פתיחת 'זמן קיץ' בצל הקורונה

[ארי שבחבורה]

בעקבות הדברים החשובים שכתב הרב 'ישא ברכה' באשכול הסמוך (viewtopic.php?f=73&p=615445#p615227) חשבתי לפתוח אשכול חדש ובו יעלו כל חכמי לב רעיונות ומחשבות מה וכיצד לעשות בזמן קיץ המתרגש עלינו בעוד זמן קצר, כאשר ככל הנראה הישיבות והכוללים לא יוכלו לשוב במתכונתן הרגילה בזמן הקרוב, ונדרשת כאן הרבה מחשבה בכלל ו'מחוץ לקופסא' בפרט מה אפשר לעשות, וספק גדול האם מענה שכזה יבוא מלמעלה, ועל כן במקום שאין אנשים ננסה ביחד לחשוב על פתרונות אפשריים מעשיים, כדי שלא נעמוד בעוד שבועיים מול שוקת שבורה ח"ו, כי בנפשנו הדבר.
בהצלחה.

[ר' יונה]

לבני הישיבות הגדולות, בעיקר מהישיבות בקצה כמו רש"י וארלנגר וכו', הייתי מציע, שיקימו קבוצות קטנות על בסיס שכונתי, דהיינו כמה מתוך כל שכונה או רחוב, בית כנסת וכדו', יקבץ פעיל קבוצה קטנה של עד 10 בחורים, (מנסיון הייתי אומר שלא יותר מ5 או 6) וילמד אתם קצת, ידברו בעניני יהדות, יאכלו קצת וכו', כך שיהיה גיבוש חברתי ואיזשהו מסגרת.
עשינו את זה בשכונה אצלנו (הכל כפוף להוראות כמובן) קודם הפסח, והיה בזה תועלת מרובה, הן מצד הבחורים הן מצד הישיבה והן מצד המשפחה והקהילה.
אולי זה גם מתאים לכלל הישיבות, קבוצות קטנות עם איזה אברך שמבין בלימוד עם רוח צעירה וכו'.
הכל כמובן כפוף להוראות ולרבני השכונה ולגדולי ישראל וכו' וכו'.

[איש קריות]

רוצה לגעת יותר בענין הכוללים, פחות בענין הישיבות.
לפני שנים מספר נמנתי על חובשי ספסלי ישיבת מיר. יחד עם כל נהר האדם נשפכתי מהאוטובוסים מדי בוקר בדרכנו לעשרות בתי המדרשות.
הרהור קטן נכנס בי כבר אז ולא עזב אותי עד היום: הלא תורה מונחת בקרן זוית, וקרן זוית ישנה גם בשכונתי, מדוע אם כן להשחית כל יום קרוב לשעתיים תמימות בנסיעות (הלוך וחזור סדר א' ושוב הלוך וחזור בסדר ב')?
שמא תאמר מועטים הכוללים בשכונתי?
נכון אך אם ישארו כל הלומדים בשכונה יהיה מבחר גדול של מסגרות לכל אשר יחפצו הלומדים.
אלא מאי, אין מימון לכולם?
מדוע שלא תפתח ישיבת מיר סניפים בכל שכונה ושכונה? מה האינטרס שלה לשנע כל יום אלפי אברכים מכל קצוות העיר?
אולי שמע אלוקים לתפילתי והחליט לערוך רה ארגון בכל עניני הכוללים בחסות הנגיף.
חסל סדר נסיעות. יישב נא כל אברך סמוך לביתו וישקוד בבית המדרש הסמוך על תלמודו. ישיבת מיר וכמוה מן הסתם שאר ממלכות התורה יתאימו את עצמם למצב החדש ויפתחו כנובהרדוק בשעתו עשרות סניפים ותתי סניפים. ימונו עשרות ראשי כוללים שהדבר יהווה מקפצה אדירה בשבילהם.
וכך אולי נוכל בעוד תקופה להודות לה' על הסדר העולמי החדש בחסות הקורונה, כפי שכבר אנו מודים כעת על החתונות ושאר האירועים שיצאו משליטה ובחסות הנגיף חזרו למימדיהם הטבעיים.

[הרואה]

אני מציע שכל ישיבה תארגן קבוצות של עשרה בחורים בשכונות ללימוד משותף יחד עם אברך בוגר הישיבה וכדומה, ויהיה קצב הספק שינתן בטלפון, + שיעור כללי בטלפון אחת לשבוע וכדומה.
ולמה לחכות ל'תחילת הזמן'? כידוע ת"ת דוחה פיקוח נפש, ובין הזמנים דוחה ת"ת, בוא וראה מי גדול ממי.
והלואי שהקורונה תחזיר לאנשים את השפיות שלא לכולם מתאים כור היתוך, יש כאלו שסתם חשקה נפשם בתורה, או שטרם חשקה נפשם אבל אם לא יהרסו אותם נפשם עוד עלולה לחשוק בתורה.

[טברייני]

ולמה לחכות ל'תחילת הזמן'?

הצדק איתך, בעיקר שכדי שהזמן יתחיל כמו שצריך, צריך לעשות את הניסיונות והסטאז' בביהז"מ.

זאת ועוד, מן הסתם גם החזרה לת"תים והיש"ק יהיו בצורת קבוצות קטנות או משהו כזה, וזה הזמן לגייס את כל (או הרבה) אברכי הכוללים לתת גיבוי למלמדים הוותיקים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני לא מתגורר בארץ, ומעודי לא למדתי בישיבת מיר, אמנם האם אין תועלת בזה שהאברכים הולכים כל יום במרחק קצת מביתם, ואין להם שום קשר למה שקורה בביתם ובשכונתם ויכולים להיות שקועים בלימודם? אני אישית לא אהבתי את המצב בישיבה ענקית, והעדפתי כולל קטן, אבל אני מבין מי שאוהב את המצב ההיא יותר, ואני רואה שיש כאלה שיש להם תועלת יותר בישיבה כמו מיר מבכולל בשכונתם.
אם בשכונה תהיה כולל של כמאה אברכים ועוד, שיהיה לה צורה של ישיבה, אולי יפיק האברך הזה חצי התועלת ממנה, ולא צריכים אלף. אמנם המרחק מהבית לא ירויח עי"ז.

[בני ברקי]

אם כל בחור ישיבה מכניס את עצמו לבידוד שבועיים, מה הבעיה שיתחילו את הזמן ללא יציאה מהישיבה כלל?
הייתי אפילו מציע שכל בחור ישיבה יעבור בדיקת קורנה ולא יצאו מהישיבה עד ההודעה החדשה אבל בדיקת קורונה לבחורי ישיבות לא יעבור מבחינה ציבורית

[טברייני]

הייתי אפילו מציע שכל בחור ישיבה יעבור בדיקת קורנה ולא יצאו מהישיבה עד ההודעה החדשה אבל בדיקת קורונה לבחורי ישיבות לא יעבור מבחינה ציבורית

א. בדיקות קורונה לא אמינות במאה אחוז.
ב. משרד הבריאות שומר עליהן יותר מהכור בדימונה, עד שאתה לא עומד למות, לא נותנים לך אפשרות להיבדק.

[איש קריות]

אני לא מתגורר בארץ, ומעודי לא למדתי בישיבת מיר, אמנם האם אין תועלת בזה שהאברכים הולכים כל יום במרחק קצת מביתם, ואין להם שום קשר למה שקורה בביתם ובשכונתם ויכולים להיות שקועים בלימודם? אני אישית לא אהבתי את המצב בישיבה ענקית, והעדפתי כולל קטן, אבל אני מבין מי שאוהב את המצב ההיא יותר, ואני רואה שיש כאלה שיש להם תועלת יותר בישיבה כמו מיר מבכולל בשכונתם.
אם בשכונה תהיה כולל של כמאה אברכים ועוד, שיהיה לה צורה של ישיבה, אולי יפיק האברך הזה חצי התועלת ממנה, ולא צריכים אלף. אמנם המרחק מהבית לא ירויח עי"ז.

מסכים איתך ברמת העיקרון. היו תקופות שלמדתי בבית מדרש ממש סמוך לבית וזה באמת לא היה כל כך מוצלח.
אבל בשביל הסיבה הזו אין צריך לעניות דעתי להרחיק נדוד עד ישיבת מיר אפשר ללמוד במרחק הליכה קצר של כעשר דקות. מצד אחד זה מנתק אותך מהבית, אתה לא יכול "לקפוץ רגע" הביתה, ומצד שני אתה לא מבזבז כל כל הרבה זמן יקר על נסיעות.
ואם כבר שיקולים פרקטיים, ישנו שיקול גדול להישאר בשכונה: שמירת העינים. במיוחד בימי הקיץ כשהאוטובוסים חוצים רחובות ראשיים.
שיקול נוסף: שלוות הנפש, מנסיון אני יכול להעיד שכשנשארתי ללמוד בשכונה והתנתקתי מהמולת העולם היתה לי שלוות נפש הרבה יותר גדולה.

[לבי במערב]

לפענ"ד, ההחלטה 'להתנתק מהמולת העולם' ומהנעשה בבית תלוי' (בעיקר עכ"פ) בהחלטה נפשית חזקה, ובלעדי' - גם לימוד במרחק של נסיעת-שעתיים מביתו, לא יועיל מאומה.
וכיון שכן, אין הדבר תלוי אלא ברצונו.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לפענ"ד, ההחלטה 'להתנתק מהמולת העולם' ומהנעשה בבית תלוי' (בעיקר עכ"פ) בהחלטה נפשית חזקה, ובלעדי' - גם לימוד במרחק של נסיעת-שעתיים מביתו, לא יועיל מאומה.
וכיון שכן, אין הדבר תלוי אלא ברצונו.

אני לא מכיר את הגיל שלך, אבל תמיד יש טרדות המוציאות את האדם מעולמו, וכל אשר יכול לעשות נגדם, הרי זה מועיל

[שמחו]

כך נראית ה"התארגנות" לקראת זמן קיץ הקרב ובא:

הגרב"ד דיסקין התייחס לדיונים על דחיית פתיחת זמן קיץ עקב התמשכות התפשטות הנגיף וניפץ את ההערכות, ומביא תשובה ניצחת בעניין לרופאים והמדענים.

"כל העסק הזה, הם לא יודעים שום דבר, איך זה עובר, הם מנחשים. כמו שהם לא יודעים איך זה התחיל, הם גם לא יודעים איך זה ייגמר. יש להם כל מיני סברות. צריך להבין, זה לא דבר שהולך עם סברות. זה דבר שאנחנו רואים שזה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם. כמו שזה בא, ככה זה יכול ללכת ברגע אחד. צריך להתחזק ולהתפלל, ומקווים שהשם יעזור, ו'זמן קיץ' יתחיל בעזרת השם במועדו".

[מבית לוי]

לא כ"כ הבנתי מה חידש הגרב"ד דיסקין שליט"א,
באמת אף אחד לא יודע מה יהיה, הכל בידי שמיים,
אבל לפי המצב לפנינו כיום הזמן לא אמור להתחיל מסיבה פשוטה מאוד שיש הרבה בחורים בבתים של חולים וכו' ומספיק שיבוא חולה אחד לישיבה מלאה בחורים...

[פרי יהושע]

רוצה לגעת יותר בענין הכוללים, פחות בענין הישיבות.
לפני שנים מספר נמנתי על חובשי ספסלי ישיבת מיר. יחד עם כל נהר האדם נשפכתי מהאוטובוסים מדי בוקר בדרכנו לעשרות בתי המדרשות.
הרהור קטן נכנס בי כבר אז ולא עזב אותי עד היום: הלא תורה מונחת בקרן זוית, וקרן זוית ישנה גם בשכונתי, מדוע אם כן להשחית כל יום קרוב לשעתיים תמימות בנסיעות (הלוך וחזור סדר א' ושוב הלוך וחזור בסדר ב')?
שמא תאמר מועטים הכוללים בשכונתי?
נכון אך אם ישארו כל הלומדים בשכונה יהיה מבחר גדול של מסגרות לכל אשר יחפצו הלומדים.
אלא מאי, אין מימון לכולם?
מדוע שלא תפתח ישיבת מיר סניפים בכל שכונה ושכונה? מה האינטרס שלה לשנע כל יום אלפי אברכים מכל קצוות העיר?
אולי שמע אלוקים לתפילתי והחליט לערוך רה ארגון בכל עניני הכוללים בחסות הנגיף.
חסל סדר נסיעות. יישב נא כל אברך סמוך לביתו וישקוד בבית המדרש הסמוך על תלמודו. ישיבת מיר וכמוה מן הסתם שאר ממלכות התורה יתאימו את עצמם למצב החדש ויפתחו כנובהרדוק בשעתו עשרות סניפים ותתי סניפים. ימונו עשרות ראשי כוללים שהדבר יהווה מקפצה אדירה בשבילהם.
וכך אולי נוכל בעוד תקופה להודות לה' על הסדר העולמי החדש בחסות הקורונה, כפי שכבר אנו מודים כעת על החתונות ושאר האירועים שיצאו משליטה ובחסות הנגיף חזרו למימדיהם הטבעיים.

השאלה המרכזית תהיה "ואם תאמר מה נאכל"?

[החושב]

כך נראית ה"התארגנות" לקראת זמן קיץ הקרב ובא:

הגרב"ד דיסקין התייחס לדיונים על דחיית פתיחת זמן קיץ עקב התמשכות התפשטות הנגיף וניפץ את ההערכות, ומביא תשובה ניצחת בעניין לרופאים והמדענים.

"כל העסק הזה, הם לא יודעים שום דבר, איך זה עובר, הם מנחשים. כמו שהם לא יודעים איך זה התחיל, הם גם לא יודעים איך זה ייגמר. יש להם כל מיני סברות. צריך להבין, זה לא דבר שהולך עם סברות. זה דבר שאנחנו רואים שזה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם. כמו שזה בא, ככה זה יכול ללכת ברגע אחד. צריך להתחזק ולהתפלל, ומקווים שהשם יעזור, ו'זמן קיץ' יתחיל בעזרת השם במועדו".

רק אני שומע כאן התנשאות תמוהה מעל אנשי המדע והרפואה?
כאילו, מי אתם בכלל? מה אתם בכלל מבינים בתחום התמחות שלכם?
אני אגיד לכם מה הפשט כאן.

לא כל כך מצליח להבין מה ההצדקה להתנשאות הזו. כל מי שחושב את עצמו למבין גדול (ושאחרים לא מבינים כלום) יש לו אין ספור הזדמנויות טובות להוכיח את יכולותיו, ולהראות לכולם איך שדווקא הוא רואה את הנולד. אולי הוא באמת הוכיח זאת בעבר, ורק אני לא שמעתי. אולי.

[אשרי יושבי ביתך]

להיפך בדיוק!

אני רואה כאן התנשאות של הרופאים! או יותר נכון - רוח של כפירה של הרופאים!

אינני אומר שהם לא בקיאים ויודעים ברפואה, ופשוט שצריך ללכת אליהם כשיש חולי וכדומה, אולם האריכו גדו"י שלגבי ה"תחזיות המרות" של הרופאים - ע"ז נאמר "טוב שברופאים לגיהנום" (שלהי קידושין), דנתנה תורה רשות לרופא לרפאות ולא לייאש ולהרפות ידיים.

וע"ז התכוין הגרב"ד דיסיקין, לא אמר מאומה שהוא מבין יותר מהם, סה"כ אמר - זכותכם לרפאות, לנסות לטפל, אך לא לקום ולומר - עד אוגוסט לא יהיו לימודים, ועוד אמרות כהנה וכהנה! שכן אם היו קצת מאמינים, היו מבינים - שבדיוק כמו שזה בא פתאום, כך זה יכול ללכת פתאום.

הוי אומר: לשמוע להוראות שלהם - חייבים וחייבים! להיות חכמים ומתנשאים יותר מהם - גם לא!, אבל שהם לא יתנשאו לצפות את אשר יארע!

וכל זה פשוט וברור!

[בברכה המשולשת]

גם אני הקטן הבנתי כך את הדברים
(אלא שכבר הבהרתי באשכולות אחרים שדברי הרופאים הם תמיד בגדר ספק, כפי שפסק והבהיר מרן הראי"ה זצ"ל, וממילא אין בידם לקבוע מסמרות בשום דבר, אלא שיש לחשוש לדבריהם בהנהגה המעשית מדין ספק פקו"נ.
וזה מלבד הנטייה של רופאים רבים לגאווה והתנשאות רבה.
וכפי שמרתי לידיד יקר ת"ח ירא"ש שליט"א, שהוא רופא- אם כל הרופאים היו ענווים כמוך, הייתי חושב אחרת על הרופאים. והוא השיב לי שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שאני יודע)

[איש קריות]

רוצה לגעת יותר בענין הכוללים, פחות בענין הישיבות.
לפני שנים מספר נמנתי על חובשי ספסלי ישיבת מיר. יחד עם כל נהר האדם נשפכתי מהאוטובוסים מדי בוקר בדרכנו לעשרות בתי המדרשות.
הרהור קטן נכנס בי כבר אז ולא עזב אותי עד היום: הלא תורה מונחת בקרן זוית, וקרן זוית ישנה גם בשכונתי, מדוע אם כן להשחית כל יום קרוב לשעתיים תמימות בנסיעות (הלוך וחזור סדר א' ושוב הלוך וחזור בסדר ב')?
שמא תאמר מועטים הכוללים בשכונתי?
נכון אך אם ישארו כל הלומדים בשכונה יהיה מבחר גדול של מסגרות לכל אשר יחפצו הלומדים.
אלא מאי, אין מימון לכולם?
מדוע שלא תפתח ישיבת מיר סניפים בכל שכונה ושכונה? מה האינטרס שלה לשנע כל יום אלפי אברכים מכל קצוות העיר?
אולי שמע אלוקים לתפילתי והחליט לערוך רה ארגון בכל עניני הכוללים בחסות הנגיף.
חסל סדר נסיעות. יישב נא כל אברך סמוך לביתו וישקוד בבית המדרש הסמוך על תלמודו. ישיבת מיר וכמוה מן הסתם שאר ממלכות התורה יתאימו את עצמם למצב החדש ויפתחו כנובהרדוק בשעתו עשרות סניפים ותתי סניפים. ימונו עשרות ראשי כוללים שהדבר יהווה מקפצה אדירה בשבילהם.
וכך אולי נוכל בעוד תקופה להודות לה' על הסדר העולמי החדש בחסות הקורונה, כפי שכבר אנו מודים כעת על החתונות ושאר האירועים שיצאו משליטה ובחסות הנגיף חזרו למימדיהם הטבעיים.

השאלה המרכזית תהיה "ואם תאמר מה נאכל"?

במצב שיווצר מן הסתם ממלכות התורה לגווניהם יתאימו את עצמם למצב החדש ויפתחו סניפים בכל אתר ואתר.

[איש קריות]

כך נראית ה"התארגנות" לקראת זמן קיץ הקרב ובא:

הגרב"ד דיסקין התייחס לדיונים על דחיית פתיחת זמן קיץ עקב התמשכות התפשטות הנגיף וניפץ את ההערכות, ומביא תשובה ניצחת בעניין לרופאים והמדענים.

"כל העסק הזה, הם לא יודעים שום דבר, איך זה עובר, הם מנחשים. כמו שהם לא יודעים איך זה התחיל, הם גם לא יודעים איך זה ייגמר. יש להם כל מיני סברות. צריך להבין, זה לא דבר שהולך עם סברות. זה דבר שאנחנו רואים שזה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם. כמו שזה בא, ככה זה יכול ללכת ברגע אחד. צריך להתחזק ולהתפלל, ומקווים שהשם יעזור, ו'זמן קיץ' יתחיל בעזרת השם במועדו".

בואו נרגע לרגע. לא מדובר כאן בהתנגשות חזיתית בין הגרב"ד דיסקין לרופאים.
מדובר בסך הכל בהבעת משאלה ותקוה שהנגיף ייעלם כלעומת שבא.
לא חושב לרגע שהגרב"ד מתכוון ללכת באופן מוצהר כנגד ההחלטות שייקבלו הרשויות.
לא כל סיום דרשה בהבעת תקווה אופטימית כדי לעודד את רוחם השפוף של המאזינים חייב להפוך לכותרת בומבסטית בנוסח: "הגרב"ד דיסקין נגד משרד הבריאות".

[מבית לוי]

נכתב כאן :
"הגרב"ד דיסקין התייחס לדיונים על דחיית פתיחת זמן קיץ עקב התמשכות התפשטות הנגיף וניפץ את ההערכות, ומביא תשובה ניצחת בעניין לרופאים והמדענים."

ובנוסח זה של 'ניפוץ ההערכות' ו'תשובה ניצחת לרופאים' הדברים מקבלים אור אחר קצת...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מה זה קשור לאמונה בה'?

גם ממבט טבעי נראה בעליל שכל הרופאים אינם יודעים הרבה על הנושא, וממבט טבעי יש לחשוב שיש סיכוי שהכל ייעלם כלעומת שבא, ואז יסבירו למה זה קרה, בדיוק כמו שזה בא ללא תכנון גדול.

הן אמת שיש הנהגה שמימית לפעמים, העולה מעל גבי סבות טבעיות, וזה תלוי בהרבה חשבונות שמימיות שאין אתנו יודע עד מה, לא הרופא ולא הגרב"ד דיסקין (אני לא מכיר אותו ולא שמעתי עליו בלתי היום, אמנם ככל הנראה אינו יודע בחשבונות שמימיות, וכבר כתבתי במקו"א מה ששאלני בני הקטן בגיל שמונה בשבת בראשית, למה היתה חוה מחויבת להאמין לאדם הראשון שהקב"ה ציוה לו שלא לאכול מעץ הדעת, הרי לא הביא אות ומופת ואין צריכים להאמין לו. ולי היה נראה שהטעם שצריכים אותו ומופת הוא משום שרוב בני אדם אינם נביאים, וזה לא קיים אצל אדם הראשון שטרם הוקבעו כל הרוב האלה, ומסתמא גם רוב בהמות כשרות עדיין לא היה תקיף. ולכן עפ"י רוב סביר להניח שהרב"ד דיסקין הע"י אינו יודע את החשבונות השמימיות בדברים כאלו, ואין לנו אלא הדברים הטבעיים, ושם אינו אלא ספק, שעדיין מגששים המה באפילה)

[שייף נפיק]

אולי כדאי לחשוב על כיוון ציבורי, כל עולם הישיבות יתחיל משהו אחד, וילמדו כולם ממקומותיהם, כך יהיה אפשר להעביר שיעורים מסודרים, חברותות באופנים המותרים, וכדו'.
לענ''ד זה יכול לתת תנופה עצומה, מעין הרעיון של דף היומי שמאחד את כולם, כן לימוד כללי לכל עולם הישיבות. וצ''ע.
וב''ה שיש לנו גדולי הדור, ותורה לא תשתכח מישראל, ואשר יורונו נעשה.

[ש. ספראי]

כך נראית ה"התארגנות" לקראת זמן קיץ הקרב ובא:

הגרב"ד דיסקין התייחס לדיונים על דחיית פתיחת זמן קיץ עקב התמשכות התפשטות הנגיף וניפץ את ההערכות, ומביא תשובה ניצחת בעניין לרופאים והמדענים.

"כל העסק הזה, הם לא יודעים שום דבר, איך זה עובר, הם מנחשים. כמו שהם לא יודעים איך זה התחיל, הם גם לא יודעים איך זה ייגמר. יש להם כל מיני סברות. צריך להבין, זה לא דבר שהולך עם סברות. זה דבר שאנחנו רואים שזה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם. כמו שזה בא, ככה זה יכול ללכת ברגע אחד. צריך להתחזק ולהתפלל, ומקווים שהשם יעזור, ו'זמן קיץ' יתחיל בעזרת השם במועדו".

רק אני שומע כאן התנשאות תמוהה מעל אנשי המדע והרפואה?
כאילו, מי אתם בכלל? מה אתם בכלל מבינים בתחום התמחות שלכם?
אני אגיד לכם מה הפשט כאן.

לא כל כך מצליח להבין מה ההצדקה להתנשאות הזו. כל מי שחושב את עצמו למבין גדול (ושאחרים לא מבינים כלום) יש לו אין ספור הזדמנויות טובות להוכיח את יכולותיו, ולהראות לכולם איך שדווקא הוא רואה את הנולד. אולי הוא באמת הוכיח זאת בעבר, ורק אני לא שמעתי. אולי.

הערה כללית:

אולי הגיע הזמן להפסיק לבקר בפורום תורני שכזה, גדולי תלמידי חכמים ומרביצי תורה.
כשהכותב הזה ואחרים שכמותו יגיעו לקרסוליהם של שקדני וגדולי ויודעי התוה"ק, יוכלו אולי ואולי לתהות ולשאול, וגם זה בכל הכבוד הראוי וההערכה.

אתה לא מבין תלמידי חכמים מופלגים? תשאל אותם במלוא הכבוד וההערכה. אל תפיץ גרעפסים בפורום.
חז"ל הקדושים החמירו מאד בעוון ביזוי תלמידי חכמים. אין רפואה למכתם. והמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב.
וידוע מה שסיפרו חז"ל על ר"א ברשב"י שתולעת יצאה מאוזנו אחר פטירתו כי פ"א לא מיחה על בזיון ת"ח.
וכן, גם ת"ח שהוא לא מהחוג שלנו. ננהג כל אחד כהוראת רבותיו וזהו.
לא כל מה שחושבים אומרים ולא מה שכותבים, כותבים לעיני מאות קוראים ובפרט בדברים שיישארו לשנים רבות.

[נהנה מהאוצר]

מצטרף לדברי הרב ספראי למחות על ביזוי ת"ח גדול מרביץ תורה לאלפים

ומלבד זאת לרגע לא חשבתי שיש בדבריו התנשאות על משהו או מישהו
הדברים שלו הם מהדברים שראיתי נכון לאמרם לפני בני ביתי כדי לעודדם ולשמחם שאכן מכיון שאין מי שיודע בברור דרכו של נגיף זה ורפואתו, הרי אכן אם ימצאו תרופה ופתרון פתאום, אין זה בגדר נס שלא בדרכי הטבע, ולכן ראוי להתפלל על זה ולצפות לישועה שתבוא

וכך נראה לי שגם היתה כוונתו הוא לא ניסה לנבא חשבונות שמים וכו'
אלא רק לעודד ולטעת תקוה לבל נשקע במחשבות שדבר מוכרח הוא שימשך המצב עוד חודשים רבים. וכל עידוד לציבור ובפרט לבני ישיבתו, כל עוד אין זה עידוד המופקע בעצם מההגיון - הרי זה דבר טוב ומועיל

[ישא ברכה]

אני גם בטוח שהגרב"ד דסקין התכוין כמו שהסבירו אותו קודם, ועם זאת מזדהה עם דברי הרב החושב ומרגיש לא בנוח עם הנוסח כפי שהובא כאן. ובכלל האמירה הרווחת אצל כל מיני שהרופאים מבלבלים את השכל היא חסרת טעם. כולנו יודעים שבשעת הצורך כולנו נזקקים להם ומצייתים להם, וכמעט כל אדם שנחשף לסיפור רפואי מורכב נחשף שהרופאים הם לרוב אנשים מיוחדים ומגיע להם הכרת הטוב גדולה.
אמת שאנו כאנשים מאמינים סבורים שיש השגחה בעולם, ויש לזה משמעות עצומה בכל מיני בחינות. אבל זה לא סותר בכלל את העובדה שהרופאים הם המייצגים של חוקי הטבע שברא ומנהיג הבורא יתברך, ורובם אנשים שעושים את מלאכתם באמונה.
(ואגב הכי, כמדומני שיחסית לאנשי מדע שונים, דווקא אפשר לשמוע יותר רופאים שמודעים לאמונה ולמשמעותה, כי בשונה מתחומי המדעים המדויקים האחרים, הרפואה היא אף לא מדויקת לגמרי, וישנם הפתעות רבות לטוב ולרע, ויש להאריך).

[היא שיחתי]

כך נראית ה"התארגנות" לקראת זמן קיץ הקרב ובא:

הגרב"ד דיסקין התייחס לדיונים על דחיית פתיחת זמן קיץ עקב התמשכות התפשטות הנגיף וניפץ את ההערכות, ומביא תשובה ניצחת בעניין לרופאים והמדענים.

"כל העסק הזה, הם לא יודעים שום דבר, איך זה עובר, הם מנחשים. כמו שהם לא יודעים איך זה התחיל, הם גם לא יודעים איך זה ייגמר. יש להם כל מיני סברות. צריך להבין, זה לא דבר שהולך עם סברות. זה דבר שאנחנו רואים שזה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם. כמו שזה בא, ככה זה יכול ללכת ברגע אחד. צריך להתחזק ולהתפלל, ומקווים שהשם יעזור, ו'זמן קיץ' יתחיל בעזרת השם במועדו".

מאז שהתחילו לזלזל ברופאים, 'מנפצים הערכות' ומביאים 'תשובות ניצחות' למדענים והרופאים, נפטרו בניו יורק לבדה מאות יהודים בטרם עת

[אשרי יושבי ביתך]

כבר נתבאר לעיל כי אין כאן שום זלזול ברופאים! ודו"ק

[הרואה]

בנערותי שמעתי לראשונה חכם אחד שאינו נחשב מעולם הישיבות הקלאסי, שדרש והסביר את ההבדל בין התורה לשאר חכמות. והסביר באריכות כמה שפיזיקה היא חכמה עצומה וכן ביולוגיה וכו', ועדיין התורה חכמה הרבה יותר גדולה ומהותית. וכמי שגדל בעולם הישיבות הקלאסי התפלאתי היאך חולק כבוד לחכמות חיצוניות, והלא 'אצלנו' לימדו שכל החכמות אינם כלום, ומהתורה אפשר להגיע להכל וכו' וכו'.
למעשה אני חושב שאין צורך להקטין את השני כדי להגדיל את עצמך. הגמ' בברכות אומרת 'אני בריה וחברי בריה וכו', אני איני מתגדר במלאכתו והוא אינו מתגדר במלאכתי'.
אחת התוצאות מההקטנה של המדע וכו' היא בעת הזאת שאנשים סומכים על ספקולציות ולא מאמינים לרופאים.

[איש קריות]

בנערותי שמעתי לראשונה חכם אחד שאינו נחשב מעולם הישיבות הקלאסי, שדרש והסביר את ההבדל בין התורה לשאר חכמות. והסביר באריכות כמה שפיזיקה היא חכמה עצומה וכן ביולוגיה וכו', ועדיין התורה חכמה הרבה יותר גדולה ומהותית. וכמי שגדל בעולם הישיבות הקלאסי התפלאתי היאך חולק כבוד לחכמות חיצוניות, והלא 'אצלנו' לימדו שכל החכמות אינם כלום, ומהתורה אפשר להגיע להכל וכו' וכו'.
למעשה אני חושב שאין צורך להקטין את השני כדי להגדיל את עצמך. הגמ' בברכות אומרת 'אני בריה וחברי בריה וכו', אני איני מתגדר במלאכתו והוא אינו מתגדר במלאכתי'.
אחת התוצאות מההקטנה של המדע וכו' היא בעת הזאת שאנשים סומכים על ספקולציות ולא מאמינים לרופאים.

מהקדמתו של המסילת ישרים בביאורו לפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" ניתן להווכח שהוא בהחלט מחשיב את שאר החכמות.
בצעירותי כשלמדתי את הקטע הזה זה "הרגיש" לי קצת סותר לחינוך שקיבלנו בעולם הישיבות ששולל לגמרי כל מה שהוא לא נטו תורה.
כשהתבגרתי הבנתי, שבאמת הרמח"ל ועולם הישיבות לא בדיוק ראו כל דבר עין בעין...

[אשרי יושבי ביתך]

בנערותי שמעתי לראשונה חכם אחד שאינו נחשב מעולם הישיבות הקלאסי, שדרש והסביר את ההבדל בין התורה לשאר חכמות. והסביר באריכות כמה שפיזיקה היא חכמה עצומה וכן ביולוגיה וכו', ועדיין התורה חכמה הרבה יותר גדולה ומהותית. וכמי שגדל בעולם הישיבות הקלאסי התפלאתי היאך חולק כבוד לחכמות חיצוניות, והלא 'אצלנו' לימדו שכל החכמות אינם כלום, ומהתורה אפשר להגיע להכל וכו' וכו'.
למעשה אני חושב שאין צורך להקטין את השני כדי להגדיל את עצמך. הגמ' בברכות אומרת 'אני בריה וחברי בריה וכו', אני איני מתגדר במלאכתו והוא אינו מתגדר במלאכתי'.
אחת התוצאות מההקטנה של המדע וכו' היא בעת הזאת שאנשים סומכים על ספקולציות ולא מאמינים לרופאים.

מהקדמתו של המסילת ישרים בביאורו לפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" ניתן להווכח שהוא בהחלט מחשיב את שאר החכמות.
בצעירותי כשלמדתי את הקטע הזה זה "הרגיש" לי קצת סותר לחינוך שקיבלנו בעולם הישיבות ששולל לגמרי כל מה שהוא לא נטו תורה.
כשהתבגרתי הבנתי, שבאמת הרמח"ל ועולם הישיבות לא בדיוק ראו כל דבר עין בעין...

גם הגר"א זיע"א דיבר בספריו וכתביו על שאר החכמות, חכמת המוסיקא ועוד.

[איש קריות]

בנערותי שמעתי לראשונה חכם אחד שאינו נחשב מעולם הישיבות הקלאסי, שדרש והסביר את ההבדל בין התורה לשאר חכמות. והסביר באריכות כמה שפיזיקה היא חכמה עצומה וכן ביולוגיה וכו', ועדיין התורה חכמה הרבה יותר גדולה ומהותית. וכמי שגדל בעולם הישיבות הקלאסי התפלאתי היאך חולק כבוד לחכמות חיצוניות, והלא 'אצלנו' לימדו שכל החכמות אינם כלום, ומהתורה אפשר להגיע להכל וכו' וכו'.
למעשה אני חושב שאין צורך להקטין את השני כדי להגדיל את עצמך. הגמ' בברכות אומרת 'אני בריה וחברי בריה וכו', אני איני מתגדר במלאכתו והוא אינו מתגדר במלאכתי'.
אחת התוצאות מההקטנה של המדע וכו' היא בעת הזאת שאנשים סומכים על ספקולציות ולא מאמינים לרופאים.

מהקדמתו של המסילת ישרים בביאורו לפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" ניתן להווכח שהוא בהחלט מחשיב את שאר החכמות.
בצעירותי כשלמדתי את הקטע הזה זה "הרגיש" לי קצת סותר לחינוך שקיבלנו בעולם הישיבות ששולל לגמרי כל מה שהוא לא נטו תורה.
כשהתבגרתי הבנתי, שבאמת הרמח"ל ועולם הישיבות לא בדיוק ראו כל דבר עין בעין...

גם הגר"א זיע"א דיבר בספריו וכתביו על שאר החכמות, חכמת המוסיקא ועוד.

אז כנראה שגם הגר"א לא חלק אינטגרלי מעולם הישיבות...

[אשרי יושבי ביתך]

בנערותי שמעתי לראשונה חכם אחד שאינו נחשב מעולם הישיבות הקלאסי, שדרש והסביר את ההבדל בין התורה לשאר חכמות. והסביר באריכות כמה שפיזיקה היא חכמה עצומה וכן ביולוגיה וכו', ועדיין התורה חכמה הרבה יותר גדולה ומהותית. וכמי שגדל בעולם הישיבות הקלאסי התפלאתי היאך חולק כבוד לחכמות חיצוניות, והלא 'אצלנו' לימדו שכל החכמות אינם כלום, ומהתורה אפשר להגיע להכל וכו' וכו'.
למעשה אני חושב שאין צורך להקטין את השני כדי להגדיל את עצמך. הגמ' בברכות אומרת 'אני בריה וחברי בריה וכו', אני איני מתגדר במלאכתו והוא אינו מתגדר במלאכתי'.
אחת התוצאות מההקטנה של המדע וכו' היא בעת הזאת שאנשים סומכים על ספקולציות ולא מאמינים לרופאים.

מהקדמתו של המסילת ישרים בביאורו לפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" ניתן להווכח שהוא בהחלט מחשיב את שאר החכמות.
בצעירותי כשלמדתי את הקטע הזה זה "הרגיש" לי קצת סותר לחינוך שקיבלנו בעולם הישיבות ששולל לגמרי כל מה שהוא לא נטו תורה.
כשהתבגרתי הבנתי, שבאמת הרמח"ל ועולם הישיבות לא בדיוק ראו כל דבר עין בעין...

גם הגר"א זיע"א דיבר בספריו וכתביו על שאר החכמות, חכמת המוסיקא ועוד.

אז כנראה שגם הגר"א לא חלק אינטגרלי מעולם הישיבות...

ח"ו!
לפי פרשנותך כך את דברי הרמח"ל - תאמר כך על הגר"א
אין בכך כל סתירה, כמו שבישיבות לא מלמדים ומדברים על קבלה וחכמת הנסתר,
בגיל צעיר גם הגר"א לא התעסק בשאר חכמות, רק לאחר שאדם ממלא את כריסו בש"ס ופוסקים - יכול לפנות לשאר הדברים הנ"ל
כמובן - בהתייעצות עם אדם גדול בתורה, כיצד ואיך, וכמה. ופשוט.

[החושב]

אולי הגיע הזמן להפסיק לבקר בפורום תורני שכזה, גדולי תלמידי חכמים ומרביצי תורה.
כשהכותב הזה ואחרים שכמותו יגיעו לקרסוליהם של שקדני וגדולי ויודעי התוה"ק, יוכלו אולי ואולי לתהות ולשאול, וגם זה בכל הכבוד הראוי וההערכה.

אתה לא מבין תלמידי חכמים מופלגים? תשאל אותם במלוא הכבוד וההערכה. אל תפיץ גרעפסים בפורום.
חז"ל הקדושים החמירו מאד בעוון ביזוי תלמידי חכמים. אין רפואה למכתם. והמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב.
וידוע מה שסיפרו חז"ל על ר"א ברשב"י שתולעת יצאה מאוזנו אחר פטירתו כי פ"א לא מיחה על בזיון ת"ח.
וכן, גם ת"ח שהוא לא מהחוג שלנו. ננהג כל אחד כהוראת רבותיו וזהו.
לא כל מה שחושבים אומרים ולא מה שכותבים, כותבים לעיני מאות קוראים ובפרט בדברים שיישארו לשנים רבות.

דווקא הודעתך זו ראויה יותר להגדרה "גרעפס"
ואבאר.
הגרב"ד דיסקין הוא אכן תלמיד חכם גדול וראוי לכבוד והערצה. אבל זה עדיין לא אומר שאם מישהו לא מסכים אתו ואומר זאת, הרי הוא מבזה אותו בכך.
גם אם במקרה הזה ספציפי לא זו הייתה הכוונה או שדבריו צוטטו בשיבוש - זה לא משנה הרבה. התופעה היא תופעה ידועה בצבור שלנו: מזלזלים כמעט ללא הבחנה בכל מה שמחוץ לעולם החרדי.
גם אם התופעה הזו נכונה (מסיבות חינוכיות), ראוי שהדבר ייעשה עם איזון מסוים. אחרת זה פשוט נראה לא במקום.

הניסיון להטיל אשמה של ביזוי תלמידי חכמים בכל מי שחושב לא כמו הרב שלך לא נובע מעודף חכמה.

[איש קריות]

בנערותי שמעתי לראשונה חכם אחד שאינו נחשב מעולם הישיבות הקלאסי, שדרש והסביר את ההבדל בין התורה לשאר חכמות. והסביר באריכות כמה שפיזיקה היא חכמה עצומה וכן ביולוגיה וכו', ועדיין התורה חכמה הרבה יותר גדולה ומהותית. וכמי שגדל בעולם הישיבות הקלאסי התפלאתי היאך חולק כבוד לחכמות חיצוניות, והלא 'אצלנו' לימדו שכל החכמות אינם כלום, ומהתורה אפשר להגיע להכל וכו' וכו'.
למעשה אני חושב שאין צורך להקטין את השני כדי להגדיל את עצמך. הגמ' בברכות אומרת 'אני בריה וחברי בריה וכו', אני איני מתגדר במלאכתו והוא אינו מתגדר במלאכתי'.
אחת התוצאות מההקטנה של המדע וכו' היא בעת הזאת שאנשים סומכים על ספקולציות ולא מאמינים לרופאים.

מהקדמתו של המסילת ישרים בביאורו לפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" ניתן להווכח שהוא בהחלט מחשיב את שאר החכמות.
בצעירותי כשלמדתי את הקטע הזה זה "הרגיש" לי קצת סותר לחינוך שקיבלנו בעולם הישיבות ששולל לגמרי כל מה שהוא לא נטו תורה.
כשהתבגרתי הבנתי, שבאמת הרמח"ל ועולם הישיבות לא בדיוק ראו כל דבר עין בעין...

גם הגר"א זיע"א דיבר בספריו וכתביו על שאר החכמות, חכמת המוסיקא ועוד.

אז כנראה שגם הגר"א לא חלק אינטגרלי מעולם הישיבות...

ח"ו!
לפי פרשנותך כך את דברי הרמח"ל - תאמר כך על הגר"א
אין בכך כל סתירה, כמו שבישיבות לא מלמדים ומדברים על קבלה וחכמת הנסתר,
בגיל צעיר גם הגר"א לא התעסק בשאר חכמות, רק לאחר שאדם ממלא את כריסו בש"ס ופוסקים - יכול לפנות לשאר הדברים הנ"ל
כמובן - בהתייעצות עם אדם גדול בתורה, כיצד ואיך, וכמה. ופשוט.

ראית פעם אברך תלמיד חכם שמגיע להתייעץ עם ראש הישיבה שלו האם ראוי שיתחיל עכשיו לעסוק בחכמת המוזיקה או התכונה או הרפואה?
(אני לא מתכוון לאילוצי פרנסה שעל זה כבר פסקו חז"ל פשוט נבילה בשוק, אני מדבר מצד החכמה שיש בזה)

[אשרי יושבי ביתך]

לא הבנתי מה כוונתך, זה שאינך רואה - לא אומר שלא קיים.
וזה שבאמת יתכן ואין - לא אומר שזה סותר את חינוך הישיבות.
כי כמו שכתבתי, חינוך הישיבות לא מחנך שאין: קבלה, מוסיקה (במובן הרוחני שלה) וכו' וכו',
אלא רק מחנכת כי בתחילת חיינו בעבודת ה' - יש לעמול רק בלימוד התוה"ק - ש"ס ופוסקים.

[איש קריות]

לא הבנתי מה כוונתך, זה שאינך רואה - לא אומר שלא קיים.
וזה שבאמת יתכן ואין - לא אומר שזה סותר את חינוך הישיבות.
כי כמו שכתבתי, חינוך הישיבות לא מחנך שאין: קבלה, מוסיקה (במובן הרוחני שלה) וכו' וכו',
אלא רק מחנכת כי בתחילת חיינו בעבודת ה' - יש לעמול רק בלימוד התוה"ק - ש"ס ופוסקים.

נער הייתי, גם זקנתי ולא ראיתי אברכים שאלו ההתלבטויות שלהם.
הגישה הרווחת בעולם הישיבות היא "רק תורה" ולא שום דבר אחר.
אני לרגע לא סבור שזו גישה בעייתית, יכול להיות שזו צורך השעה.
הרמח"ל לא נקט בגישה הזו, וזה בסך הכל מה שאמרתי.
מה היה עושה הרמח"ל לו היה בימינו? זו שאלה גדולה שקשה עד בלתי ניתן לתת עליה תשובה.

[דודי צח]

הצעה משונה אך אולי אפשר להציע:
מכיון שאחוזי התחלואה המסוכנת בקרב צעירים בגיל בחורי הישיבות, היא אפסית יחסית או אפסית ממש, לרובם גם אין תסמינים וסימפטומים בשעת מחלתם, ולכל היותר רק חולים ומותשים כמו בעת שפעת חמורה, ואין מדובר בגיל שלהם בסכנת חיים. (מתוך 133,000 אנשים שנפטרו בכל העולם עד כה מהמחלה, איני יודע אם היו שם 'מניין' מתים בגילים של עד עשרים המוקדמות). ואולי גם זה הגזמה. כך שסכנת התמותה בגיל זה היא לכאורה פחות מתאונות דרכים.

אם כי עיקר הבעיה היא, שכאשר הם 'נשאים' של המחלה, אזי הם יכולים להעבירו למשפחתם ולמכריהם, בכל מיני גילים ובכל מיני מחלות רקע, והם הופכים לרודפים בעל כורחם.

לכן אולי אפשר לייעץ כדי לא לבטל היכלי תורה, לסגור את הישיבות עם כוננות של סגירה למשך כל זמן הקיץ - באופן ששום בחור מהישיבה לא יוכל לצאת את הישיבה (כמדומני שבצבא עשו כן לאחרונה) - ואז כל היכלי התורה ישוקקו חיים סוערים של תורה, באווירה של התעלות עצומה, ולכל היותר יהיו אחוזים נכבדים של בחורים שיחוו באמצע איזה היעדרות מהיכל הישיבה למשך שבוע ימים, עקב הרגשת חולי הקורונה שיידבקו באחוז גבוה. בחורים חולים יטופלו על ידי מקצוענים בתוך פנימיית הישיבה, במקום ייעודי. ויחלימו תוך כמה ימים ויחזרו לתלמודם (כשהם גם 'חסינים' מהמחלה).

ואף שיש לפקפק שמא אסור לכתחילה ליצור מצב של חממת הדבקה של 'מחלה' גם כשהיא מחלה שאין בה סכנת חיים (לגיל הייעודי) - ואיך נייסד ישיבה על חשבון שהבחורים יחלו בזה אחר זה לימים ספורים. אולם לענ"ד מאחר שהצד השני הוא סגירת היכלי התורה למשך כל זמן הקיץ (לפחות! ועינינו יורדות מים!) הרי בוודאי יש להעדיף מצב מוזר זה בשופי. בצוק העתים.

הבעיה היחידה היא עם הרמי"ם וצוות הישיבה, שהם בדרך כלל מבוגרים, ולהם המצב מסוכן. אך בזה ניתן למצוא פתרונות מסוימים. ואף להביא רמי"ם זמניים שכבר חוו את המחלה והם חסינים. וייאמרו שיעורים שונים על ידי אברכים ובחורים מבוגרים (בפרט שאין פיתרון הנ"ל שייך ליישום אצל 'כוללים' ויש אלפי אברכים פנויים, ובהם כמה וכמה מוכשרים וראויים להיות רמי"ם חליפיים, גם אברכים צעירים ביותר), כמו כן יוכלו לשמוע שיעורים כלליים מראשי הישיבות הקבועים, מתוך גזוזטראות ומקומות מבודדים בתוך מתחמי הישיבה. ועדיין לא נסגור את היכלי התורה.

[שומע ומשמיע]

הצעה משונה אך אולי אפשר להציע:

א. זה מצריך אכיפה רצינית, ולכן זה חייב לבוא מאיזה סוג של 'מלמעלה'.
ב. הצוות לא רק מבוגר, אלא הוא חוזר הביתה.
ג. לצבא להבדיל יש בתוך המחנות רופאים ספרים וכו'.

[הרואה]

לא הבנתי מה כוונתך, זה שאינך רואה - לא אומר שלא קיים.
וזה שבאמת יתכן ואין - לא אומר שזה סותר את חינוך הישיבות.
כי כמו שכתבתי, חינוך הישיבות לא מחנך שאין: קבלה, מוסיקה (במובן הרוחני שלה) וכו' וכו',
אלא רק מחנכת כי בתחילת חיינו בעבודת ה' - יש לעמול רק בלימוד התוה"ק - ש"ס ופוסקים.

נער הייתי, גם זקנתי ולא ראיתי אברכים שאלו ההתלבטויות שלהם.
הגישה הרווחת בעולם הישיבות היא "רק תורה" ולא שום דבר אחר.
אני לרגע לא סבור שזו גישה בעייתית, יכול להיות שזו צורך השעה.
הרמח"ל לא נקט בגישה הזו, וזה בסך הכל מה שאמרתי.
מה היה עושה הרמח"ל לו היה בימינו? זו שאלה גדולה שקשה עד בלתי ניתן לתת עליה תשובה.

הציטוט שהבאת לעיל עוד קטן ביחס להקדמת המס"י ובפרט בסדר הויכוח משווה כביכול בין חכמת התורה לחכמות חיצוניות, וממליץ לעסוק רק בחסידות (כמובן אין קשר לחסידות המודרנית, עיי"ש).
זה לא שבעולם הישיבות לא לומדים חכמות חיצוניות זה עוד מילא, או טוב שכך; אלא שיש תחושה של אני ואפסי עוד, כל דברי המדענים הבל מוחלט ומדיוק קל ברש"י או למעלה בקודש בדברי מרן הגרח"ק אפשר ללמוד יותר מדע מבכל האוניברסיטאות ביחד.
ואם כבר נותנים להם טיפת כבוד כי פטור בלא כלום אי אפשר, זה מהרמב"ם שכידוע היה גדול המדענים עד ימינו ממש (כי הוא ראשון ואחרונים לא יכולים לחלוק על ראשונים...), או מהגר"א שכתב ספר על משולשים, או מהחזו"א שהעיר פעם למנתח גדול, או שאר דוגמאות שמטרתם להראות שאין החכמות החיצוניות כלום.
כמובן כל זה עד שיש לך דוד או שכן מדען, ואז הוא פתאום נהפך בעיניך לאחד מגדולי מדעני הדור וכל מילה שלו קודש קדשים (וכמו החילוני שיש לו בן דוד רב איפשהו, אז הוא כמעט אחד מגדולי הרבנים וכל פעם מחדש הוא מתפלא איך החרדי התורן שהוא פוגש טרם שמע על בן דודו).

[ש. ספראי]

אולי הגיע הזמן להפסיק לבקר בפורום תורני שכזה, גדולי תלמידי חכמים ומרביצי תורה.
כשהכותב הזה ואחרים שכמותו יגיעו לקרסוליהם של שקדני וגדולי ויודעי התוה"ק, יוכלו אולי ואולי לתהות ולשאול, וגם זה בכל הכבוד הראוי וההערכה.

אתה לא מבין תלמידי חכמים מופלגים? תשאל אותם במלוא הכבוד וההערכה. אל תפיץ גרעפסים בפורום.
חז"ל הקדושים החמירו מאד בעוון ביזוי תלמידי חכמים. אין רפואה למכתם. והמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב.
וידוע מה שסיפרו חז"ל על ר"א ברשב"י שתולעת יצאה מאוזנו אחר פטירתו כי פ"א לא מיחה על בזיון ת"ח.
וכן, גם ת"ח שהוא לא מהחוג שלנו. ננהג כל אחד כהוראת רבותיו וזהו.
לא כל מה שחושבים אומרים ולא מה שכותבים, כותבים לעיני מאות קוראים ובפרט בדברים שיישארו לשנים רבות.

דווקא הודעתך זו ראויה יותר להגדרה "גרעפס"
ואבאר.
הגרב"ד דיסקין הוא אכן תלמיד חכם גדול וראוי לכבוד והערצה. אבל זה עדיין לא אומר שאם מישהו לא מסכים אתו ואומר זאת, הרי הוא מבזה אותו בכך.
גם אם במקרה הזה ספציפי לא זו הייתה הכוונה או שדבריו צוטטו בשיבוש - זה לא משנה הרבה. התופעה היא תופעה ידועה בצבור שלנו: מזלזלים כמעט ללא הבחנה בכל מה שמחוץ לעולם החרדי.
גם אם התופעה הזו נכונה (מסיבות חינוכיות), ראוי שהדבר ייעשה עם איזון מסוים. אחרת זה פשוט נראה לא במקום.

הניסיון להטיל אשמה של ביזוי תלמידי חכמים בכל מי שחושב לא כמו הרב שלך לא נובע מעודף חכמה.

אנא אל תכתוב שהגרב"ד דיסקין, או כל ת"ח אחר, הוא 'מתנשא'.
אם, גם לדבריך, הוא ראוי לכבוד והערצה. אז בבקשה תכבד אותו ואת כל עמלי התורה ויודעיה האחרים.
זאת לא צורת כתיבה של בן תורה ודעת.