בהמשך לנידון הנרחב שעלה לגבי תפילה במרפסות, שהתבאר במשנה ברורה ובאחרונים שיש בדבר מחלוקת וניתן להקל רק בשעת הדחק, ראיתי מי שהעלה פיתרון נוסף (שלא מתאפשר בכל מקום) שלכאורה הוא לכתחילה יותר ואינו נתון במחלוקות - לעשות מנין בחדר מדרגות כשכל אחד נמצא בחדר מדרגות ליד דירתו (באופן שאין מגע בין שני שכנים), ואז יש להקל לכולי עלמא מכח מה שכתוב במשנה ברורה בסימן נ"ה סי"ג שבחדר אחד מצטרפים אף אם אין רואים אלו את אלו, ויש לדון את כל חדר המדרגות כחדר אחד.
והיה מי ששאל את הגרז"נ גולדברג שליט"א ואמר לו שאכן מסתבר לדון את חדר המדרגות כחדר אחד שחלקו למעלה וחלקו למטה, ולכן עדיף פיתרון זה על פני הפיתרון של תפילה של כל אחד מביתו והצטרפות דרך המרפסות אף שרואים אלו את אלו.
אולם בשם רב אחד מבני ברק אמרו שאין מצטרפין למנין בכהאי גוונא (לכאורה הצד להחמיר בעניין זה הוא מצד שגגין ועליות לא מצטרפים, וצריך ביאור מה בדיוק הסברא בזה והאם זה שייך בענייננו).
[וכבר עשו מעשה על פי פסק זה, והתפילה התנהלה מצוין. אולם לאחר יום, אחד השכנים דיבר עם הג"ר יהושע אייכנשטיין שליט"א והגרי"א אמר שהפסק של מרן ר' גרשון אדלשטיין שליט"א להתפלל ביחידות הוא מדין גדר וסייג, ואין לחפש כל התחכמויות להתפלל במנין אפילו באופן שהצענו בבניין שלנו, ולכן המניין התבטל].
מה דעת רבני הפורום כאן?