מן המרחב כתב:כל המסתכל במקור הדין רואה שכתוב במפורש שגם היחיד אומר"
" ...דתניא ר' שמעון בן יהוצדק אומר, ימים שמונה עשר ולילה אחד, יחיד גומר בהן את ההלל, ואילו הן, ...ויום טוב הראשון של פסח ולילו, ובגולה אחד ועשרים יום ושני לילות.
ומצוה הן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן, ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו, וכשהוא קורא אותו בביתו אינו צריך לברך, שכבר בירך ברבים."
אין בזה שמץ ראיה כי הם וודאי סברו שמברכים על הלל גם של ההגדה
אלא שמי שלא סובר כן יש ב' טעמים או טעם הראשונים שהביא הטור בגלל שמחלקים, וממילא העיצה שיגיד הכל ומברך, ואם כן אף ביחיד.
אמנם רב האי גאון הלא באר שאין אומרים ברכה על הלל בליל זה שהוא מדין שירה ולא מדין קריאה,
ומה שמ"מ כתוב במ"ס שמברכים כתב הרשב"א (הובא בר"ן) שביה"כ שאני (אף שמש"כ הוא ראיה שלא כדבריו, מ"מ הוא יישב עיקר המנהג של מ"ס ועוד צ"ע),
וממילא היסוד שהברכה בביה"כ היא מדין גדלו לה' אתי, וההלל מדין 'ונרוממה' ואינו ברכת המצות שאינה מתאימה להלל של שירה
ועל כן פשיטא שאינו רק בביה"כ
וכ"מ מלשון השו"ע
וכן הסברא הפשוטה
והבו דלא להוסיף עלה
ועוד סב"ל