הדלקת חשמל ביו"ט - המתירים וטעמיהם

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ד' מרץ 25, 2020 11:32 pm

בימים האחרונים נוצר פולמוס הלכתי, אשר חלקו הקטן מסתעף לענין הדלקת חשמל ביו"ט, ובענין זה שמתי לב שישנם רבים הטוענים כי המתירים הדלקת חשמל ביו"ט לא הבינו בטיב החשמל, ולא ידעו כיצד החשמל פועל, וזאת משום שלא למדו היטב את טענות המתירים, או שאינם מכירים את המתירים (לדוגמא, הגאון רבי דוד שלוש, רבה של נתניה, חקר את הנושא היטב ושמע מומחי חשמל רבים). ובכן, אפרט בקיצור נמרץ מי המתירים הדלקת חשמל ביו"ט, ומה טענותיהם.

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של מרוקו וירושלים, בשו"ת שמ"ש ומגן ח"ב סי' ס"ה:

"אבל ההדלקה היינו מדליקין, ולא עלה על הדעת שיש בזה משום נולד רק כמדליק מנר לנר, שהרי חוט אחד כבר יש בו חשמל, ועל ידי הגבהת הכפתור אנו מחברים החוט שאינו דולק לחוט הדולק ואין בזה משום נולד כלל, וכמו שכן היא סברת הרבה פוסקים. ואמנם בבואי לארץ מצאתי חילוקי דעות, מיימינים ומשמאלים, ועכ"פ אין למחות ביד המתירים שנהגו להקל בזה. ובפרט דיש בזה עונג יו"ט. וגם הרה"ג הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א מסכים לזה" (כוונתו שהגאון רבי עובדיה יוסף כתב ביביע אומר (חלק ב' או"ח סימן כ"ו) דאין למחות ביד המתירים בחוזקה, דיש להם על מה שיסמוכו).

וכן העיד הגר"ע יוסף שם על כל רבני מצרים, "שמעתי באומרים לי, כי כל הרבנים שקדמוני פה מצרים, עבדי עובדא בנפשייהו להקל בזה בפשיטות".

הגאון רבי יוסף משאש, מגדולי רבני מרוקו ואלג'יר ולימים הרב הראשי לחיפה בספרו שו"ת מים חיים (ח"א סי' צ"ד עמוד פ"ח) כתב ש"מנהג פשוט בכל המקומות אשר ידעתים גם אצל השרידים להדליק ולכבות בידיים החשמל ביו"ט בלי שום חשש כלל", ובספרו אוצר המכתבים כתב (בסי' אלף תתי"ב) ש"האוסרים סוברים שההדלקה אסורה משום נולד ונתווכחנו עמהם שאין שום נולד בזה רק הוא ממש כמדליק נר מנר, והישרים הודו על האמת והעקשים שבשתא כיון דעל על".

עיקר דבריו:

טעם ראשון, משום שכל איסור להוציא אש ביו"ט הוא מפני שהיה אפשר להוציאו קודם יו"ט כדעת הרמב"ם (פ"ד ה"א מההל' יו"ט) וכ"פ מרן השו"ע (ריש סי' תק"ב), אולם בנ"ד כיון שלא היה אפשר להוציאו ערב יו"ט מותר לדעת האחרונים להוציא אף ביו"ט עצמו.

וטעם שני, שאף איסור נולד אין בו, שזה לא נקרא מוציא יש מאין שהוא באמת דרך האיסור, וזה בודאי עדיף מחיכוך גפרור שנהגו להתיר שימושו ביו"ט, שהכא החשמל הוא כעין טמון במערכת החשמלית בין הלוח למפסק, והמפסק אינו יוצר אותו מחדש אלא רק מחברו להמשך זרימתו, וכלשון הרב זצ"ל "ויותר זה דומה לנופח רוח פיו או למניף בידו על גחלת ועושה שלהבת ומדליק ממנה פתילה או עץ דשרי בלי שום ספק".

הגאון המקובל רבי דוד הכהן סקאלי, דיין באלג'רי'ה, בשו"ת קרית חנה דוד (ח"ב סי' נו'):

"ודע שאור הנזכר לעניין הדלקתו ביו"ט עצמו נ"ל שאין לאוסרו משום דמקרי מוציא מוליד דתנן אין מוציאים האש וכו' (ביצה ל"ג) וכו' שאין זה נקרא מוציא אור משום דהכא מקומו ומקורו הכל הוא עשוי יפה דכל מה שמצטרך למלאכה זו כבא הוא עשוי במכונת מקורו שכבר כוחו שלו בתוקפם ובגבורתם נמשכים בחוטין וכו' ולכן לא דמי למוציא האש מן המים ומן האבנים ששם אין כאן דבר מוכן להזה האש וכו' ששם יש להוציאו ע"י מלאכת האדם אם בכוח ההכאה או בדבר אחר שעושה בו הכנה מיוחדת וכו' ואין כאן בית מיחוש ודוק וכו' מה שכתבו שיש איסור מוקצה לא ידעתי מאי אסורא איכא".

הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, בשו"ת משפטי עוזיאל (חלק א' סי' י"ט):

"למדנו שגם בדבר שאינו אוכל נפש ממש אלא שיש בו הנאה ישירה לגוף מותר לעשותו ביום טוב לדברי הכל, ולדעת המרדכי ורמ"א והב"ח מותר לכבות הדליקה כדי שלא יתעשן הבית אם אין לו בית אחר. מעתה בנדון דידן הדבר ברור לכל, שהאור הוא דבר שהגוף כולו נהנה ממנו ויש בו משום שמחת יום טוב ודינו כאוכל נפש עצמו שמותר לעשותו ביום טוב, וכבר כתבנו שאין בהדלקה זו לא משום מוליד ולא משום נולד, ולכן נלע"ד להלכה להתיר הדלקת מאור החשמל ביום טוב".

הגאון הרב רפאל אהרן בן שמעון זצ"ל, רב ואב"ד קהיר, בספר מצור דבש (או"ח סי' ז'):

"ובעניין אור האלקטריק... דע כי בזרם האור החשמלי הזה העובר תוך חוטי הנחושת הסובבים בכל כותלי הבית, שמדליקים בו. כל התולדה של האור הזה הנמצאת בתוך החוטים אינה נעשית ע"י בעל הבית המדליק, כי מאין לו ההכנה להוציא האור בנגיעת אצבעו ולהדליק עשרה נרות בפעם אחת, האם מעשה כשפים הוא זה? ומה עשה ומה הכין והזמין להמצאת האור הלזה? מה עשה והכין והזמין להמצאת האור? (בניגוד להדלקת אש רגילה ביו"ט, שם פעולת האדם בהמצאת האש משמעותית יותר, במעשה הדלקת החשמל פעולת האדם קלושה יותר ואין במעשהו משום נולד או מוליד, אלא רק פעולה שמסירה את המונע מהחשמל להתקיים, ומרכז הכובד בהולדת האור הוא בתחנות הכוח ולא באדם).

"אכן דע כי זאת מלאכת הפאבריק הגדולה של אור האלקטריק אשר בתוך העיר במקום החרושת המעשה לחוכמה זאת, ושם בבית הפאבריק נעשת כל ההכנה להמצאת הזרם הליקטריק הדולק ומאיר. ומאש שהמציאה בבית הפבריק היא שולחת קווים לכל הבתים והחצרות החפצים להשתמש באור הזה. ובעת שהפבליק נחה ממלאכתה, לא ימצא עוד אור בחוטים האלה, וגם בהניעה הכפתור אחור וקדם. א"כ האדם המדליק את ביתו ביו"ט הוא לא הוליד דבר, כי האור מוכן הוא בתוך החוטים ונגיעת האדם בכדי להדליק, הוא ממש כמו להסיר מכסה החלון המונע אור החמה מלהיכנס לבית".

הגאון רבי מסעוד הכהן, ראב"ד קזלבנקה, בשו"ת פרחי כהונה (או"ח סי' טז'):

"לאחר החקירה שחקרנו בעסק האלקטריק מצאנו וראינו... שהאלקטרי"ק אשר האש מצויה בו תמיד ממכונתו ונמשכת אחר החוטים של ברזל הנמשכים ממנה, אל מקום אשר יפנה החוט אשר אחריו ילך האש, ורק ע"י המפתח הפותח והסוגר אשר קבוע בחוטים בכל הבתים... שפעולת המפתח הוא להיות מפריד בין שני החוטים הקבועים בו אשר יתלכדו ומהם תצא אורה... אבל לעולם האש היא מצויה בחוטים אף אם יהיו נפרדים, א"כ נמצא שמה שפותח המפתח ביו"ט ונדלק המנורה ע"י שמחברים החוטים, אינו אלא כמדליק פתילה מגחלת שמצוי בה אש והאור נתלה בה ואין כאן חשש נולד".

הגאון רבי יצחק חזן, אב"ד חיפה וחבר ביה"ד הגדול בירושלים, בשו"ת יחווה דעת (סימן לז עמוד לד):

"והנה מש"כ שכבר נוהגים לאיסור נראה דאין זה אלא מצד החומרא, אבל מדינא - הלא ראינו דדעת רבים וגדולים להתיר, וא"א לדחות את דבריהם המוסברים מקמי דברי אלה החולקים עליהם, ואותם שנוהגים עדיין להקל יש להם על מי שיסמכו, אומנם הרוצה לצאת ידי שמיים יש להיזהר ולחוש לדעת האוסרים... ולע"ד נראה שבמקום שיש צורך בדבר ולא הייתה לו אפשרות להשאירו דלוק מאתמול... דיש להתיר".

הגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים (ירחון קול תורה שנת תרצ"ד חוברת א' - ב'), בטענה שלא מצאנו איסור הולדת אש ביום טוב, אלא כשמוליד את האש בידיו ממש, אבל כשעושה כן בצורה עקיפה, הנקראת "גרמא", יש להתיר הדלקת אש ביום טוב. והאריך בענין זה, והעלה שהלחיצה על מתג החשמל, אינה נחשבת מעשה הדלקה בידיו ממש, ולכן היקל בדבר לענין הדלקה ביום טוב.

הגאון רבי אליעזר וולדנברג, חבר ביה"ד הגדול, בשו"ת ציץ אליעזר (חלק א סי' כ' פרק ו'):

"האיסור של מוליד הוא רק לעשות בידיים וכו' אבל לגרום להולדה כמו בנידון החשמל שבלחצו על הכפתור אף שגורם בחיבור לעצם פעולת הזרם מיד, אבל הרי עצם הולדת האור אינו עושה בזה, כי אם הזרם עובר על ידי גרמתו דרך שם ונכנס למנורה ושם נולד מאליו האור ע"י ההתנגדות הגדולה שנפגש הזרם בזכוכית, ויוצא שהאדם הלוחץ על הכפתור הוא רק הגורם להולדת האור, אבל בשו"א לא המוליד, וא"כ י"ל שאין איסור של מוליד בפעולת גרם - מוליד כזה וכו' וכן אין לאסור בכאן משום אינו מן המוכן, מכיון שהזרם המוליד כבר מוכן ועומד עוד מבערב יו"ט ע"י הגנראטור שבתחנה המרכזית העובד באופן אוטומטי יומם ולילה בלי הרף ומספק הזרם לחוטים וכו' וכפי שביארו לי המומחים אף שלהבת אין בתוך הזכוכית הדולקת א"כ י"ל שפיר בזה בלי שום פקפוקים שסברותיהם של הגאונים הנ"ל שאין בזה לכו"ע משום נולד מכיון שהוא דבר שאין בו ממש וכו' ובזה י"ל שפיר שאין בכאן משום הכנה כסברתנו וכו' ושאין לאסור משום זה הטלטול".

עוד התירו:

הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל ערוך השולחן בתשובה כת"י, ונתפרסם בקובץ בית ועד לחכמים (חוברת א' ניו יורק תרס"ג), שאין זה אלא גרמא ושרי, וכן הביא בספר שרי המאה (ח"ה עמוד קי"ד) וכן איתא בשו"ת אבן יקרה (מהדו"ג סי' קסח).

הגאון רבי דוד שלוש, רבה של נתניה, בשו"ת חמדה גנוזה ח"א (סי' ה' וסי' ו'), האריך הרבה בהסברת מהות החשמל ופעולתו מפי מומחים לדבר, והתיר.

הגאון רבי שמעון דיין, דיין במרקש ובקזבלנקה, בספר זהב שבא (ח"א סי' י"ז).

נ.ב. המסקנה ההלכתית העולה מהדברים היא לא למחות ביד הנוהגים להקל, שיש להם על מה לסמוך, כדברי הגר"ש משאש והגר"ע יוסף, ולא באתי להתיר לכתחילה אלא להבהיר מהי דעת המתירים. לא הייתי מפרסם רשימה זו, כדי לא לגרום למחמירים להתחיל להקל, אבל לאחר שהנושא כבר עלה, והוא נדוש כעת אצל עמי הארץ, כבר אין נפק"מ.

יוסף חיים אוהב ציון

עת צרה היא ליעקב.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' מרץ 26, 2020 12:49 am

אחרי המחילה, הר' עובר ושב בלבל וערבב בין אלו שהבינו בטעות ש"האש נמצא כבר מוכן בחוט חשמל, ורק מחכה לצאת", לבין אלו שהעלו סברות של גרמא.
גם לגבי גפרורים כמדומה שיש כאלו שכתבו בטעות ש"האש נמצא כבר מוכן בתוך הגפרית, והשפשוף משחרר אותו לצאת".
[וכנראה שהיועצים שלהם לא היו כ"כ מומחים, וכשל עוזר ונפל עזור].

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' מרץ 26, 2020 1:25 am

לא ערבבתי אלא השתדלתי להציג את מגוון הסברות בענין (גם לא טענתי שכולם התייעצו עם מומחים לחשמל).

עכ"פ אני חושב שזה זילותא דרבנן לחשוב שהיו טיפשים עד כדי כך, ודמיינו שיש אש טמונה בתוך הגפרור.

ושמעתי שהביאור הוא שחז"ל אסרו להוליד אש חדשה ביו"ט, כדי למנוע טרחא יתירה (יש אפילו הסוברים שאם מחמת אונס לא הצליח להכין אש מערב יום טוב, או שהכין וכבתה, מותר לו להדליק אש חדשה ביום טוב... ראה ברכי יוסף או"ח סי' תקב אות א בשם הראשונים) ולכן התירו רק העברה מאש לאש.

והיות והגפרור נדלק בנקל, ממילא דינו כמעביר מאש לאש, ואינו כמוליד ומייצר אש חדשה (כידוע איך היו מייצרים אש בזמן חז"ל) והוא הדין גם לחשמל שרק מרים מתג וממשיך את החשמל.

וזה מש"כ בשו"ת קרית חנה דוד, "לא דמי למוציא האש מן המים ומן האבנים ששם אין כאן דבר מוכן". וכן בגפרור לא צריך "להכין" כאן משהו - הגפרור כבר מוכן, ובחיכוך קל הוא נדלק.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' מרץ 26, 2020 7:22 am

לא הבנתי את הסברא למה זה לא מוליד. הלוא האש בחשמל [נניח נורת להט] איננה כל זרם החשמל, אלא רק החוט להט בעצמו, שכאשר עובר בו זרם חשמל מתחמם ומתלהט בעקבות ההתנגדות החשמלית ומפיץ אור. חימום החוט להט לא נעשה כהמשך לאש אחרת, אלא הוא מתחדש במקומו, למרות שזרם החשמל אכן הוא רצף אחד ארוך. וסברא זו נכונה גם להרבה שימושים של החשמל כמו אור בלי להט, ועוד.

לגבי טענת הגרמא, לא ברור, הרי מסתבר שלכל הפחות קבוצת האלקטרונים הראשונה היא כח ראשון כמו בידקא דמיא, ולמה שיהא גרמא, והרי הוא מזרים את האלקטרונים במוליך, ויוצר את החום.

יוסף חיים אוהב ציון

אין מה לפלפל הרב עובדיה זעק שזה אסור, הרב אלישיב זעק שזה אסור, סטוף.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' מרץ 26, 2020 12:56 pm

הבה נסגור את כל הספרים ונלמד רק מתוך הקיצורים את דעתם של שני רבנים ש"זעקו".

(מה גם שאף אחד לא זעק, אדרבה הגר"ע כתב שאין למחות בחוזקה ביד המקילים כי יש להם על מה לסמוך, כמדומה שזה ההיפך מזעקה).

וכבר כתב הגר"ח אפללו שליט"א (מח"ס שו"ת אשר חנן) בהסכמתו לאחד הספרים:

"ועל הכל הזלזול הנורא, אותם מורי הוראות... שהמתירים בעיניהם לא פוסקים, אלא רק האוסרים הם הפוסקים המפורסמים והמקובלים, ומה הנגע הרע הזה, חולי הדור, שאחריהם נמשכים הקטנים מחבלים כרמים המזלזלים שבעתיים בחכמי ישראל בבחינת מה יאמרו אזובי קיר, מה יענו על סילוף הדברים...

וזו איוולת, ואין מימרה זו אלא כקוסם ומאחז עיניים בפני עמי הארצות שמאמינים לכל שמועה... צא וראה מש"כ הנצי"ב בפתיחה לחומש "העמק דבר" עה"פ הצור תמים וכו', צדיק וישר הוא דשבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן הבית השני שהיה דור עיקש ופתלתול שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו ע"י זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית, וע"ז היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות, ואע"ג שהוא לשם שמים. והבאנו דבריו בתוספת נופך בענינים אלו בשו"ת אשר חנן ח"ג וח"ד (חו"מ סימן פ"א) ע"ש.

וקרובים אנו בדורינו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח שלמדו היטב את הסוגיא ויצא להם להיתרא, אך הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את פני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו".

וכן כתב בספר "שו"ע המדות" (סי' ד' סעיף ב' בהערה) להרה"ג רבי אסי הלוי שליט"א, מח"ס שו"ת "נחלת לוי", וזה לשונו: "יתרה מכך הגדילו עשו, ובאים ומלמדים כי אף בפני גדולי האחרונים, ואף אחרוני האחרונים יש לבטל דעתנו מפני דעתם, והגיעו הדברים לידי כך שאף בפני החיים כאן בחיי חיותנו... והגיעו הדברים לידי כך, שיש מורי צדק שעיקר משענתם בהלכה היא העיסוק בשמועות, מה דעתו של גדול פלוני, ומהי של פלוני, ואף אם שו"ע מפורש או הראשונים פוסקים להיפך".

"ויש ספרים המתחברים ע"פ שמועות וחקירות של השמועות, ועל נענוע ראשו של איזה גדול, ולמה כיוון, בדברים המפורשים. וזאת מלבד בעיה נוספת של אמינות השמועות, שאין להישען עליהם כל כך, דלא מר בריה דרבינא חתים עלה... וראה באגרות חזו"א (ח"ב איגרת כ"ב) דכתב שאינו נשען על סיפורים... הרי שיש להתייחס לשמועות בהסתייגות הראויה להם, ולא להעמיד עליהם בניינים חקירות ופלפולים... והכי חזינן דכתבו הפוסקים דשרי לחלוק על רבו ועל גדול הדור, בשו"ת חקקי לב (ח"א דף נ"ז ע"ג ד"ה ודבר) ובשדי חמד (ח"ו דף קל"ו סי' ס"ו) שכ"כ הרשב"ץ ופוסקים רבים, ע"ש..."

"והדברים מבוארים בשו"ע יו"ד (סי' רמ"ב ס"ז) דבאיסור להורות הוראה בפני רבו, היינו על שאלה מעשית שבאה לפניו, האם מותר או אסור, אך כששואלים כמאן הלכתא, שרי... ומה גם כי כתב הארחות חיים (הלכות ת"ת סי' כ"א) שהר"מ רבו של רבינו יונה ואחיו מר שמואל מאיורה כתבו באיגרות, מיום שגלינו מארצנו וחרב בית מקדשנו, ונשתבשו הארצות ונתמעטו הלבבות, אין לומר דין מורא רבך כמורא שמים. וכל הדינין שחייב תלמיד לרב נתבטלו, כי הספרים והחיבורים והפירושים הם המורים לנו, והכל לפי פקחות השכל והסברא. ועל כן נהגו בעירם לקבוע התלמיד מדרש לעצמו, ושאין לומר לתלמיד שלא יורה, ויכול לסתור דברי רבו מכח הפלפול. ע"כ. וכן כתב מהרי"ק (שורש קס"ט ד"ה ודכתב מר להודיעך) בשם הסמ"ק מצוריך בשם מהר"ם. וכן כתב הלחם משנה (הלכות ת"ת פ"ה סוף אות ד'), וכן נקיט בשו"ת מהרשד"ם (חו"מ סי' א')..."

"ומי שיעלה על לב לבוא ולאסור לחלוק על רבו בספר, משום האיסור להורות הוראה בפני רבו, הרי שידע שאין שום דין לחלוק על רבו, כי אם להורות הוראה בפני רבו, והיינו אף להורות כפסקיו וכהוראותיו של רבו, ושיורה כמו רבו, או בדברים שלא דיבר רבו, הרי אסור הדבר בלי נטילת רשות. ודין לחלוק על רבו אתי בתורת ק"ו, שהוא באיסור מורה הוראה בפני רבו. וממילא החפץ לאסור, יש לו לאסור כל הוראה עלי ספר, ואפי' אם היא כהוראת רבו בלא נטילת רשות מרבו, ולא רק בענין שחולק עליו, וממילא לטעמיה ושיטתיה יש לאסור את כל הדפסת הספרים כל זמן שקיים גדול הדור, אחר שהדפסת הספר תהיה בכלל האיסור של מורה הוראה בפני רבו". עכ"ל.

דרופתקי דאורייתא

כמדומני שהגרע"י זצ"ל דעתו היא ש"הבא לשאול" מורין לו לאיסור, אבל אין למחות ביד חזקה במקילים בחשמל ביו"ט.

אצל הרבה מעדות מרוקו הקילו בזה, וגם כשעלו לארץ לא הסכימו להיזהר בזה, ובעצם לומר בזה שאבותיהם חיללו יו"ט.. ואני מכיר מכלי ראשון.
ועכ"ז בדורינו זה כמעט נתבטל לגמרי מכולם.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' מרץ 26, 2020 1:02 pm

ישא ברכה כתב:לא הבנתי את הסברא למה זה לא מוליד
לגבי טענת הגרמא, לא ברור

לגבי טענת הגרמא, לא התעמקתי בזה (ונראה לי פשוט כמו שאתה אומר, וצריך לעיין ולהבין סברת המתירים דלא קטלי קניא באגמא הם) אבל לגבי "מוליד" עיין היטב בדברי המתירים, גם באלה שציטטתי, הם טוענים שזרם החשמל שקיים וממשיכים אותו הוא אינו פעולת הולדה חדשה אלא זה כאש המוכנה מערב יו"ט שצריך רק להמשיכה. ונקודת המחלוקת היא לא בהבנת פעולת החשמל אלא ביסוד ההיתר של העברה מאש לאש.

אבל כבודו מתעמק בפעולה החדשה שנוצרה (הדלקת מנורה וכו') ומפספס את העיקר.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' מרץ 26, 2020 1:04 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:אצל הרבה מעדות מרוקו הקילו בזה

גם במצרים היה המנהג פשוט כך, כפי שמעיד הגר"ע יוסף, וכל רבני מצרים לדורותיהם היקלו בזה, ובעוד מקומות היה המנהג כך, לא רק במרוקו אלא גם באלג'יר ועוד (ואולי גם באשכנז, כי יש גם אשכנזים המתירים).

עכ"פ היום באמת השתקע המנהג אבל משתמשים בהיתר בשעת הדחק (לדוגמא אם קפץ פקק החשמל. וראה בשו"ת חבל נחלתו (יב, יח) להתיר בזה מטעמים נוספים).

יוסף חיים אוהב ציון

אז תדליק.

יוסף חיים אוהב ציון

דרופתקי דאורייתא כתב:כמדומני שהגרע"י זצ"ל דעתו היא ש"הבא לשאול" מורין לו לאיסור, אבל אין למחות ביד חזקה במקילים בחשמל ביו"ט.

אצל הרבה מעדות מרוקו הקילו בזה, וגם כשעלו לארץ לא הסכימו להיזהר בזה, ובעצם לומר בזה שאבותיהם חיללו יו"ט.. ואני מכיר מכלי ראשון.
ועכ"ז בדורינו זה כמעט נתבטל לגמרי מכולם.

כדבריך אני רואה כעת מפורש בחזו"ע יו"ט (ע"מ נ"ג).
אבל יש שתמיד.......

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' מרץ 26, 2020 1:56 pm

עובר ושב כתב:
ישא ברכה כתב:לא הבנתי את הסברא למה זה לא מוליד
לגבי טענת הגרמא, לא ברור

לגבי טענת הגרמא, לא התעמקתי בזה (ונראה לי פשוט כמו שאתה אומר, וצריך לעיין ולהבין סברת המתירים דלא קטלי קניא באגמא הם) אבל לגבי "מוליד" עיין היטב בדברי המתירים, גם באלה שציטטתי, הם טוענים שזרם החשמל שקיים וממשיכים אותו הוא אינו פעולת הולדה חדשה אלא זה כאש המוכנה מערב יו"ט שצריך רק להמשיכה. ונקודת המחלוקת היא לא בהבנת פעולת החשמל אלא ביסוד ההיתר של העברה מאש לאש.

אבל כבודו מתעמק בפעולה החדשה שנוצרה (הדלקת מנורה וכו') ומפספס את העיקר.

