שיעורים/שיחות/כתבים בעניני הקורונה -להורדה

נוטר הכרמים

דברי חיזוק והתעוררות והכנה לפסח
מפי הגרב"ש הכהן דויטש שליט''א
ובו דברים נחוצים בעניין השמירה על כל כללי הזהירות ללא התחכמות כלל וכלל!

להלן קטעים נבחרים מתוך השיחה, על פי הבנת השומע

החזו"א כותב לאחד התלמידים שלו במכתב, חייב אתה תמיד להתפלל במניין, אבל אולי לפעמים שאתה מרגיש שאתה רוצה לשפוך את הנפש, אולי לפעמים כדאי בשבת אחה"צ במנחה להתפלל אולי לבד, ואז לתת לנפש שלך להשתפך יותר. בעצם כשאדם מתפלל לבד, יש לו את ההשתפכות, יש לו את האפשרות שהוא נמצא עם עצמו, הוא עומד לפני המלך ומבקש את הבקשות שלו, וכל הדבר הזה במצב הזה שאנחנו נמצאים, ודאי שיותר קל במידה מסוימת לעשות את זה.

גם יש פה נקודה, שח"ו במצב שנמצא, ובפרט מי שחשוף או חושף את עצמו כל הזמן לכל מיני הידיעות שבאות בכל העולם על מספר החולים ומספר המתים, יכול פשוט להיכנס לפאניקה ולאבד לגמרי את השכל הפשוט, והעצה נגד הדברים האלה היא עצה אחת בלבד, להסיח את הדעת להישמר ולהיזהר בכל הדברים שצריכים להיזהר, אבל מצד שני, להסיח את הדעת, והיסח הדעת אדם לא יכול להחליט סתם כך שהוא מסיח את הדעת, בכדי להסיח את הדעת אפשר רק ע"י שמשקיעים את הדעת בדבר אחר, אנחנו נמצאים לפני פסח, יש כל כך הרבה ספרים נפלאים להכנה לפסח ולליל הסדר, ללמוד את העניין של יציאת מצרים, מי שרוצה יכול ללמוד פרק ערבי פסחים עם כל המפרשים, או ללמוד את השו"ע עם כל הפרטים, או כל דבר אחר, אבל באמת להעסיק את עצמו עם עצמו, ואברך שזוכה שיש לו ילדים, הוא יכול לחנך אותם, שבמשך השנה אני לא יודע כמה פעמים הם רואים אותו... כמה פעמים יש לו זמן להשפיע עליהם, עכשיו הוא יכול, וצריך, לשבת איתם ולספר להם לפני פסח את כל הסיפור של יציאת מצרים, לפי השכל שלהם, להסביר להם מה זה, שהרבה פעמים בליל הסדר ילדים יושבים, כשמסביב יש את כל התפאורה, והסבא אומר את ההגדה, ובעצם הם לא משתתפים בכלל בדבר כמעט, פה פשוט אנחנו יכולים לשבת עם הילדים, ולספר להם את הסיפור, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור, אני חושב שבמצב כזה, זה יהיה 'סדר' שאנחנו והילדים נזכור לכל החיים, יותר משאר סדרים אחרים, וגם כן זה יעזור להסיח את הדעת מכל העניין הזה של פחד ופאניקה, שחוץ מלהזיק, אז זה רק מסכן את הגוף והנפש, ואין לזה שום תועלת.

אנחנו נמצאים היום במכה שלא זכור לנו כמותה, מכה ש"אנה מפניך אברח", אין לשום מקום בעולם לברוח, אין שום עצה מה לעשות, פשוטו כמשמעו, גם מבוגרים ויותר מבוגרים ממני, לא זכור בכלל כזה דבר, כזאת מידת הדין, זה דבר שאף אחד לא צופה ואף אחד לא יודע, ואחרי כל ההתפתחויות של הרפואה והמחלות וכל הדברים, אין להם שום ניסיון בדבר הזה, עומדים ממש באין אונים מול המגפה הזאת, זה להדיא מכה מהשמים, וכמו שאמרו החרטומים "אצבע אלוקים היא", וודאי שמה שקורה בכל אומות העולם, כולם יודעים שזה בעצם בשביל ישראל, יש לנו פה דבר שהקב"ה שלח, כמו שהוא אמר לפרעה "למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ" ו"למען תדע כי לי כל הארץ".

לצערנו לא כולם מודעים לזה, יש טבע בבן אדם לא לשמוע למה שאומרים לו, מדובר כאן על סכנת נפשות נוראה, הן מעצם המחלה הן מעצם הדבר - שאם יש כל כך הרבה חולים שנמצאים בבתי חולים ואין לרופאים זמן לטפל בהם, ועוד יותר עוד יותר ח"ו, אין מספיק מכשירים, גם מהסכנה הזאת לבד יכולים למות הרבה אנשים ח"ו, נמצאים במצב של סכנת נפשות, אז המטרה שלנו היא, להקדים את הרפואה למכה הזאת, ולמנוע את המכה הזאת, זה המצווה שלנו עכשיו למנוע את המכה, אם אדם מכניס את עצמו לסכנה של הידבקות, ולגרום להדביק אחרים, זה פיקוח נפש פשוטו כמשמעו, הרי ברור שעל דברים כאלו היו מחללים שבת בלי שום ספק, אז ממילא, באמת ממש לשמור על כל הדברים, ולא להתחכם, ר' ישראל אמר שהמצווה היחידה שמוטלת על אדם חולה שיש בו סכנה זה ו"נשמרתם מאוד לנפשותיכם", זה המצווה של עכשיו, מה עושה היצה"ר, אז הוא פתאום משכנע אותו שיש עוד מצוה ,ועוד מצווה, רק אל תקיים את המצווה הזאת של ו"נשמרתם מאוד לנפשותיכם".

ידוע שר' ישראל כשהיה את מגפת ה"כולרה", אז הוא הלך לפני כל הציבור, באמצע יום כיפור, ועשה קידוש כדי שכולם ילכו לאכול, כי הוא חשש שיש אנשים שלא יאכלו.

לא לעשות שום חוכמות! ולא פתאום להשתמש במילים של 'סגירת בתי כנסיות'! לא 'סגרו' את בית הכנסת, ביקשו ודרשו מכולם תלכו ותתפללו בבית, ותלמדו בבית, וגם שם אפשר לעשות גם מצוות וגם תפילות, וחייבים לקיים את זה.

ודאי שכולם שואלים למה זה בא לנו, והאמת היא שבכל צרה שבאה היו שואלים זאת, פעם היה לנו את הנביאים, היה לנו את חז"ל, את הראשונים והאחרונים, ואמרו על כל צרה שבאה על מה באה לנו הצרה הזאת, וגם בזה לא כולם השתוו לאותו דעה, כי באמת זה ודאי שהרעה הזאת באה לכל אחד בשביל מה שהוא פגום, מי שהיום שואל שאלה בתמיהה, כאילו שהעולם היום הרי כל כך יפה, וכל כך מלא במצוות וחסדים, ובן אדם לחברו, כל כך טוב, אז למה מגיע לעולם עונש כזה? נדמה לי שאין לך שוטה יותר גדול מזה! עולם שמלא רשעות, עולם שמלא בהמיות, עולם שמלא בכל התועבות שבעולם, בכל הלשוה"ר ו... אז ע"ז, אנחנו באים לשאול שאלה את הקב"ה למה מגיע לנו? וכל אחד מאיתנו צריך לעשות את החשבון נפש, למה זה מגיע לו, כי בדברים האלו ג"כ יש השגחה פרטית על כל אחד ואחד, מה הוא יקבל, ולמה הוא יקבל, ואיך הוא ייקח את זה.

