיהיה לך תשובות על מה שקורה כאן עם 'שר התורה' בכל הנושא, תסדר לנו אותנו כאן.
קרית מלך כתב:ידידנו הרב פרנקל, כמדומה שכבר זמן רב לא הצליחו כאן "לסחוט" תגובה שכזאת - באו מים עד נפש?
תם מה הוא אומר כתב:[אינני יודע עובדתית מה נכון ומה לא, אבל למסור לשלטונות ת"ח מופלג, שבודאי מכיר את הצווי "ונשמרתם" (עוד לפני משה"ב - כדברי הגרח"ק), וגם פרסם מכתבים בנושא זה, כמו שהובאו בפורום, זה איך לומר...].
דרומי כתב:ב"ה שאני לא גר בבית שמש ולא מכיר את התמהוניים מקרוב.
אולם הלכה פסוקה היא (לפניי כרגע ספר היד להרמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ח הי"א):
"כל המיצר לציבור ומצער אותם, מותר למסרו ביד גויים להכותו ולאסרו ולקנסו".
והרמב"ם לא מחלק אם הוא ת"ח או לא.
ולא עיינתי בפוסקים כיצד דנו הלכה למעשה בדין זה.
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים