[כפותח האשכול הננו מבקש מכל המשתתפים שיכתבו בעז"ה הערותיהם על דברי הח"ח, שכדאי ומומלץ שיצטטו לשונו עליהם הם דנים כמו שעשיתי למטה, וזה מיקל מאד לאלו המבקרים אשר אינם בתוך הסוגיא].
חפץ חיים הקדמה
אך לבסוף ימי בית שני גברה שנאת חנם ולשון הרע בינינו בעונותינו הרבים, ובעבור זה נחרב הבית וגלינו מארצינו כדאי' ביומא (ט ב) ובירושלמי פ"א דיומא [הגם שהגמרא נקטה שנאת חנם, הכוונה היא על לשון הרע גם כן שיוצאת מצד השנאה, דאי לאו הכי לא היו נענשים כל כך, והיינו דסיים שם ללמדך שקשה שנאת חנם כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, וזה מצינו בערכין (דף ט"ו ע"ב) גבי לשון הרע. ועוד מגופא דשמעתא דיומא מוכח כמו שכתבנו, מדפריך שם ובמקדש ראשון וכו' ודוקרין את חבריהן וכו' עיין שם].
הרי דהח"ח נקט בפשיטות דמה שאמרו בגמרא 'שנאת חינם' אין הכוונה אלא ללשון הרע [ואע"פ שכתב בלשונו 'ג"כ' דמשמע דלא בא לאפוקי שנאת חינם לחוד מ"מ מהמשך לשונו מבוא' כוונתו, דכת' דעל לשון הרע לחוד לא היו נענשין כ"כ, ודו"ק].
וצ"ע בזה
א] בדרך כלל כאשר אנחנו בעוה"ר נכשלים בלשוה"ר אין בזה סרך 'שנאה'. [ועי' מה שנכתוב להלן בלי נדר אצל הלאו דחילול ה'].
ב] למה ברירא ליה להח"ח דעל שנאת חינם לחוד לא היו נענשין כ"כ, וכי עבירה קלה היא?
ג] לפי דברי הח"ח לכאו' יוצא 'קולא', דשנאת חינם לחוד אינו שקיל נגד ג' חמורות, ודו"ק.