תפילה בציבור - הצעה.

[דעת ותבונה]

והנה הנחיות שפורסמו עכשיו:
תותר התפילה בהשתתפות של עד 19 אנשים במרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים או ממקום העבודה בשטח פתוח תוך שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם.

אני מניח שההיתר של 19 איש לא יהיה מוסכם על כל הרבנים, שהרי רה"מ התיר רק 10 איש, ורק בלחץ שרים מסויימים הותר עד 19 איש, וא"כ נמצא שהדבר שנוי במחלוקת, ומי יימר להתיר בפיקו"נ מספק. וצ"ע.

[נוטר הכרמים]

והנה הנחיות שפורסמו עכשיו:
תותר התפילה בהשתתפות של עד 19 אנשים במרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים או ממקום העבודה בשטח פתוח תוך שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם.

אני מניח שההיתר של 19 איש לא יהיה מוסכם על כל הרבנים, שהרי רה"מ התיר רק 10 איש, ורק בלחץ שרים מסויימים הותר עד 19 איש, וא"כ נמצא שהדבר שנוי במחלוקת, ומי יימר להתיר בפיקו"נ מספק. וצ"ע.

אני התפללתי הבוקר במנין במרחב הפתוח של 12 איש,
שמרו על כל הכללים באדיקות, מרחקים ומסכות
אבל כמובן ה'מוסרים' ממשיכים נאמנה במלאכתם,
(שמעתי בקשר על תלונה ממוקדת)
הגיעו 3 פעמים שוטרים, אופנועים וניידות,
ושבו כלעומת שבאו.

ומדובר על מנין של 7 בבוקר!!

[דעת ותבונה]

והנה הנחיות שפורסמו עכשיו:
תותר התפילה בהשתתפות של עד 19 אנשים במרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים או ממקום העבודה בשטח פתוח תוך שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם.

אני מניח שההיתר של 19 איש לא יהיה מוסכם על כל הרבנים, שהרי רה"מ התיר רק 10 איש, ורק בלחץ שרים מסויימים הותר עד 19 איש, וא"כ נמצא שהדבר שנוי במחלוקת, ומי יימר להתיר בפיקו"נ מספק. וצ"ע.

אני התפללתי הבוקר במנין במרחב הפתוח של 12 איש,
שמרו על כל הכללים באדיקות, מרחקים ומסכות
אבל כמובן ה'מוסרים' ממשיכים נאמנה במלאכתם,
(שמעתי בקשר על תלונה ממוקדת)
הגיעו 3 פעמים שוטרים, אופנועים וניידות,
ושבו כלעומת שבאו.

ומדובר על מנין של 7 בבוקר!!

לא אנקוב בשמות. יהודי 'חשוב' שלפני ימים בודדים צרח במלוא גרונו על יהודי יקר, לעיני קהל ועדה, 'שייגעץ רוצח' ועוד שלל כינויי רחוב, בעוון שאותו יהודי יקר נהג להתפלל במניין, התפלל הבוקר בעצמו במניין מתפללים. אין לי מילים לתאר את הבוז שחשתי כלפיו.

[דרומי]

על כגון דא נאמר "יודע צדיק נפש בהמתו" (סליחה על הביטוי), ורב אמור להכיר את צאן מרעיתו ולדעת את המצב. לדאבוננו ידועים בציבור החרדי (מן הסתם יותר מבציבור הכללי) כאלה שחלו ל"ע ובכלל לא דיווחו על כך וכו', וההשלכה מובנת.

הרב ירוסלבסקי שליט"א, מזקני רבני חב"ד, הודיע לבני קהילתו בקרית מלאכי שהתייעץ עם גורמים רפואיים ועל סמך זאת הוא מודיע שלא חל שום שינוי ויש להמשיך במניני המרפסות בלבד או להתפלל ביחידות.

[דעת ותבונה]

על כגון דא נאמר "יודע צדיק נפש בהמתו" (סליחה על הביטוי), ורב אמור להכיר את צאן מרעיתו ולדעת את המצב. לדאבוננו ידועים בציבור החרדי (מן הסתם יותר מבציבור הכללי) כאלה שחלו ל"ע ובכלל לא דיווחו על כך וכו', וההשלכה מובנת.

הרב ירוסלבסקי שליט"א, מזקני רבני חב"ד, הודיע לבני קהילתו בקרית מלאכי שהתייעץ עם גורמים רפואיים ועל סמך זאת הוא מודיע שלא חל שום שינוי ויש להמשיך במניני המרפסות בלבד או להתפלל ביחידות.

אין לי כל טענה או ביקורת ח"ו כנגד רב שאוחז שלא להתפלל בציבור. דעה לגיטימית בהחלט ויותר מכך.
זאת כאשר דעתו של הרב מושפעת מהתייעצות עם גורמים רפואיים, כמו שכתב כת"ר, ולא שהחלטתו נקבעת על פי כיפופי הידיים של סמוטריץ או בנט בממשלה.

[לבי במערב]

ולכך תיקנו, כהוראת שעה, ל'מניני-המרפסות' - ע"מ לזכות בזה לכלל ישראל, ואף את אותם שאינם מגיעים, לדאבוננו, לביהכנ"ס בימי שגרה (וכבר התפרסם מעשה בכה"ג).

סיפור מרגש, מקרוב משפחתי המתגורר בטברי':
בבנין שלמולי מתגורר יהודי, שעדיין אינו שותומ"צ 'בשלימות'.
אמש, כשהתפללנו שחרית ב'מנין-מרפסות' - ישב הלה במרפסתו בחברת כלביו, כבכל בוקר, תוך שהוא מביט [בנו] כל העת.
הבוקר, בעת התפלה - יצא למרפסת עם כיפה, טלית ותפילין, פתח סידור והתפלל!

מי כעמך ישראל!

[דעת ותבונה]

ולכך תיקנו, כהוראת שעה, ל'מניני-המרפסות' - ע"מ לזכות בזה לכלל ישראל, ואף את אותם שאינם מגיעים, לדאבוננו, לביהכנ"ס בימי שגרה (וכבר התפרסם מעשה בכה"ג).

סיפור מרגש, מקרוב משפחתי המתגורר בטברי':
בבנין שלמולי מתגורר יהודי, שעדיין אינו שותומ"צ 'בשלימות'.
אמש, כשהתפללנו שחרית ב'מנין-מרפסות' - ישב הלה במרפסתו בחברת כלביו, כבכל בוקר, תוך שהוא מביט [בנו] כל העת.
הבוקר, בעת התפלה - יצא למרפסת עם כיפה, טלית ותפילין, פתח סידור והתפלל!

מי כעמך ישראל!

'הניצוץ היהודי' אכן מרגש בכל פעם מחדש.
אך גם התפילה ברחוב או בחצר מתחת לבית עונה לצורך הזה.
מלבד דבריך, יש להזכיר צורך נוסף בדבר: אותם מבוגרים ובעלי קבוצות הסיכון, ובפרט אלו שהורגלו להתפלל בציבור בכל שנותיהם הארוכות, וכעת, מלבד שהם בודדים וגלמודים ומפוחדים - הם עלולים להישאר גם נעדרים את הסיפוק הרוחני של אמירת דברים שבקדושה, ולעני"ד זה ענין שיש בו משום הצלת נפשותיהם הדוויות.

[לומד אחד]

והנה הנחיות שפורסמו עכשיו:
תותר התפילה בהשתתפות של עד 19 אנשים במרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים או ממקום העבודה בשטח פתוח תוך שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם.

אני מניח שההיתר של 19 איש לא יהיה מוסכם על כל הרבנים, שהרי רה"מ התיר רק 10 איש, ורק בלחץ שרים מסויימים הותר עד 19 איש, וא"כ נמצא שהדבר שנוי במחלוקת, ומי יימר להתיר בפיקו"נ מספק. וצ"ע.

אבסורדי!!!
מכיוון שלא כל חברי הכנסת פורקי עול ומומרים לתיאבון הסכימו להיתר של תשע עשרה איש, מסתבר שלא כל הרבנים יסכימו...
לדעתי הדברים חסרי דעת ותבונה...

[אוהב עמו]

אחר בקשת המחילה.
הגרב"צ וואזנר שליט"א כתב תשובה האוסרת לגמרי קיום תפילה במרפסות באופנים מסוימים וכן עלייה לתורה מרחוק וכדו' (הובאה כאן בפורום במדור אחר).
כעת הוא פונה לרשויות בבקשה להתיר ולשוב להתפלל בבית הכנסת, צעד שלכל הדעות עלול להביא לסיכון חיי אדם.
ואני הקטן שכמובן לא הגעתי להוראה שואל מאת הדר"ג: האם לא כדאי להקל ולסמוך על הכרעת המשנ"ב על דרך "אפשר", כפי שסמכו אחרים מגדולי ההוראה ולהמשיך להתפלל באופן כזה שלכל הדעות סכנתו פחותה בהרבה?
האין עינינו רואות את עשרות ומאות החללים שנפלו בכל תפוצות הגולה כשרבים רבים מהם בגלל ההתקבצות לתפילה?
גם אם יקלו הרשויות בענין משיקולים כאלה או אחרים, האם אנו מיוזמתנו נוכל לשוב את בתי הכנסת? הלא מילתא דפשיטא היא שברגע שיותר הדבר ולא יהיה מוראה של מלכות, ההנחיות יישמרו בקפדנות לכל היותר רק בימים הראשונים?
ועינינו הרואות כי בימים בהם היה עוד מותר להתקבץ עשרה מישראל בבית כנסת, עד כמה אכן נשמרה הוראה זו...

הגרב"צ וואזנר שליט"א יודע שכמעט ואין מנין שמתקיים בדרך האפשר של המשנ"ב אלא נסמכים עלקולות מופלגות הרבה יותר (דוגמת שש"צ מצרף את כולם אע"פ שלא רואים אלו את אלו) ועוד שבצורה כזו א"א לשאת כפיים או לקרוא בתורה, ולכן לא נוח לו עם פתרון זה שהינו קרוב לודאי של ברכות לבטלה.
כל חשובי רבני דורנו "בלעו את הצפרדע" הזו כדישהציבור יוכל להתפלל איך שהוא במנין, אבל כולם הכריעו להתפלל מנחה קצרה וכדו' ולמעט ככל האפשר בקדישים וברכות.

[לומד אחד]

אבל כולם הכריעו להתפלל מנחה קצרה וכדו' ולמעט ככל האפשר בקדישים וברכות.

כולם?
פוק חזי מאי עמא דבר

[אוהב עמו]

אני מדבר על רבנים ואני משיבני מ..?

[לבי במערב]

אבל כולם הכריעו להתפלל מנחה קצרה וכדו' ולמעט ככל האפשר בקדישים וברכות.

לא ראיתי הכרעה כזו מ"כולם".
אשמח אם תציין ולו שמו של רב א' שפסק כך.

[אוהב עמו]

רבי נתן קופשיץ

רבי ש"צ רוזנבלט

רבי דוד מורגנשטרן

רבי יעקב ב"צ וואזנר

[לבי במערב]

אכן לא שמתי אל לבי פרט זה בפסקו של הרב רוזנבלט שליט"א.

[עושה חדשות]

בהמשך להודעה שמעלי יש להוסיף, שהמעשה הידוע באחים הק' ר' אלימלך ור' זושא ודלי השופכין - כאילו נכתב לתקופתנו.
מועתק מאיזהו מקומן:
האחים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי נהגו לנדוד מעיירה לעיירה כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הם הצטרפו לקבצנים נוספים כשהם עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם והושמו מאחורי מסגר ובריח.
מכיוון שהייתה זו זו שעת צהריים, ביקש רבי אלימלך להתפלל תפילת מנחה.
"אינך יכול להתפלל כאן" העיר לו אחיו, רבי זושא.
"מדוע?" לא הבין רבי אלימלך.
רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צרכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה.
החל רבי אלימלך לבכות.
"מדוע אתה בוכה, אחי היקר? האם הינך בוכה מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?" שאל רבי זושא, ורבי אלימלך השיב בחיוב.
"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא. "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל את תפילת המנחה, ציווה כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. אם במצב רגיל אנו עושים רצונו כאשר אנו מתפללים, עכשיו אנו עושים את רצונו דווקא כאשר איננו מתפללים!"
דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם ואת מקום הדמעות החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים את רצון הבורא.
השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים" השיבו הם, "אך שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן הם פתחו בריקוד."
"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד? נוציא אותו מיד מן החדר!" קרא השומר בכעס.
ושני האחים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין.

בנו"ט לציין מש"כ החת"ס חולין פ"ט. וז"ל -
"מצוות לאו ליהנות ניתנו, נ"ל פירושו אע"ג דשמחה גדולה והנאה רבה בעשיית המצוה מכ"מ אם ימנע מלכסות מפני איסור לא ידבק הרי שמח במצוה זו שמקיים לא ידבק כיון שבין כך ובין כך לעשות רצונך אלקי חפצתי אין כאן הנאה בזה יותר מזה".