היום הולך אחר הלילה - מיציאת מצרים

[גלילי]

מובא בספרי הפנים יפות והחת"ס שבב"נ הלילה הולך אחר היום כלשה"כ 'יום ולילה לא ישבותו', והרחיב בזה הגרינ"ש בדחת"ס ח"ג בהקדמה.
האם יש לזה מקור קדום?

[חכם באשי]

לזכרוני (הלקוי?), זה מצוי כבר בפרשת דרכים.

[גלילי]

לזכרוני (הלקוי?), זה מצוי כבר בפרשת דרכים.

לע"ע ל"מ שם. אם תוכל מ"מ יותר מדוייק. [ושמא התכוונת לקו' המפורסמת היאך שמרו האבות את השבת, והלוא ב"נ ששבת חייב מיתה]
או מ"מ אחר?

[יצג]

יעוין המקנה קדושין לז ע"ב ושו"ת בנין ציון ח"א סי' קכו, ושו"ת רע"א קמא ח"א סו"ס קכא.

[גלילי]

יעוין המקנה קדושין לז ע"ב ושו"ת בנין ציון ח"א סי' קכו, ושו"ת רע"א קמא ח"א סו"ס קכא.

יצג, ייש"כ
המקנה - ה"ה בעל ההפלאה, והשאר מציינים אותו.
הבנין ציון חולק על חידוש זה.
שאלתי, האם יש לכך מקור קדום, לפני ההפלאה?

[סענדער]

בפירוש הרשב''ם על ג' הפסוקים הראשונים של פר' בראשית, יש משמעות כזו, אך אינו מוכרח.

גם היה מחלוקת על אמיתות המקור , עד כדי שבמקראות גדולות דפוס המאור, בדפוסים המאוחרים השמיטו את פירושו לג' פסוקים אלו.

[תולדות אדם]

לפי הרשב"ם לא מדובר בבני נח אלא בעצם הבריאה [וישנם הטוענים שעל זה כ' ראב"ע את איגרת השבת]

[פייערמאן]

ראה במהרש"א במס' תענית דף כ. במעשה דנקדימון בן גוריון שכתב 'אע"ג דלפי דעת האומות הלילה הולכת אחר יום שלפניו מ"מ כו', ואפשר שאין כוונתו מצד הדין רק שנוהגין כן ויל"ע.

[יניק וחכים]

פירוש זה בד' הרשב"ם ע"פ הפנים יפות כבר נמצא בתורה שלימה כשר סו"פ בא במילואים.

[שומע ומשמיע]

ראיתי מובא בשם הג"ר משה שפירא

והביא רבינו זצ"ל מהקדמונים שדין זה שהזמן של ישראל מתחיל מהלילה ולא מהיום התחיל לנהוג בפועל אצל ישראל רק מיציאת מצרים.

מנה"מ?

[איש לוי]

זה שהענין הזה התחיל ממ"ת ולא קודם לכן מוזכר במקנה בקידושין ל"ז: על דברי התוס' ממחרת הפסח. ובפנים יפות בפרשת נח. זכורני שם בפרשת דרכים כ"כ אבל אינני בטוח בזה.

[אליהו חיים]

ראיתי מובא בשם הג"ר משה שפירא

והביא רבינו זצ"ל מהקדמונים שדין זה שהזמן של ישראל מתחיל מהלילה ולא מהיום התחיל לנהוג בפועל אצל ישראל רק מיציאת מצרים.

מנה"מ?

ידוע מהפנים יפות פרשת נח על פסוק יום ולילה לא ישבותו איך האבות לא עברו על לאו זה בשמירת שבת, דאצל בן נח הלילה הולך אחר היום ולכן בעשיית מלאכה במוצ"ש לא עברו אבל בתורת ישראל שמרו שבת מהלילה עד סוף היום [וזה לכ' לא מתאים עם המובא כאן דאיך שמרו האבות שבת].
החת"ס מביא יסוד זה בשם רבו הרבה פעמים בכל ספריו, וכן רעק"א הזכירו בהשמטה לתשובה ח"א סי' קכ"א. ובחת"ס בדרשות כתב ליישב דברי רש"י סוף שלח דשמונה חוטים בציצית דשירת הים היה בשהיית שמונה ימים מיציאתם ממצרים והוא תימה דהרי שירת הים היה בז' של פסח, וכתב לפי הנ"ל דלפני מ"ת הלילה הולך אחרי היום ונחשב היציאה מזמן חצות הלילה לכן היה נחשב אז לח' ימים בין שחרורם ממצרים עד קרי"ס

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=7&t=2225&p=15102&hilit=%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94#p15102

[שומע ומשמיע]

יישר כוח