מה זה אגוז?

[חגי פאהן]

"מחלקים לתינוקות קליות ואגוזים כדי שישאלו", כך למדנו.
לסבי היה מטע פקאן במושב, וכל שנה היינו באים לעזור בקטיף (וכמובן לזלול...), ולכן הפקאן אצלי הוא ברירת מחדל לשם אגוז. אבל מתברר שהפקאן הובא מצפון אמריקה, ואם כן אילו סוגי אגוזים מדוברים בחז"ל?

[בברכה המשולשת]

מצ"ב

[לבי במערב]

מצ"ב

אגוז המלך - "מפליגנא אמגוזי" (ב"מ ס, א) | פורטל הדף היומי

[חגי פאהן]

יישר כח. חבל, כי פקאן הרבה יותר טעים...

[פלגינן]

יישר כח. חבל, כי פקאן הרבה יותר טעים...

אתה רציני? תחלק לילדים איזה אגוז שאתה רוצה. אפשר גם שוקולד.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כן היה אומר מרן הגרע"י לחלק שוקלד במבה וכו' דברים המושכים לבם של הילדים.

[יהודה בן יעקב]

פירוש מחודש לדין הנזכר, ראיתי בתשובת רבי יוסף טוב עלם, המובאת בהגהות מרדכי סנהדרין רמז תשכג

שלא הותרה שחיקת אגוזים אלא לתינוקות ביום טוב הראשון [של פסח] בלבד, כדתניא אמר רבי יוסי וכי תועלת לתינוקות ביין אלא מחלקין להם אגוזים כדי שישאלו.
ושלום יוסף בר רבי שמואל:

הרי שאין האגוזים למאכל, אלא למשחק.
וממילא בדורינו, במקום שוקולד וכדו' יש לקנות קלפים ומשחקי קופסא...

אך דבריו לכא' נסתרים מהמבו' בגמ' בעירובין קד, א

אלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר לא דלמא אתי לאשוויי גומות

ומבו' שאיסור משחק באגוזים הוא רק בשבת משום מוליד קלא או למסקנא משום אשווי גומות, אך בימות החול אין בו איסור. ועוד, למה הותר משחק באגוזים לתינוקות ביו"ט ראשון של פסח, וביטלו השבות דרבנן מהטעמים הנ"ל.

[גל של אגוזים]

עי' בכורות דף ל' ע"א סתם דרדקי גרו באמגוזי וברש"י גרורים ומשוכים אחרי אגוזים.

[גביר]

טעם שיש לחלק קליות ואגוזים אפשר לומר על פי מדרש הגדול הובא בתו"ש שמות יב לב [תקצט*] וגם צדה לא עשו להם מלמד שאף קליות ואגוזים לא נטלו בידם לתינוקות לדרך ולזכר זה מחלקים לתינוקות קליות ואגוזים.

ועוד טעם אפשר לומר לפי המשנה ריש פרק ב דכתובות [טו;] שהיו מחלקים קליות בחתונת אשה שכתובתה מאתים, ופרש"י שם שהיו רגילים לחלק קליות לתינוקות בנישואי הבתולות, ויציאת מצרים היא 'עת דודים' [יחזקאל טו ח]ו'כלולות' [ירמיהו ב ב] ולכן נוהגים בה מנהגי חתונה מעין אלה, ואולי לרמוז שלמרות שבני ישראל היו משועבדים תחת יד מצרים שמרו על קדושתם וטהרתם.


[ויעוין בהרחבה על מנהג זה ומנהגים נוספים של חלוקת קליות ואגוזים בזמן חז"ל ובמרוצת הדורות - שורשי מנהגי אשכנז, חלק ד, עמ' 392 ואילך ; ויעוין באר מרים שבהגדת ר' ראובן מרגליות ד"ה מוזגין כוסו של אליהו, מבשרת ציון תשס'ד עמ' 96, שצין לגמרא כתובות טז; שהיו מעבירים 'כוס של בשורה' לפני כלה שכתובתה מאתיים ואליהו הוא מבשר הגאולה ולכן מוזגים לכבודו כוס של בשורה, ויש להעיר שכן הוא לפי הגרסה שלפנינו אבל גרסת הערוך כוס של בשורות, מכל מקום לדרכנו יש לומר שמזיגת כוס של בשורה בליל פסח היא משום 'עת דודים' דוגמת זו שבחופה].

[עזריאל ברגר]

חז"ל הכירו לפחות שני סוגי אגוזים, שהרי הם דיברו על "אגוזי פרך", משמע שהיו גם אגוזים נוספים.

הרמב"ם הכיר גם את אגוז ה"בונדק" המכונה בימינו בשם "לוז" (הזכירו בספר המצוות שלו, במל"ת קעט (בדפוס שבדקתי עתה כתוב סתם "האגוז הקטן", אך זכורני בבירור "אגוז הבונדק", ומסתמא כך ראיתי בתרגומו של הרב קפאח).

ובסידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא ממליץ שלא לפצח בשבת "אגוזים ולוזים" (מפני החשש שמא יכשלו ב"בורר" או בטלטול מוקצה).

ושמא אכן כולם נכללים בשם המשפחה "אגוזים"?

[HaimL]

קצת משמע מהגאון בעל התניא ז"ל, שאין פירושו של לוז מה שאנחנו קוראים לוז (בונדק), מפני שעיקר החשש הוא בהוצאת הקליפות שבין חתיכות הפרי, וזה ל"ש באגוז הבונדק, כמובן (ולא באגוזי ברזיל ומקדמיה, פיסטוק וקשיו ודומיהם).

וסתם כהשערה בעלמא (למרות שמן הסתם קל לברר מבחינה היסטורית), שמא אגוזי המלך (קליפורניה), שצורתם כעין כדור, נקראים ע"ש עצם הלוז, שאפשר שהיא הפיקה הבולטת בעורף, וסתם אגוז שלהם היה הפקאן (שבשניהם שייך החשש הנ"ל).

[יבנה]

חז"ל הכירו לפחות שני סוגי אגוזים, שהרי הם דיברו על "אגוזי פרך", משמע שהיו גם אגוזים נוספים.

הרמב"ם הכיר גם את אגוז ה"בונדק" המכונה בימינו בשם "לוז" (הזכירו בספר המצוות שלו, במל"ת קעט (בדפוס שבדקתי עתה כתוב סתם "האגוז הקטן", אך זכורני בבירור "אגוז הבונדק", ומסתמא כך ראיתי בתרגומו של הרב קפאח).

ובסידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא ממליץ שלא לפצח בשבת "אגוזים ולוזים" (מפני החשש שמא יכשלו ב"בורר" או בטלטול מוקצה).

ושמא אכן כולם נכללים בשם המשפחה "אגוזים"?

במאמר שהובא לעיל מבואר שלא היו בזמן חז״ל סוגים נוספים.
אגוזי פרך פירשו שהכוונה לאגוזים ממקום מסוים. וגם למפרשים שהם סוג אגוז שנפרכים, עדיין י״ל שהם סוג של אגוזי מלך, ולא סוג אגוז אחר.
בחז״ל מוזכר האגוז סתם בהרבה מקומות, והשקדים. ולא הזכירו סוגים נוספים, משמע שרק אלו היו אצלם עכ״פ בא״י.
בתנ״ך מצינו ג״כ בטנים שהם לפי רש״י פיסטוקים.
הרמב״ם חי בזמן ובמקום אחר, ואין ראיה מזה שהיו אגוזי לוז גם אצל חז״ל. וכ״ש המוזכר בסידור התניא.

[עזריאל ברגר]

קצת משמע מהגאון בעל התניא ז"ל, שאין פירושו של לוז מה שאנחנו קוראים לוז (בונדק), מפני שעיקר החשש הוא בהוצאת הקליפות שבין חתיכות הפרי, וזה ל"ש באגוז הבונדק, כמובן.

כנראה שאינך רגיל לפצח הרבה אגוזים...
אגוזי לוז - קשים לפיצוח, ופעמים רבות נשברת הקליפה ומתערבת עם חתיכות הפרי, ובפרט כשמכינים כמות גדולה של אגוזים - לצורך סעודה קרובה וכדו' - מאוד נפוץ שטועים ומניחים קליפה בין האגוזים.

[עזריאל ברגר]

הרמב״ם חי בזמן ובמקום אחר, ואין ראיה מזה שהיו אגוזי לוז גם אצל חז״ל. וכ״ש המוזכר בסידור התניא.

ברור. עירבתי כאן דיונים על 4 תקופות שונות:
חז"ל, רמב"ם, בעל התניא, ימינו.
כל תקופה והפירות שהיו מצויים בה, וכל תקופה ולשונה.

נ.ב. דברי הרמב"ם שהזכרתי לעיל הובאו בקישור viewtopic.php?p=792366#p792366 וטעיתי במילה אחת חשובה: הרמב"ם מדבר על "הבונדק" ואיננו כותב "אגוז".

[זיז שדי]

פירוש מחודש לדין הנזכר, ראיתי בתשובת רבי יוסף טוב עלם, המובאת בהגהות מרדכי סנהדרין רמז תשכג

שלא הותרה שחיקת אגוזים אלא לתינוקות ביום טוב הראשון [של פסח] בלבד, כדתניא אמר רבי יוסי וכי תועלת לתינוקות ביין אלא מחלקין להם אגוזים כדי שישאלו.
ושלום יוסף בר רבי שמואל:

הרי שאין האגוזים למאכל, אלא למשחק.
וממילא בדורינו, במקום שוקולד וכדו' יש לקנות קלפים ומשחקי קופסא...

אך דבריו לכא' נסתרים מהמבו' בגמ' בעירובין קד, א

אלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר לא דלמא אתי לאשוויי גומות

ומבו' שאיסור משחק באגוזים הוא רק בשבת משום מוליד קלא או למסקנא משום אשווי גומות, אך בימות החול אין בו איסור. ועוד, למה הותר משחק באגוזים לתינוקות ביו"ט ראשון של פסח, וביטלו השבות דרבנן מהטעמים הנ"ל.

ןתסביר, שחיקת אגוזים הכוונה לסוג של הימור באגוזים (או שמהמרים על אגוזים) וזה אסור לשיטת המרדכי אפי' בימות החול משום משחק בקוביא ורק בע"פ התירו שיהמרו כל היום וכל הלילה כדי שישארו ערים. (כידוע טבע ההימור הוא גורם להווצרות הורמונים מסויימים במוח הגורמים להישאר ערים למשך זמן ארוך)