ראיתי פסק של רבנים, שזה לא זמן לעשות הרבה חומרות שאנשים החמירו על עצמם, וודאי שלא צריך לעשות דברים מיותרים, וכמו כל הניקיון שעושים היום שזה יותר ניקיון תקופתי ולא ניקיון לצורך פסח, אבל הדברים שמחויבים בהם לא לוותר על שום דבר, לא להגיד שכיוון שאין לי כסאות כל כך טובות אז אני לא עושה הסיבה, או כל מיני דברים כאלה, סיפר לי אחד הרבנים, שהוא נסע לברלין לעשות שם איזה סדר ציבורי, והוא הלך לפני לשאול את מרן הרב אלישיב האם לעשות את זה, אמר לו הרב אלישיב, אם אתה יכול לעשות את הסדר עם כל הניהוגים שאתה עושה בבית, ולא להתפעל ממה הם יגידו ואיך הם יגידו, אז אתה יכול לעשות את זה, לא לוותר על שום דבר ולא להגיד שבגלל שהיום כך וכך אז אפשר להקל ראש.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ו' אפריל 03, 2020 11:31 am

הפצת המעיינות כתב:אני מחפש קישור שהובא בפורום מנע מגיפה לדברי הרב רוטנברג (קאסאן-מאנסי) מישהו זוכר?

viewtopic.php?p=612198#p612198

יקוטיאל · הודעהעל ידי **יקוטיאל** » ו' אפריל 03, 2020 11:37 am

מאמר בענין התקופה מאחד מגדולי תלמידיו של גדול המקובלים בדורינו ר' מרדכי עטיה שליט"א

הפצת המעיינות

דמשק כתב:
הפצת המעיינות כתב:אני מחפש קישור שהובא בפורום מנע מגיפה לדברי הרב רוטנברג (קאסאן-מאנסי) מישהו זוכר?

viewtopic.php?p=612198#p612198

תודה אבל חסום לי

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ו' אפריל 03, 2020 12:41 pm

מכתב הגאון ר' אשר צבי לונצר שליט"א

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ו' אפריל 03, 2020 2:25 pm

ר ראובן לויכטר - מהותה של מגפה_ מבט-על - צריך עיון.pdf: (167.95 KiB) הורד 349 פעמים

רבי ראובן לויכטר שליט''א

מחולת המחנים

גליון חיזוק מאת מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א

גליון-מיוחד-על-התקופה-באספקלריה-של-תורה.pdf: (229.32 KiB) הורד 348 פעמים

נוטר הכרמים

מת"ח גדול שליט"א.

בעזה"י שלהי אדר תש"פ לפ"ק, "אבינו מלכנו הסר מעלנו מגפה" לפ"ג עם הכולל.
דברי חיזוק על פי דברי רבותינו ז"ל בענין מצבינו עתה

ביבמות דף ס"ג ע"א אמר רבי אלעזר בן אבינא אין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר [צפניה ג' ו'] הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם וכתיב [שם פס' ז'] אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ומבואר בגמ' שהפורענות שבאה על אומות העולם היא כדי שאנחנו ניקח מוסר לחזור בתשובה. וזה לשון העיון יעקב שם, תיבת פורענות הוא מלשון פרעון כי אין הקב"ה עבד דינא בלא דינא, אף בעכו"ם אין הקב"ה מעניש אותם כי אם על ידי חטאם, כמו שמצינו במצרים ונינוה וכמבואר הרבה מקראות בנביאים שנבאו על מפלתם בשביל חטאם, ואין הקב"ה נפרע עד שיתמלא סאתה כדאיתא בסוטה, אלא שלא היה הקב"ה נפרע מהם בעוה"ז, כדי להאבידם מעולם הבא וכדאיתא בפ"ק דב"ב חסיד היה ואיוב שמו וכו' התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקב"ה שכרו בעוה"ז כדי לטרדו מן העולם הבא, כי הקב"ה מאריך אפו וגבה דיליה מהם בעוה"ב, אלא לפעמים מעניש אותם בעוה"ז על חטאם בשביל ישראל כדי שיקחו מוסר ויחזרו בתשובה. וכן פירש רש"י פרשת וארא על פסוק ואני אקשה וז"ל וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על רשעי עכו"ם כדי שישמעו ישראל וייראו שנאמר נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר עכ"ל.

וזה לשון הר"ן בדרשותיו בדרוש הששי. ולפעמים מתחדשים [מקרים] בריחוק מקום ובאיים הרחוקים כדי שיתעוררו ישראל בתשובה וייראו ויפחדו פן יגיע עליהם הפורענות, וזהו מה שאמר הנביא: "הכרתי גויים נשמו פינותם החרבתי חוצותם מבלי עובר, נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב, אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר". וכשאינם מתייסרים ברעת האחרים, הפורענות הולך הלוך ונסוע וילך הלוך וקרב. ואין ספק, כי מי שרואה כל אלו התלאות אשר הן באמת התראות ה' יתברך ועודנו מחזיק בדרכו אשר דרך בה, הוא כמי שעובר עבירה וקיבל עליו התראה והתיר עצמו למיתה עכ"ל.

הנה הקליפה והטומאה של אומות העולם שתים המה, הכפירה והתאוה. ובזמנינו הם הקומוניזם – כפירה, ואמריקה – התאוה. והנה במדינת אמריקה אף שמאמינים בה', אבל מרוב השפע שהשפיע עליהם ה' גדלה גאוותם והם בוטחים בעושרם והתירו לעצמם כל התועבות אשר שנא ה'.

[זה לשון המשך חכמה [בהפטרה לפרשת שמות על הפס' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים], הנה בכל התנ"ך נמצא חרוף וגדוף רק באשור, את מי חרפת וגדפת כו', ומקור הזימה הוא במצרים, לכן אמר הושע בדרכי התשובה אשור לא יושיענו ועל סוס (למצרים) לא נרכב, ולא נאמר עוד אלהינו, המה הפועלים שאומרים כי כח ידיהם הוא אלקים, ולכן אמר ובאו האובדים, כי אובד הוא על התועה בדיעות מינות, וכמו שאמר תעיתי כשה אובד. והנדחים מסיבות התאוה, והשתחוו לד' זה הכנעה להשם יתברך, בהר הקודש, שכל מקום שיש גדר ערוה נקרא קדוש ודו"ק עכ"ל המשך חכמה. והנה אשור הוא מלשון חוזק, כמו אשור הב לה, אשרתא דדייני, והיא הקומניזם שכוחה כהיום היא בארץ סין, ומצרים היא ערות הארץ, מלשון מיצרים, שהאדם אסור באזיקי היצר הרע והתאוה, והיא כהיום בארץ אמריקה, ויש יהודים שהם אובדים ונדחים בקליפות אלו ר"ל, ולעתיד לבא יתקע בשופר גדול ויעורר אצל האובדים והנדחים את הפנימיות שבהם וישובו אל ה'].

איתא בגיטין דף נ"ו ע"ב שטיטוס הרשע מתוך הצלחתו נתגאה כל כך והטיח דברים כלפי מעלה, ויצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עיי"ש כל הענין. כן בזמנינו אמר הקב"ה לסין ארץ הכפירה ועבודת האלילים, בריה קלה יש לי בעולמי שהיא כל כך זעירה עד שאינה נראית לעין אדם, צאו ועשו עמה מלחמה, ותראו כי אני הבורא והמנהיג את העולם. ומשם המשיכה המגיפה לאמריקה לשבור גאוותם ולייראם מן הבורא ית'. אבל תכלית כל זה הוא ליירא את בני ישראל וכמבואר לעיל.

וכאשר פרצה המגיפה ולא התעוררנו כראוי, הלכה המגיפה הלוך ונסוע הלוך וקרב כלשון הר"ן הנ"ל, והגיעה לארץ הקודש, ואמנם ב"ה שלא מת כאן אדם מבני ישראל, אבל איש אינו יודע מה ילד יום.

וזה הדבר אשר אנו מחוייבים לעת הזאת, להעמיק בלבנו את הפחד מהקב"ה, ותחילה עלינו להתחזק בעיקרי האמונה, שלא יהיו אצלינו ח"ו כמצות אנשים מלומדה, אלא יהיה עמוק בלבבנו שיש אדון לעולם המשלם שכר לעושי רצונו ומעניש לעוברי רצונו. ומתוך הפחד מה' נבוא לידי תיקון המעשים. וכל אחד מאתנו יודע בנפשו מה הוא צריך לתקן.
ונפרט בקצרה כמה ענינים שמתוך הפחד מהשם יתברך נבוא לתקן אלו הענינים.

ביטול תורה שהיא חמורה מכל העוונות כדאיתא בירושלמי.
זלזול בדקדוק הלכה בכל פרטיה. ונכלל בזה הוראת היתר לעצמו במקום שיש חשש איסור.
זלזול בחובת חינוך הבנים שהיא מיסודי היהדות "למען אשר יצוה את בניו", ובפרט בזמנינו שיש הרבה נסיונות קשים.
זלזול בכבוד הבריות שהוא עון חמור מאד, וכל שכן הלבנת פנים שהיא יותר חמורה מרציחה.
זלזול בממון אחרים ובכלל זה לוה רשע ולא ישלם.
זלזול בקיום מצות קריאת שמע בזמנה. זלזול בצורת התפילה, שחיובה היא לעמוד לפני ה' כעומד לפני המלך.
ביטול מצות צפית לישועה.

כל אחד מאתנו יודע נגעי לבבו שצריך לחזור מהם באופן של תשובה שלימה. ועלינו לתלות האשם בעצמו ולא בזולתינו, וכמו שאמר יונה הנביא בשלי הסער הגדול הזה.
ויש להתבונן בהנהגת הקב"ה מדה כנגד מדה. הנה לאחרונה פריצי עמנו באו במלחמה כנגד שבת קדשנו לחללה באופן של חטאת הרבים על ידי תחבורה ציבורית בשבת. ועתה מתבטלת התחבורה הציבורית אפילו בחול. באו רשעי עמנו שונאי הקדושה להלחם כנגד "אירועים בהפרדה". ועתה מתבטלים לגמרי כל האירועים. ומה שנוגע לנו, הנה בשנים האחרונות נתרבו המחלוקות והשנאה והפירוד בינינו, ועתה נעשינו כולנו מפורדים ומפוזרים. [עיין סוטה דף ט' ע"א שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו].

וכאשר נעורר את עצמינו לפחד ומורא מה' יתברך אז נהיה ראויים לעמוד לפני ה' בתפילה ובתחנונים, והתפילה והתחנונים תביאנו לבטוח בה', והבטחון היא מצוה ככל מצוות התורה. ובזכות התשובה והבטחון נזכה להנצל מצרה זו.

וזה לשון רבינו הגרעק"א בתוך דבריו מכתב שכתב בשעת המגפה בשנת תקצ"ב, [ונדפס בספר איגרות סופרים סי' ל' והועתק בחידושי רעק"א נדרים דף ל"ט], עדתי עדה הקדושה דפה ה' עליהם ירחם, עשו כאשר הערתי אותם ליחד לבבם לד' עד אשר לא יבואו ימי הרעה ומורא מפני פחד ד' והדר גאונו לפשפש במעשים לתקן המעוות לדפוק על פתחי ד' בתפלות ותחנונים, ולומר בקיבוץ יום יום ערב ובוקר וצהרים מזמורי תהילים כפי העת והזמן, א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין לשמים, ותמניא אפי, ואח"כ התפילה המיוחדת לאמרה אחר תהילים כנדפס בסידורים, ואם לא אמרו ספר שלם יאמרו בנוסח התפילה בזכות מזמורים שקראנו לפניך. ולהתפלל ג"כ על אדוננו מלך האדיר ה' ירים הודו ועל זרעו ושריו ועבדיו וכל אנשי מדינתו. ולומר בצבור יום יום ערב ובקר אחר פרשיות התמיד פטום הקטורת וכל הסדר. ולהרבות בצדקה המצלת ממיתה. עכ"ל.

ונראה מדברי רבינו כיסוד דברינו, דההנהגה בעת צרה היא בארבעה שלבים, והסדר הוא לעיכובא, תחילה "ליחד לבבם לה'" - להעמיק את האמונה בלב שכל המקרים המתהוים בעולם כולם הם מגזירת ה' ית' שהוא שליט בעולמו. ואחר כך "מורא מפני פחד ד' והדר גאונו" - להבין שהמאורעות הקשים הם כדי שנירא ונפחד מאימת דינו של הקב"ה. ואחר כך "לפשפש במעשים לתקן המעוות" – שהפחד הזה יביאנו לידי תשובה שלימה על ידי פשפוש במעשים ותיקון המעוות. ואחר כך "לדפוק על פתחי ד' בתפילות ותחנונים" – רק אחר התשובה ותיקון המעוות נוכל לבא בתפילה ובתחנונים לפני ה', אבל בלא תשובה ותיקון המעוות על זה נאמר בתהלים י"ח מ"ב ישועו ואין מושיע על ה' ולא ענם. וכן בתחילת ישעיה, גם כי תרבו תפילה אינני שומע ידיכם דמים מלאו.

ולשון רבינו "לתקן המעוות" נראה דמיוסד על מה שכתב רבינו יונה בשערי תשובה שער א' בעיקר הט"ז וזה לשונו, העיקר הששה עשר, תיקון המעוות באשר יוכל לתקון, כענין שנאמר וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, ונאמר וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם, כי בדברים שבין אדם לחבירו כמו הגזל והחמס, לא יתכפר עונו עד אשר ישיב את הגזילה, וכן אם ציער חבירו והציק לו, או הלבין פניו, או סיפר עליו לשון הרע, אין לו כפרה עד שיבקש ממנו מחילה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה [ב"ק דף צ"ב ע"א] כי אע"פ שנתן לו דמי בשתו ודמי צער ההכאה, אין צער הבושה וההכאה נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה, שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה עכ"ל.

ואולי מה שכתב רבינו "לפשפש במעשים" היינו בין אדם למקום, שצריך פשפוש להכיר את החטא. ו"לתקן המעוות" היינו בין אדם לחבירו וכדברי רבינו יונה הנ"ל.

ועוד נוסיף בענינינו, דהנה כתב הגרעק"א במכתב שכתב בסוף שנת תקצ"א בשעת המגפה הנ"ל [ונדפס בספר איגרות סופרים סי' כ"ט, וגם מכתב זה הועתק בחידושי רעק"א נדרים דף ל"ט], "שלא לדאוג ולהרחיק כל מיני עצבות". ונראה דאין משום מצות הבטחון ובזכות הבטחון יתרפא, שהרי כתב זה יחד עם שאר דרכי הרפואה הטבעית שהזכיר שם. ועוד שלא הזכיר את העיקר והוא הבטחון בה'. אלא כוונתו על פי הפס' במשלי י"ח י"ד רוח איש תכלכל מחלהו, ופירש רש"י, רוח איש, רוח גבר, שהוא איש גבור ואינו נותן דאגה בלבו ומקבל כל הבא עליו בשמחה ובחיבה. יכלכל מחלהו, אין כוחו סר מעליו עכ"ל, ובפירוש הגר"א ז"ל שם כתב, יכלכל מחלהו, בשמחתו יבטלנה, ועל סיפא דקרא שם ורוח נכאה מי ישאנה, כתב, אבל מי שיש לו רוח נכאה והוא עצבון, מי ישאנה, מי יכול לישא את זאת עכ"ל.

ודבר זה שייך במיוחד לענין שעת המגפה וכמו שכתב הגרי"ח מבבל ז"ל בספר בן יהוידע ב"ק דף ס' ע"ב וזה לשונו בתוך דבריו, כי זה החולי של הקוליר"ע יזיק לאדם הפחד וההבעתה ויתהווה בו החולי מחמת הפחד וההבעתה אשר יפחד ונבעת עכ"ל.

עוד יש להוסיף בענינינו, דהנה פסק השו"ע יו"ד סי' רנ"א סעי' י"ד דמותר לשנות מעות שנתנו לתלמוד תורה כדי להציל נפשות, והקשה המהרש"ל הא מסקינן בסוף פרק קמא דמגילה דגדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, וכתב הט"ז שם ס"ק ו' וזה לשונו, ואין כאן קושיא, דודאי אין לך דבר עומד בפני פקוח נפש, אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש, ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאיתא שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחילה עכ"ל הט"ז.