על כך בדיוק שאלתי. מה בכך שהזרם נמשך, הרי המוליד הוא על האש, שהיא חדשה, ולא היתה קיימת קודם בזרם החשמל. הלהט נוצר בעקבות הזרם שמחמם את התיל לטמפרטורה גבוהה עד כדי להט.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' מרץ 26, 2020 2:16 pm

אז לטענתם, המצב הזה הוא דומה לאש מוכנה מבעוד יום, היות והזרם מוכן וצריך רק להמשיכו (למרות שהוא עצמו אינו אש). ושוב, זיל בתר טעמא דחז"ל, מדוע אסרו אש חדשה והצריכו אש מוכנה מבעוד יום.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' מרץ 26, 2020 7:32 pm

עובר ושב כתב:אז לטענתם, המצב הזה הוא דומה לאש מוכנה מבעוד יום, היות והזרם מוכן וצריך רק להמשיכו (למרות שהוא עצמו אינו אש). ושוב, זיל בתר טעמא דחז"ל, מדוע אסרו אש חדשה והצריכו אש מוכנה מבעוד יום.

הרעיון להסביר למה אין כאן נולד, לא משהו.
הטענה כללית על כך שבזמנינו אין את הסיבה לגזירת חז"ל, כבר נשמע יותר. אבל זהו דיון רחב יותר.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' מרץ 26, 2020 7:55 pm

אף אחד לא הכריח את כבודו לקבל את הרעיון או לאהוב אותו, אבל זוהי סברת המתירים. והם לא כתבו שכיום לא שייכת גזירת חז"ל, אלא ביארו את גזירת חז"ל בטוב טעם ודעת, באופן מעמיק ומושכל.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' מרץ 27, 2020 11:59 pm

: הרב עמאר.jpg (75.23 KiB) נצפה 11207 פעמים

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » א' מרץ 29, 2020 2:51 am

כבר פשט איסורו בכל ישראל והמתיר צריך בדיקה

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » א' מרץ 29, 2020 2:52 pm

שומר כתב:כבר פשט איסורו בכל ישראל והמתיר צריך בדיקה

גם איסור זלזול בכבוד התורה הוא דבר שכבר פשט איסורו בכל ישראל והמתיר צריך בדיקה.

כולל יונגערמאן

אצלינו האשכנזים יצאו הרבנים (הגרח"ע) בשצף קצף נגד אפילו העלאת הדיון בזה, כי ידעו שבאמת יש טענות טובות להקל אבל חששו שזה יביא להקל בשבת גם

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ה' אפריל 02, 2020 1:02 pm

אין שום טענות טובות להקל אלא חוסר הבנה מה זה חשמל . הם חשבו שזה אש וממילא זה מעביר אש מאש . וזה טעות . חשמל זה לא אש . ולכן לא הוי מעביר מאש לאש

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' אפריל 02, 2020 7:27 pm

ב"ה
כעת גם מהרבנות הראשית יצאו נגד ההיתר הנ"ל

יוסף חיים אוהב ציון

היכן?

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' אפריל 02, 2020 8:04 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן?

http://www.moreshet-maran.org.il/index. ... mailid=979

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' אפריל 02, 2020 9:29 pm

מכתב הרב עמאר או הרבנות הראשית מתייחסים בעיקר להמכונה "פסק הזום" ולא לעיקר הענין של חשמל ביו"ט. היות וגם המתירים חשמל ביו"ט לא עלה על דעתם להתיר הדלקת מסכי מחשב או סלולר, שיש בהם עובדין דחול.

כעת גם קם ארגון חדש (אשרינו שזכינו, אולי יבוא הארגון השלישי ויכריע ביניהם) שהחתים יותר רבנים נגד הפסק הנ"ל (גם גדול החותמים על הפסק הנ"ל, הגר"א אברז'ל, הבהיר שהתיר רק באופן פרטני וכו').

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' אפריל 02, 2020 9:50 pm

: חכמי המערב.jpg (46.79 KiB) נצפה 10887 פעמים

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ו' אפריל 03, 2020 2:58 am

השתים בטלים בשישים

אחרון התלמידים

בס"ד
ברור שההלכה שהוכרעה בית המדרש ובכלל ציבור היראים, אין רשות לסמוך על פוסקים שחלקו, גם אם אמר סברא הנשמעת. מי שיאמר אחרת שומט את הקרקע מתחת רגלי ההלכה. (ומי שיודע היסטוריה כך החלו הרפורמים).
אעפ"כ רציתי להעלות, האם מי שאינו משתמש בחשמל בשבת, יש מקום יותר להקל ביו"ט במקום הדחק? אשמח לשמוע תגובת ת"ח כאן.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' אפריל 07, 2020 1:41 pm

לא הבנתי מדוע אין רשות לסמוך על גדולי הפוסקים מכל החוגים שהתירו שימוש בחשמל ביו"ט, אם למדת את דבריהם ונראית לך סברתם.

ומה שכתבת ש"כך התחילו הרפורמים", הרי פסק הלכה זה הוא עתיק יומין וכך נהגו קהילות שלמות (במרוקו זה היה נפוץ, כמדומני גם בתוניס, וגם במצרים ועוד) ואף אחד מהם לא הפך לרפורמי בגלל זה.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ג' אפריל 07, 2020 1:45 pm

עובר ושב כתב:לא הבנתי מדוע אין רשות לסמוך על גדולי הפוסקים מכל החוגים שהתירו שימוש בחשמל ביו"ט, אם למדת את דבריהם ונראית לך סברתם.

ומה שכתבת ש"כך התחילו הרפורמים", הרי פסק הלכה זה הוא עתיק יומין וכך נהגו קהילות שלמות (במרוקו זה היה נפוץ, כמדומני גם בתוניס, וגם במצרים ועוד) ואף אחד מהם לא הפך לרפורמי בגלל זה.

ההיתר כפי שהבאת כאן קודם מעיד על חוסר הבנה בסיסי בפעולת החשמל, ומפאת כבוד החכמים יתכן והיה עדיף שלא להביאו.
אשמח לשמוע מאן דהוא שמבין את סברתם, שאין כאן יצירת אש חדשה. (לא סברות שכל טעם התקנה בטל בזמן הזה, שעיקר ההיתר שלהם לא מבוסס על זה).

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' אפריל 07, 2020 2:52 pm

האם עיינת היטב בכל תשובות הגר"ד שלוש זצ"ל? לפי מיטב ידיעתי הוא חקר את הנושא היטב עם מומחי חשמל רבים.

כמו כן, גם הגר"ע יוסף הבין שיש בסיס להיתר ויש למקילים על מה לסמוך, וכתב שלא למחות בהם בחוזקה.

ומה שאתה כותב שהם טוענים שבטלה תקנת חז"ל, אין זה נכון, וגם אופן פעולת החשמל היא לא עיקר המחלוקת למיטב הבנתי, אלא הם טוענים שזרם החשמל שקיים וממשיכים אותו הוא אינו פעולת הולדה חדשה אלא זה כאש המוכנה מערב יו"ט שצריך רק להמשיכה.

וכמפורש בשו"ת קרית חנה דוד:

"דכל מה שמצטרך למלאכה זו כבר הוא עשוי במכונת מקורו שכבר כוחו שלו בתוקפם ובגבורתם נמשכים בחוטין וכו' ולכן לא דמי למוציא האש מן המים ומן האבנים ששם אין כאן דבר מוכן לזה האש וכו' ששם יש להוציאו ע"י מלאכת האדם אם בכוח ההכאה או בדבר אחר שעושה בו הכנה מיוחדת".

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ג' אפריל 07, 2020 3:02 pm

עובר ושב כתב:האם עיינת היטב בכל תשובות הגר"ד שלוש זצ"ל? לפי מיטב ידיעתי הוא חקר את הנושא היטב עם מומחי חשמל רבים.

כמו כן, גם הגר"ע יוסף הבין שיש בסיס להיתר ויש למקילים על מה לסמוך, וכתב שלא למחות בהם בחוזקה.

ומה שאתה כותב שהם טוענים שבטלה תקנת חז"ל, אין זה נכון, אלא הם טוענים שזרם החשמל שקיים וממשיכים אותו הוא אינו פעולת הולדה חדשה אלא זה כאש המוכנה מערב יו"ט שצריך רק להמשיכה. ונקודת המחלוקת היא לא בהבנת פעולת החשמל אלא ביסוד ההיתר של העברה מאש לאש.

לא יודע אם אלו מומחים הוא דיבר. הטיעונים כאן הם פשוטים בתכלית, ולא צריך כאן ידע עמוק בחשמל אלא ידע מנימלי.
1. האש בחשמל איננה הזרם של האלקטרונים, אלא הלהט של החוט בעקבות החיכוך שבין האלקטרונים לחוט, שגורם לחימום ולהלהטות.
ומשכך אין טעם לומר שכל זרם החשמל הוא אש אלא רק החלק שמתחמם ומתלהט, ולמשל בספירלה זה רק חוטי הספירלה ולא כל הזרם.
2. ולכן, הדלקת חשמל, ממשיכה את זרם האלקטרונים במוליכים, אבל החום והלהט שנוצרים הם חדשים, ולא נמשכו משום מקום!

ולא כתבתי שהם טוענים להתיר מחמת שבטל הטעם, אלא כתבתי שעיקר הטעם שלהם אינו מבוסס על טענה זו (שקראתי אותה כאן בפורום).
עכשיו אשמח להבין, האם אתה (עובר ושב) מבין סברא להתיר או לא, בלי להזכיר שמות של רבנים אחרים.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' אפריל 07, 2020 5:19 pm

ראשית, האם אתה מבין שהגר"ש משאש למד את טיעוני המימינים והמשמאלים, זאת אומרת שהוא קרא היטב את כל דרך פעולת החשמל כפי המתואר ע"י הגר"ע יוסף או הגרש"ז אויערבאך? כך שכל טיעון על חוסר הבנה בחשמל הוא מגוחך.

שנית, אתה טוען שהאש שנוצרת כאן היא חדשה. כי הזרם רק גורם להיווצרותה. הם לא חולקים על כך. הם רק סוברים שהיווצרות האש היא ע"י המשכה של דבר שנמצא כבר מערב יום טוב (במקרה זה - זרם החשמל), וממילא הרי זה כמו אש שמוכנה מערב יו"ט, ולא דמי לממציא אש מהעצים ומהאבנים.

אתה מתייחס להולדת האש כאל 'נולד' אבל הולדת האש לסברתם היא פעולת המצאת האש שכרוכה בטרחה יתירה, ולא רק היווצרות האש בכל אופן שיהיה.

וכתבתי לך כבר, זיל בתר טעמא.

ועיין במש"כ ברכי יוסף אורח חיים סימן תקב:

"טעמא הואיל ואפשר להוציא אש מערב י"ט. ויש מי שדקדק מזה שאם לא היה יכול להמציא אש מערב יום טוב, כגון שהיה במאסר או במדבר, ולא נזדמן לו במה שיוציא עד יום טוב, מותר להוציאו בי"ט, וכן נראה דעת הרב בעל התוספות. ספר בית מועד. הביאו הרב מר זקנינו מהר"א אזולאי". זאת אומרת שכל הענין הוא להכין את האש מערב יום טוב, ובחשמל שהוא תמיד עומד ומוכן, אין בעיה כזאת.

וראה בשיטה מקובצת מסכת ביצה דף לג עמוד ב: "משום דקא מוליד ביום טוב. וא"ת אם כן יהא אסור להדליק אש ביום טוב בעצים או בפחמים דהא קא מוליד. וי"ל דעיקר הבערה אי אפשר לעשותה מערב יום טוב. אבל הכא יכסה אש ויטמין מבעוד יום ולא יצטרך להוציא אש".

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ד' אפריל 08, 2020 1:22 am

גם אם לא נקבל את הפסק שמותר להדליק חשמל ביוט מטעם מוליד לכאורה זה רק בחוט להט וכדומה. אבל למה שיהיה אסור להדליק מזגן
שאין בו נורות או מאורר שאין בו חוט שמתחמם לאש . אם לא נסבור כחזוא שיש בזה בונה . וכן סוברים הרבה .

כולל יונגערמאן

כמובן טיעון שההיתר של חשמל ביו"ט בנוי על אי ידיעת המציאות, חייב להסתמך על כך שהאיסור הגורף על הפעלת חשמל אף בשבת (למעט האיסור על הדלקת - ולא כיבוי - נורה מדגמים הישנים שזה באמת איסור של הבערת גחלת של מתכת) כן בנוי על ידיעת המציאות.

הבעייה עם גישה זו מתחלת כשלומדים דברי הפוסקים שבאמת עיינו בהמציאות בדקדוק כמו הגרשז"א

אשר על כן הנח להם לישראל, ובמקומות שנהגו היתר ביו"ט אין למחות כלשון הגר"ע

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ב' אפריל 13, 2020 11:46 pm

מי שלא פוסק כחזוא בחשמל . לא ימצא ידיו ורגליו בבית המדרש

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ג' אפריל 14, 2020 12:09 am

כולל יונגערמאן כתב:כמובן טיעון שההיתר של חשמל ביו"ט בנוי על אי ידיעת המציאות, חייב להסתמך על כך שהאיסור הגורף על הפעלת חשמל אף בשבת (למעט האיסור על הדלקת - ולא כיבוי - נורה מדגמים הישנים שזה באמת איסור של הבערת גחלת של מתכת) כן בנוי על ידיעת המציאות.
הבעייה עם גישה זו מתחלת כשלומדים דברי הפוסקים שבאמת עיינו בהמציאות בדקדוק כמו הגרשז"א
אשר על כן הנח להם לישראל, ובמקומות שנהגו היתר ביו"ט אין למחות כלשון הגר"ע

דפח"ח.

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ג' אפריל 14, 2020 12:10 am

שומר כתב:מי שלא פוסק כחזוא בחשמל . לא ימצא ידיו ורגליו בבית המדרש

לכן כידוע הגרשז''א והגרע''י ושאר הפוסקים שלא כחזו''א, אכן לא מצאו את ידיהם ורגליהם בביהמ''ד...

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אפריל 14, 2020 12:13 am

שומר כתב:מי שלא פוסק כחזוא בחשמל . לא ימצא ידיו ורגליו בבית המדרש

למה לקלל?..

בברכה המשולשת

כמובן, לא חייבים לפסוק בזה כהחזו"א, אפשר כדעת הגאון רבי חיים ברלין, שכל חשמל הוא מבעיר, או כדעת המנח"א שליט"א (כמדומני שקדמוהו) שזה מכה בפטיש. (ואם הגרה"ז התכוון הלכתית שזה אורג אז ה"ה)
אכן, אם עיקר איסור חשמל הוא מגדרי נולד באמת עלולים להגיע (מבחינה סברתית-עיונית, לא ח"ו למעשה, ומוצלים גדול"י ממכשול) לכל מיני קולות בענייני חשמל בשבת (לגבי יו"ט, דברי החזו"א באמת סותמים כל פרצה וכנ"ל דברי המנח"א וסיעתו. וגם אם זה מבעיר, אין זה פגיעה בכבודם של גדול"י שהתירו, לומר שהם טעו בהבנת דרך פעולת החשמל)
וכמדומני שיש מקור במפורש בדברי מרן הגרשז"א שבפועל יש להתייחס לחשמל כאיסור דאורייתא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר