מסכת שבת פרק שני

[פרנצויז]

שבת כ', ב'

מתני' ולא בזפת.
וראה בגמ' עטרנא פסולתא דזיפתא, שכתב רש"י (ד"ה פסולתא דזיפתא) לאחר שיוצא הזפת מן העץ זב ממנו על ידי האור פסולת צלול כשמן וכו'.
מבואר שזפת אינו זפת של ימינו (שמקורו ממה שנקרא בימינו נפט), אלא הוא עשוי משרף של עץ (אשוח), ראה רש"י ביצה לג: ד"ה במוסתקי.

[פרנצויז]

שבת כ"ד, ב

מתני' בעטרן ובנפט. עיין ר"ע מברטנורא שכתב שנפט הוא מין זפת.
ולפ"ז נפט הנזכר במשנה אינו מה שנקרא בימינו "נפט".

[שמואל דוד]

לג:

שאלה מחכם אחד שליט״א

א״ל לבריה נשים דעתן קלות עליהן דלמא מצערי לה ומגליא לן.

קשה לי הא ארז״ל אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלם, הרי דע״י הצער מעבירין לו לאדם על דעתו ועל דעת קונו, וא״כ למה זה תלה מה שתגלה ע״י הצער בזה שדעתה קלה עליה?

[אהרן תאומים]

לא חייב להיות שהכוונה צער גדול אלא בצער קל היא תגלה, ועיין כאן בסוף המאמר על ברוריה (קידושין פ) viewtopic.php?f=29&t=48783&start=80

[שמואל דוד]

כן אמרתי לחכם הנ״ל.. והשיב ״ זה קשה להולמו כי פשוט שלא היו הרומיים נמנעים מלצערה צער גדול אם לא היתה מגלה להם מה שרצו לידע וא״כ אכתי קשה למה ליה למיתלי בהא דנשים דעתן קלות?״

[אהרן תאומים]

לכאורה אפי' הרומיים לא היו מכים אישה בייסורים קשים כפי שמכים גבר

[בן סופרים]

דף לד
רש"י כתב כי ההיתר לעשר דמאי בבין השמשות דלא נראה כמתקן מנא מאחר ורוב עמי הארץ מעשרים לכאורה הכוונה דחכמים אל הגדירו הדבר כטבל הטעון תיקון אלא חיוב לעשר, אולם לפי"ז קשה מ"ט אסור לעשר את הדמאי בשבת? ולולי דברי רש"י היה מקום לומר דההיתר לעשר בבין השמשות הוא משום ספק ספיקא רחוק וקל אך רש"י לא פירש כן וא"כ צ"ע

דקדוק לשון ברש"י לענין עירובי תחומין כתב 'דלאו שביתה מעלייא היא' האם כוונתו לאו שבות מעליא הוא?

[שמואל דוד]

שבת לד.

רש"י ד"ה בין השמשות קונה עירוב - שהוא תחילת קדושת היום.

אינו מובן כוונתו בזה, וראיתי בספר קרן אור שכתב שדברי רש"י אלו שייך לסו"ד הקודם והביא ראיה מלשון הלבוש או"ח רסא. וכ"מ מש"ס דפוס ונציה. ועדיין צ"ע.

[אהרן תאומים]

שבת לד.

רש"י ד"ה בין השמשות קונה עירוב - שהוא תחילת קדושת היום.

אינו מובן כוונתו בזה, וראיתי בספר קרן אור שכתב שדברי רש"י אלו שייך לסו"ד הקודם והביא ראיה מלשון הלבוש או"ח רסא. וכ"מ מש"ס דפוס ונציה. ועדיין צ"ע.

ראה רש"י ד"ה שניהם קנו עירוב. דלגבי האי שנאכל בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קדש היום בעוד העירוב קיים וקנה עירוב דהלכה כר' יוסי דאמר בעירובין (דף לה.) ספק עירוב כשר ולגבי דהאי שהונח עליו בין השמשות ונתקיים עד שחשכה משוינן לבין השמשות יממא ועדיין לא קדש היום כשהונח ונמצא שהיה שם כבר בשעת קניית עירוב:

[שברי לוחות]

ברש"ש כג: 'עמוד הענן משלים אורו, ביפה"ת כ' שעמוד הענן אינו לאורה'.
לכאורה הוא ט"ס וצ"ל בפיה"ת, והיינו רש"י בפי' התורה בפרשת בשלח