וכמו כן בענינינו, דאמנם יש צער גדול על סגירת בתי כנסיות ובתי מדרשות מפחד המגפה, ועל זה דוה לבנו, אכן צריך לדעת שאנו מבטלים תורה בשביל המצוה הכי גדולה היא מצות הצלת נפשות, שלא נגרום סכנה לעצמנו ולאחרים. וביותר להמבואר בזוה"ק פרשת צו שתלמיד חכם שמפסיק תלמודו כדי לעסוק במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, מצוה זו שהוא עוסק בה היא נחשבת לתורה, שזהו ללמוד על מנת לעשות, [והארכתי בזה במקום אחר], וא"כ עתה שמירת הגוף שלנו ושל אחרים היא היא עצם קיום התורה וחשובה כתלמוד תורה. אמנם מ"מ דוה לבנו שבאה לידינו מצוה זו ואי אפשר לנו לעסוק בלימוד התורה ממש.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שמתוך החושך הזה יזרח עלינו אור הגאולה, ככתוב כי ישבתי בחושך היה ה' אור לי, ונזכה בקרוב לביאת מלך המשיח אשר הובטחנו עליו בתורה ובדברי הנביאים. ובניסן עתידין להגאל. והלואי שבערב חג הפסח הבא עלינו לטובה נזכה להקריב קרבן פסח בהר בית ה', אמן כה יאמר ה'.

הפצת המעיינות

: מכתב חיזוק.jpg (77.16 KiB) נצפה 10136 פעמים

שומע ומשמיע

האדמו"ר מסלונים הורה בקהילתו לומר כלי יום 'מזמור לדוד ה' רועי וכו'
אשמח לשמוע ביאור מה רצה בזה

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » א' אפריל 05, 2020 3:49 am

דברי חיזוק נפלאים
מהרב ארז משה דורון

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' אפריל 05, 2020 9:33 pm

מכתב ממורינו הרב שליט''א.pdf: (50.54 KiB) הורד 210 פעמים

הרב גוטפריד שליט''א

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' אפריל 05, 2020 10:38 pm

עלון 53 מצב קורונה ומצב פוליטיקה.pdf: (170 KiB) הורד 272 פעמים

עוד ליקוטים ממו''ר הגר''י שוורץ שליט''א - נכתבו על ידי תלמיד

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » א' אפריל 05, 2020 10:59 pm

בד"ץ העדה החרדית

מחולת המחנים

בד"ץ קיט"ל דסאטמאר

: IMG-20200405-WA0130.jpg (196.72 KiB) נצפה 9722 פעמים

היכלי שן · הודעהעל ידי **היכלי שן** » ב' אפריל 06, 2020 8:41 am

מכתב הגאון רבי נתן קופשיץ שמתפרסם היום.

נוטר הכרמים

דברים נפלאים בהקדמת הגר"י מלצאן זצ"ל לסידור הגר"א - שיח יצחק,
יעויין גם בעמודים הקודמים.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=13

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' אפריל 06, 2020 12:21 pm

מי יעלה לנו את מכתבו של הגאון ר' חיים פיינשטיין שליט"א? (פורסם הבוקר בעיתונות).

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ב' אפריל 06, 2020 12:28 pm

מכתב לרגל המצב ולכבוד חג הפסח מכקש"ת האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א השוהה בלוס אנג'לס

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ב' אפריל 06, 2020 1:54 pm

: IMG-20200406-WA0002.jpg (103.07 KiB) נצפה 9513 פעמים

ישועות ישראל

: ההותר דמינו.jpg (206.43 KiB) נצפה 9502 פעמים

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' אפריל 06, 2020 2:05 pm

תעלה גם את המודעה המקבילה מויליאמסבורג...

גל של אגוזים

אותה אבקש כתב:
IMG-20200406-WA0002.jpg

אפשר להעלות הספר עלי אור? [או לשלוח באישי]

אשרי יושבי ביתך

חרסון כתב:מי יעלה לנו את מכתבו של הגאון ר' חיים פיינשטיין שליט"א? (פורסם הבוקר בעיתונות).

בבקשה

נוטר הכרמים

מאת הגאב"ד רבי מרדכי גרוס שליט"א

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ב' אפריל 06, 2020 8:33 pm

גל של אגוזים כתב:
אותה אבקש כתב:

דוגמת תחילת הספר.pdf

(385.68 KiB) הורד 200 פעמים

אפשר להעלות הספר עלי אור? [או לשלוח באישי]

הנני מעלה את מה שפרסמו במערכת דבר אמת [דוגמא מהמאסף]:

דוגמת תחילת הספר.pdf: (385.68 KiB) הורד 200 פעמים

לרכישת הספר ניתן לפנות אליהם במייל:
[email protected]
כמו"כ במייל זה ניתן להצטרף לקבלת עדכונים מהמערכת.

אם כבר כתבתי, אעדכן כי היום יום ב' בשעה 9:30 בערב תתקיים שיחתו השבועית של רבינו ראש הישיבה בענייני השעה וכהכנה ליו"ט פסח בשידור חי בטלפון בלבד
בקו גחלי אש 0772277277 שלוחה 7

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ב' אפריל 06, 2020 11:53 pm

הקורונה בירור אחר בירור.pdf: (20.68 KiB) הורד 283 פעמים

נקודה מהרב צוף התורה

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ב' אפריל 06, 2020 11:55 pm

נוטר הכרמים כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:הגר''ד מורגנשטרן

איפה חלק ההלכה?

נמצא כאן, וכאן.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ג' אפריל 07, 2020 2:33 am

מכתב לימים אלו - מאת הרה''ג רבי יעקב הלל - ניסן תש''פ.pdf: (579.85 KiB) הורד 393 פעמים

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' אפריל 07, 2020 3:12 am

מכתב הגאון ר' מענדל שפרן שליט"א לתלמידי ישיבת פני מנחם.

: מכתב הרב שפרן לרגל המצב _Page_1.jpg (370.69 KiB) נצפה 9189 פעמים

: מכתב הרב שפרן לרגל המצב _Page_2.jpg (388.22 KiB) נצפה 9189 פעמים

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ג' אפריל 07, 2020 3:18 am

מחולת המחנים כתב:בד"ץ קיט"ל דסאטמאר

IMG-20200405-WA0130.jpg

אני העליתי את המודעה הזאת אתמול
אך הוגד לי אחר כך שמכתב זה מזויף!!
בבקשה להסירו מכאן

היכלי שן · הודעהעל ידי **היכלי שן** » ג' אפריל 07, 2020 8:57 am

מכתב הגאונים רבי צבי פרידמן ורבי שמואל דויטש שליט"א שמתפרסם היום

היכלי שן · הודעהעל ידי **היכלי שן** » ג' אפריל 07, 2020 8:58 am

מכתב הגאון רבי אשר דויטש שמתפרסם היום

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ג' אפריל 07, 2020 3:14 pm

ראיתי מי שטען טענה חזקה גם לשיטתתיה וז''ל:

נקודה נוספת שלא נידונה עד עתה,
הרי הלכה פסוקה שאסור להתפלל במקום שטורד כוונתו, אפילו על כסא בגובה ג' טפחים וכיו''ב,
הרי להתפלל במנין שידוע שכל רגע עלולים להגיע שוטרים, ולו בגלל המלשינים שר'י וכו', וכל אחד יכול לחטוף קנס של 5000ש''ח,
הרי משום זה בלבד אסור להתפלל שם ועדיף להתפלל ביחיד!

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ג' אפריל 07, 2020 4:36 pm

רבינו שליט''א בענייני השעה והכנה לפסח.pdf: (2.37 MiB) הורד 350 פעמים

נוטר הכרמים

ועד חיזוק מאת הגאון רבי מיכאל ולדמן שליט"א מרכסים

הפצת המעיינות

מכתב הגר"ש אלתר שליט"א

: מכתב הגר''ש.PNG (36.82 KiB) נצפה 9035 פעמים

נוטר הכרמים

הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א - דרשת שבת הגדול
מענינא דיומא - פסח וקורונה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אפריל 07, 2020 9:54 pm

הפצת המעיינות כתב:
מכתב הגר"ש

מיהו הגר"ש?

הפצת המעיינות

הגר"ש אלתר
תוקן למעלה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר