מקראות גדולות - איזו מהדורה עדיפה

[זאב ערבות]

בזמן האחרון הושלמו (כמעט) 3 סטים של מקראות גדולות, הכתר, ארטסקרול ועוז והדר. הם מתווספות למהדורת המאור שהושלמה לפני למעלה מעשרים שנה. אלה המהדורות שלפי מיטב ידיעתי נערכו והוגהו מחדש ולא סתם סריקה כשאר המהדורות בשוק. לכל אחת מעלות וחסרונות, אך בשורה תחתונה, לו היה כעת מבצע מיוחד עקב המצב, סט שלם נניח במאה שקל, והייתם יכולים לבחור רק באחת מן המהדורות, באיזו מהדורה הייתם בוחרים וכמובן מדוע.

[י. אברהם]

על מקראות גדולות הכתר
פירוש הרד"ק על תנ"ך - איזו מהדורה מומלצת

[גביר]

לענ"ד במהדורת הכתר בדרך כלל הגרסאות מדויקות יותר.

[י. אברהם]

אם תוכל להביא דוגמאות ממקומות שהכתר יותר מדוייק מארטסקרול ועוז והדר, זה יעזור .

[חרסון]

לכל אחת מעלות וחסרונות

אשמח לפירוט, ממר ומיתר הרבנים (נוגע לי למעשה). תודה רבה!

[קו ירוק]

החסרון של מהדורת 'הכתר' בפירוש של 'אבן כספי' שמכתים את המהדורה.
ועל הכל איננה 'מהדורה מסורתית', ולכן איננה כוללת בעל הטורים, אור החיים, תרגום יונתן וירושלמי.
אך מנגד, זו כנראה המהדורה המושקעת ביותר, מבחינת נוסח.
וגם הטעויות שבה, הועלו בפורום.

לא נזכר באשכול; מקראות גדולות מהדורת 'תורת חיים' של מוסד הרב קוק.
היא מוגהת (אף שפחות ממהדור' הכתר, ויש מה לחדש בה),
אבל יתרונה הגדול הוא בציוני מראי המקומות של המפרשים הראשונים השונים.
אלא שגם אין בה את המפרשים המסורתיים כמו אור החיים והשאר.

המאור הוגה מעט, עיצובו אורירי, ומפריע את העיון השוטף יחסית למהדורות עממיות כמו ברוכמן או רב פנינים הותיק.
אך הוא 'מסורתי', וכולל המפרשים האחרונים הפופולריים.
יתכן שעוז והדר עדיף ממנו, ענין של טעם.

[שש ושמח]

החסרון של מהדורת 'הכתר' ... איננה 'מהדורה מסורתית', ולכן איננה כוללת בעל הטורים, אור החיים, תרגום יונתן וירושלמי.
אך מנגד, זו כנראה המהדורה המושקעת ביותר, מבחינת נוסח.
...
מקראות גדולות מהדורת 'תורת חיים' של מוסד הרב קוק.
...
אלא שגם אין בה את המפרשים המסורתיים כמו אור החיים והשאר.

מה הענין באמת להדפיס אחרונים כגון האוה"ח יחד עם הראשונים?

[גביר]

אם תוכל להביא דוגמאות ממקומות שהכתר יותר מדוייק מארטסקרול ועוז והדר, זה יעזור .

כרגע לא זכורה לי דוגמא ספציפית, מ"מ נראה שבכתר השקיעו בנוסח ודקדקו בו יותר מאחרים. ארע לי שלא הבנתי דברים בתרגום ובמפרשים [איני זוכר באיזו מהדורה, אולי 'המאיר לארץ', זה מה שיש לי בבית] וכשבדקתי את נוסח הדברים בכתר הדברים הובנו. אלא שאיני זוכר במדויק היכן זה היה [כמדומה שפעם אחת היה זה בהושע בתרגום הכתוב מלוש בצק עד חמצתו, אך איני בטוח בזה].

[י. אברהם]

כיון שלא בדקת בכתר מול ארטסקרול ועוז והדר אין כאן תשובה על שאלת פותח האשכול

[זאב ערבות]

לענ"ד במהדורת הכתר בדרך כלל הגרסאות מדויקות יותר.

מנין לך זאת? היתה הכרעה של העורכים לפי קריטריונים שקבעו ומן הסתם בהרבה מקרים צודקים אך לאו בהכרח, בפרט שלא מנמקים את גרסתם ולעת עתה לא פרסמו את המקורות. ולגבי מה שאתה כותב לקמן זה מן הסתם נכון שהשקיעו יותר אך כבר ציינתי באשכול הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך viewtopic.php?f=46&t=41210 כמה וכמה בעיות בנוסח שלהם.

[גביר]

מלימוד בה ובאחרות, אמנם כמו שהעיר אל נכון הרב י. אברהם, לא בארטסקרול, שאותה אני מכיר יותר מהצד הקטלוגי ולא הלימודי [וכאן אולי המקום לשבח אותם על העיצוב מאיר העיניים והנח של מהדורתם].

[זאב ערבות]

החסרון של מהדורת 'הכתר' בפירוש של 'אבן כספי' שמכתים את המהדורה.
ועל הכל איננה 'מהדורה מסורתית', ולכן איננה כוללת בעל הטורים, אור החיים, תרגום יונתן וירושלמי.
אך מנגד, זו כנראה המהדורה המושקעת ביותר, מבחינת נוסח.
וגם הטעויות שבה, הועלו בפורום.

לא נזכר באשכול; מקראות גדולות מהדורת 'תורת חיים' של מוסד הרב קוק.
היא מוגהת (אף שפחות ממהדור' הכתר, ויש מה לחדש בה),
אבל יתרונה הגדול הוא בציוני מראי המקומות של המפרשים הראשונים השונים.
אלא שגם אין בה את המפרשים המסורתיים כמו אור החיים והשאר.

המאור הוגה מעט, עיצובו אורירי, ומפריע את העיון השוטף יחסית למהדורות עממיות כמו ברוכמן או רב פנינים הותיק.
אך הוא 'מסורתי', וכולל המפרשים האחרונים הפופולריים.
יתכן שעוז והדר עדיף ממנו, ענין של טעם.

ציינתי במפורש רק את אותם מהדורות שלימות (בכתר חסר איוב ובארטסקרול חסר חמש מגילות), אין להתיחס למהדורות הרגילות שהן אולי יפות אך לא נעשה בהן שום שיפור לטקסט פרט אולי להוסיף איזה פירוש. מהדורת מה"ק תורת חיים רחוקה מלהיות מושלמת כך שלא כללתי אותה, ובנוסף אין שם באמת דבר חדש אלא זה אוסף של כל ספרי הראשונים שהוציאו לאור עם קיצור ההערות ואיזה תוספת ותיקון פה ושם. כשישלימו את המהדורה נוסיף אותה למבצע.
באופן כללי אין איזו הגדרה מה צריך להיות כלול במקראות גדולות וכל מדפיס במשך הדורות הוסיף והחסיר פירושים לפי ראות עיניו או בכדי לעשות את מהדורתו יותר רצויה מבחינה מסחרית ולכן הוסיפו את אור החיים, כלי יקר, מאור ושמש ועוד, דבר שגרם לכל כרך להיות עב כרס, והגדילו כמה להוסיף עוד פירושים בסוף כמו מהדורת אשכול ולוין אפשטיין ויש שהוסיפו כרכים לסט עם פירושים נוספים.
לא הבנתי מה מפריע בהמאור לעיון השוטף יחסית למהדורות אחרות?

[אראל]

ב'משקל' הכרך, ברור ש'עוד והדר' זכה.... [הייתי מציע להם שיתקנו 'גלגלים' מאחורי הכרך עב הכרס וכבד המשקל.....]

יש 'ערבוביא' גדולה איזה מהדורא טובה, כי כבר יצא ביקורת כמעט על כל מהדורא, החל במהדורת 'המאור' [שראה אור לראשונה] עד מהדורת 'עוז והדר',
זה טוען ששיבשו התרגום, וזה טוען שלא ניקו את השיבושים...

הקיצור, שום אחד מכל המהדורות אינו בשלימות כלל

לא בדקתי את כל אחד מהם, אבל בשטחיות נראה לי מהדורת 'ארטסקרול' כהמנוקה והמנופה ביותר, וכבר איתחזק קמיעא דידהו, וחזקתם שמוציאים מתחת ידם דבר מתוקן ביותר

[י. אברהם]

בשטחיות נראה לי מהדורת 'ארטסקרול' כהמנוקה והמנופה ביותר

הבאתי דוגמא לזה כאן אבל צריך עוד דוגמאות כדי לקבוע

[זאב ערבות]

לכל אחת מעלות וחסרונות

אשמח לפירוט, ממר ומיתר הרבנים (נוגע לי למעשה). תודה רבה!

אפרט ככל יכולתי (הכל מלימודי בהם ולא מסברות בעלמא) ואתחיל מהותיקה ביותר היא המאור (אני כותב את הדברים בצורה נייטרלית ואין לי שום נגיעות).
כשיצאה לאור היא היתה משב מרענן שזו הפעם הראשונה שיצאה מהדורה מסודרת מחדש ואף עברה הגהה בסיסית. אמנם לא הגהה מדעית אך עם מספיק שינויים מהמהדורות הרגילות לתת לה חשיבות, ולדוגמא הוסיפו את פירוש הרשב"ם לפרקים הראשונים בבראשית (למרות שבמהדורות הבאות אחריה השמיטו ופלא שיש מהדורות שמופיע עד היום!). במהדורה זו בולט במיוחד התיקונים שעשו במראי המקומות בפירושים השונים.

לאחריה באה מהדורת הכתר שהיא המדעית ביותר מבין המהדורות. מופיעים בה רק פירושי הראשונים שלכמה זה חסרון ומפחית מהערך השימושי שבה למי שאוהב לעין האור החיים ובכלי יקר ובשאר המפרשים שלא כלולים בה. הבעיה העיקרית במהדורה זו לדעתי שלא הביאו מ"מ וציונים על הדף לנוסח שלהם ולפעמים ריבוי הסוגריים ואותיות בגדלים שונים מבלבל בפרט לקורא שלא מעוניין לקרוא את ההקדמות הארוכות על דרכי עבודתם. כך שבהרבה מקרים זה מבלבל בפרט למי שרגיל לנוסח הרגיל של המפרשים שאינו יודע להבדיל מה נתחדש אצלם. בעיה קטנה עם מהדורת הכתר היא שיש כמה ספרים המחולקים לשניים וזה לא נח לשימוש תמידי. בקיצור, הכתר טוב כמהדורה ביקורתית לבדיקה אך לא ללימוד שוטף או להעברת הסדרא.

לפני כמה שנים נגשה ארטסקרול להוצאת מהדורה חדשה של מ"ג ולשם כך יש להם צוות של ת"ח מומחים במקצועם לדקדוק והשוואת כת"י וכדומה ולפי האמור בתחילת כל כרך בודקים כל מפרש לפי כת"י ומהדורות ראשונות, ויש שם את כל המפרשים ראשונים ואחרונים כולל המלבי"ם והכל על הדף ומנוקד. בכל כרך יש הוספות חדשות שאין במ"ג הרגילים. בכדי שיהיה דבר השווה לכל נפש הם דבקים עד כמה שאפשר לנוסח הרגיל השגור בפי הלומדים.
את נוסח עוז והדר אין לי ואיני מכיר מקרוב כך שאין לי מה לומר פרט לכך שמבחינה חיצונית זה נראה מרשים אך נראה מעיון קליל שהם מתאימים את עצמם בעיקר לציבור החסידי.
אם הייתי רוצה לנצל את המבצע, זו היתה בחירה קשה אך מן הסתם הייתי רוכש את ארטסקרול מהסיבה הפשוטה שהם מן הסתם בודקים ומשווים עם מהדורת המאור והכתר שבאו לפניהם וכן מהעובדה שהם מדוייקים ביותר וקרובים לנוסחאות המקוריות, כלומר לא מחפשים לחדש יתר על המדה.

[זאב ערבות]

יש 'ערבוביא' גדולה איזה מהדורא טובה, כי כבר יצא ביקורת כמעט על כל מהדורא, החל במהדורת 'המאור' [שראה אור לראשונה] עד מהדורת 'עוז והדר',
זה טוען ששיבשו התרגום, וזה טוען שלא ניקו את השיבושים...

הקיצור, שום אחד מכל המהדורות אינו בשלימות כלל

לא בדקתי את כל אחד מהם, אבל בשטחיות נראה לי מהדורת 'ארטסקרול' כהמנוקה והמנופה ביותר, וכבר איתחזק קמיעא דידהו, וחזקתם שמוציאים מתחת ידם דבר מתוקן ביותר

תראו מה קורה כאן, ממש הפלא ופלא, שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד. האמת והשלום אהבו ובא לציון גואל.

[אראל]

הזכרת בדברך מהדורת 'המאור'
אוסיף עוד שני פרטים שלא זכרת
א' מהדורת 'המאור' [בידי, המהדורא הראשונה, עם תפלות שבת בסוף הכרכים], יש בה שיבושים ממש גסים, לדוגמא באחד מפרשיות סדר דברים, נשמט שני שורות שלימות מ'אור החיים'!, אלא שבזמן ההוא שראה אור לראשונה, מלפני שלשים שנה, סוכ"ס הרי המהדורא הזאת היה המשוכלל ביותר, באותיות חדשים, נקלד ונדפס במחשב ולא בליינאטייפ או צילום, ורבות בשנים אחריהם לא היה להם מתחרה
ב', הם עשו טעות גדול במה שהדפיסו כמה מפרשים באותו גופן וגודל, מה שמכביד מאוד על שטף הלימוד, למשל הרמב"ן והכלי יקר, נדפסו כמעט באותו גודל וגופן, ולא אחת נתערבב לי המשך ורצף הלימוד בהם,
היה אז טענות מה שהשמיטו את ה'דעת זקנים' לבעה"ת, מה שכבר הורגלו העם בכל המקראות גדולות הנפוצים, אבל תיקנו זאת במהדורות הבאות שהוסיפו פירושי דעת זקינים, פי' הרא"ש והחזקוני, בסוף הכרכים [והשמיטו את 'תפלות שבת'].

ועתה למהדורות 'עוז והדר'
היות והמטרה שלהם להכניס 'הכל בכל מכל' בכרך אחד, ולהשיג המטרה הם מתעלמים לגמרי משאר נוחיות שבאמת עודפים ונחוצים ביותר
למשל, הכניסו 'פירוש' לאוה"ח, או לרמב"ן, ועי"ז נתגדל ועלה המשקל והכובד של הכרך, כמו שכתבתי לעיל, וקיצרתי במקום שאמרו להאריך...

עוד מהדורא מה שלא נידון כאן, מהדורת 'מאורות' איני יודע כמה הוא מדויק, אבל שווה להתייחס לעיצוב הדפים, יופי הדפוס ונוחיות הלימוד במהדורא שלהם [נמצא באוצר]
החסרון הבולט במהדורת 'מאורות' הוא פיזור תיבות הפסוקים, באופן שפסוק אחד משתרע לכמה עמודים

[זאב ערבות]

בנוסף לדברי אראל שכותב דברים מדוייקים, יש לציין שבמאור בכל המהדורות בדף השער כתוב שנת תש"ן! השינוי היחיד בתאריך נמצא במהדורות עם בעלי התוספות בסופם שם כתוב תנש"א, אך בדבר המערכת כתוב תשנ"ג! איני מבין מה הטענה שכל הפירושים אותם גודל, אדרבה יש בכתב רש"י ויש בכתב מרובע ובגודל שונה, בכלל המהדורה הקטנה שלהם מאוד נוחה לשימוש. (בספר מעיני אגם של ר' אברהם גלאנצר עמ' ל"ו יש תיקונים והערות לפיענוח הלעזים בהמאור).
בקשר לשיבושים גסים, גם בכתר מצאתי השמטות של שורות ואיני זוכר כעת היכן בנוסף לטעויות אחרות בציון הפסוקים שזה מפליא למי שטוען מהדורה מדעית כאילו לא טרחו לבדוק!
איני מבין מה אתה כותב שהשמיטו את בעלי זקנים... ברוב המהדורות כגון וורשא ווילנא וכדומה לא נדפסו. רק לוין אפשטיין כמדומני הדפיסו.
בקשר לעוז והדר, נראה ששכחו את הכלל תפסת מרובה לא תפסת, וכנראה סוברים שככל שהמשקל מרובה כך יהיו יותר קופצים שלא יודעים להבחין בטיב המהדורה. אך ככלל המהדורות הראשונות שלהם בדרך כלל לוקות בחסר כיוון שעובדים בקצב מטורף ומשפרים עם הזמן.
בקשר למהדורת מאורות וכל השאר אינן נוגעות לנושא כיוון שאין בהם שום חידוש משמעותי אם בכלל והן נועדו למתנות ולמי שאין הפרוטה מצויה בכיסו.

[אראל]

בדקתי עתה כמה וכמה מהדורות ישינים
פלא, יש בזה מה שאין בזה, כל מהדורה ומהדורה, השמיט או הוסיף כפי ראות עיני המדפיס, אחד הדפיס ספורנו, ואחד אבן עזרא, וכן הלאה..

אך מה שהושמט לגמרי בהוצאות האחרונות החדשות, הוא ה'מסורה גדולה וקטנה ומנחת שי', לא ידעתי למה [אולי חסרים לנו בעלנים ובקיאים בטיב המסורה... חבל]

[קו ירוק]

יש לציין שהן אורטסקול והן מהדורת הכתר, באותיות שהציבור המסורתי אינו מחבב, ובצדק

[זאב ערבות]

יש לציין שהן אורטסקול והן מהדורת הכתר, באותיות שהציבור המסורתי אינו מחבב, ובצדק

אתה מתכוון לפונט או לכתב המרובע?

[י. אברהם]

אך מה שהושמט לגמרי בהוצאות האחרונות החדשות, הוא ה'מסורה גדולה וקטנה ומנחת שי'

מסורה גדולה וקטנה תמצא בחומש היכל הברכה

[אראל]

ידעתי גם ידעתי...
כוונתי שהושמטו מן חומשי 'מקראות גדולות', ובמהדורות הישנות היו, אבל לא נדפסו מחדש בשום מהדורא

[אליהו חיים]

חסרון משמעותי בחומש 'מאורות' (סתם תנ"ך באוצה"ח כשלוחצים על הריבוע תנ"ך) שגודל האותיות וצורת ה'פונט' של פי' הרמב"ן ופי' הכלי יקר זהים ממש, ועשרות פעמים עברתי באמצע קטע של הרמב"ן להכלי יקר שבעמוד הבא (וכן להיפוך), אין סדר במיקומו בדף שניתן להכיר ההבדל.
המאור קל ונוח לשימוש ולא מורגש כבעיה הנ"ל באף אחד מן המפרשים.
יש גם חומש מקר"ג 'וגשל' מסודר למופת, בדרך כלל סוף הפסוק עם סוף התרגום נמצאים בסוף העמוד ולא צריכים לדפדף הנה וחזור. על הדף החומש רק עם הראשונים (כולל הרא"ש ודעת זקנים) על הדף, גם ליקוט מספרי הרמב"ם וגם דברי חז"ל שבתורה תמימה, ובסוף החומש כלי יקר ואור החיים כל אחד במדור בפנ"ע, להאור החיים הגהות למדניים של הגרב"ש שניארסון זצ"ל. הכל באותיות ברורת.
חומש תורת חיים וכן כל הסדרה מבלבל מאוד למצוא המשך הפירוש מעמוד לעמוד ומדף לדף, הרצף בהתבוננות במפרשים מופסק בדף וממילא מופסק גם בראש.
ובכל זאת נזכור שעל 'טעם וריח אין להתווכח'.

[לבי במערב]

. . יש גם חומש מקר"ג 'וגשל' מסודר למופת, בדרך כלל סוף הפסוק עם סוף התרגום נמצאים בסוף העמוד ולא צריכים לדפדף הנה וחזור. על הדף החומש רק עם הראשונים (כולל הרא"ש ודעת זקנים) על הדף, גם ליקוט מספרי הרמב"ם וגם דברי חז"ל שבתורה תמימה, ובסוף החומש כלי יקר ואור החיים כל אחד במדור בפנ"ע, להאור החיים הגהות למדניים של הגרב"ש שניארסון זצ"ל. הכל באותיות ברור[ו]ת . .

נשמע מעניין ומעולה ביותר. היכן ניתן להשיג?

[זאב ערבות]

נראה שלא הבהרתי די הצורך בתחילת דברי שמדובר במ"ג על כל התנ"ך, שכן רק על החומש יש עוד.

[קו ירוק]

יש לציין שהן אורטסקול והן מהדורת הכתר, באותיות שהציבור המסורתי אינו מחבב, ובצדק

אתה מתכוון לפונט או לכתב המרובע?

לפונט (נכון שגם הרגילות של כתב רש"י, אף שהוא כתב רבני ספרדי)

[י. אברהם]

עוד זאת
בארטסקרול יש ניקוד. כשיש ניקוד צריך יותר ריוח בין השורות, וזה חסר שם.

[אליהו חיים]

. . יש גם חומש מקר"ג 'וגשל' מסודר למופת, בדרך כלל סוף הפסוק עם סוף התרגום נמצאים בסוף העמוד ולא צריכים לדפדף הנה וחזור. על הדף החומש רק עם הראשונים (כולל הרא"ש ודעת זקנים) על הדף, גם ליקוט מספרי הרמב"ם וגם דברי חז"ל שבתורה תמימה, ובסוף החומש כלי יקר ואור החיים כל אחד במדור בפנ"ע, להאור החיים הגהות למדניים של הגרב"ש שניארסון זצ"ל. הכל באותיות ברור[ו]ת . .

נשמע מעניין ומעולה ביותר. היכן ניתן להשיג?

יצא לאור בשנת תשס"ט, אין כאן מס' טלפון אלא פקס, יש להן סדרה שלימה של ספרים ש"ס ועוד, אפשר לברר בחניות הגדולות -קוראים לזה מהדורת זכר חנוך - אם אני זוכר טוב יש חתן בשם שטרנליכט גר בירושלים, והוא עומד מאחרי הוצאה זו, יותר פרטים אין לי

[י. אברהם]

לדעתי הדרך לבדוק היינו להעלות כאן קבצים של פרק מסויים מתוך כל המהדורות ויעמדו בכור המבחן

[אראל]

יש גם חומש מקר"ג 'וגשל' מסודר למופת, בדרך כלל סוף הפסוק עם סוף התרגום נמצאים בסוף העמוד ולא צריכים לדפדף הנה וחזור. על הדף החומש רק עם הראשונים (כולל הרא"ש ודעת זקנים) על הדף, גם ליקוט מספרי הרמב"ם וגם דברי חז"ל שבתורה תמימה, ובסוף החומש כלי יקר ואור החיים כל אחד במדור בפנ"ע, להאור החיים הגהות למדניים של הגרב"ש שניארסון זצ"ל. הכל באותיות ברורת.

ייש"כ, אבדוק את מהדורת וגשל, אם יהיה לרוחי ולטעמי, אקנה אי"ה בלי"נ

[לבי במערב]

לדעתי הדרך לבדוק היינו להעלות כאן קבצים של פרק מסויים מתוך כל המהדורות ויעמדו בכור המבחן

גא"מ.
ורצוי שידונו תחלה איזה פרק להעלות.

[זאב ערבות]

יצא לאור בשנת תשס"ט, אין כאן מס' טלפון אלא פקס, יש להן סדרה שלימה של ספרים ש"ס ועוד, אפשר לברר בחניות הגדולות -קוראים לזה מהדורת זכר חנוך - אם אני זוכר טוב יש חתן בשם שטרנליכט גר בירושלים, והוא עומד מאחרי הוצאה זו, יותר פרטים אין לי

הרב משה שטרנליכט, מנהל יחד עם גיסו ר' מנחם וגשל את העסק מבורו פארק, שניהם חסידי סטאלין. אכן הם ירושלמיים במקור אך אני מכיר אותם כבר 35 שנה.

[זאב ערבות]

יש לציין שהן אורטסקול והן מהדורת הכתר, באותיות שהציבור המסורתי אינו מחבב, ובצדק

אתה מתכוון לפונט או לכתב המרובע?

לפונט (נכון שגם הרגילות של כתב רש"י, אף שהוא כתב רבני ספרדי)

יש להעיר כמה הערות. מה משמעות ציבור מסורתי? חרדי? חרדל"י? ישיבתי? וכו'. מה משמעות אינו מחבב? עשו פעם איזה סקר מה הציבור מחבב? לכל אחד טעמו הוא והרבה פעמים זה מה שהורגל בו. הבעיה עם פונטים היא שכל הוצאה רוצה שיהיה לה איזה פונט שהיא מזוהה עמו ולשם כך ממציאים איזה פונט חדש ואכן לפעמים קשה להסתגל, אך לעומת זאת לאחר זמן כשמתרגלים נוכחים לדעת שהפונט החדש קרי וברור יותר ויש פחות אפשרות להחליף בין אותיות דומות, זה ביחוד דבר משמעותי לסריקה, דבר שמדפיסים עד לעידן המחשבים לא נתנו עליו את הדעת. יש גם פונטים שחוסכים למדפיס דיו וכשמדפיסים עשרות אלפי עותקים זה משמעותי ביותר. ולבסוף, מדוע בצדק? כמו שכל אחד בוחר את בן בת זוגו כך כל אחד בוחר את הפונט החביב עליו.
אני זוכר כשיצא ש"ס טלמן בפעם הראשונה היה שם את החידוש של הד"ה ברש"י מובלט (למרות שהיה פה ושם בעבר כמו בדפוס חורב), והרבה התלוננו שזה מפריע להם ברצף הקריאה... לכו תמצאו היום דפוס חדש אחד שד"ה ברש"י לא בולט.... ועכשיו גם בתוספות. כמדומני שאיש לא יקנה כזה ש"ס.

[הקיק]

הרב זאב ערבות, אני אקנה... אודה ולא אבוש שאכן איני מחבב את המהדורות החדשות עם הד"ה המודגש ברש"י, זה לא רק משבש את קצב הקריאה, זה גם מטעה הרבה פעמים, כי כידוע הדיבורים ברש"י פעמים רבות אינם 'דיבורים מתחילים' , כמין כותרת שאחריה הסבר, אלא חלק אורגני ממשפט ההסבר, לפעמים ציטוט של הגמרא בתוספת או מגרעת של כמה מילים, ואין זו גירסה אחרת אלא דרך ההסבר של רש"י, והדיבורים המודגשים מבלבלים את כל העולם, בדוק ומנוסה. אפילו הנקודה בסוף הד"ה היא המצאה של המדפיסים הקדמונים, הבו דלא להוסיף עלה הדגשת הדיבורים. אני מסכים ויודע שאני קול קורא במדבר, אבל זו עניות דעתי ועניות הרגשתי. הק' יואל

[לבי במערב]

גא"מ,
אלא שכבר הורגלתי (להתעלם מההדגשות) בהמחודשים, ולא אמנע מלקנותם ולעיין בהם.

[קו ירוק]

הרב הקיק נרו ולבי במערב יודעים את כל הש"ס מצולם בזכרונם מלפני כן, ואין להם בעיה עם זה,
אני כשיצא ש"ס טלמן לאור אורי עיני. הגם שהייתי צעיר הבנתי כמה זה נצרך. ועד היום אף הוצאה לא עשתה זאת באותו חן טיפוגרפי. החסרונות של דיבורים מתחילים זניחים.

ר'זאב ערבות, האות של אורטסקול איננה אות יפה, ולא שלהם.
הדסה, זה סתם אות (פונט) מודרנית לא חגיגית.
טיפוגרפיה זה לא משהו שקונים בשקל.. ולספרי קודש החגיגיות משרה אוירה של כובד ראש. גם איננו פונט נוח יותר.
אבל נכון כ"א וטעמו. לאנשי חו"ל שרגילים לאות לא עברית, זה הפריע פחות..

[ושא_נס]

.

[זאב ערבות]

הרב זאב ערבות, אני אקנה... אודה ולא אבוש שאכן איני מחבב את המהדורות החדשות עם הד"ה המודגש ברש"י, זה לא רק משבש את קצב הקריאה, זה גם מטעה הרבה פעמים, כי כידוע הדיבורים ברש"י פעמים רבות אינם 'דיבורים מתחילים' , כמין כותרת שאחריה הסבר, אלא חלק אורגני ממשפט ההסבר, לפעמים ציטוט של הגמרא בתוספת או מגרעת של כמה מילים, ואין זו גירסה אחרת אלא דרך ההסבר של רש"י, והדיבורים המודגשים מבלבלים את כל העולם, בדוק ומנוסה. אפילו הנקודה בסוף הד"ה היא המצאה של המדפיסים הקדמונים, הבו דלא להוסיף עלה הדגשת הדיבורים. אני מסכים ויודע שאני קול קורא במדבר, אבל זו עניות דעתי ועניות הרגשתי. הק' יואל

לא הצדקתי את התופעה אלא ציינתי שזה מה שעכשיו שולט בשוק. האם אתה רואה מישהו היום לומד בדפוס ויניציא או שירצה ללמוד בלי הדגשת הד"ה כלשהוא ע"י נקודה או הבלטה? לפי דבריך המדפיסים שינו את נוסח רש"י בכל הש"ס ביודעין או שבלא יודעין ואיך לא מיחו בהם חכמים?

[זאב ערבות]

הרב הקיק נרו ולבי במערב יודעים את כל הש"ס מצולם בזכרונם מלפני כן, ואין להם בעיה עם זה,
אני כשיצא ש"ס טלמן לאור אורי עיני. הגם שהייתי צעיר הבנתי כמה זה נצרך. ועד היום אף הוצאה לא עשתה זאת באותו חן טיפוגרפי. החסרונות של דיבורים מתחילים זניחים.

ר'זאב ערבות, האות של אורטסקול איננה אות יפה, ולא שלהם.
הדסה, זה סתם אות (פונט) מודרנית לא חגיגית.
טיפוגרפיה זה לא משהו שקונים בשקל.. ולספרי קודש החגיגיות משרה אוירה של כובד ראש. גם איננו פונט נוח יותר.
אבל נכון כ"א וטעמו. לאנשי חו"ל שרגילים לאות לא עברית, זה הפריע פחות..

לא אמרתי שהאות שלהם יפה! אלא שמחפשים יחודיות ועל טעם וריח אין להתוכח. הקונה הממוצע כאשר יש לו ספר עם מבחר הוצאות, נניח מ"ג שזה הנושא שלנו, כמובן במעלה ראשונה זה המחיר, אך הרבה פעמים יעדיפו מהדורה עם כריכה מהודרת עם אותיות זהב ונייר קרם ואותיות "יפות ומסורתיות" כדבריך וכהנה וכהנה, אך לא יתיחס לטיב העבודה והרבה פעמים כיוון שסובר שאם הכריכה יפה גם הספר עבר עריכה והגהה. וכמה זה רחוק מהאמת.
כיוון שהזכירו למעלה את וגשל זכורני כשיצא משניות זכר חנוך קניתי את הסט והשויתי את המשנה הראשונה בברכות עם דפוס וילנא ששם יש לי הגהות ותיקונים. בהקדמה כתוב שהספר הוגה ע"י צוות ת"ח מופלגים וכו' וכו' והנה להפתעתי לא נעשה אפילו תיקון אחד וזאת לאחר שהשויתי כמה כרכים.
אז את אחד מענין הפונט ואת השני דיוק ההגהה.