שתיה בפני רבים?

[אשרי יושבי ביתך]

נתפרסם כאן בכמה אשכולות תמונות של גדולי ישראל בעיר המרפא "מארינבד",
מחפש אני תמונות מסוג אלו - בהם נראים גדולי ישראל הולכים ברחובות העיר, וכוסות שתיה בידיהם.
בזכרוני עומד כי הגה"ק ר' מנחם זמבא זצ"ל נראה נוהג כן, ועוד.
וזכורני אף כי באחד מהספרים - שהובא תמונה מעין זו, הוסיפו לבאר - כי אמנם "אין שותין מים בפני רבים" (בכורות מד, ב),
וגם יש בזה חששא ד"האוכל בשוק ה"ז דומה לכלב וי"א פסול לעדות" (קידושין מ' ב', וראה שו"ת שיח יצחק סי' תעט, וקונ' שלמי חיים - נמצא באוצה"ח בכל אלו הדינים). וכל שכן לתלמידי חכמים. וביארו שם, שדרך אותו משקה שמרפא כששותין אותו דרך הליכה באויר הצח.

ידוע או זכור למישהו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש באחד הספרים שרואים את הגראי"ל שותה ברחובה של עיר איני זוכר באיזה ס'.

[עובדיה חן]

ידוע שעניין של האוכל בשוק הוא דווקא באכילה אבל בשתיה אין קפידה כלל.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אני חושב שתמונה זו בס' מגדלתו ומרוממתו על הגרח"פ שייברג זצ"ל.

[חמרא טבא]

נתפרסם כאן בכמה אשכולות תמונות של גדולי ישראל בעיר המרפא "מארינבד",
מחפש אני תמונות מסוג אלו - בהם נראים גדולי ישראל הולכים ברחובות העיר, וכוסות שתיה בידיהם.
בזכרוני עומד כי הגה"ק ר' מנחם זמבא זצ"ל נראה נוהג כן, ועוד.
ידוע או זכור למישהו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

מהיכן זה?

[שייף נפיק]

מענין מאוד שהגר''מ זמבא משפיל את כוסו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הוא פשוט גמר לשתות.

[אשרי יושבי ביתך]

התודה והברכה מקרב לב להרב חמרא טבא על הבאת התמונה שחיפשתיה כבר כמה שנים.
אם תוכל להודיעני (או באישי) היכן נדפסה תמונה זו, כי בזכרוני שבאחד מהספרים שהובאה, נתבאר שעשו זאת לצורך רפואה.

[אשרי יושבי ביתך]

ידוע שעניין של האוכל בשוק הוא דווקא באכילה אבל בשתיה אין קפידה כלל.

ציינתי כבר בתוך דבריי, כי בשו"ת שיח יצחק להג"ר יצחק ווייס זצ"ל אב"ד ווערבי, סי' תע"ט דן בזה, וודאי זה לא ש"אין קפידא כלל",
וכל הפוסקים האריכו בזה.
ומלבד זאת, הלא ציינתי גם גמרא מפורשת בבכורות (מד, ב) שהובאה במשנ"ב סי' ק"ע סקי"ג שאין שותין מים בפני רבים.

ובכל זה האריך בקונטרס היקר "שלמי חיים" - הנמצא באוצה"ח, בטוטו"ד, לבאר כל אלו הענינים.

כך שמקום לדון כיצד נהג כן ר' מנחם זמבא - ודאי שיש

[אשרי יושבי ביתך]

מענין מאוד שהגר''מ זמבא משפיל את כוסו.

לא מסתבר כ"כ שגמר לשתות לפני כולם, בשעה שכל שאר בני לווייתו, אוחזים באמצע השתיה.
יותר מסתבר שאחז שאם מצלמים - משום הצניעות - ראוי להסתיר או לכה"פ להוריד הכוס.
ומעידים על החזו"א שבשעה שאכל, היה סוגר התריסים בביתו שלא יראוהו שאוכל, כמובא בספר "כל משאלותיך"
שסיפר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א להג"ר אליהן מן שליט"א [פר' בא, עמ' רמ"ז).

כך שיותר מסתבר לומר שעשה כן לצורך רפואה, כך שצ' בירור אם באמת היה כזה דבר, שמשקה שמועיל דווקא בדרך הליכתו.
ולזה אשמח בכל ידיעה בנושא.

[לבי במערב]

גם שאר הגאונים הצועדים אינם בעצומה של שתי' (ודלא כאותה הצועדת לאחריהם), ושמא מה"ט הוא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה עם התמונה של הגראי"ל שהזכרתי?

[אשרי יושבי ביתך]

יש באחד הספרים שרואים את הגראי"ל שותה ברחובה של עיר איני זוכר באיזה ס'.

באמת לא שמעתי מזה.
אדרבה, אם ידוע לכת"ר - או יכול לחפש יותר עבורי, יהיה זה לחסד ותועלת גדולה.

[אשרי יושבי ביתך]

כמו"כ אם יש לכת"ר את הספר "מגדלתו ומרוממתו" -אשמח אם יוכל לרפרף ולחפש התמונה (לי אין, ובאוצה"ח אין).
ויישר כוחו!

[אשרי יושבי ביתך]

מתוך הקונטרס שלמי חיים (שנמצא באוצה"ח):

בספר "גם אני אודך" לידידי הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א (בתשובות הג"ר משה חלויה שליט"א, סימן ל"ה. בעמ' ס"ג) אחר שהאריך לדון אם בלשון חז"ל שתיה בכלל אכילה, והביא מה שדן השדי חמד (כרך א', מערכה א' כלל ק', ד"ה ומן האמור) בשם החיד"א במחזיק ברכה (או"ח סימן תקנ"א סק"א) דכתב להוכיח דאע"ג דבלשון המקרא ובלשון בנ"א שתיה בכלל אכילה, מ"מ התנאים והאמוראים מצינו שאומרים לשון אכילה ואין שתיה בכלל אכילה.

והביא לזה כמה ראיות, מהא דאיתא (שבת ט' ב') דלא ישב אדם לפני הספר וכו' ולא לאכול, וכן בפסחים (צ"ט ב') ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. ופשיטא דבכל הני אין שתיה בכלל (דהא אין חשש שמא ימשך בשתיה. ויל"ב דב"ז עפמשנ"ת לעיל [אות י"ד, ד"ה ועוד] דאין אדם שותה אלא לצמאו, א"כ מיד דהרווה גרונו, שוב לא ישתה, וכן הוא במציאות. אבל לאכול יכול אדם לאכול כל מיני סוגים ומינים הגם ששבע הוא). וע"ע בזה בשדי חמד (בכרך ה', דף קנ"ו ב' מדה"ס, כלל ל"ד). ונפ"מ להכא דאמרו האוכל בשוק, האם שתיה בכלל זה או לא.

ובסו"ד כתב הגר"מ חליוה בזה"ל, "ומזה שנים דראיתי בספר אחד תמונה מרבותינו גדולי ישראל מדור העבר המהלכים ברחובה של עיירת מרפא וכוסות שתיה בידיהם , וביארו בספר הנזכר שעשו כן מחמת דהי' זה משקה דרפואה והרופאים אמרו דמועיל הוא דייקא כששותין אותו תוך כדי הליכה באויר הצח, וצריך חיפוש", עכ"ל.

[שיף]

אני חושב שתמונה זו בס' מגדלתו ומרוממתו על הגרח"פ שייברג זצ"ל.

לא נמצא שם

[אשרי יושבי ביתך]

אגב הנידון הנ"ל של שתיה בפני רבים, אביא כאן סיפור מעניין מספר "אורח דוד" על הגה"ק רבי דוד בהר"ן זצ"ל (עמ' תקפ"א, הע' 39), שיש שם פרק על הקשר של הגר"ד עם מרן הגרי"ז הלוי זצ"ל, ובהע' מובא שם עדות:

"אגב, פעם שאלו את הרב מבריסק כיצד אוכל בפני אנשים, ענה ואמר, כתוב (יואל ב, כו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם, הרי שאפשר לאכול ברבים ואין בזה בושה. – מפי רבי דוד פרידמן שליט"א בשם רבי מרדכי ברים". - ע"כ.

ותהמתי, מאי חזינן מהאי קרא, דשפיר כתבה התורה בלשון רבים דקאי לכל עמ"י, ומנ"ל דקאי על רבים האוכלים יחדיו. וצ"ע.

[דודי צח]

בהרבה תמונות מעיירות המרפא, המרחצאות, ראו את גדולי הרבנים עם כוסות ביד.

כבר תמהתי על כך, והוסבר לי שזה בכלל לא כוסות שתיה לתענוג, אלא שאז היה מקובל לשתות את מי המעיינות, עם המינירלים הייחודיים, לבריאות ולא לתענוג כלל וכלל.

[אשרי יושבי ביתך]

בהרבה תמונות מעיירות המרפא, המרחצאות, ראו את גדולי הרבנים עם כוסות ביד.

כבר תמהתי על כך, והוסבר לי שזה בכלל לא כוסות שתיה לתענוג, אלא שאז היה מקובל לשתות את מי המעיינות, עם המינירלים הייחודיים, לבריאות ולא לתענוג כלל וכלל.

נחוץ לי טובא, לדעת מיהם אותם גדולי ישראל הנראים כאן עם כוסות השתיה בידיהם.
מלבד המנח"א ממונקאטש זצ"ל, לא עלה בידי לזהות השאר.
אשמח על כל שם חדש שיגלו את אזני.

[צופה_ומביט]

בתמונה הראשונה זהו הקדושת ציון מבאבוב.

בחמישית רבי יששכר דב מבעלז.

[איש_ספר]

בשניה, כנסת מרדכי מסד"ג זצ"ל
שלישית רי"י מסטריקוב הי"ד
רביעית עם המטריה במרכז ר' משה מבויאן דעת משה הי"ד
אחת עשרה, הנאות דשא?

[ישראליק]

מתוך הקונטרס שלמי חיים (שנמצא באוצה"ח):

בספר "גם אני אודך" לידידי הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א (בתשובות הג"ר משה חלויה שליט"א, סימן ל"ה. בעמ' ס"ג) אחר שהאריך לדון אם בלשון חז"ל שתיה בכלל אכילה, והביא מה שדן השדי חמד (כרך א', מערכה א' כלל ק', ד"ה ומן האמור) בשם החיד"א במחזיק ברכה (או"ח סימן תקנ"א סק"א) דכתב להוכיח דאע"ג דבלשון המקרא ובלשון בנ"א שתיה בכלל אכילה, מ"מ התנאים והאמוראים מצינו שאומרים לשון אכילה ואין שתיה בכלל אכילה.

והביא לזה כמה ראיות, מהא דאיתא (שבת ט' ב') דלא ישב אדם לפני הספר וכו' ולא לאכול, וכן בפסחים (צ"ט ב') ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. ופשיטא דבכל הני אין שתיה בכלל (דהא אין חשש שמא ימשך בשתיה. ויל"ב דב"ז עפמשנ"ת לעיל [אות י"ד, ד"ה ועוד] דאין אדם שותה אלא לצמאו, א"כ מיד דהרווה גרונו, שוב לא ישתה, וכן הוא במציאות. אבל לאכול יכול אדם לאכול כל מיני סוגים ומינים הגם ששבע הוא). וע"ע בזה בשדי חמד (בכרך ה', דף קנ"ו ב' מדה"ס, כלל ל"ד). ונפ"מ להכא דאמרו האוכל בשוק, האם שתיה בכלל זה או לא.

ובסו"ד כתב הגר"מ חליוה בזה"ל, "ומזה שנים דראיתי בספר אחד תמונה מרבותינו גדולי ישראל מדור העבר המהלכים ברחובה של עיירת מרפא וכוסות שתיה בידיהם , וביארו בספר הנזכר שעשו כן מחמת דהי' זה משקה דרפואה והרופאים אמרו דמועיל הוא דייקא כששותין אותו תוך כדי הליכה באויר הצח, וצריך חיפוש", עכ"ל.

ברכי יוסף סימן קע, סק"ג:

והאידנא שותין מים אף שלא בשעת הסעודה בפני רבים

כף החיים סימן קע, סקי"ח:

וכן עמא דבר לשתות בין מים בין שאר משקים בין בתוך הסעודה בין שלא בתוך סעודה בפני רבים: