האם הפסוק: כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם אָמַר ה' צְבָאוֹת (מלאכי א יא) ודומיו, צריכים להתפרש כמי שמדברים לפי ידיעת בני האדם דאז?
לכאורה הפסוק כולל רק את חצי הכדור שארץ ישראל היא מרכזו, ולא את אמריקה ואוסטרליה, אע"פ שמן הסתם היו שם בני אדם רבים, עובדי אלילים, שדברי הפסוק יכולים להתאים גם עליהם, ובכל זאת הוא לא מצא לנכון לכלול את כל יושבי הכדור, אלא רק את חלק העולם המוכר אז.